Difference between revisions of "Avraham's Prayer for Sedom/1/he"
m |
|||
| Line 21: | Line 21: | ||
<h2>Choosing Sides Between Hashem and Avraham</h2> | <h2>Choosing Sides Between Hashem and Avraham</h2> | ||
<p>ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בעיה תיאולוגי קשה בנוגע לניגוד בין העמדה הראשונית של ה' (המקור המוחלט של הצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר בדיוק בגלל התעקשותו על ערכיו שלו). במיוחד מתעוררות התהיות הללו:</p> | <p>ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בעיה תיאולוגי קשה בנוגע לניגוד בין העמדה הראשונית של ה' (המקור המוחלט של הצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר בדיוק בגלל התעקשותו על ערכיו שלו). במיוחד מתעוררות התהיות הללו:</p> | ||
| − | <p>האם ייתכן שאלוהים התכוון לספות צדיק עם רשע | + | <p>האם ייתכן שאלוהים התכוון לספות צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם? או לחלופין, יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית האלוהית?</p> |
<p>מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?</p> | <p>מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?</p> | ||
<p>בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם בכלל השיגה איזשהו הישג?</p> | <p>בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם בכלל השיגה איזשהו הישג?</p> | ||
| − | <p>אם התברר בסוף שבסדום </p> | + | <p>אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם לנהל את כל המשא ומתן לשווא? ומדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים </p> |
<p>Regardless of the position taken on the questions above, the reader of the Torah's account is faced with the difficult theological challenge of reconciling the seeming contradictory between the opening stance of Hashem Himself (the ultimate source of righteousness and justice), and that of His loyal servant Avraham (chosen by God precisely<fn>See Bereshit 18:19:  "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."</fn> because he stood for these very same values).  Specifically, one is left to wonder:</p> | <p>Regardless of the position taken on the questions above, the reader of the Torah's account is faced with the difficult theological challenge of reconciling the seeming contradictory between the opening stance of Hashem Himself (the ultimate source of righteousness and justice), and that of His loyal servant Avraham (chosen by God precisely<fn>See Bereshit 18:19:  "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."</fn> because he stood for these very same values).  Specifically, one is left to wonder:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
Version as of 06:18, 15 July 2019
תפילת אברהם עבור סדום
הקדמה
שתי תחינות או תחינה אחת?
חציו השני של בראשית י״ח מתאר איך ה' סומך על אברהם, ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר אצל אברהם לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ1 באופן מדהים של העונש האלוהי המרומז2 העתיד לבוא על העיר:
(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.
(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.
(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המוזר שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".3אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים, ישנו פסוק כ"ד אשר במבט ראשון נראה כפנייה לרחמי האל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים.
A glance at these verses reveals their perplexing structure. The first and third verses (23 and 25) appear to demand simply that Hashem save the innocent and avoid the collateral damage of "צַדִּיק עִם רָשָׁע".4 Had Avraham sufficed with only these two verses, his protest would have read seamlessly and it would have constituted a readily comprehensible plea to avoid collective punishment. Sandwiched in between them, though, is verse 24 which, at first glance, looks like an appeal to Divine mercy to spare the entire city, including its wicked, because of the putative virtues of the righteous.
הפסוק הזה קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק. מדוע אברהם מציב פסוק זה חוצץ?5 מדוע לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הרדיקלית יותר?6 האם עתירת אברהם היא עתירה כפולה או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?
Why does Avraham interpose this middle verse, thereby interrupting and undercutting the much more powerful argument of the surrounding two?7 Why did he not wait to first get a positive nod on the clearer issue before proceeding to the more controversial one?8 Is Avraham's petition a dual themed one, or is it possible that all three verses are really part of a single line of reasoning? Or, in other words, is Avraham pleading for justice, mercy, or both?9
ענישה קולקטיבית אל מול ישועה קולקטיבית
Collective Punishment vs. Collective Salvation
ה' לא דוחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), אלא מקבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה האלוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים הבאים מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו עשרה חפים מפשע בעיר.10אך האם הוא גם מסכים לקבל את עתירתו השנייה לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, יחזקאל י״ד שולל גישה זו:
(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ (דנאל) [דָּנִיֵּאל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.
פסוקים אלו מחזקים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדת אברהם?
These verses amplify the question: Does Avraham really argue for collective salvation, and if yes, does Hashem accept or reject Avraham's position?
Choosing Sides Between Hashem and Avraham
ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בעיה תיאולוגי קשה בנוגע לניגוד בין העמדה הראשונית של ה' (המקור המוחלט של הצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר בדיוק בגלל התעקשותו על ערכיו שלו). במיוחד מתעוררות התהיות הללו:
האם ייתכן שאלוהים התכוון לספות צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם? או לחלופין, יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית האלוהית?
מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?
בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם בכלל השיגה איזשהו הישג?
אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם לנהל את כל המשא ומתן לשווא? ומדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים
Regardless of the position taken on the questions above, the reader of the Torah's account is faced with the difficult theological challenge of reconciling the seeming contradictory between the opening stance of Hashem Himself (the ultimate source of righteousness and justice), and that of His loyal servant Avraham (chosen by God precisely11 because he stood for these very same values). Specifically, one is left to wonder:
- Is it conceivable that Hashem had originally intended to eliminate even the righteous and that He agreed to spare them only as a result of Avraham's intercession?12 Or, alternatively, is it possible that Avraham simply misunderstood the Divine plan?13
- Why does Hashem feel compelled to even consult with Avraham?
- What conclusion is reached by the end of this dialogue? Does Avraham's protest achieve any of its goals?
- If, in the end, it turns out that there were no righteous people in Sedom anyway, why does Hashem cause Avraham to go through all of these motions in vain?14 And why does the Torah feel the need to record this story replete with all of the back and forth of the exchange?
Other Points to Ponder
There are additional seemingly minor details of the story, but which have major impacts on some of the positions taken by the commentators:
- The words "הַאַף תִּסְפֶּה" are repeated in both פסוקים כ"ג וכ"ד. But how does the word "הַאַף" fit in this context?
- "צַדִּיק" appears in opposition to "רָשָׁע" in פסוקים כ"ג וכ"ה, but while "רָשָׁע" connotes a sinner or wicked person, the meaning of "צַדִּיק" is less clear. Does it refer to an innocent person who is merely not culpable, or to a righteous person with special merits who might also be able to have a good influence on his neighbors?
- While in פסוקים כ"ג וכ"ה, Avraham refers to the people in Sedom and employs the terms "צַדִּיק" and "רָשָׁע", much of the subsequent dialogue speaks of the fate of the geographical location, discussing "הַמָּקוֹם" and "הָעִיר". Are these terms simply metonyms for the inhabitants of the city, or is there more to them than meets the eye?
