Difference between revisions of "Avraham's Prayer for Sedom/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
שתי תחינות או תחינה אחת?
ענישה קולקטיבית מול ישועה קולקטיבית
עוד נקודות למחשבה
m |
|||
| (11 intermediate revisions by one other user not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>תפילת אברהם עבור סדום</h1> | <h1>תפילת אברהם עבור סדום</h1> | ||
<h2>שתי תחינות או תחינה אחת?<br/></h2> | <h2>שתי תחינות או תחינה אחת?<br/></h2> | ||
| − | <p> | + | <p>חציו השני של <a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">בראשית י״ח</a> מתאר איך ה' מכניס את אברהם בסוד ענייניו, ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר אצל אברהם לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ<fn>דברי אברהם כמעט הופכים את היוצרות, וכביכול מציבים את ה' עצמו תחת ספסל הנאשמים (במקום אנשי סדום הפושעים) כשאברהם ממלא את תפקיד התובע.</fn> באופן מדהים של העונש הא-לוהי המרומז<fn>בנקודה זו, האינדיקציה היחידה לגורלה של סדום יכולה להיות המילה "כָּלָה" בי"ח:כ"א, אך משמעותה היא נושא למחלוקת בקרב המפרשים.</fn> העתיד לבוא על העיר:</p> |
| − | <q class="" | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
<p>(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.<br/>(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.<br/>(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.</p> | <p>(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.<br/>(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.<br/>(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | <p>מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה | + | <p>מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המתמיה שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".<fn>הצירוף הזה מופיע שלוש פעמים במהלך הפרשה.</fn> אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים שוכן פסוק כ"ד אשר, לפחות במבט ראשון, נראה כפנייה לרחמי הא-ל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים. </p> |
| − | <p> | + | <p>מדוע אברהם קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> אשר מעלה נקודה זאת בשאלה י"ז.</fn> מדוע הוא לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הקיצונית יותר?<fn>ראו <multilink><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד</a><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד (ט״ז) בראשית י״ח:כ״ה</a><a href="R. David HaLevi Segal (Taz)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד הלוי סגל</a></multilink> ור' שלמה דובנא ב<multilink><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור בראשית י״ח:כ״ג,כ״ד,כ״ו</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות About Netivot HaShalom</a></multilink> אשר מקשים קושייה זאת.</fn> האם עתירת אברהם הייתה כפולה, או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה אחת יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?<fn>ראו <multilink><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> (שאלה י"ח) אשר תוהים מדוע אברהם לא הסתפק פשוט בבקשת רחמים מבלי לערער על הצדק הא-לוהי.</fn></p> |
| − | |||
| − | |||
| − | <h2>ענישה קולקטיבית | + | <h2>ענישה קולקטיבית מול ישועה קולקטיבית<br/></h2> |
| − | <p>ה' לא | + | <p>ה' לא דחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), ונראה שהוא קיבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה הא-לוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים בהמשך מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו בעיר עשרה חפים מפשע.<fn>עם זאת, התנ"ך לא פוסל לחלוטין את הענישה הקולקטיבית, וישנם טקסטים תנ"כיים רבים אשר מצביעים על כך שה' כן מיישם שיטת ענישה זו. לדיון בשאלה של באילו תנאים ענישה קולקטיבית עשויה להיות מוצדקת, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn> אך האם הקב"ה מסכים לקבל גם את עתירתו השנייה של אברהם לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, <a href="Yechezkel14-12-23" data-aht="source">יחזקאל י״ד</a> שולל גישה מוסרית זו:<fn>ראו <multilink><a href="RasagBereshit18-23-25" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagBereshit18-23-25" data-aht="source">רס״ג פירוש בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink> אשר מציין את מה שנראה כסתירה בין טיעונו של אברהם לבין מילותיו של יחזקאל. ראו גם <multilink><a href="RadakBereshit18-24" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> אשר מצטט את דברי יחזקאל בתור ראייה לכך שיש להבין באופן שונה את עמדת אברהם.</fn></p> |
| − | <p> | + | <q dir="rtl" lang="he"> |
| − | <p>פסוקים אלו | + | <p>(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעׇל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ [דָּנִיֵּאל] (דנאל) וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.</p> |
| − | + | </q> | |
| + | <p><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant-ligatures: inherit; font-variant-caps: inherit; font-weight: inherit;">פסוקים אלו מעצימים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדתו?</span></p> | ||
| − | <h2> | + | <h2>בחירת צד בין ה' לאברהם</h2> |
| − | <p>ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה | + | <p>ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (שהוא הרי המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק<fn>ראו בראשית י"ח:י"ט: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."</fn> בגלל התעקשותו על ערכים אלו). קושי זה בא לידי ביטוי בשאלות הללו:</p> |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> | + | <li>האם ייתכן שה' התכוון להרוג צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> (שאלה ט"ז) אשר תוהה על כך.</fn> או לחלופין, האם יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית הא-לוהית?<fn>ראו <a href="Dialogue with the Divine During Korach's Rebellion" data-aht="page">דיאלוג עם ה' במהלך מרד קרח</a> עבור מקרה מקביל בו משה מתווך ומפשר בין ה' לחוטאים.</fn></li> |
| − | <li> | + | <li>מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?</li> |
| − | <li> | + | <li>בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם השיגה איזושהי ממטרותיה?</li> |
| − | <li> | + | <li>אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם להתאמץ לשווא?<fn>או בניסוח אחר, האם זה לא היה ניצול טוב יותר של הזמן אילו אברהם היה פשוט הולך לסדום ומתחנן לתושביה שיחזרו בתשובה?</fn> וכן, מדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים במשא ומתן בין אברהם לה'? </li> |
</ul> | </ul> | ||
| − | <h2> | + | <h2>עוד נקודות למחשבה<br/></h2> |
| − | <p> | + | <p>ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על חלק מעמדות הפרשנים:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> | + | <li>המילים "הַאַף תִּסְפֶּה" מופיעות פעמיים ב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ד</a>. אך איך המילה "הַאַף" מתאימה במשמעותה להקשר?</li> |
| − | <li> | + | <li> ב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a> ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה – אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן הגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?</li> |
| − | <li> | + | <li>בעוד שב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a> אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי – "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?</li> |
</ul> | </ul> | ||
<notes> | <notes> | ||
| − | + | <p>על מנת לראות כיצד עניינים אלו, גדולים וקטנים כאחד, משפיעים על פירושיהם של מפרשים שונים, המשיכו ל<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.</p> | |
</notes> | </notes> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 10:33, 24 July 2019
תפילת אברהם עבור סדום
הקדמה
שתי תחינות או תחינה אחת?
חציו השני של בראשית י״ח מתאר איך ה' מכניס את אברהם בסוד ענייניו, ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר אצל אברהם לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ1 באופן מדהים של העונש הא-לוהי המרומז2 העתיד לבוא על העיר:
(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.
(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.
(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המתמיה שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".3 אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים שוכן פסוק כ"ד אשר, לפחות במבט ראשון, נראה כפנייה לרחמי הא-ל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים.
מדוע אברהם קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק?4 מדוע הוא לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הקיצונית יותר?5 האם עתירת אברהם הייתה כפולה, או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה אחת יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?6
ענישה קולקטיבית מול ישועה קולקטיבית
ה' לא דחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), ונראה שהוא קיבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה הא-לוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים בהמשך מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו בעיר עשרה חפים מפשע.7 אך האם הקב"ה מסכים לקבל גם את עתירתו השנייה של אברהם לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, יחזקאל י״ד שולל גישה מוסרית זו:8
(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעׇל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ [דָּנִיֵּאל] (דנאל) וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.
פסוקים אלו מעצימים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדתו?
בחירת צד בין ה' לאברהם
ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (שהוא הרי המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק9 בגלל התעקשותו על ערכים אלו). קושי זה בא לידי ביטוי בשאלות הללו:
- האם ייתכן שה' התכוון להרוג צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם?10 או לחלופין, האם יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית הא-לוהית?11
- מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?
- בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם השיגה איזושהי ממטרותיה?
- אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם להתאמץ לשווא?12 וכן, מדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים במשא ומתן בין אברהם לה'?
עוד נקודות למחשבה
ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על חלק מעמדות הפרשנים:
- המילים "הַאַף תִּסְפֶּה" מופיעות פעמיים בפסוקים כ"ג וכ"ד. אך איך המילה "הַאַף" מתאימה במשמעותה להקשר?
- בפסוקים כ"ג וכ"ה ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה – אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן הגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?
- בעוד שבפסוקים כ"ג וכ"ה אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי – "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?
על מנת לראות כיצד עניינים אלו, גדולים וקטנים כאחד, משפיעים על פירושיהם של מפרשים שונים, המשיכו לגישות פרשניות.
