Difference between revisions of "Avraham's Prayer for Sedom/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(17 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>תפילת אברהם עבור סדום</h1>
 
<h1>תפילת אברהם עבור סדום</h1>
<h2>Two Pleas or One?</h2>
+
<h2>שתי תחינות או תחינה אחת?<br/></h2>
<p>&#160;חציו השני של&#160;<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">בראשית י״ח</a>&#160;מתאר איך ה' סומך על אברהם, ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ באופן מדהים של העונש האלוהי המרומז העתיד לבוא על העיר:</p>
+
<p>חציו השני של&#160;<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">בראשית י״ח</a>&#160;מתאר איך ה'&#160;מכניס את אברהם בסוד ענייניו,&#160;ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר אצל אברהם לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ<fn>דברי אברהם כמעט הופכים את היוצרות, וכביכול מציבים את ה' עצמו תחת ספסל הנאשמים (במקום אנשי סדום הפושעים) כשאברהם ממלא את תפקיד התובע.</fn> באופן מדהים של העונש הא-לוהי המרומז<fn>בנקודה זו, האינדיקציה היחידה לגורלה של סדום יכולה להיות המילה "כָּלָה" בי"ח:כ"א, אך משמעותה היא נושא למחלוקת בקרב המפרשים.</fn> העתיד לבוא על העיר:</p>
<p>The second half of&#160;<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">בראשית י״ח</a> recounts how Hashem takes Avraham into His confidence, sharing His intent to scrutinize Sedom's conduct.&#160; This elicits not merely a simple prayer from Avraham on their behalf, but an astounding fire and brimstone condemnation<fn>Avraham's words come close to turning the tables on God, כביכול,&#160;almost placing Hashem Himself (rather than the evil inhabitants of Sedom) on trial, with Avraham acting as the prosecutor.</fn> of the implied<fn>At this point, the only explicit indication of the fate of Sedom is possibly the word "כָּלָה" in 18:21.&#160; Its meaning, though, is the subject of debate among the commentators.</fn> and impending Divine judgment:</p>
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
<q class="" lang="he" dir="rtl">
 
 
<p>(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.<br/>(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.<br/>(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.</p>
 
<p>(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.<br/>(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.<br/>(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>A glance at these verses reveals their perplexing structure.&#160; The first and third verses (23 and 25) appear to demand simply that Hashem save the innocent and avoid the collateral damage of "צַדִּיק עִם רָשָׁע&#8206;".<fn>This pair is thrice repeated in these two verses.</fn>&#160; Had Avraham sufficed with only these two verses, his protest would have read seamlessly and it would have constituted a readily comprehensible plea to avoid collective punishment.&#160; Sandwiched in between them, though, is verse 24 which, at first glance, looks like an appeal to Divine mercy to spare the entire city, including its wicked, because of the putative virtues of the righteous.</p>
+
<p>מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המתמיה שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".<fn>הצירוף הזה מופיע שלוש פעמים במהלך הפרשה.</fn> אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים שוכן פסוק כ"ד אשר, לפחות במבט ראשון, נראה כפנייה לרחמי הא-ל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים.&#160;</p>
<p>Why does Avraham interpose this middle verse, thereby interrupting and undercutting the much more powerful argument of the surrounding two?<fn>See <multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> who raises this point in Question 17.</fn>&#160; Why did he not wait to first get a positive nod on the clearer issue before proceeding to the more controversial one?<fn>ראו <multilink><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד</a><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד (ט״ז) בראשית י״ח:כ״ה</a><a href="R. David HaLevi Segal (Taz)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד הלוי סגל</a></multilink> ור' שלמה דובנא ב<multilink><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור בראשית י״ח:כ״ג,כ״ד,כ״ו</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות About Netivot HaShalom</a></multilink> who both ask this question.</fn>&#160; Is Avraham's petition a dual themed one, or is it possible that all three verses are really part of a single line of reasoning?&#160; Or, in other words, is Avraham pleading for justice, mercy, or both?<fn>See <multilink><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> and <multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> (Question 18) who wonder why Avraham did not simply ask for mercy without challenging Divine justice.</fn></p>
+
<p>מדוע אברהם קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק?<fn>ראו&#160;<multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;אשר מעלה נקודה זאת בשאלה י"ז.</fn>&#160;מדוע הוא לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הקיצונית יותר?<fn>ראו <multilink><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד</a><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד (ט״ז) בראשית י״ח:כ״ה</a><a href="R. David HaLevi Segal (Taz)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד הלוי סגל</a></multilink> ור' שלמה דובנא ב<multilink><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור בראשית י״ח:כ״ג,כ״ד,כ״ו</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות About Netivot HaShalom</a></multilink>&#160;אשר מקשים קושייה&#160;זאת.</fn>&#160;האם עתירת אברהם הייתה כפולה, או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים&#160;טענה אחת יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?<fn>ראו&#160;<multilink><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;(שאלה י"ח) אשר תוהים מדוע&#160;אברהם לא הסתפק פשוט בבקשת רחמים מבלי לערער על הצדק הא-לוהי.</fn></p>
  
<h2>Collective Punishment vs. Collective Salvation</h2>
+
<h2>ענישה קולקטיבית מול&#160;ישועה&#160;קולקטיבית<br/></h2>
<p>Hashem does not (at least overtly) reject Avraham's reasoning, but rather seems to acquiesce to at least part of it.&#160; Thus, identifying what Avraham did or did not argue for (and understanding the Divine response) becomes not merely a textual question, but also one with fundamental philosophical consequences.&#160; The subsequent verses make clear that, at a minimum, Hashem agrees to avoid collective punishment in a case where there is a group of ten innocent people.<fn>This, however, does not rule it out entirely under any conditions, and there are many Biblical texts which indicate that Hashem does apply it. For the question of the circumstances under which collective punishment might be warranted, see&#160;<a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn>&#160; But does He accept Avraham's apparent second appeal for collective salvation, i.e. that the wicked should be saved along with the righteous? Interestingly,&#160;<a href="Yechezkel14-12-23" data-aht="source">יחזקאל י״ד</a> seem to explicitly rule out such a notion:<fn>See&#160;<multilink><a href="RasagBereshit18-23-25" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RasagBereshit18-23-25" data-aht="source">רס״ג פירוש בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> who notes the apparent contradiction between Avraham's argument and the words of Yechezkel.&#160; His solution, though, is cryptic and difficult to comprehend.&#160; See also <multilink><a href="RadakBereshit18-24" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> who cites the chapter in Yechezkel as evidence for the need to reinterpret Avraham's words.</fn></p>
+
<p>ה' לא דחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), ונראה שהוא קיבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה הא-לוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים בהמשך מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו בעיר עשרה חפים מפשע.<fn>עם זאת, התנ"ך לא פוסל לחלוטין את הענישה הקולקטיבית, וישנם טקסטים תנ"כיים רבים אשר מצביעים על כך שה' כן מיישם שיטת ענישה זו. לדיון בשאלה של באילו תנאים ענישה קולקטיבית עשויה להיות מוצדקת, ראו&#160;<a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn> אך האם הקב"ה מסכים לקבל גם את עתירתו השנייה של אברהם לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין,&#160;<a href="Yechezkel14-12-23" data-aht="source">יחזקאל י״ד</a>&#160;שולל גישה מוסרית זו:<fn>ראו <multilink><a href="RasagBereshit18-23-25" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagBereshit18-23-25" data-aht="source">רס״ג פירוש בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink> אשר מציין את מה שנראה כסתירה בין טיעונו של אברהם לבין מילותיו של יחזקאל. ראו גם <multilink><a href="RadakBereshit18-24" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> אשר מצטט את דברי יחזקאל בתור ראייה לכך שיש להבין באופן שונה את עמדת אברהם.</fn></p>
<q class="" dir="rtl" lang="he">
+
<q dir="rtl" lang="he">
<p>(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ (דנאל) [דָּנִיֵּאל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.</p>
+
<p>(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעׇל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ [דָּנִיֵּאל] (דנאל) וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>These verses amplify the question:&#160; Does Avraham really argue for collective salvation, and if yes, does Hashem accept or reject Avraham's position?</p>
+
<p><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant-ligatures: inherit; font-variant-caps: inherit; font-weight: inherit;">פסוקים אלו מעצימים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדתו?</span></p>
  
<h2>Choosing Sides Between Hashem and Avraham</h2>
+
<h2>בחירת צד בין ה' לאברהם</h2>
<p>Regardless of the position taken on the questions above, the reader of the Torah's account is faced with the difficult theological challenge of reconciling the seeming contradictory between the opening stance of Hashem Himself (the ultimate source of righteousness and justice), and that of His loyal servant Avraham (chosen by God precisely<fn>See Bereshit 18:19:&#160; "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."</fn> because he stood for these very same values).&#160; Specifically, one is left to wonder:</p>
+
<p>ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את&#160;הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (שהוא הרי המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק<fn>ראו בראשית י"ח:י"ט: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."</fn> בגלל התעקשותו על ערכים אלו). קושי זה בא לידי ביטוי בשאלות הללו:</p>
 
<ul>
 
<ul>
<li>Is it conceivable that Hashem had originally intended to eliminate even the righteous and that He agreed to spare them only as a result of Avraham's intercession?<fn>See <multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> (Question 16) who wonders about this.</fn> &#160;Or, alternatively, is it possible that Avraham simply misunderstood the Divine plan?<fn>See <a href="Dialogue with the Divine During Korach's Rebellion" data-aht="page">דיאלוג עם ה' במהלך מרד קרח</a> for a parallel situation in which Moshe intercedes with Hashem.</fn></li>
+
<li>האם ייתכן שה' התכוון&#160;להרוג צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם?<fn>ראו&#160;<multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;(שאלה ט"ז) אשר תוהה על כך.</fn> או לחלופין, האם יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית הא-לוהית?<fn>ראו&#160;<a href="Dialogue with the Divine During Korach's Rebellion" data-aht="page">דיאלוג עם ה' במהלך מרד קרח</a>&#160;עבור מקרה מקביל בו משה מתווך ומפשר בין ה' לחוטאים.</fn></li>
<li>Why does Hashem feel compelled to even consult with Avraham?</li>
+
<li>מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?</li>
<li>What conclusion is reached by the end of this dialogue? &#160;Does Avraham's protest achieve any of its goals?</li>
+
<li>בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם השיגה איזושהי ממטרותיה?</li>
<li>If, in the end, it turns out that there were no righteous people in Sedom anyway, why does Hashem cause Avraham to go through all of these motions in vain?<fn>Or, in an alternative formulation, would it not have been a better use of time if Avraham had simply gone to Sedom and implored its inhabitants to repent?</fn>&#160; And why does the Torah feel the need to record this story replete with all of the back and forth of the exchange?</li>
+
<li>אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם להתאמץ לשווא?<fn>או בניסוח אחר, האם זה לא היה ניצול טוב יותר של הזמן אילו אברהם היה פשוט הולך לסדום ומתחנן לתושביה שיחזרו בתשובה?</fn> וכן, מדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים במשא ומתן בין אברהם לה'?&#160;</li>
 
</ul>
 
</ul>
  
<h2>Other Points to Ponder</h2>
+
<h2>עוד נקודות למחשבה<br/></h2>
<p>There are additional seemingly minor details of the story, but which have major impacts on some of the positions taken by the commentators:</p>
+
<p>ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על חלק מעמדות הפרשנים:</p>
 
<ul>
 
<ul>
<li>The words "הַאַף תִּסְפֶּה" are repeated in both <a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ד</a>.&#160; But how does the word "הַאַף" fit in this context?</li>
+
<li>המילים&#160;"הַאַף תִּסְפֶּה" מופיעות פעמיים ב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ד</a>. אך איך המילה "הַאַף" מתאימה במשמעותה להקשר?</li>
<li>"צַדִּיק" appears in opposition to "רָשָׁע" in <a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a>, but while "רָשָׁע" connotes a sinner or wicked person, the meaning of "צַדִּיק" is less clear.&#160; Does it refer to an innocent person who is merely not culpable, or to a righteous person with special merits who might also be able to have a good influence on his neighbors?</li>
+
<li>&#160;ב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a>&#160;ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה&#160;– אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן הגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?</li>
<li>While in <a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a>, Avraham refers to the people in Sedom and employs the terms "צַדִּיק" and "רָשָׁע", much of the subsequent dialogue speaks of the fate of the geographical location, discussing "הַמָּקוֹם" and "הָעִיר".&#160; Are these terms simply metonyms for the inhabitants of the city, or is there more to them than meets the eye?</li>
+
<li>בעוד&#160;שב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a>&#160;אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי&#160;– "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?</li>
 
</ul>
 
</ul>
  
 
<notes>
 
<notes>
To see how the above issues, both big and small, combine to influence the interpretations of the various commentators, continue to <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.
+
<p>על מנת לראות כיצד עניינים אלו, גדולים וקטנים כאחד, משפיעים על פירושיהם של מפרשים שונים, המשיכו ל<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.</p>
 
</notes>
 
</notes>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 11:33, 24 July 2019

תפילת אברהם עבור סדום

הקדמה

שתי תחינות או תחינה אחת?

חציו השני של בראשית י״ח מתאר איך ה' מכניס את אברהם בסוד ענייניו, ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר אצל אברהם לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ1 באופן מדהים של העונש הא-לוהי המרומז2 העתיד לבוא על העיר:

(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.
(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.
(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.

מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המתמיה שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".3 אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים שוכן פסוק כ"ד אשר, לפחות במבט ראשון, נראה כפנייה לרחמי הא-ל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים. 

מדוע אברהם קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק?4 מדוע הוא לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הקיצונית יותר?5 האם עתירת אברהם הייתה כפולה, או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה אחת יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?6

ענישה קולקטיבית מול ישועה קולקטיבית

ה' לא דחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), ונראה שהוא קיבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה הא-לוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים בהמשך מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו בעיר עשרה חפים מפשע.7 אך האם הקב"ה מסכים לקבל גם את עתירתו השנייה של אברהם לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, יחזקאל י״ד שולל גישה מוסרית זו:8

(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעׇל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ [דָּנִיֵּאל] (דנאל) וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.

פסוקים אלו מעצימים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדתו?

בחירת צד בין ה' לאברהם

ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (שהוא הרי המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק9 בגלל התעקשותו על ערכים אלו). קושי זה בא לידי ביטוי בשאלות הללו:

  • האם ייתכן שה' התכוון להרוג צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם?10 או לחלופין, האם יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית הא-לוהית?11
  • מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?
  • בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם השיגה איזושהי ממטרותיה?
  • אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם להתאמץ לשווא?12 וכן, מדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים במשא ומתן בין אברהם לה'? 

עוד נקודות למחשבה

ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על חלק מעמדות הפרשנים:

  • המילים "הַאַף תִּסְפֶּה" מופיעות פעמיים בפסוקים כ"ג וכ"ד. אך איך המילה "הַאַף" מתאימה במשמעותה להקשר?
  •  בפסוקים כ"ג וכ"ה ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה – אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן הגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?
  • בעוד שבפסוקים כ"ג וכ"ה אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי – "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?

על מנת לראות כיצד עניינים אלו, גדולים וקטנים כאחד, משפיעים על פירושיהם של מפרשים שונים, המשיכו לגישות פרשניות.