Avraham's Prayer for Sedom/1/he

תפילת אברהם עבור סדום

הקדמה

שתי תחינות או תחינה אחת?

 חציו השני של בראשית י״ח מתאר איך ה' סומך על אברהם, ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר אצל אברהם לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ¹ באופן מדהים של העונש האלוהי המרומז² העתיד לבוא על העיר:

(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.
(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.
(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.

מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המוזר שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".³אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים, ישנו פסוק כ"ד אשר במבט ראשון נראה כפנייה לרחמי האל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים. 

A glance at these verses reveals their perplexing structure.  The first and third verses (23 and 25) appear to demand simply that Hashem save the innocent and avoid the collateral damage of "צַדִּיק עִם רָשָׁע‎".⁴  Had Avraham sufficed with only these two verses, his protest would have read seamlessly and it would have constituted a readily comprehensible plea to avoid collective punishment.  Sandwiched in between them, though, is verse 24 which, at first glance, looks like an appeal to Divine mercy to spare the entire city, including its wicked, because of the putative virtues of the righteous.

הפסוק הזה קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק. מדוע אברהם מציב פסוק זה חוצץ?⁵ מדוע לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הרדיקלית יותר?⁶ האם עתירת אברהם היא עתירה כפולה או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?

Why does Avraham interpose this middle verse, thereby interrupting and undercutting the much more powerful argument of the surrounding two?⁷  Why did he not wait to first get a positive nod on the clearer issue before proceeding to the more controversial one?⁸  Is Avraham's petition a dual themed one, or is it possible that all three verses are really part of a single line of reasoning?  Or, in other words, is Avraham pleading for justice, mercy, or both?⁹

ענישה קולקטיבית אל מול ישועה קולקטיבית
Collective Punishment vs. Collective Salvation

ה' לא דוחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), אלא מקבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה האלוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים הבאים מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו עשרה חפים מפשע בעיר.¹⁰אך האם הוא גם מסכים לקבל את עתירתו השנייה לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, יחזקאל י״ד שולל גישה זו:

 (יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ (דנאל) [דָּנִיֵּאל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.

פסוקים אלו מחזקים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדת אברהם?

These verses amplify the question:  Does Avraham really argue for collective salvation, and if yes, does Hashem accept or reject Avraham's position?

Choosing Sides Between Hashem and Avraham

ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק בגלל התעקשותו על ערכים אלו). במיוחד מתעוררות התהיות הללו:

• האם ייתכן שאלוהים התכוון לספות צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם? או לחלופין, יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית האלוהית?
• מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?
• בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם בכלל השיגה איזשהו הישג?
• אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם לנהל את כל המשא ומתן לשווא? ומדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים בסיפור? 

Regardless of the position taken on the questions above, the reader of the Torah's account is faced with the difficult theological challenge of reconciling the seeming contradictory between the opening stance of Hashem Himself (the ultimate source of righteousness and justice), and that of His loyal servant Avraham (chosen by God precisely¹¹ because he stood for these very same values).  Specifically, one is left to wonder:

• Is it conceivable that Hashem had originally intended to eliminate even the righteous and that He agreed to spare them only as a result of Avraham's intercession?¹²  Or, alternatively, is it possible that Avraham simply misunderstood the Divine plan?¹³
• Why does Hashem feel compelled to even consult with Avraham?
• What conclusion is reached by the end of this dialogue?  Does Avraham's protest achieve any of its goals?
• If, in the end, it turns out that there were no righteous people in Sedom anyway, why does Hashem cause Avraham to go through all of these motions in vain?¹⁴  And why does the Torah feel the need to record this story replete with all of the back and forth of the exchange?

עוד נקודות  למחשבה
Other Points to Ponder

ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על עמדות הפרשנים:

• המילים "הַאַף תִּסְפֶּה" מופיעות פעמיים בפסוקים כ"ג וכ"ד. אך האם המילה "הַאַף" בכלל מתאימה במשמעותה להקשר?
•  בפסוקים כ"ג וכ"ה ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה - אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן מגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?
• בעוד שבפסוקים כ"ג וכ"ה אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי - "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?

There are additional seemingly minor details of the story, but which have major impacts on some of the positions taken by the commentators:

• The words "הַאַף תִּסְפֶּה" are repeated in both פסוקים כ"ג וכ"ד.  But how does the word "הַאַף" fit in this context?
• "צַדִּיק" appears in opposition to "רָשָׁע" in פסוקים כ"ג וכ"ה, but while "רָשָׁע" connotes a sinner or wicked person, the meaning of "צַדִּיק" is less clear.  Does it refer to an innocent person who is merely not culpable, or to a righteous person with special merits who might also be able to have a good influence on his neighbors?
• While in פסוקים כ"ג וכ"ה, Avraham refers to the people in Sedom and employs the terms "צַדִּיק" and "רָשָׁע", much of the subsequent dialogue speaks of the fate of the geographical location, discussing "הַמָּקוֹם" and "הָעִיר".  Are these terms simply metonyms for the inhabitants of the city, or is there more to them than meets the eye?

To see how the above issues, both big and small, combine to influence the interpretations of the various commentators, continue to גישות פרשניות.

¹ דברי אברהם כמעט הופכים את היוצרות, וכביכול מציבים את ה' עצמו תחת ספסל הנאשמים (במקום אנשי סדום הפושעים) כשאברהם ממלא את תפקיד התובע.

² בנקודה זו, האינדיקציה היחידה לגורלה של סדום יכולה להיות המילה "כָּלָה" בי"ח:כ"א, אך משמעותה היא נושא למחלוקת בקרב המפרשים.

³ הצירוף הזה מופיע שלוש פעמים במהלך הפרשה.

⁴ This pair is thrice repeated in these two verses.

⁵ ראו  אברבנאלבראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״חאודות ר' יצחק אברבנאל אשר מעלה נקודה זאת בשאלה י"ז.

⁶ ראו דברי דודדברי דוד (ט״ז) בראשית י״ח:כ״האודות ר' דוד הלוי סגל ור' שלמה דובנא בביאורביאור בראשית י״ח:כ״ג,כ״ד,כ״ואודות About Netivot HaShalom אשר מקשים קושייה זאת.

⁷ ראו אברבנאלבראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״חאודות ר' יצחק אברבנאל אשר מעלה נקודה זאת ב**שאלה 17**.

⁸ ראו דברי דודדברי דוד (ט״ז) בראשית י״ח:כ״האודות ר' דוד הלוי סגל ור' שלמה דובנא בביאורביאור בראשית י״ח:כ״ג,כ״ד,כ״ואודות About Netivot HaShalom אשר מקשים קושייה זאת.

⁹ See ר״ןבראשית י״ח:כ״ג-כ״האודות ר' נסים גירונדי and אברבנאלבראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״חאודות ר' יצחק אברבנאל (Question 18) who wonder why Avraham did not simply ask for mercy without challenging Divine justice.

¹⁰ עם זאת, התנ"ך לא פוסל את הענישה הקולקטיבית בכל תנאי, וישנם טקסטים תנ"כיים רבים אשר מצביעים על כך שה' כן מיישם שיטת ענישה זו. עבור השאלה באילו תנאים ענישה קולקטיבית עשויה להיות מוצדקת, ראו ענישה קולקטיבית והאם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?.

¹¹ See Bereshit 18:19:  "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."

¹² See אברבנאלבראשית י״ח, שאלות ט״ז-י״חאודות ר' יצחק אברבנאל (Question 16) who wonders about this.

¹³ See דיאלוג עם ה' במהלך מרד קרח for a parallel situation in which Moshe intercedes with Hashem.

¹⁴ Or, in an alternative formulation, would it not have been a better use of time if Avraham had simply gone to Sedom and implored its inhabitants to repent?