Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 17: | Line 17: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הפסאודואפיגרפיה <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>. <br/><br/><br/></fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/><br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) ראו את <a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> לפרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.<br/><br/><br data-id="mceu_971"></fn></point> | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הפסאודואפיגרפיה <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>. <br/><br/><br/></fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/><br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) ראו את <a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> לפרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.<br/><br/><br data-id="mceu_971"></fn></point> | ||
| − | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט ע"י <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט ע"י <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל. <br/><br/></fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר לסיפור נח<fn>ראו <a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום מוקדם של חוקי הכשרות מן הביטויים "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את <a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a> שקובעת כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור לפולחן) או "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה) ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>.</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אילו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.<br/><br/><br/></fn></point> |
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה מקורות קראיים טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<br/>Some <a href="KaraiteTract" data-aht="source">Karaite sources</a> assert that the bringing of the Flood, the punishment meted out to the Canaanites for their sins, and the verses in Yechezkel which say that the Israelites deserved to be wiped out in Egypt demonstrate that the commandments existed before Sinai.</point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה מקורות קראיים טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<br/>Some <a href="KaraiteTract" data-aht="source">Karaite sources</a> assert that the bringing of the Flood, the punishment meted out to the Canaanites for their sins, and the verses in Yechezkel which say that the Israelites deserved to be wiped out in Egypt demonstrate that the commandments existed before Sinai.</point> | ||
<point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<br/><br/>This position takes for granted that the Patriarchs observed all of the Torah's commandments.<fn>Cf. the formulation in <multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Nedarim 32a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | <point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<br/><br/>This position takes for granted that the Patriarchs observed all of the Torah's commandments.<fn>Cf. the formulation in <multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Nedarim 32a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | ||
Version as of 04:07, 23 May 2019
Fatal 76: Opening and ending tag mismatch: br line 18 and fn
18: <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הפסאודואפיגרפיה <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>. <br/><br/><br/></fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/><br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) ראו את <a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> לפרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.<br/><br/><br data-id="mceu_971"></fn></point>
18: <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הפסאודואפיגרפיה <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>. <br/><br/><br/></fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/><br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) ראו את <a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> לפרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.<br/><br/><br data-id="mceu_971"></fn></point>