Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| Line 19: | Line 19: | ||
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט ע"י <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל. <br/><br/></fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר לסיפור נח<fn>ראו <a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום מוקדם של חוקי הכשרות מן הביטויים "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את <a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a> שקובעת כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור לפולחן) או "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה) ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>.</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אילו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.<br/><br/><br/></fn></point> | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט ע"י <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל. <br/><br/></fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר לסיפור נח<fn>ראו <a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום מוקדם של חוקי הכשרות מן הביטויים "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את <a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a> שקובעת כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור לפולחן) או "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה) ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>.</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אילו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.<br/><br/><br/></fn></point> | ||
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה מקורות קראיים טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<br/>Some <a href="KaraiteTract" data-aht="source">Karaite sources</a> assert that the bringing of the Flood, the punishment meted out to the Canaanites for their sins, and the verses in Yechezkel which say that the Israelites deserved to be wiped out in Egypt demonstrate that the commandments existed before Sinai.</point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה מקורות קראיים טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<br/>Some <a href="KaraiteTract" data-aht="source">Karaite sources</a> assert that the bringing of the Flood, the punishment meted out to the Canaanites for their sins, and the verses in Yechezkel which say that the Israelites deserved to be wiped out in Egypt demonstrate that the commandments existed before Sinai.</point> | ||
| − | <point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<br/><br/>This position takes for granted that the Patriarchs observed all of the Torah's commandments.<fn>Cf. the formulation in <multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Nedarim 32a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | + | <point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".<br/><br/></fn><br/><br/>This position takes for granted that the Patriarchs observed all of the Torah's commandments.<fn>Cf. the formulation in <multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Nedarim 32a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> |
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים. כתוצאה מכך, יפת מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות, וכי יוכבד הייתה בת דודו של עמרם ולא דודתו. לו רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהן של הנשים הללו בעייתיים ביותר. <br/>This approach encounters difficulties in explaining the instances in which our forefathers seem to have violated the Torah's prohibitions, particularly those of forbidden sexual relationships.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">Yefet</a> attempts to also address why Avraham did not circumcise himself until he was 99 years old, by drawing a parallel to the Children of Israel not performing circumcision in the desert.</fn> Thus, <a href="Yefet" data-aht="source">Yefet</a> goes so far as to assert that Leah and Rachel were merely relatives and not sisters,<fn>Cf. <multilink><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSBereshit18-8" data-aht="source">Bereshit 18:8</a><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">Bereshit 30:9</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, <multilink><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">Ramban</a><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">Yevamot 98a</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, and Sefer Nizachon Yashan 34 that they were born from two different mothers.</fn> and that Yocheved was Amram's cousin rather than his aunt.<fn>This matches the position of the LXX, Neofiti, and Peshitta who translate "דֹּדָתוֹ" in Shemot 6:20 as "daughter of his aunt" rather than just "aunt". The earliest source for this position is Demetrius the Chronographer. For more on this position and its chronological implications, see <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn> Alternatively, these actions were, in fact, problematic.<fn>Cf. <multilink><a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">Bavli Pesachim</a><a href="Pesachim119b" data-aht="source">Pesachim 119b</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">Daat Zekeinim</a><a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">Bereshit 37:35</a><a href="DaatZekeinimShemot6-20" data-aht="source">Shemot 6:20</a><a href="Daat Zekeinim" data-aht="parshan">About Daat Zekeinim</a></multilink>, and <multilink><a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">Minchat Yehuda</a><a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">Vayikra 20:19</a><a href="R. Yehuda b. Elazar (Minchat Yehuda)" data-aht="parshan">About Minchat Yehuda</a></multilink>.</fn></point> | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים. כתוצאה מכך, יפת מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות, וכי יוכבד הייתה בת דודו של עמרם ולא דודתו. לו רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהן של הנשים הללו בעייתיים ביותר. <br/>This approach encounters difficulties in explaining the instances in which our forefathers seem to have violated the Torah's prohibitions, particularly those of forbidden sexual relationships.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">Yefet</a> attempts to also address why Avraham did not circumcise himself until he was 99 years old, by drawing a parallel to the Children of Israel not performing circumcision in the desert.</fn> Thus, <a href="Yefet" data-aht="source">Yefet</a> goes so far as to assert that Leah and Rachel were merely relatives and not sisters,<fn>Cf. <multilink><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSBereshit18-8" data-aht="source">Bereshit 18:8</a><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">Bereshit 30:9</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, <multilink><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">Ramban</a><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">Yevamot 98a</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, and Sefer Nizachon Yashan 34 that they were born from two different mothers.</fn> and that Yocheved was Amram's cousin rather than his aunt.<fn>This matches the position of the LXX, Neofiti, and Peshitta who translate "דֹּדָתוֹ" in Shemot 6:20 as "daughter of his aunt" rather than just "aunt". The earliest source for this position is Demetrius the Chronographer. For more on this position and its chronological implications, see <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn> Alternatively, these actions were, in fact, problematic.<fn>Cf. <multilink><a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">Bavli Pesachim</a><a href="Pesachim119b" data-aht="source">Pesachim 119b</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">Daat Zekeinim</a><a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">Bereshit 37:35</a><a href="DaatZekeinimShemot6-20" data-aht="source">Shemot 6:20</a><a href="Daat Zekeinim" data-aht="parshan">About Daat Zekeinim</a></multilink>, and <multilink><a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">Minchat Yehuda</a><a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">Vayikra 20:19</a><a href="R. Yehuda b. Elazar (Minchat Yehuda)" data-aht="parshan">About Minchat Yehuda</a></multilink>.</fn></point> | ||
<point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה לטענות הנוצריות, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות שהחוק נתון תמיד לשינוי.<br/>The implication of this position is that the laws of the Torah are immutable and eternal. It thus served as a direct response<fn>See <multilink><a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">Trypho</a><a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">Justin Martyr, Dialogue with Trypho 20</a></multilink>'s argument in his debate with Justin Martyr.</fn> to both Christian contentions that the precepts were given only as a corrective for the sin of the Golden Calf, and Islamic claims that the Law is always subject to change.<fn>This is made explicit by <a href="Kirkisani" data-aht="source">Kirkisani</a>. For the possible influence of polemical concerns on Pirkei DeRabbi Eliezer, see M. Zucker, על תרגום רס"ג לתורה, (New York, 1959): 450 n.6.</fn></point> | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה לטענות הנוצריות, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות שהחוק נתון תמיד לשינוי.<br/>The implication of this position is that the laws of the Torah are immutable and eternal. It thus served as a direct response<fn>See <multilink><a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">Trypho</a><a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">Justin Martyr, Dialogue with Trypho 20</a></multilink>'s argument in his debate with Justin Martyr.</fn> to both Christian contentions that the precepts were given only as a corrective for the sin of the Golden Calf, and Islamic claims that the Law is always subject to change.<fn>This is made explicit by <a href="Kirkisani" data-aht="source">Kirkisani</a>. For the possible influence of polemical concerns on Pirkei DeRabbi Eliezer, see M. Zucker, על תרגום רס"ג לתורה, (New York, 1959): 450 n.6.</fn></point> | ||
Version as of 04:12, 23 May 2019
Fatal 76: Opening and ending tag mismatch: br line 18 and fn
18: <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הפסאודואפיגרפיה <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>. <br/><br/><br/></fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/><br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) ראו את <a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> לפרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.<br/><br/><br data-id="mceu_971"></fn></point>
18: <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הפסאודואפיגרפיה <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>. <br/><br/><br/></fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/><br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) ראו את <a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> לפרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.<br/><br/><br data-id="mceu_971"></fn></point>