Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
Line 10: | Line 10: | ||
<category>קיום מצוות מלא | <category>קיום מצוות מלא | ||
− | <p>כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם | + | <p>כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.</p> |
<opinion>ה' ציווה | <opinion>ה' ציווה | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
Line 17: | Line 17: | ||
<point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה ניתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו מתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך כנראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא שם עצם זכר במקומות האחרים שבהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב,ט"ז). השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> שמציעה פרשנות שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (המתאימה ללשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק ולשון הנקבה שבו.</fn></point> | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה ניתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו מתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך כנראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא שם עצם זכר במקומות האחרים שבהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב,ט"ז). השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> שמציעה פרשנות שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (המתאימה ללשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק ולשון הנקבה שבו.</fn></point> | ||
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט על ידי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל.</fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר של סיפור נח<fn>ראו <a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום קדום של חוקי הכשרות מן הביטויים ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>:  "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את <a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">הפירוש הקראי</a> הקובע כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור וראוי לפולחן) ו"כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה).</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אלו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.</fn></point> | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט על ידי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל.</fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר של סיפור נח<fn>ראו <a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום קדום של חוקי הכשרות מן הביטויים ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>:  "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את <a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">הפירוש הקראי</a> הקובע כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור וראוי לפולחן) ו"כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה).</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אלו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.</fn></point> | ||
− | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה <a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי עונש המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה <a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי עונש המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצרים, כולם מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<fn>ראו את הניגודים ביחס למפרשים לעיל אשר מסבירים כי העונשים הללו הגיעו בגלל הפרת קבוצת חוקים מצומצמת ולא כל התורה כולה.</fn></point> |
<point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | <point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | ||
− | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> גם מנסה להתמודד עם השאלה מדוע אברהם לא מל את עצמו עד גיל 99 על ידי הקבלה לבני ישראל במדבר אשר לא קיימו ברית מילה במהלך מסעם במדבר.</fn> כתוצאה מכך, <a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות זו לזו,<fn>ראו לשם השוואה את <a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>, <a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב״ן</a>, וספר ניצחון ישן ל"ד אשר מדבריהם עולה שרחל ולאה אכן היו אחיות אך לא מאותו אמא.</fn> וכי יוכבד הייתה רק בת דודו של עמרם ולא דודתו.<fn>טענה זו תואמת את תרגומי ניאופיטי, השבעים, ופשיטתא המפרשים את המילה "דֹּדָתוֹ" בשמות ו':כ' במשמעות של "בתו של דודתו", ולא "דודתו" עצמה. המקור המוקדם ביותר לפרשנות זו נמצאה אצל דמטריוס הכרונוגרף. לעוד על עמדה זו ועל השלכותיה הכרונולוגיות, ראו במאמר <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page"> | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> גם מנסה להתמודד עם השאלה מדוע אברהם לא מל את עצמו עד גיל 99 על ידי הקבלה לבני ישראל במדבר אשר לא קיימו ברית מילה במהלך מסעם במדבר.</fn> כתוצאה מכך, <a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות זו לזו,<fn>ראו לשם השוואה את <a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>, <a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב״ן</a>, וספר ניצחון ישן ל"ד אשר מדבריהם עולה שרחל ולאה אכן היו אחיות אך לא מאותו אמא.</fn> וכי יוכבד הייתה רק בת דודו של עמרם ולא דודתו.<fn>טענה זו תואמת את תרגומי ניאופיטי, השבעים, ופשיטתא המפרשים את המילה "דֹּדָתוֹ" בשמות ו':כ' במשמעות של "בתו של דודתו", ולא "דודתו" עצמה. המקור המוקדם ביותר לפרשנות זו נמצאה אצל דמטריוס הכרונוגרף. לעוד על עמדה זו ועל השלכותיה הכרונולוגיות, ראו במאמר <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">אורך שעבוד מצרים</a>.</fn> כל עוד רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהם של יעקב ועמרם לנשים הללו בעייתיים ביותר.<fn>ראו לשם השוואה את <a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">בבלי פסחים</a>, <a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">דעת זקנים</a>, ו<a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">מנחת יהודה</a>.</fn></point> |
<point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה<fn>ראו את טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> בדיון עם יוסטינוס מרטיר. </fn> לטענות הנוצריות מחד, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות מאידך שהחוק נתון תמיד לשינוי.<fn>טענה זו הובאה באופן מפורש בדברי <a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a>. להשפעות אפשריות של מניעים פולמוסיים על פרקי דרבי אליעזר ראו משה צוקר, על תרגום רס"ג לתורה, ניו יורק תשי"ט, עמ' 450, הערה 6.</fn></point> | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה<fn>ראו את טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> בדיון עם יוסטינוס מרטיר. </fn> לטענות הנוצריות מחד, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות מאידך שהחוק נתון תמיד לשינוי.<fn>טענה זו הובאה באופן מפורש בדברי <a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a>. להשפעות אפשריות של מניעים פולמוסיים על פרקי דרבי אליעזר ראו משה צוקר, על תרגום רס"ג לתורה, ניו יורק תשי"ט, עמ' 450, הערה 6.</fn></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
Line 88: | Line 88: | ||
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point> | ||
<point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.</point> | <point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.</point> | ||
− | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל, מפני שחוקים שאינם "חובות הגוף" אינם נאכפים שם.<fn>באשר לעבירה של עשיית מצבה, רמב"ן מציע פתרון אחר - שאיסור זה הונהג רק מאוחר יותר.</fn>גישה זו עולה בקנה אחד עם שיטת הרמב"ן בנוגע לקשר בין קיום מצוות לחיים בארץ ישראל.<fn>ראו, לדוגמא, את ביאוריו על ויקרא י"ח:כ"ה, דברים ד':ה', ודברים י"א:י"ח.</fn></point> | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל, מפני שחוקים שאינם "חובות הגוף" אינם נאכפים שם.<fn>באשר לעבירה של עשיית מצבה, רמב"ן מציע פתרון אחר - שאיסור זה הונהג רק מאוחר יותר.</fn> גישה זו עולה בקנה אחד עם שיטת הרמב"ן בנוגע לקשר בין קיום מצוות לחיים בארץ ישראל.<fn>ראו, לדוגמא, את ביאוריו על ויקרא י"ח:כ"ה, דברים ד':ה', ודברים י"א:י"ח.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> |
Version as of 23:52, 17 July 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.
ה' ציווה
הבחירה האנושית
- שמירת מצוות הייתה עדיין בגדר רשות ולא חיוב גמור – ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח – ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור, ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות בנישואי האבות.29
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית, וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. הוריאציות השונות של גישה זו טוענות כי היו הבדלים בהיקף קיום המצוות התלויות בגורמים כמו סוגי המצוות, האבות השונים, ומיקומם הגיאוגרפי.
אברהם לבדו
רק מצוות מסויימות
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.39
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה תועלת רק בשמירת מצוות עשה, ולא בשמירת מצוות לא-תעשה.