Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
m |
|||
Line 15: | Line 15: | ||
<p><multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">דברים מ"א</a><a href="ספרי דברים" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>,<fn>השוו ל<a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn> <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">ניאופיטי בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן נוסחא ב':כ"א</a><a href="אבות דרבי נתן" data-aht="parshan">אודות אבות דרבי נתן</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">י"א</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">כ'</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ"א</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">ל"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>,<fn>ראו גם ב<a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">לקח טוב</a> המקשר בין <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לפסוק שלאחריו המשמש כמקור לשבע מצוות בני נח על פי מקורות רבניים רבים.</fn> <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">ענן ופרשנים קראיים נוספים</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a><a href="Yefet" data-aht="source">יפת בן עלי</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">אוצר נחמד</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">חיבור קראי</a></multilink><fn>ראו גם את דברי <a href="RMubashir" data-aht="source">ר' מבשר הלוי</a> והעמדות המצוטטות על ידי <a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a> ו<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר' יהודה אבן בלעם</a>.</fn></p> | <p><multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">דברים מ"א</a><a href="ספרי דברים" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>,<fn>השוו ל<a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn> <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">ניאופיטי בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן נוסחא ב':כ"א</a><a href="אבות דרבי נתן" data-aht="parshan">אודות אבות דרבי נתן</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">י"א</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">כ'</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ"א</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">ל"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>,<fn>ראו גם ב<a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">לקח טוב</a> המקשר בין <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לפסוק שלאחריו המשמש כמקור לשבע מצוות בני נח על פי מקורות רבניים רבים.</fn> <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">ענן ופרשנים קראיים נוספים</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a><a href="Yefet" data-aht="source">יפת בן עלי</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">אוצר נחמד</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">חיבור קראי</a></multilink><fn>ראו גם את דברי <a href="RMubashir" data-aht="source">ר' מבשר הלוי</a> והעמדות המצוטטות על ידי <a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a> ו<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר' יהודה אבן בלעם</a>.</fn></p> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה ניתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו מתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך | + | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה ניתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו מתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך כנראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא שם עצם זכר במקומות האחרים שבהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב,ט"ז). השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> שמציעה פרשנות שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (המתאימה ללשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק ולשון הנקבה שבו.</fn></point> |
− | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט על ידי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל.</fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר של סיפור נח<fn>ראו <a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום קדום של חוקי הכשרות מן הביטויים ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>:  "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את <a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">הפירוש הקראי</a> הקובע כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור וראוי לפולחן) ו"כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה).</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אלו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.</fn></point> |
− | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה <a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי עונש המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים, כולם מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<fn>ראו את הניגודים ביחס למפרשים לעיל אשר מסבירים כי העונשים הללו הגיעו | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה <a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי עונש המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים, כולם מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<fn>ראו את הניגודים ביחס למפרשים לעיל אשר מסבירים כי העונשים הללו הגיעו בגלל הפרת קבוצת חוקים מצומצמת ולא כל התורה כולה.</fn></point> |
<point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | <point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | ||
− | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> גם מנסה להתמודד עם השאלה מדוע אברהם לא מל את עצמו עד גיל 99 על ידי הקבלה לבני ישראל במדבר אשר לא קיימו ברית מילה במהלך מסעם במדבר.</fn> כתוצאה מכך, <a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות זו לזו,<fn>ראו לשם השוואה את <a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>, <a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב״ן</a>, וספר ניצחון ישן ל"ד אשר מדבריהם עולה שרחל ולאה אכן היו אחיות אך לא מאותו אמא.</fn> וכי יוכבד הייתה רק בת דודו של עמרם ולא דודתו.<fn>טענה זו תואמת את תרגומי ניאופיטי, השבעים, ופשיטתא המפרשים את המילה "דֹּדָתוֹ" בשמות ו':כ' במשמעות של "בתו של דודתו", ולא "דודתו" עצמה. המקור המוקדם ביותר לפרשנות זו נמצאה אצל דמטריוס הכרונוגרף. לעוד על עמדה זו ועל השלכותיה הכרונולוגיות, ראו במאמר <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn> כל עוד רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהם של יעקב ועמרם לנשים הללו בעייתיים ביותר.<fn>ראו לשם השוואה את <a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">בבלי פסחים</a>, <a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">דעת זקנים</a>, ו<a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">מנחת יהודה</a>.</fn></point> |
− | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה<fn>ראו את טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> בדיון עם יוסטינוס מרטיר. </fn> לטענות הנוצריות מחד, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות מאידך שהחוק נתון תמיד לשינוי.<fn>טענה זו הובאה באופן מפורש בדברי <a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a>. להשפעות אפשריות של מניעים פולמוסיים על פרקי דרבי אליעזר ראו | + | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה<fn>ראו את טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> בדיון עם יוסטינוס מרטיר. </fn> לטענות הנוצריות מחד, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות מאידך שהחוק נתון תמיד לשינוי.<fn>טענה זו הובאה באופן מפורש בדברי <a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a>. להשפעות אפשריות של מניעים פולמוסיים על פרקי דרבי אליעזר ראו משה צוקר, על תרגום רס"ג לתורה, ניו יורק תשי"ט, עמ' 450, הערה 6.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>הבחירה האנושית | <opinion>הבחירה האנושית | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <multilink><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין ד':י"ג</a><a href="MishnaChulin7-6" data-aht="source">משנה חולין ז':ו'</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>,<fn>מנגד, ראו את דברי י.נ. אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה | + | <multilink><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין ד':י"ג</a><a href="MishnaChulin7-6" data-aht="source">משנה חולין ז':ו'</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>,<fn>מנגד, ראו את דברי י.נ. אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ירושלים תשנ"ח, עמ' 977, המציע שקטע זה, כמו רבים אחרים שנמצאו בסיום מסכתות, הוא תוספת מאוחרת יותר למשנה.</fn> <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-21" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-21" data-aht="source">קידושין ה׳:כ״א</a><a href="התוספתא" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">ט"ז:ה'</a><a href="BereshitRabbah34-9" data-aht="source">ל"ד:ט'</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס"א:א'</a><a href="BereshitRabbah64-4" data-aht="source">ס"ד:ד'</a><a href="BereshitRabbah95-3" data-aht="source">צ"ה:ג'</a><a href="בראשית רבה" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>,<fn>עם זאת, יש לציין כי בראשית רבה ט"ז:ה' קובע כי ה' ציווה את אדם הראשון לשמור את השבת, ובראשית רבה ס"א:א' מדבר אודות חלקו של ה' בהנחלת הידע הנצרך לאברהם לשמירת המצוות.</fn> <multilink><a href="TanchumaVayigash11" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaLekhLekha1" data-aht="source">לך לך א'</a><a href="TanchumaVayigash11" data-aht="source">ויגש י"א</a><a href="התנחומא" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>מקורות מעורפלים</b> – <multilink><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">יומא כ"ח:</a><a href="BavliZevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">כתבי יד זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">א':א'</a><a href="שמות רבה" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">בראשית ל"ב:ה'</a><a href="מדרש אגדה (בובר)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז':ב'</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">רש"י יומא כ"ח:</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.<fn> | + | <point><b>מקורות מעורפלים</b> – <multilink><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">יומא כ"ח:</a><a href="BavliZevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">כתבי יד זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">א':א'</a><a href="שמות רבה" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">בראשית ל"ב:ה'</a><a href="מדרש אגדה (בובר)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז':ב'</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">רש"י יומא כ"ח:</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.<fn>מן התלמוד בבלי ומפירוש רש"י עולה כי קיום המצוות של נח נבע מרצונו החופשי.</fn></point> |
− | <point><b>מי קיים את המצוות?</b> מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.<fn>כך, למשל, בראשית רבה מגביל את היקף "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לשמירת שבת. לגבי "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" | + | <point><b>מי קיים את המצוות?</b> מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.<fn>כך, למשל, בראשית רבה מגביל את היקף "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לשמירת שבת. לגבי הביטוי "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" שצוינה בסיפורי נח, רש"י וגירסתו ב<a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">בבלי זבחים</a> מבינים אותו כמתאר את מעמדם העתידי על פי התורה. [רש"י מניח כי נח היה מודע למעמד זה כי הוא למד תורה. עם זאת, היבט נוסף זה לא נמצא בבבלי.] לחילופין, המונח מתייחס לא למעמדם בחוקי כשרות שנצטוו רק מאוחר יותר, אלא למעמדם כבר אז כבהמה הראויה להיקרב כקרבן.</fn></point> |
<point><b>ידיעת המצוות</b> – ר' שמעון בבראשית רבה מתעצם עם השאלה: "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח המעורפל של התוספתא "שנתגלו לו".</fn></point> | <point><b>ידיעת המצוות</b> – ר' שמעון בבראשית רבה מתעצם עם השאלה: "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח המעורפל של התוספתא "שנתגלו לו".</fn></point> | ||
− | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה. | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה.</fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מזהה כל אחד מהם בקבוצה אחרת של חוקים.<fn>רש"י, כאן, מקשר בין קטעים תלמודיים שונים (בבלי יומא כ"ח:, יומא ע"ז:, יבמות כ"א.), והוא עקבי בהגדרתו של "חק" בכל מקום. להרחבה על רש"י ומקורותיו, ראו את המאמר <a href="Miracles and Mitzvot at Marah" data-aht="page">ניסים ומצוות במרה</a>.</fn></point> |
− | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> ר' יוחנן | + | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> ר' יוחנן<fn>מצוטט על ידי ר' יונתן.</fn> בבראשית רבה מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. </fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הלשונית הזו רק לרבות לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> יש גם מקום לדיון בהיקף המצוות הכלולות בדרשה זו לגרסת הבבלי.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מפרש את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני.</fn></point> |
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point> | ||
<point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.</point> | <point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.</point> |
Version as of 09:51, 28 May 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.
ה' ציווה
הבחירה האנושית
- שמירת מצוות הייתה עדיין בגדר רשות ולא חיוב גמור – ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח – ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור, ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות בנישואי האבות.29
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית, וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. הוריאציות השונות של גישה זו טוענות כי היו הבדלים בהיקף קיום המצוות התלויות בגורמים כמו סוגי המצוות, האבות השונים, ומיקומם הגיאוגרפי.
אברהם לבדו
רק מצוות מסויימות
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.39
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה תועלת רק בשמירת מצוות עשה, ולא בשמירת מצוות לא-תעשה.