Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
m |
m |
||
Line 28: | Line 28: | ||
<point><b>מקורות מעורפלים</b> – <multilink><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">יומא כ"ח:</a><a href="BavliZevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">כתבי יד זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">א':א'</a><a href="שמות רבה" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">בראשית ל"ב:ה'</a><a href="מדרש אגדה (בובר)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז':ב'</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">רש"י יומא כ"ח:</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.<fn>מהכתוב בבבלי ובפירוש רש"י עולה כי קיום המצוות של נח נבע מרצונו החופשי.</fn></point> | <point><b>מקורות מעורפלים</b> – <multilink><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">יומא כ"ח:</a><a href="BavliZevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">כתבי יד זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">א':א'</a><a href="שמות רבה" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">בראשית ל"ב:ה'</a><a href="מדרש אגדה (בובר)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז':ב'</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">רש"י יומא כ"ח:</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.<fn>מהכתוב בבבלי ובפירוש רש"י עולה כי קיום המצוות של נח נבע מרצונו החופשי.</fn></point> | ||
<point><b>מי קיים את המצוות?</b> מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.<fn>כך, למשל, בראשית רבה מגביל את היקף "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לשמירת שבת. לגבי "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה", שצוינה בסיפורי נח, רש"י וגירסתו של ה<a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">בבלי בזבחים</a> קוראים את הביטוי כמעמדם העתידי על פי התורה. [רש"י מניח כי נח היה מודע למעמד זה כי הוא למד תורה, עם זאת, היבט נוסף זה לא נמצא בבבלי.] לחילופין, המונח לא מתייחס למעמד מאוחר יותר תחת חוקי התזונה אלא מה שכבר הוגדר אז כבהמה הראויה להקרב כקורבן.</fn></point> | <point><b>מי קיים את המצוות?</b> מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.<fn>כך, למשל, בראשית רבה מגביל את היקף "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לשמירת שבת. לגבי "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה", שצוינה בסיפורי נח, רש"י וגירסתו של ה<a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">בבלי בזבחים</a> קוראים את הביטוי כמעמדם העתידי על פי התורה. [רש"י מניח כי נח היה מודע למעמד זה כי הוא למד תורה, עם זאת, היבט נוסף זה לא נמצא בבבלי.] לחילופין, המונח לא מתייחס למעמד מאוחר יותר תחת חוקי התזונה אלא מה שכבר הוגדר אז כבהמה הראויה להקרב כקורבן.</fn></point> | ||
− | <point><b>ידיעת המצוות</b> – | + | <point><b>ידיעת המצוות</b> – ר' שמעון בבראשית רבה מתעצם עם השאלה: "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח המעורפל של התוספתא "שנתגלו לו".</fn></point> |
− | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה. </fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י  | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה. </fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מזהה כל אחד מהם בקבוצה אחרת של חוקים.<fn>רש"י, כאן, מקשר בין קטעים תלמודיים שונים (בבלי יומא כ"ח:, יומא ע"ז:, יבמות כ"א.), והוא עקבי בהגדרתו של "חק" בכל מקום. להרחבה על רש"י ומקורותיו, ראו את המאמר <a href="Miracles and Mitzvot at Marah" data-aht="page">ניסים ומצוות במרה</a>.</fn></point> |
− | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> | + | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> ר' יוחנן בבראשית רבה<fn>מצטט את ר' יונתן.</fn> מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. </fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הלשונית הזו רק לרבות לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> יש גם מקום לדיון בהיקף המצוות הכלולות בדרשה זו לגרסת הבבלי.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מפרש את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני.</fn></point> |
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point> | ||
<point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.</point> | <point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.</point> | ||
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ושל עמרם לדודתו:<br/> | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ושל עמרם לדודתו:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
− | <li><b>שמירת מצוות | + | <li><b>שמירת מצוות הייתה עדיין בגדר רשות ולא חיוב גמור</b> – ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י ה<multilink><a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">בבלי בפסחים </a><a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">פסחים קי״ט:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>והיא מופיעה באופן מפורש ב<multilink><a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">דעת זקנים</a><a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">בראשית ל"ז:ל"ה</a><a href="DaatZekeinimShemot6-20" data-aht="source">שמות ו':כ'</a><a href="דעת זקנים" data-aht="parshan">אודות דעת זקנים</a></multilink>.</li> |
− | <li><b>פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח</b>  | + | <li><b>פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח</b> – ראו <multilink><a href="BavliYevamot98a" data-aht="source">בבבלי יבמות</a><a href="BavliYevamot98a" data-aht="source">יבמות צ״ח.-:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי  <multilink><a href="BavliSanhedrin58b" data-aht="source">הבבלי בסנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin58b" data-aht="source">סנהדרין נ״ח:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit18-8" data-aht="source">בראשית י"ח:ח'</a><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">בראשית ל':ט'</a><a href="ר' יוסף בכור שור" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, ו<multilink><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">יבמות צ"ח.</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> בכדי להיפטר מהבעייתיות בנישואי האבות.<fn>ראו גם <a href="RCPaltielDevarim23-9" data-aht="source">ר׳ חיים פלטיאל</a>.</fn> </li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – ייתכן כי עמדה זו נועדה לדחות את הטענות הנוצריות כי המצוות ניתנו רק | + | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – ייתכן כי עמדה זו נועדה לדחות את הטענות הנוצריות כי המצוות ניתנו רק בתגובה לחטא העגל.<fn>בעוד מקורות מתקופת טרום הנצרות, כגון ספר היובלים לעיל, כבר עוסקים במצוות מסוימות שקוימו לפני ההתגלות בסיני, הם לא מנסים ליישם מגמה זו על כל המצוות.</fn> היא מדגישה כי המצוות היו קיימות ונשמרו מאות שנים לפני כן, וכי האבות ביצעו אותן מרצון, ולא משום שהם היו עונש שאולצו לסבול.<fn>הדגש על קבלת המצוות מרצון נמצא גם בפרשנויות של "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" במדרש.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> |
Version as of 03:02, 28 May 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.
ה' ציווה
הבחירה האנושית
- שמירת מצוות הייתה עדיין בגדר רשות ולא חיוב גמור – ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח – ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור, ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות בנישואי האבות.29
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. וריאציות רבות של גישה זו טוענות כי ישנם הבדלים בהיקף קיום המצוות כתלות בסוגי המצוות, האבות השונים ומיקומם הגיאוגרפי.
אברהם לבדו
רק מצוות מסויימות
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.39
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.