Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 13: Line 13:
 
<opinion>ה' ציווה
 
<opinion>ה' ציווה
 
<mekorot>
 
<mekorot>
<p><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><fn>ראו את <a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn>, <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">ניאופיטי בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a></multilink>, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר,&#160;</p>
+
<p><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><fn>השוו ל<a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn>, <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">ניאופיטי בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a></multilink>, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר,&#160;</p>
 
<p>&#160;<multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">Sifre Devarim</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">Devarim 41</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">About Sifre Devarim</a></multilink>, <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">Targumim</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">Targum Neofiti Bereshit 2:15</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">Targum Pseudo-Jonathan Bereshit 2:15</a><a href="Targum Neofiti" data-aht="parshan">About Targum Neofiti</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">Avot DeRabbi Natan</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">Version 2, Chapter 21</a><a href="Avot DeRabbi Natan" data-aht="parshan">About Avot DeRabbi Natan</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">Pirkei DeRabbi Eliezer</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">11</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">20</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">21</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">31</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">About Pirkei DeRabbi Eliezer</a></multilink>,<fn>See also <multilink><a href="LekachTovBereshit43-16" data-aht="source">Lekach Tov</a><a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">Bereshit 2:15</a><a href="LekachTovBereshit43-16" data-aht="source">Bereshit 43:16</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">About R. Toviah b. Eliezer</a></multilink> which links <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">Bereshit 2:15</a> to the following verse which serves as the source of Noachide laws in many Rabbinic sources.</fn> <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">Anan and other Karaite exegetes</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">Kirkisani</a><a href="Yefet" data-aht="source">Yefet b. Eli</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">Otzar Nechmad</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">Karaite Commentary</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">Karaite Tract</a></multilink><fn>See also <multilink><a href="RMubashir" data-aht="source">R. Mubashir HaLevi</a><a href="RMubashir" data-aht="source">Critique of the Writings of R. Saadia Gaon (p. 78)</a><a href="R. Mubashir HaLevi" data-aht="parshan">About R. Mubashir HaLevi</a></multilink> and the opinions cited by <multilink><a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">R. Saadia Gaon</a><a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">Commentary Bereshit 4</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia Gaon</a></multilink> and <multilink><a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">R. Yehuda ibn Balaam</a><a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source"></a><a href="R. Yehuda ibn Balaam" data-aht="parshan">About R. Yehuda ibn Balaam</a></multilink>.</fn></p>
 
<p>&#160;<multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">Sifre Devarim</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">Devarim 41</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">About Sifre Devarim</a></multilink>, <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">Targumim</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">Targum Neofiti Bereshit 2:15</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">Targum Pseudo-Jonathan Bereshit 2:15</a><a href="Targum Neofiti" data-aht="parshan">About Targum Neofiti</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">Avot DeRabbi Natan</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">Version 2, Chapter 21</a><a href="Avot DeRabbi Natan" data-aht="parshan">About Avot DeRabbi Natan</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">Pirkei DeRabbi Eliezer</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">11</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">20</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">21</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">31</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">About Pirkei DeRabbi Eliezer</a></multilink>,<fn>See also <multilink><a href="LekachTovBereshit43-16" data-aht="source">Lekach Tov</a><a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">Bereshit 2:15</a><a href="LekachTovBereshit43-16" data-aht="source">Bereshit 43:16</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">About R. Toviah b. Eliezer</a></multilink> which links <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">Bereshit 2:15</a> to the following verse which serves as the source of Noachide laws in many Rabbinic sources.</fn> <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">Anan and other Karaite exegetes</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">Kirkisani</a><a href="Yefet" data-aht="source">Yefet b. Eli</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">Otzar Nechmad</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">Karaite Commentary</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">Karaite Tract</a></multilink><fn>See also <multilink><a href="RMubashir" data-aht="source">R. Mubashir HaLevi</a><a href="RMubashir" data-aht="source">Critique of the Writings of R. Saadia Gaon (p. 78)</a><a href="R. Mubashir HaLevi" data-aht="parshan">About R. Mubashir HaLevi</a></multilink> and the opinions cited by <multilink><a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">R. Saadia Gaon</a><a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">Commentary Bereshit 4</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia Gaon</a></multilink> and <multilink><a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">R. Yehuda ibn Balaam</a><a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source"></a><a href="R. Yehuda ibn Balaam" data-aht="parshan">About R. Yehuda ibn Balaam</a></multilink>.</fn></p>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
<point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הפסאודואפיגרפיה <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"&#160;<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) ראו את&#160;<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> לפרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.</fn></point>
+
<point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הפסאודואפיגרפיה <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"&#160;<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז)&#160;השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a>&#160;בה פרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.</fn></point>
 
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט ע"י&#160;<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל.</fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר לסיפור נח<fn>ראו&#160;<a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום מוקדם של חוקי הכשרות מן הביטויים "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את&#160;<a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a> שקובעת כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור לפולחן) או "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת&#160;<a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה) ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>.</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אילו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.</fn></point>
 
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט ע"י&#160;<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל.</fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר לסיפור נח<fn>ראו&#160;<a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום מוקדם של חוקי הכשרות מן הביטויים "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את&#160;<a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a> שקובעת כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור לפולחן) או "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת&#160;<a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה) ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>.</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אילו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.</fn></point>
 
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה&#160;<a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל&#160;חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל&#160;האומרים&#160;כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.</point>
 
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה&#160;<a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל&#160;חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל&#160;האומרים&#160;כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.</point>

Version as of 13:01, 23 May 2019

אבות ומצוות

גישות פרשניות

סקירה

בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים מרצון של עשייה ולא רק של אמונה, וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהם שמרו אף על תקנות דרבנן. אחרים מנסים להמחיש כי התורה היא נצחית, וכי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.

כאשר עמדות אלה נתקלות בקשיים בתירוץ העבירות של האבות על איסורים מקראיים, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה החלו רק בסיני. כמה חלופות לגישה מפשרת מציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מוקדם. 

קיום מצוות מלא

כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. בעמדה זו שיטות חלוקות בשאלה האם הייתה מחויבות אלוקית  לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה מרצון של האדם.

ה' ציווה

מי צֻוָּה? עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.4 המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" בראשית ב׳:ט״ו כמתייחסות לתורה.5
ראיות לאדיקות מוקדמת – יש פרשנים6 המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר לסיפור נח7 כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.8
עונשים לעוברי עבירה – כמה מקורות קראיים טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.
דת האבות – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.9
עבירותיהם של האבות – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.10 כתוצאה מכך, יפת מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות,11 וכי יוכבד הייתה בת דודו של עמרם ולא דודתו.12 לו רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהן של הנשים הללו בעייתיים ביותר.13 
מניעים פולמוסיים – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה14 לטענות הנוצריות, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות שהחוק נתון תמיד לשינוי.15

הבחירה האנושית

מקורות מעורפליםבבלי יומאכתבי יד בבלי זבחים קט״ז.אודות הבבלי שמות רבה, מדרש אגדה (בובר), רש"י ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.18


 Bavli YomaYoma 28bZevachim 116aZevachim 116a ManuscriptsAbout the Bavli, Shemot Rabbah1:1About Shemot Rabbah, Midrash Aggadah (Buber)Bereshit 32:5About Midrash Aggadah (Buber), RashiBereshit 7:2Bereshit 26:5Rashi Yoma 28bAbout R. Shelomo Yitzchaki, as well as other sources, all speak of the Patriarchs fulfilling all of the commandments, but it is difficult to determine whether they think this was obligatory or voluntary.
מי קיים את המצוות? מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את בחירתו להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.19
ידיעת המצוות – בבראשית רבה ר' שמעון ניגש לשאלה  "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.20 
ראיות לאדיקות מוקדמת – המצע המרכזי לעמדה זו נמצאת בבראשית כ״ו:ה׳ בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.21 הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מקשר כל אחד מהם לקבוצה אחרת של חוקים.22 
אפילו תקנות דרבנן? בבראשית רבה ר' יוחנן23 מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.24 אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.25 על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.26
27
עונשים לעוברי עבירה – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.28 
29
דת האבות – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את עול מצוות ה' ברצון. 
עבירותיהם של האבות – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ונישואיו של עמרם לדודתו:

In explaining cases like Yaakov's marrying sisters and Amram's marriage to his aunt, these sources have a couple of options open to them:
מניעים פולמוסיים – ייתכן כי עמדה זו נועדה לדחות את הטענות הנוצריות כי המצוות ניתנו רק בתגובה לחטא העגל.31 היא מדגישה כי המצוות היו קיימות ונשמרו מאות שנים לפני כן, וכי האבות ביצעו אותן מרצון לא משום שהם היו עונש שאולצו למלא.32 
33

העדר מצוות

האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה. 
The Patriarchs fulfilled only what they were explicitly commanded in Sefer Bereshit, and these did not include mitzvot other than circumcision.

ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית י"ח:י"ט ובראשית כ"ו:ה' יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.  
 Bereshit 18:19 and Bereshit 26:5 refer merely to ethical laws or to ad hoc instructions given to the Patriarchs.34
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל הפרת חוק טבעי. עמדה זו מוצגת ע"י החזקוני. 
The generation of the Flood, the inhabitants of Sedom, and the Canaanites were punished for violating natural law.35 This position is presented by ChizkuniBereshit 7:21Bereshit 26:5About R. Chizkiyah b. Manoach.
דת האבות – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה' ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.

The religiosity of our forefathers was manifest in their monotheistic dedication to following Hashem's instructions and in their moral and ethical standard of behavior, but it did not generally reflect itself through ritual performance.
עבירותיהם של האבות – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות. 
These commentators explain that the Patriarchs and their families were not yet bound by Torah laws.36

שמירת מצוות חלקית

האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. וריאציות רבות של גישה זו טוענות כי ישנם הבדלים בין סוגי המצוות, האבות השונים ומיקומם.

אברהם לבדו

מי קיים את מצוות? על פי עמדה זו רק אברהם בחר לשמור את כל המצוות בעוד צאצאיו קיימו רק מצוות מסוימות. 
ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית כ״ו:ה׳ נאמר באופן מפורש שאברהם קיים כמה סוגי מצוות. על פי דברי הרמ"א, בבראשית י״ח:י״ט  שם מתוארת  מורשתו של אברהם לזרעו, הפסוק מתייחס לשבע מצוות בני נח בלבד.  
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשים סדום והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח. 
דת האבות – על פי גישה זו, קיים הבדל מהותי באופיו של אברהם, בתור האב הראשון ומייסד המונותיאיזם, לבין האבות האחרים וצאצאיהם.39
40
עבירותיהם של האבות – רמ"א מציין שעמדה זו נמנעת לחלוטין מהבעיה שעולה מנישואיו של יעקב לשתי אחיות. רק מקרים בהם אברהם מעורב נותרים בעייתיים. ראו את הדיון של המהר"ל על נישואיו האפשריים של אברהם לאחותו למחצה.
מניעים פולמוסיים – עמדה זו מסוגלת לטעון שהמצוות קדמו לסיני ולעגל הזהב, מבלי שתיאלץ להגן על כל פעולה של האבות ובני משפחותיהם.

רק מצוות מסויימות

מי קיים את מצוות? לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות אך באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר נח.
אילו מצוות?
  • רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.42
  • על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, היתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.
ידיעת המצוות – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך43 עד לוי.44 אולם על פי רשב"ם, אברהם יכל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.
ראיות לאדיקות מוקדמת – עמדה זו טוענת כי בראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות. 
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.45
עבירותיהם של האבות – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.
מניעים פולמוסיים – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר בין מצוות שונות עם דמויות שחיו מימי נח כדי להיאבק בתביעות ההלניסטיות כי קשיי העם היהודי עם אומות העולם החלו כאשר בני ישראל החלו לקיים את המצוות.46

רק בישראל

מי קיים את מצוות? אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. 47
Avraham and his descendants kept all of the commandments of their own volition ("as one who is permitted but not obligated"), but they did so only while living in Israel.48
ידיעת המצוות – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה אלוקית. 
ראיות לאדיקות מוקדמתבראשית כ״ו:ה׳ מתייחסת לכל המצוות.49
50
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.
עבירותיהם של האבות
Ramban explains that the Patriarchs did not abide by the commandments only when they were outside the Land of Israel, where obligations that are not "חובות הגוף" are not enforced.51 This is consistent with Ramban's overall take on the connection between observance of mizvot and living in the Land of Israel.52