Difference between revisions of "Avraham/0/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
Line 70: | Line 70: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ד</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.</li> | <li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ד</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.</li> | ||
− | <li><multilink><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">מעשי ה׳ מעשי אבות י״ז</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד | + | <li><multilink><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">מעשי ה׳ מעשי אבות י״ז</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד שהרשעים ייענשו).<fn>מילותיו, "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" מתייחסות להצלת המקום עצמו, ולא להצלת אנשי המקום.</fn></li> |
</ul> | </ul> | ||
</subcategory> | </subcategory> |
Version as of 01:43, 15 October 2019
אברהם – סקירה
סקירה
אברהם, הראשון מבין האבות, סלל את הדרך בה צעד העם היהודי מימי המקרא ועד היום, הן ברמה האמונית והן ברמה המעשית. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו וצעד אל הלא נודע. כל חייו נמלאו בניסיונות, לרבות רעב, עקרותה של אשתו, וסכסוכים משפחתיים ופוליטיים. אולם, הוא תמיד נותר נאמן לה', איש "חסד" ו"אמת". הוא היה אמיץ מספיק בכדי להתנגד לה' כשחשב שהוא אינו עושה צדק עם בני האדם, אך צנוע מספיק בכדי להיכנע בפני ה' כאשר התבקש להקריב את בנו.
הפרשנים דנים בכל אחד מסיפורי חייו של אברהם, וחוקרים את מסעו הדתי, את כישורי מנהיגותו ואת חיי המשפחה שלו. הם מנסים להפיק לקחים מסיפורי חייו השונים, ומדגישים תכונות אופי בהן הם רואים מודל לחיקוי. במאמר זה, ננסה לצלול לעומק דמותו של אברהם, ונתייחס לאירועים מרכזיים בחייו, ולמורשת אותה הוא הותיר לעם היהודי לדורותיו.
זהות דתית
הדרך לאמונה
אף שבמדרש מסופר שאברהם ניפץ את פסלי אביו, ואף נידון למוות על אמונותיו, אין אנו יודעים דבר מהפסוקים עצמם בנוגע למסעו אל עבר האמונה. רמב"ן והכוזרי הציעו שתי אפשרויות, בהתאם לגישותיהם הפילוסופיות והאמוניות:
ייחודיות?
האם המונותאיזם של אברהם היה ייחודי בדורו? התשובה לשאלה זו תלוייה באופן אותו מבינים את הביטוי "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י״ד:י״ח):
- לא ייחודי – גם מלכיצדק היה מונותאיסט.
- פרקי דרבי אליעזר, וכן מקורות נוספים רבים, מזהים את מלכיצדק עם שם, אשר חי דור אחד לפני אברהם (וכפי שצויין לעיל, רבים מייחסים לשם את הסיבה לאמונתו של אברהם מלכתחילה).
- רד״ק, לעומת זאת, פותח פתח לאפשרות שלא היה שום קשר בין מלכיצדק לאברהם, ושמלכיצדק האמין באל אחד באופן בלתי תלוי באברהם. יתר על כן, מאחר ואנו יודעים שמלכיצדק היה מלך, ניתן להסיק כי כל העיר שלם הייתה מונותאיסטית כמוהו.
- ייחודי – שד״ל, נצי״ב, והואיל משה, בניגוד לפרשנים לעיל, טוענים כי משמעות הביטוי "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" הוא שמלכיצדק עבד את האל העליון ביותר בפנתיאון של אלים רבים. קריאה חלופית בפסוקים היא ש"עליון" הוא שמו של האל הכנעני אותו מלכיצדק עבד. בעל ההואיל משה, מדגיש שחשיבותו של אברהם טמונה בעובדה שהוא לבדו היה מונותאיסט, ולכן לא ניתן לקבל פרשנות על פיה אחרים בדורו האמינו כמותו.
שמירת המצוות של אברהם
האם אברהם שמר את כל מצוות התורה? שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב פרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו אבות ומצוות.]
- שמר את כל המצוות – ראו משנה קידושין, תוספתא קידושין, בראשית רבה, ורש״י הטוענים כי אברהם שמר את כל מצוות התורה, ולפי כמה מהם הוא אפילו שמר את מצוות התורה שבעל פה.
- לא שמר את המצוות – ראו תוספות רי״ד, ר׳ אברהם בן הרמב״ם, ור׳ יוסף אבן כספי הטוענים כי אברהם שמר רק את המצוות שניתנו לו ישירות מה' בספר בראשית, אך לא את המצוות שניתנו מאוחר יותר בתורה. גדלותו של אברהם נבעה מאמונתו החזקה וממוסריותו חסרת העוררין, אך לא מאדיקותו בעניין שמירת מצוות.
- שמר חלק מהמצוות – רשב״ם הציע כי אברהם, וכן שאר האבות, שמרו רק את המצוות הרציונאליות הקשורות לאתיקה בין אישית.
עבודת ה' ייחודית?
עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו? שאלה זו היא פועל יוצא של השאלה הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לעבודת האלים הפגאנים שהתרחשה סביבו?
- עקידת יצחק – ראו שד״ל המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, בתחילה ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו מטרת עקידת יצחק.
- "וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י" – האם אפשרי שאברהם נטע עץ כפולחן לה', בהשפעת עבודת האלילים הכנענית שהייתה נהוגה באיזורו לפי הכתוב מאוחר יותר בספר דברים, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'" (דברים ט"ז:כ"א)? [ראו בהמשך את המקורות המציעים במקום זאת, שהעץ נועד להזמין אנשים להיאסף סביבו, בכדי שאברהם יוכל ללמדם על עבודת ה'].
מיסיונריות?
האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לקדם דיון זה:
- "הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" – ספרי דברים, בבלי סנהדרין, ור' אלעזר בבראשית רבה, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיו ברשות אברהם.
- "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י" – בעוד תרגום אונקלוס, רש״י, ור׳ יוסף בכור שור2 מניחים כי קריאתו של אברהם בפסוק זה מהווה תפילה פרטית, בראשית רבה ורמב״ן טוענים כי אברהם קורא כאן לאחרים להצטרף אליו בעבודת ה'. לפי רמב"ן, ישנה אפשרות כי המזבח לא נועד בכלל להקרבת קורבנות, אלא היווה אנדרטה, שמטרתה הכרזה על אחדותו של ה'.
- "וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י" – לפי ריש לקיש בבבלי סוטה, תרגום ירושלמי (יונתן), ור׳ סעדיה גאון, מטרת נטיעת העץ הייתה לעודד אחרים להיאסף סביב אברהם בכדי שיוכל ללמדם כיצד לעבוד את ה'. לעומתם, ר׳ יוסף בכור שור ורד״ק מציעים כי הפסוק מתייחס לברית שאברהם כרת עם הפלישתים ואינו קשור בניסיונות של אברהם להמיר את דתם של הסובבים אותו.
ניסיונות אמוניים
פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים מן התורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של פרקי דרבי אליעזר, רמב״ם, ור׳ עובדיה מברטנורא.
תכונות אופי ייחודיות
אמונה בה'
ראו דיון לעיל.
"תִּתֵּן.. חֶסֶד לְאַבְרָהָם"
אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היווה דמות ייחודית מבחינה זו?
- השוואת לוט לאברהם – פרשנים רבים משווים בין מידת הכנסת האורחים של שני קרובי המשפחה הללו. ראו, רשב״ם, רמב״ן, ספורנו, ורש״ר הירש. ראו גם דמותו של לוט לדיון מורחב בנושא דמותו של לוט.
"צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
בבראשית י״ח:י״ט, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את העיר סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו תפילת אברהם על סדום להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]
- ר׳ יוסף בכור שור טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.
- ר׳ אליעזר אשכנזי מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד שהרשעים ייענשו).3
התנהלות במלחמות
בבראשית י״ד מתוארים מלחמת המלכים, והתערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו מלחמת המלכים – מטרת הסיפור.]
- לפי ר׳ בחיי ואברבנאל, הסיפור בא ללמדנו על האומץ של אברהם ועל יכולותיו כאסטרטג צבאי וכלוחם.
- ר׳ דוד צבי הופמן טוען כי לא מסר זה לבדו אינו יכול להוות סיבה לכך שהסיפור תואר בתורה, שכן התורה אינה מנסה להציג את גיבוריה כלוחמים אדירים.4 במקום זאת, הוא מציע שמסירובו של אברהם לקחת לעצמו משלל המלחמה, ניתן להסיק על מידת נדיבותו, ועל הכרתו כי הכול שייך לה'.5
- לחילופין,רד״ק ורלב״ג טוענים כי הסיפור בא ללמדנו על חשיבותה של הנאמנות למשפחה. אברהם היה מוכן לסכן את חייו על מנת להציל את אחיינו, אף על פי שלוט הסתובב בחברה רעה.
חטאים אפשריים
אברהם במצרים
בבראשית י״ב מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו הכנסת שרי לסכנה במצרים.]
עזיבת הארץ – האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?
- מוצדקת – רלב״ג טוען כי, בעת רעב, על האדם לעשות ככל יכולתו בכדי להבטיח את הישרדותו, מאחר ואין סומכים על הנס.
- לא מוצדקת – לעומתו, רמב״ן טוען כי אברהם אמור היה לבטוח בה' שהוא יציל אותו מן הרעב.
העמדת שרה בסכנה – האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!
- מוצדק – רוב הפרשנים מנסים להצדיק את מעשיו של אברהם. רלב״ג טוען כי פיקוח נפש חמור יותר מאשר קיום יחסי מין, בתנאי שלא מדובר בגילוי עריות. ר״ן, לעומתו, מציע כי אברהם קיווה להגן לא רק על עצמו, אלא גם על שרה. הוא תיכנן להציג עצמו כאפוטרופוס שלה, האחראי על נישואיה, ולבקש נדוניה גבוהה עד כדי כך שאף אחד לא יוכל לשלם.6
- לא מוצדק - רמב״ן ומ״ד קאסוטו טוענים כי אברהם שגה בהתנהלותו. מעשיו הסגירו חוסר אמונה בה', וסיכנו את שרה לשווא.
שקר – האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?
- אברהם שיקר – רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש.
- אברהם לא שיקר – ר׳ סעדיה גאון מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).
"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"
לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל בבראשית ט״ו, אברהם שואל אותו בחזרה "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?
- חטא – שמואל בבבלי נדרים ל״ב., ויקרא רבה, תרגום ירושלמי (יונתן) ותנחומא טוענים שאברהם הביע חוסר אמונה בה' בכך שביקש הוכחה לכך שאכן יירש את הארץ. יתר על כן, הם טוענים כי הוא נענש בחומרה על התבטאות זו; השיעבוד העתידי של בני ישראל במצרים היה תוצאה ישירה של התבטאות זו. [ראו מטרות שעבוד מצרים להרחבת הדיון בנושא.]
- לא חטא – פרשנים רבים מימי הביניים ומהעידן המודרני (לדוגמא אבן עזרא, ר׳ יוסף בכור שור, הכתב והקבלה, שד״ל ורש״ר הירש ) דוחים את האפשרות שאברהם פקפק בה'. ר' יוסף בכור שור מציע כי אברהם שאל את ה' שאלה עובדית: מתי וכיצד הוא יירש את הארץ? לעומתו, אבן עזרא מציע שאברהם ביקש מה' להפוך את הבטחתו לברית שלא מותנית בדבר.
פגיעה בהגר
בבראשית ט״ז, שרה נותנת לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא מולידה ילדים, הגר מתחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה מתלוננת, אברהם אומר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה המעודדת את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ולהגר לברוח. כיצד ניתן להבין את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?
- אברהם ושרה התנהגו כראוי – ר׳ חננאל טוען כי משמעות המילה "וַתְּעַנֶּהָ" היא ששרה שיעבדה מחדש את הגר, ולא שהיא עינתה אותה. ציוויו של המלאך "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" מוכיחה כי שרה התנהגה כראוי.
- רק שרה חטאה – רד״ק מאשים את שרה, אך מצדיק את אברהם, כיוון שראה במעשיו רק ניסיון לשמור על שלום בית.
- אברהם ושרה חטאו – רמב״ן וצרור המור מאשימים את אברהם ואת שרה. אברהם לא היה צריך להתיר לשרה לעשות ככל העולה בדעתה להגר.
ברית עם הפלישתים
אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם על אבימלך בבראשית כ״א כבעייתית, רשב״םמהווה קול ייחודי בכך שמאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביהם. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.7 ראו מטרת עקידת יצחק להרחבה בנושא.
חיי משפחה
שרה
מעמדה של שרה – מתי אברהם ושרה הבינו ששרה עתידה להיות אם העם הנבחר?
- ידעו כבר מההתחלה – רוב הפרשנים מניחים כי אברהם ושרה ידעו כבר מההתחלה ששרה עתידה ללדת את בנו של אברהם, שבתורו ימשיך את שושלתו של העם היהודי.
- ידעו רק מפרק י"ז – אולם, רק בפרק י"ז, ה' אומר זאת בפירוש, ובכך פותח פתח לאפשרות שעד אז מעמדה של שרה היה תחת ספק. זה יכול לספק הסבר להתנהגותה של שרה כלפי הגר בבראשית ט״ז.8 יתר על כן, פרשנים אחדים הציעו שמטרת הסיפורים הראשונים שסופרו על אברהם הייתה לדחות אלטרנטיבות להמשכת השושלת – לוט, אליעזר עבדו של אברהם, וישמעאל.
העמדת שרה בסכנה – ראו מקורות ודיון לעיל, וראו הכנסת שרי לסכנה במצרים להרחבה בנושא.
הגר וישמעאל
ראו דיון לעיל בנושא הפגיעה בהגר, וראו גירוש הגר וישמעאל לדיון בנושא גירושם.
קטורה
בבראשית כ״ה מסופר על נישואי אברהם לקטורה. מי זאת האישה הזו? בהסתמכות על כרונולוגיית הפסוקים, אברהם בן 140 שנה לפחות בעת הנישואים הללו. מדוע הוא מרגיש צורך להינשא מחדש בגיל כה מאוחר? לבסוף, מה התורה מנסה ללמד אותנו באמצעות סיפור זה? ראו נשותיו הרבות של אברהם לדיון מורחב בנושא זה.
- אישה שלישית – רד״ק ור׳ דוד צבי הופמן טוענים כי קטורה היא אישה שלישית, אשר לא צויינה בפסוקים עד כה. אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה. לעומתם, שד״ל מציע כי אברהם נישא לקטורה כאשר שרה עדיין הייתה בחיים.
- הגר– רב בבראשית רבה, תנחומא, ורש״י טוענים כי השם קטורה הוא כינוי להגר, וכי אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה.
אישה ליצחק
לפני מותו, אברהם הטיל על אליעזר עבדו את המשימה למצוא כלה ליצחק. מה היו שיקולים של אברהם במציאת אישה לבנו? האם שושלתה, אמונותיה או אופייה שיחקו תפקיד מרכזי? הפרשנים חלוקים בנושא זה:
- ראו דרושה: אשה ליצחק לפרטים.
השוואות לדמויות נוספות
באמצעות השוואות, אנו יכולים להדגיש את ייחודיותה של דמות או את ייחודיותו של סיפור מסויים, וכן לשרטט קווי דימיון. מה ניתן ללמוד על אברהם מן ההשוואות הבאות?
באומנות
רבים רואים בעקדת יצחק את פסגת הקריירה של אברהם. ראו עקידת יצחק באמנות על מנת לבחון את גישותיהם השונות של אומנים ופרשנים רבים לנושא.