Avraham's Prayer for Sedom/1/he
תפילת אברהם עבור סדום
הקדמה
שתי תחינות או תחינה אחת?
חציו השני של בראשית י״ח מתאר איך ה' מכניס את אברהם בסוד ענייניו, ומשתף אותו בכוונתו לבחון את מעשיהם של אנשי סדום. דבר זה מעורר אצל אברהם לא סתם תפילה להצלתה של העיר, אלא גינוי נחרץ1 באופן מדהים של העונש האלוהי המרומז2 העתיד לבוא על העיר:
(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.
(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.
(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
מבט חטוף בפסוקים אלה חושף את המבנה המתמיה שלהם. הפסוק הראשון והשלישי (כ"ג וכ"ה) נדמים כדרישה פשוטה שה' יציל את החפים מפשע ויימנע מלפגוע ב"צַדִּיק עִם רָשָׁע".3 אם אברהם היה מסתפק בשני פסוקים אלה, מחאתו הייתה מובנת בפשטות כתחינה לא לבצע ענישה קולקטיבית. אך בין שני הפסוקים שוכן פסוק כ"ד אשר, לפחות במבט ראשון, נראה כפנייה לרחמי האל על מנת להציל את העיר כולה, כולל הרשעים, בשל זכויותיהם המשוערות של הצדיקים.
הפסוק הזה קוטע את הרצף של שני הפסוקים האחרים אשר מציבים טיעון הרבה יותר חזק. מדוע אברהם מציב פסוק זה חוצץ?4 מדוע לא חיכה לקבל תשובה חיובית לגבי הנושא הפשוט, לפני שהוא ממשיך לבקשה הרדיקלית יותר?5 האם עתירת אברהם היא כפולה או אולי כל הפסוקים האלה מבטאים טענה אחת יחידה? במילים אחרות, מה אברהם מבקש? צדק, רחמים, או את שניהם יחדיו?6
ענישה קולקטיבית מול ישועה קולקטיבית
ה' לא דוחה על הסף את טענת אברהם (לפחות לא באופן גלוי), אלא מקבל לפחות חלק ממנה. לכן, ההבנה של מה אברהם דרש או לא דרש (והבנת התגובה האלוהית) הופכת להיות שאלה בעלת השלכות פילוסופיות יסודיות, מעבר לשאלה הטקסטואלית. הפסוקים הבאים מבהירים שלכל הפחות, ה' מסכים לבטל את העונש הקולקטיבי במקרה שיימצאו עשרה חפים מפשע בעיר.7 אך האם הוא גם מסכים לקבל את עתירתו השנייה לישועה קולקטיבית, כלומר שהרשעים יינצלו ביחד עם הרשעים? באופן מעניין, יחזקאל י״ד שולל גישה מוסרית זו:8
(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. (יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ (דנאל) [דָּנִיֵּאל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה. (טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.
פסוקים אלו מחזקים עוד יותר את השאלה: האם אברהם באמת דורש הצלה קולקטיבית? ואם כן, האם ה' דוחה או מקבל את עמדתו?
בחירת צד בין ה' לאברהם
ללא קשר לתשובה לשאלות שלעיל, התורה מציבה בפני הקורא קושי תיאולוגי בנוגע ליכולת ליישב את הסתירה לכאורה בין העמדה הראשונית של ה' (המקור המוחלט של ערכי היושרה והצדק) לבין אברהם עבדו הנאמן (אשר נבחר על ידי ה' בדיוק9 בגלל התעקשותו על ערכים אלו). במיוחד מתעוררות התהיות הללו:
- האם ייתכן שאלוהים התכוון לספות צדיק עם רשע אך ויתר על הרעיון רק בזכות התערבותו של אברהם?10 או לחלופין, יכול להיות שאברהם פשוט לא הבין את התכנית האלוהית?11
- מדוע בכלל ה' מרגיש צורך להתייעץ עם אברהם?
- בסוף הדיאלוג בין ה' לאברהם, מהי המסקנה שהתקבלה? האם מחאתו של אברהם בכלל השיגה איזשהו הישג?
- אם התברר בסוף שבסדום אין בכלל צדיקים, מדוע גרם ה' לאברהם לכלות תחינותיו לשווא?12 ומדוע התורה בוחרת לפרט את כל חילופי הדברים הרבים בסיפור?
עוד נקודות למחשבה
ישנם פרטים נוספים, מינוריים לכאורה, אשר משפיעים רבות על עמדות הפרשנים:
- המילים "הַאַף תִּסְפֶּה" מופיעות פעמיים בפסוקים כ"ג וכ"ד. אך האם המילה "הַאַף" בכלל מתאימה במשמעותה להקשר?
- בפסוקים כ"ג וכ"ה ה"רשע" מופיע כניגודו של ה"צדיק". אך בעוד שמשמעות המילה רשע ברורה - אדם חוטא או נבל, המשמעות של המילה "צדיק" בהירה פחות. האם הכוונה היא לאדם חף מפשע שפשוט אינו אשם, או לאדם בעל מידות טובות באופן יוצא מן מגדר הרגיל, אשר יכול אולי גם להשפיע על הסובבים אותו?
- בעוד שבפסוקים כ"ג וכ"ה אברהם מתייחס לאנשי סדום במונחים "צדיק" ו"רשע", בהמשך הדיאלוג ההתייחסות עוברת למקום הגיאוגרפי - "הַמָּקוֹם" ו"הָעִיר". האם מונחים אלה מבטאים את אותה משמעות כמו המונחים הראשונים, או שמא יש בהם יותר ממה שנראה לעין?
