Difference between revisions of "Avraham's Prayer for Sedom/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
שתי תחינות או תחינה אחת?
ענישה קולקטיבית מול ישועה קולקטיבית
עוד נקודות למחשבה
m |
|||
| Line 9: | Line 9: | ||
</q> | </q> | ||
<p>מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המוזר שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".<fn>הצירוף הזה מופיע שלוש פעמים במהלך הפרשה.</fn>אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים, ישנו פסוק כ"ד אשר במבט ראשון נראה כפנייה לרחמי האל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים. </p> | <p>מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המוזר שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".<fn>הצירוף הזה מופיע שלוש פעמים במהלך הפרשה.</fn>אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים, ישנו פסוק כ"ד אשר במבט ראשון נראה כפנייה לרחמי האל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים. </p> | ||
| − | |||
<p>הפסוק הזה קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק. מדוע אברהם מציב פסוק זה חוצץ?<fn>ראו  <multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> אשר מעלה נקודה זאת בשאלה י"ז.</fn> מדוע לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הרדיקלית יותר?<fn>ראו <multilink><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד</a><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד (ט״ז) בראשית י״ח:כ״ה</a><a href="R. David HaLevi Segal (Taz)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד הלוי סגל</a></multilink> ור' שלמה דובנא ב<multilink><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור בראשית י״ח:כ״ג,כ״ד,כ״ו</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות About Netivot HaShalom</a></multilink> אשר מקשים קושייה זאת.</fn> האם עתירת אברהם היא עתירה כפולה או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?<fn>ראו <multilink><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> (שאלה 18) אשר תוהים מדוע אברהם לא ביקש פשוט רחמים מבלי לערער על הצדק האלוהי.</fn></p> | <p>הפסוק הזה קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק. מדוע אברהם מציב פסוק זה חוצץ?<fn>ראו  <multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> אשר מעלה נקודה זאת בשאלה י"ז.</fn> מדוע לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הרדיקלית יותר?<fn>ראו <multilink><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד</a><a href="DivreiDavidTazBereshit18-25" data-aht="source">דברי דוד (ט״ז) בראשית י״ח:כ״ה</a><a href="R. David HaLevi Segal (Taz)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד הלוי סגל</a></multilink> ור' שלמה דובנא ב<multilink><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurBereshit18-232426" data-aht="source">ביאור בראשית י״ח:כ״ג,כ״ד,כ״ו</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות About Netivot HaShalom</a></multilink> אשר מקשים קושייה זאת.</fn> האם עתירת אברהם היא עתירה כפולה או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?<fn>ראו <multilink><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit18-23-25" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit18Questions16-18" data-aht="source">בראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> (שאלה 18) אשר תוהים מדוע אברהם לא ביקש פשוט רחמים מבלי לערער על הצדק האלוהי.</fn></p> | ||
| − | |||
| − | <h2>ענישה קולקטיבית | + | <h2>ענישה קולקטיבית מול ישועה קולקטיבית<br/></h2> |
| − | <p>ה' לא דוחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), אלא מקבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה האלוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים הבאים מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו עשרה חפים מפשע בעיר.<fn>עם זאת, התנ"ך לא פוסל את הענישה הקולקטיבית בכל תנאי, וישנם טקסטים תנ"כיים רבים אשר מצביעים על כך שה' כן מיישם שיטת ענישה זו. עבור השאלה באילו תנאים ענישה קולקטיבית עשויה להיות מוצדקת, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn>אך האם הוא גם מסכים לקבל את עתירתו השנייה לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, <a href="Yechezkel14-12-23" data-aht="source">יחזקאל י״ד</a> שולל גישה זו:</p> | + | <p>ה' לא דוחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), אלא מקבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה האלוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים הבאים מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו עשרה חפים מפשע בעיר.<fn>עם זאת, התנ"ך לא פוסל את הענישה הקולקטיבית בכל תנאי, וישנם טקסטים תנ"כיים רבים אשר מצביעים על כך שה' כן מיישם שיטת ענישה זו. עבור השאלה באילו תנאים ענישה קולקטיבית עשויה להיות מוצדקת, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn> אך האם הוא גם מסכים לקבל את עתירתו השנייה לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, <a href="Yechezkel14-12-23" data-aht="source">יחזקאל י״ד</a> שולל גישה זו:<fn>ראו <multilink><a href="RasagBereshit18-23-25" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a> <a href="RasagBereshit18-23-25" data-aht="source">רס״ג פירוש בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink>אשר מציין את מה שנראה כסתירה בין טיעונו של אברהם לבין מילותיו של יחזקאל. ראו גם <multilink><a href="RadakBereshit18-24" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ג-כ״ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> אשר מצטט את דברי יחזקאל בתור ראייה לכך שיש להבין באופן שונה את עמדת אברהם.</fn></p> |
<p> (יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ (דנאל) [דָּנִיֵּאל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.</p> | <p> (יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ (דנאל) [דָּנִיֵּאל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.</p> | ||
| − | <p>פסוקים אלו מחזקים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את | + | <p>פסוקים אלו מחזקים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדתו?</p> |
| − | |||
| − | <h2> | + | <h2>בחירת צד בין ה' לאברהם </h2> |
<p>ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק<fn>ראו בראשית י"ח:י"ט: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."</fn> בגלל התעקשותו על ערכים אלו). במיוחד מתעוררות התהיות הללו:</p> | <p>ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק<fn>ראו בראשית י"ח:י"ט: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."</fn> בגלל התעקשותו על ערכים אלו). במיוחד מתעוררות התהיות הללו:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 26: | Line 23: | ||
<li>בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם בכלל השיגה איזשהו הישג?</li> | <li>בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם בכלל השיגה איזשהו הישג?</li> | ||
<li>אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם לכלות תחינותיו לשווא?<fn>או בשיטה אחרת, אם אברהם היה פשוט הולך לסדום ומתחנן לתושביה שיחזרו בתשובה, האין זה היה ניצול טוב יותר של הזמן?</fn> ומדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים בסיפור? </li> | <li>אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם לכלות תחינותיו לשווא?<fn>או בשיטה אחרת, אם אברהם היה פשוט הולך לסדום ומתחנן לתושביה שיחזרו בתשובה, האין זה היה ניצול טוב יותר של הזמן?</fn> ומדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים בסיפור? </li> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
| − | <h2>עוד נקודות | + | <h2>עוד נקודות למחשבה<br/></h2> |
<p>ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על עמדות הפרשנים:</p> | <p>ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על עמדות הפרשנים:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 41: | Line 31: | ||
<li> ב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a> ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה - אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן מגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?</li> | <li> ב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a> ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה - אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן מגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?</li> | ||
<li>בעוד שב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a> אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי - "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?</li> | <li>בעוד שב<a href="Bereshit18-17-33" data-aht="source">פסוקים כ"ג וכ"ה</a> אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי - "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?</li> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
Version as of 08:40, 15 July 2019
תפילת אברהם עבור סדום
הקדמה
שתי תחינות או תחינה אחת?
חציו השני של בראשית י״ח מתאר איך ה' סומך על אברהם, ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר אצל אברהם לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ1 באופן מדהים של העונש האלוהי המרומז2 העתיד לבוא על העיר:
(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.
(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.
(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המוזר שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".3אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים, ישנו פסוק כ"ד אשר במבט ראשון נראה כפנייה לרחמי האל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים.
הפסוק הזה קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק. מדוע אברהם מציב פסוק זה חוצץ?4 מדוע לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הרדיקלית יותר?5 האם עתירת אברהם היא עתירה כפולה או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?6
ענישה קולקטיבית מול ישועה קולקטיבית
ה' לא דוחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), אלא מקבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה האלוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים הבאים מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו עשרה חפים מפשע בעיר.7 אך האם הוא גם מסכים לקבל את עתירתו השנייה לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, יחזקאל י״ד שולל גישה זו:8
(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ (דנאל) [דָּנִיֵּאל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.
פסוקים אלו מחזקים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדתו?
בחירת צד בין ה' לאברהם
ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק9 בגלל התעקשותו על ערכים אלו). במיוחד מתעוררות התהיות הללו:
- האם ייתכן שאלוהים התכוון לספות צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם?10 או לחלופין, יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית האלוהית?11
- מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?
- בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם בכלל השיגה איזשהו הישג?
- אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם לכלות תחינותיו לשווא?12 ומדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים בסיפור?
עוד נקודות למחשבה
ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על עמדות הפרשנים:
- המילים "הַאַף תִּסְפֶּה" מופיעות פעמיים בפסוקים כ"ג וכ"ד. אך האם המילה "הַאַף" בכלל מתאימה במשמעותה להקשר?
- בפסוקים כ"ג וכ"ה ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה - אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן מגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?
- בעוד שבפסוקים כ"ג וכ"ה אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי - "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?
To see how the above issues, both big and small, combine to influence the interpretations of the various commentators, continue to גישות פרשניות.
