Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
|||
| (44 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
| − | <p>בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים | + | <p>בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.</p> |
| − | <p> | + | <p>משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות. </p></div> |
<approaches> | <approaches> | ||
<category>קיום מצוות מלא | <category>קיום מצוות מלא | ||
| − | <p>כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. | + | <p>כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.</p> |
<opinion>ה' ציווה | <opinion>ה' ציווה | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <p> | + | <p><multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">דברים מ"א</a><a href="ספרי דברים" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>,<fn>השוו ל<a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn> <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגום ירושלמי (ניאופיטי) בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן נוסחא ב':כ"א</a><a href="אבות דרבי נתן" data-aht="parshan">אודות אבות דרבי נתן</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">י"א</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">כ'</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ"א</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">ל"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>,<fn>ראו גם ב<a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">לקח טוב</a> המקשר בין <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לפסוק שלאחריו המשמש כמקור לשבע מצוות בני נח על פי מקורות רבניים רבים.</fn> <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">ענן ופרשנים קראיים נוספים</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a><a href="Yefet" data-aht="source">יפת בן עלי</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">אוצר נחמד</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">חיבור קראי</a></multilink><fn>ראו גם את דברי <a href="RMubashir" data-aht="source">ר' מבשר הלוי</a> והעמדות המצוטטות על ידי <a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a> ו<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר' יהודה אבן בלעם</a>.</fn></p> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה | + | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה ניתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו מתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך כנראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא שם עצם זכר במקומות האחרים שבהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב,ט"ז). השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> שמציעה פרשנות שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (המתאימה ללשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק ולשון הנקבה שבו.</fn></point> |
| − | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט על ידי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל.</fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר של סיפור נח<fn>ראו <a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום קדום של חוקי הכשרות מן הביטויים ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>:  "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את <a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">הפירוש הקראי</a> הקובע כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור וראוי לפולחן) ו"כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה).</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אלו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.</fn></point> |
| − | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה <a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה <a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי עונש המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצרים, כולם מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<fn>ראו את הניגודים ביחס למפרשים לעיל אשר מסבירים כי העונשים הללו הגיעו בגלל הפרת קבוצת חוקים מצומצמת ולא כל התורה כולה.</fn></point> |
<point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | <point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | ||
| − | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> גם מנסה להתמודד עם השאלה מדוע אברהם לא מל את עצמו עד גיל 99 על ידי הקבלה לבני ישראל במדבר אשר לא קיימו ברית מילה במהלך מסעם במדבר.</fn> כתוצאה מכך, <a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות זו לזו,<fn>ראו לשם השוואה את <a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>, <a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב״ן</a>, וספר ניצחון ישן ל"ד אשר מדבריהם עולה שרחל ולאה אכן היו אחיות אך לא מאותו אמא.</fn> וכי יוכבד הייתה רק בת דודו של עמרם ולא דודתו.<fn>טענה זו תואמת את תרגומי ניאופיטי, השבעים, ופשיטתא המפרשים את המילה "דֹּדָתוֹ" בשמות ו':כ' במשמעות של "בתו של דודתו", ולא "דודתו" עצמה. המקור המוקדם ביותר לפרשנות זו נמצאה אצל דמטריוס הכרונוגרף. לעוד על עמדה זו ועל השלכותיה הכרונולוגיות, ראו במאמר <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">אורך שעבוד מצרים</a>.</fn> כל עוד רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהם של יעקב ועמרם לנשים הללו בעייתיים ביותר.<fn>ראו לשם השוואה את <a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">בבלי פסחים</a>, <a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">דעת זקנים</a>, ו<a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">מנחת יהודה</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה<fn>ראו את טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> בדיון עם יוסטינוס מרטיר. </fn> לטענות הנוצריות, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות שהחוק נתון תמיד לשינוי.<fn>טענה זו הובאה באופן מפורש בדברי <a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a>. להשפעות אפשריות של מניעים פולמוסיים על פרקי דרבי אליעזר ראו | + | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה<fn>ראו את טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> בדיון עם יוסטינוס מרטיר. </fn> לטענות הנוצריות מחד, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות מאידך שהחוק נתון תמיד לשינוי.<fn>טענה זו הובאה באופן מפורש בדברי <a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a>. להשפעות אפשריות של מניעים פולמוסיים על פרקי דרבי אליעזר ראו משה צוקר, על תרגום רס"ג לתורה, ניו יורק תשי"ט, עמ' 450, הערה 6.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>הבחירה האנושית | <opinion>הבחירה האנושית | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין ד':י"ג</a><a href="MishnaChulin7-6" data-aht="source">משנה חולין ז':ו'</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>,<fn> | + | <multilink><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין ד':י"ג</a><a href="MishnaChulin7-6" data-aht="source">משנה חולין ז':ו'</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>,<fn>מנגד, ראו את דברי י.נ. אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ירושלים תשנ"ח, עמ' 977, המציע שקטע זה, כמו רבים אחרים שנמצאו בסיום מסכתות, הוא תוספת מאוחרת יותר למשנה.</fn> <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-21" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-21" data-aht="source">קידושין ה׳:כ״א</a><a href="התוספתא" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">ט"ז:ה'</a><a href="BereshitRabbah34-9" data-aht="source">ל"ד:ט'</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס"א:א'</a><a href="BereshitRabbah64-4" data-aht="source">ס"ד:ד'</a><a href="BereshitRabbah95-3" data-aht="source">צ"ה:ג'</a><a href="בראשית רבה" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>,<fn>עם זאת, יש לציין כי בראשית רבה ט"ז:ה' קובע כי ה' ציווה את אדם הראשון לשמור את השבת, ובראשית רבה ס"א:א' מדבר אודות חלקו של ה' בהנחלת הידע הנצרך לאברהם לשמירת המצוות.</fn> <multilink><a href="TanchumaVayigash11" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaLekhLekha1" data-aht="source">לך לך א'</a><a href="TanchumaVayigash11" data-aht="source">ויגש י"א</a><a href="התנחומא" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>מקורות מעורפלים</b> – <multilink><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">יומא כ"ח:</a><a href="BavliZevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">כתבי יד זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">א':א'</a><a href="שמות רבה" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">בראשית ל"ב:ה'</a><a href="מדרש אגדה (בובר)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז':ב'</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">רש"י יומא כ"ח:</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.<fn> | + | <point><b>מקורות מעורפלים</b> – <multilink><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">יומא כ"ח:</a><a href="BavliZevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">כתבי יד זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">א':א'</a><a href="שמות רבה" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">בראשית ל"ב:ה'</a><a href="מדרש אגדה (בובר)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז':ב'</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">רש"י יומא כ"ח:</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.<fn>מן התלמוד בבלי ומפירוש רש"י עולה כי קיום המצוות של נח נבע מרצונו החופשי.</fn></point> |
| − | <point><b>מי קיים את המצוות?</b> מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את | + | <point><b>מי קיים את המצוות?</b> מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.<fn>כך, למשל, בראשית רבה מגביל את היקף "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לשמירת שבת. לגבי הביטוי "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" שצוינה בסיפורי נח, רש"י וגירסתו ב<a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">בבלי זבחים</a> מבינים אותו כמתאר את מעמדם העתידי על פי התורה. [רש"י מניח כי נח היה מודע למעמד זה כי הוא למד תורה. עם זאת, היבט נוסף זה לא נמצא בבבלי.] לחילופין, המונח מתייחס לא למעמדם בחוקי כשרות שנצטוו רק מאוחר יותר, אלא למעמדם כבר אז כבהמה הראויה להיקרב כקרבן.</fn></point> |
| − | <point><b>ידיעת המצוות</b> – | + | <point><b>ידיעת המצוות</b> – ר' שמעון בבראשית רבה מתעצם עם השאלה: "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח המעורפל של התוספתא "שנתגלו לו".</fn></point> |
| − | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה.</fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מזהה כל אחד מהם בקבוצה אחרת של חוקים.<fn>רש"י, כאן, מקשר בין קטעים תלמודיים שונים (בבלי יומא כ"ח:, יומא ע"ז:, יבמות כ"א.), והוא עקבי בהגדרתו של "חק" בכל מקום. להרחבה על רש"י ומקורותיו, ראו את המאמר <a href="Miracles and Mitzvot at Marah" data-aht="page">ניסים ומצוות במרה</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> | + | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> ר' יוחנן<fn>מצוטט על ידי ר' יונתן.</fn> בבראשית רבה מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. </fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הלשונית הזו רק לרבות לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (והשוו תנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> יש גם מקום לדיון בהיקף המצוות הכלולות בדרשה זו לגרסת הבבלי.<fn>בדפוס ונציה ובדפוס וילנא של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מפרש את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא ניתנו בסיני.</fn></point> |
| − | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבה ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.  ראו לשם השוואה את <a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את | + | <point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.</point> |
| − | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ושל עמרם לדודתו:<br/> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>שמירת מצוות | + | <li><b>שמירת מצוות הייתה עדיין בגדר רשות ולא חיוב גמור</b> – ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י ה<multilink><a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">בבלי בפסחים </a><a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">פסחים קי״ט:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>והיא מופיעה באופן מפורש ב<multilink><a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">דעת זקנים</a><a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">בראשית ל"ז:ל"ה</a><a href="DaatZekeinimShemot6-20" data-aht="source">שמות ו':כ'</a><a href="דעת זקנים" data-aht="parshan">אודות דעת זקנים</a></multilink>.</li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח</b> – ראו <multilink><a href="BavliYevamot98a" data-aht="source">בבבלי יבמות</a><a href="BavliYevamot98a" data-aht="source">יבמות צ״ח.-:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי  <multilink><a href="BavliSanhedrin58b" data-aht="source">הבבלי בסנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin58b" data-aht="source">סנהדרין נ״ח:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit18-8" data-aht="source">בראשית י"ח:ח'</a><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">בראשית ל':ט'</a><a href="ר' יוסף בכור שור" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, ו<multilink><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">יבמות צ"ח.</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> בכדי להיפטר מהבעייתיות בנישואי האבות.<fn>ראו גם <a href="RCPaltielDevarim23-9" data-aht="source">ר׳ חיים פלטיאל</a>.</fn> </li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – ייתכן כי עמדה זו נועדה לדחות את הטענות הנוצריות כי המצוות ניתנו רק | + | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – ייתכן כי עמדה זו נועדה לדחות את הטענות הנוצריות כי המצוות ניתנו רק בתגובה לחטא העגל.<fn>בעוד מקורות מתקופת טרום הנצרות, כגון ספר היובלים לעיל, כבר עוסקים במצוות מסוימות שקוימו לפני ההתגלות בסיני, הם לא מנסים ליישם מגמה זו על כל המצוות.</fn> היא מדגישה כי המצוות היו קיימות ונשמרו מאות שנים לפני כן, וכי האבות ביצעו אותן מרצון, ולא משום שהם היו עונש שאולצו לסבול.<fn>הדגש על קבלת המצוות מרצון נמצא גם בפרשנויות של "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" במדרש.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
<category>העדר מצוות | <category>העדר מצוות | ||
| − | <p>האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה. | + | <p>האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית, וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">ר' ישעיה דטראני (רי"ד)</a><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">תוספות רי"ד בבא בתרא ק"כ.</a><a href="ר' ישעיה דטראני " data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">ר' ישעיה דטראני (רי"ד)</a><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">תוספות רי"ד בבא בתרא ק"כ.</a><a href="ר' ישעיה דטראני" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink>, <multilink><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">טירת כסף עמ' 96</a><a href="ר' יוסף אבן כספי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.<fn>בדומה | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.<fn>בדומה לפירוש ה"פשט" של <a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב״ן</a> לעיל.</fn></point> |
| − | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל הפרת | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל הפרת החוק הטבעי.<fn>סביר להניח כי הנוקטים בעמדה זו יטענו שמצוות בני נח לא ניתנו באופן מפורש אלא הינם חוקים טבעיים.</fn> עמדה זו מוצגת ע"י ה<multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז':כ"א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>.</point> |
| − | <point><b>דת האבות</b> – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה' ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.</point> | + | <point><b>דת האבות</b> – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה', ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.</point> |
| − | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.<fn>אף שרבים מהיחסים האסורים מתוארים על ידי התורה כ"תועבות ", דבר המקשה על הבנת | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.<fn>אף שרבים מהיחסים האסורים מתוארים על ידי התורה כ"תועבות", דבר המקשה על הבנת איך האבות עשו מעשים כאלו גם אם עדיין לא היו אסורים, גישה זו כנראה סבורה שנישואין לשתי אחיות או דודה אינם מוגדרים כ"תועבה".</fn></point> |
</category> | </category> | ||
<category>שמירת מצוות חלקית | <category>שמירת מצוות חלקית | ||
| − | <p>האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. | + | <p>האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. הוריאציות השונות של גישה זו טוענות כי היו הבדלים בהיקף קיום המצוות התלויות בגורמים כמו סוגי המצוות, האבות השונים, ומיקומם הגיאוגרפי.</p> |
<opinion>אברהם לבדו | <opinion>אברהם לבדו | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="VayikraRabbah2-10" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah2-10" data-aht="source">ב':י'</a><a href="ויקרא רבה" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn> | + | <multilink><a href="VayikraRabbah2-10" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah2-10" data-aht="source">ב':י'</a><a href="ויקרא רבה" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn>כן במהדורת וילנא של ויקרא רבה בה כתוב "אברהם קיים את התורה כולה", בניגוד לדמויות האחרות שקיימו רק מצוות ספציפיות.  אולם, בכל כתבי היד האחרים של ויקרא רבה, וגם במהדורת מ' איש שלום של <a href="EliyahuRabbah7" data-aht="source">סדר אליהו רבה</a>, כתוב "אברהם קיים את התורה", ויוֹסֵף הוא זה אשר קיים את "כל התורה כולה". ראו גם את המהדורה הקדומה של סדר אליהו רבה ו' אשר משלב בין שתי האפשרויות. [ראו להעיר כי מ. מרגליות, במהדורתו של ויקרא רבה, טוען כי הקטע כולו הוא תוספת מאוחרת.]</fn> <multilink><a href="RemaResponsa10" data-aht="source">רמ"א</a><a href="RemaResponsa10" data-aht="source">שו"ת הרמ"א י'</a><a href="ר' משה איסרליש" data-aht="parshan">אודות ר' משה איסרליש</a></multilink>, <multilink><a href="MaharalGurAryehBereshit46-10" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGurAryehBereshit46-10" data-aht="source">גור אריה בראשית מ"ו:י'</a><a href="ר' יהודה ליווא מפראג" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink><fn>ראו לעיל כי המהר"ל גם מבחין בין מצוות עשה ומצוות לא תעשה.</fn> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>מי קיים את מצוות?</b> | + | <point><b>מי קיים את מצוות?</b> לפי עמדה זו, רק אברהם בחר לשמור את כל המצוות, בעוד שצאצאיו קיימו רק מצוות מסוימות.</point> |
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> נאמר באופן מפורש שאברהם קיים כמה סוגי מצוות. על פי דברי הרמ"א, ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>  שם מתוארת  מורשתו של אברהם לזרעו, הפסוק מתייחס לשבע מצוות בני נח בלבד.</point> | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> נאמר באופן מפורש שאברהם קיים כמה סוגי מצוות. על פי דברי הרמ"א, ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>  שם מתוארת  מורשתו של אברהם לזרעו, הפסוק מתייחס לשבע מצוות בני נח בלבד.</point> | ||
| − | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשים סדום והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח.</point> | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשים סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח.</point> |
| − | <point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, קיים הבדל מהותי | + | <point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, קיים הבדל מהותי בין אופיו של אברהם, בתור האב הראשון ומייסד המונותיאיזם, לבין האבות האחרים וצאצאיהם.<fn>אולם, לא ברור מה הייתה המטרה בקיום מצוות של אברהם אם צאצאיו לא היו אמורים להמשיך בדרכו.</fn></point> |
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמ"א מציין שעמדה זו נמנעת לחלוטין מהבעיה שעולה מנישואיו של יעקב לשתי אחיות. רק מקרים בהם אברהם מעורב נותרים בעייתיים. ראו את הדיון של המהר"ל על נישואיו האפשריים של אברהם לאחותו למחצה.</point> | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמ"א מציין שעמדה זו נמנעת לחלוטין מהבעיה שעולה מנישואיו של יעקב לשתי אחיות. רק מקרים בהם אברהם מעורב נותרים בעייתיים. ראו את הדיון של המהר"ל על נישואיו האפשריים של אברהם לאחותו למחצה.</point> | ||
| − | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – עמדה זו מסוגלת לטעון שהמצוות קדמו | + | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – עמדה זו מסוגלת לטעון שהמצוות קדמו למעמד הר סיני ולחטא העגל הזהב, מבלי שתיאלץ להגן על כל פעולה של האבות ובני משפחותיהם.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>רק מצוות מסויימות | <opinion>רק מצוות מסויימות | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="Jubilees6-14" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees4-17" data-aht="source">ד׳:י״ז-כ״ה</a><a href="Jubilees6-14" data-aht="source">ו׳:י״ד-ל״ד</a><a href="Jubilees7-22" data-aht="source">ז׳:כ״ב-נ״ד</a><a href="Jubilees15-1" data-aht="source">ט״ו:א׳-ב׳</a><a href="Jubilees16-41" data-aht="source">ט״ז:כ״ו-מ״א</a><a href="Jubilees18-20" data-aht="source">י״ח:כ׳-כ״ב</a><a href="Jubilees21" data-aht="source">כ״א</a><a href="Jubilees22-13" data-aht="source">כ״ב:י״ג-ל״ד</a><a href="Jubilees45-22" data-aht="source">מ״ה:כ״ב</a><a href="יובלים" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink>, <multilink><a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a><a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">פירוש רס״ג בראשית ד׳ </a><a href="ר' סעדיה גאון" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' שמואל בן מאיר" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit26-5" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">ויקרא י״ח:י״ח</a><a href="ר' אברהם אבן עזרא" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז׳:כ״א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>, <multilink><a href=" | + | <multilink><a href="Jubilees6-14" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees4-17" data-aht="source">ד׳:י״ז-כ״ה</a><a href="Jubilees6-14" data-aht="source">ו׳:י״ד-ל״ד</a><a href="Jubilees7-22" data-aht="source">ז׳:כ״ב-נ״ד</a><a href="Jubilees15-1" data-aht="source">ט״ו:א׳-ב׳</a><a href="Jubilees16-41" data-aht="source">ט״ז:כ״ו-מ״א</a><a href="Jubilees18-20" data-aht="source">י״ח:כ׳-כ״ב</a><a href="Jubilees21" data-aht="source">כ״א</a><a href="Jubilees22-13" data-aht="source">כ״ב:י״ג-ל״ד</a><a href="Jubilees45-22" data-aht="source">מ״ה:כ״ב</a><a href="יובלים" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink>, <multilink><a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a><a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">פירוש רס״ג בראשית ד׳ </a><a href="ר' סעדיה גאון" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' שמואל בן מאיר" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit26-5" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">ויקרא י״ח:י״ח</a><a href="ר' אברהם אבן עזרא" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז׳:כ״א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoBereshit26-5" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' עובדיה ספורנו" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, <multilink><a href="MaharalGurAryehBereshit46-10" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGurAryehBereshit46-10" data-aht="source">גור אריה בראשית מ״ו:י׳</a><a href="ר' יהודה ליווא מפראג" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink><fn>ראו למעלה כי המהר"ל מבחין בין אברהם לבין זרעו. </fn> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>מי קיים את מצוות?</b> לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות אך באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר | + | <point><b>מי קיים את מצוות?</b> לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות, אך רק באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר לנֹחַ.</point> |
<point><b>אילו מצוות?</b><ul> | <point><b>אילו מצוות?</b><ul> | ||
| − | <li>רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.<fn>ראו וריאציות של גישה זו באבן עזרא, חזקוני | + | <li>רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.<fn>ראו וריאציות של גישה זו באבן עזרא, חזקוני, וספורנו, והשוו ל<a href="RadakBereshit26-5" data-aht="source">רד״ק</a>.</fn></li> |
| − | <li>על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, | + | <li>על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה תועלת רק בשמירת מצוות עשה, ולא בשמירת מצוות לא-תעשה.</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>ידיעת המצוות</b> – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך<fn>חנוך זכה להכוונה דרך התגלות | + | <point><b>ידיעת המצוות</b> – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך<fn>חנוך זכה להכוונה דרך התגלות א-לוהית.</fn> עד לוי.<fn>צוואות קהת ועמרם שהתגלו בקומראן מוסיפות את החוליות של לוי, קהת, ועמרם.</fn> אולם על פי רשב"ם, אברהם היה מסוגל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.</point> |
| − | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – עמדה זו טוענת כי <a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.</point> | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – עמדה זו טוענת כי <a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה גאון מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.</point> |
| − | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.<fn>ראו את | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.<fn>ראו את דברי חזקוני המסביר כי חלק מן האיסורים נובעים מהיגיון בריא ולא זקוקים לציווי מפורש.</fn></point> |
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.</point> | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.</point> | ||
| − | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר | + | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר קיום מצוות שונות עם דמויות שחיו עוד בימי נח כדי להיאבק בתפיסות ההלניסטיות שקשיי העם היהודי עם אומות העולם החלו כאשר בני ישראל החלו לקיים את המצוות.<fn>לדיון נוסף ראו <a href="Jubilees" data-aht="parshan">על יובלים</a>.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion>רק | + | <opinion>רק בארץ ישראל |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<multilink><a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> | <multilink><a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>מי קיים את מצוות?</b> אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה") אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. <fn>רמב"ן מציין שיוסף היה יוצא מן הכלל ושמר שבת אפילו כאשר היה במצרים. | + | <point><b>מי קיים את מצוות?</b> אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה"), אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. <fn>רמב"ן מציין שיוסף היה יוצא מן הכלל ושמר שבת אפילו כאשר היה במצרים. לפי ששבת מהווה עדות לבריאת העולם, שמירת מצווה זו סייעה ביד יוסף ללמד את בניו להאמין בה'.</fn></point> |
| − | <point><b>ידיעת המצוות</b> – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה | + | <point><b>ידיעת המצוות</b> – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה א-לוהית.</point> |
| − | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מתייחסת לכל המצוות.<fn>רמב"ן גם מביא אלטרנטיבה פשטנית | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מתייחסת לכל המצוות.<fn>רמב"ן גם מביא אלטרנטיבה פשטנית שהפסוק מתייחס רק לאמונה, התנהגות מוסרית, מצוות בני נח, והוראות שעה שניתנו לאבות, ולא לתרי"ג מצוות.</fn></point> |
| − | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point> | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point> |
<point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.</point> | <point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.</point> | ||
| − | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל, מפני שחוקים שאינם "חובות הגוף" אינם נאכפים שם.<fn>באשר לעבירה של עשיית מצבה, רמב"ן מציע פתרון אחר - שאיסור זה הונהג רק מאוחר יותר.</fn> גישה זו עולה בקנה אחד עם שיטת הרמב"ן בנוגע לקשר בין קיום מצוות לחיים בארץ ישראל.<fn>ראו, לדוגמא, את ביאוריו על ויקרא י"ח:כ"ה, דברים ד':ה', ודברים י"א:י"ח.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 11:22, 28 January 2023
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.
ה' ציווה
מי צֻוָּה? עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה ניתנו עוד לאדם הראשון.4 המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" בבראשית ב׳:ט״ו כמתייחסות לתורה.5
ראיות לאדיקות מוקדמת – יש פרשנים6 המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר של סיפור נח7 כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.8
עונשים לעוברי עבירה – כמה מקורות קראיים טוענים כי עונש המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצרים, כולם מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.9
דת האבות – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.10
עבירותיהם של האבות – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.11 כתוצאה מכך, יפת מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות זו לזו,12 וכי יוכבד הייתה רק בת דודו של עמרם ולא דודתו.13 כל עוד רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהם של יעקב ועמרם לנשים הללו בעייתיים ביותר.14
הבחירה האנושית
מקורות מעורפלים – בבלי יומא, שמות רבה, מדרש אגדה (בובר), רש"י, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.19
מי קיים את המצוות? מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.20
ידיעת המצוות – ר' שמעון בבראשית רבה מתעצם עם השאלה: "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.21
ראיות לאדיקות מוקדמת – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא בבראשית כ״ו:ה׳ בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.22 הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מזהה כל אחד מהם בקבוצה אחרת של חוקים.23
אפילו תקנות דרבנן? ר' יוחנן24 בבראשית רבה מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.25 אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הלשונית הזו רק לרבות לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.26 יש גם מקום לדיון בהיקף המצוות הכלולות בדרשה זו לגרסת הבבלי.27
עונשים לעוברי עבירה – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.28
דת האבות – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.
עבירותיהם של האבות – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ושל עמרם לדודתו:
- שמירת מצוות הייתה עדיין בגדר רשות ולא חיוב גמור – ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח – ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור, ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות בנישואי האבות.29
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית, וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.32
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל הפרת החוק הטבעי.33 עמדה זו מוצגת ע"י החזקוני.
דת האבות – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה', ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.
עבירותיהם של האבות – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.34
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. הוריאציות השונות של גישה זו טוענות כי היו הבדלים בהיקף קיום המצוות התלויות בגורמים כמו סוגי המצוות, האבות השונים, ומיקומם הגיאוגרפי.
אברהם לבדו
מי קיים את מצוות? לפי עמדה זו, רק אברהם בחר לשמור את כל המצוות, בעוד שצאצאיו קיימו רק מצוות מסוימות.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית כ״ו:ה׳ נאמר באופן מפורש שאברהם קיים כמה סוגי מצוות. על פי דברי הרמ"א, בבראשית י״ח:י״ט שם מתוארת מורשתו של אברהם לזרעו, הפסוק מתייחס לשבע מצוות בני נח בלבד.
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשים סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, קיים הבדל מהותי בין אופיו של אברהם, בתור האב הראשון ומייסד המונותיאיזם, לבין האבות האחרים וצאצאיהם.37
עבירותיהם של האבות – רמ"א מציין שעמדה זו נמנעת לחלוטין מהבעיה שעולה מנישואיו של יעקב לשתי אחיות. רק מקרים בהם אברהם מעורב נותרים בעייתיים. ראו את הדיון של המהר"ל על נישואיו האפשריים של אברהם לאחותו למחצה.
מניעים פולמוסיים – עמדה זו מסוגלת לטעון שהמצוות קדמו למעמד הר סיני ולחטא העגל הזהב, מבלי שתיאלץ להגן על כל פעולה של האבות ובני משפחותיהם.
רק מצוות מסויימות
מי קיים את מצוות? לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות, אך רק באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר לנֹחַ.
אילו מצוות?
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.39
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה תועלת רק בשמירת מצוות עשה, ולא בשמירת מצוות לא-תעשה.
ידיעת המצוות – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך40 עד לוי.41 אולם על פי רשב"ם, אברהם היה מסוגל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.
ראיות לאדיקות מוקדמת – עמדה זו טוענת כי בראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה גאון מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.42
עבירותיהם של האבות – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.
מניעים פולמוסיים – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר קיום מצוות שונות עם דמויות שחיו עוד בימי נח כדי להיאבק בתפיסות ההלניסטיות שקשיי העם היהודי עם אומות העולם החלו כאשר בני ישראל החלו לקיים את המצוות.43
רק בארץ ישראל
מקורות: רמב"ן
מי קיים את מצוות? אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה"), אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. 44
ידיעת המצוות – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה א-לוהית.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בראשית כ״ו:ה׳ מתייחסת לכל המצוות.45
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.
