Latest revision as of 11:00, 28 January 2023

אברהם – סקירה

סקירה

אברהם, הראשון מבין האבות, סלל את הדרך בה צעד העם היהודי מימי המקרא ועד היום, הן ברמה האמונית והן ברמה המעשית. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו וצעד אל הלא נודע. כל חייו נמלאו בניסיונות, לרבות רעב, עקרותה של אשתו, וסכסוכים משפחתיים ופוליטיים. אולם, הוא תמיד נותר נאמן לה', איש "חסד" ו"אמת". הוא היה אמיץ מספיק בכדי להתנגד לה' כשחשב שהוא אינו עושה צדק עם בני האדם, אך צנוע מספיק בכדי להיכנע בפני ה' כאשר התבקש להקריב את בנו.

הפרשנים דנים בכל אחד מסיפורי חייו של אברהם, וחוקרים את מסעו הדתי, את כישורי מנהיגותו ואת חיי המשפחה שלו. הם מנסים להפיק לקחים מסיפורי חייו השונים, ומדגישים תכונות אופי בהן הם רואים מודל לחיקוי. במאמר זה, ננסה לצלול לעומק דמותו של אברהם, ונתייחס לאירועים מרכזיים בחייו, ולמורשת אותה הוא הותיר לעם היהודי לדורותיו.

זהות דתית

הדרך לאמונה

אף שבמדרשל״ח:י״גאודות בראשית רבה מסופר שאברהם ניפץ את פסלי אביו, ואף נידון למוות על אמונותיו, אין אנו יודעים דבר מהפסוקים עצמם בנוגע למסעו אל עבר האמונה. רמב"ן והכוזרי הציעו שתי אפשרויות, בהתאם לגישותיהם הפילוסופיות והאמוניות:

חקירה אינטלקטואלית – רמב״םרמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳אודות ר' משה בן מיימון טוען כי אמונתו של אברהם התגבשה כתוצאה ממחקרו האינטלקטואלי וניסיונו להבין את דרכי העולם.¹
מסורת – לעומת זאת, ריה"ל בכוזריא׳:מ״זאודות ר' יהודה הלוי, מניח כי האמונה בה' הועברה בשושלת הדורות, מן האדם הראשון לנח, ואחריו לשם, ובסופו של דבר, לאברהם.

ייחודיות?

האם המונותאיזם של אברהם היה ייחודי בדורו? התשובה לשאלה זו תלוייה באופן אותו מבינים את הביטוי "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י״ד:י״ח):

לא ייחודי – גם מלכיצדק היה מונותאיסט.

פרקי דרבי אליעזרח׳אודות פרקי דרבי אליעזר, וכן מקורות נוספים רבים, מזהים את מלכיצדק עם שם, אשר חי דור אחד לפני אברהם (וכפי שצויין לעיל, רבים מייחסים לשם את הסיבה לאמונתו של אברהם מלכתחילה).
רד״קבראשית י״ד:י״חאודות ר' דוד קמחי, לעומת זאת, פותח פתח לאפשרות שלא היה שום קשר בין מלכיצדק לאברהם, ושמלכיצדק האמין באל אחד באופן בלתי תלוי באברהם. יתר על כן, מאחר ואנו יודעים שמלכיצדק היה מלך, ניתן להסיק כי כל העיר שלם הייתה מונותאיסטית כמוהו.

ייחודי – שד״לבראשית י״ד:י״חאודות ר' שמואל דוד לוצאטו, נצי״בבראשית י״ד:י״חאודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, והואיל משהבראשית י״ד:י״חאודות ר' משה יצחק אשכנזי, בניגוד לפרשנים לעיל, טוענים כי משמעות הביטוי "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" הוא שמלכיצדק עבד את האל העליון ביותר בפנתיאון של אלים רבים. קריאה חלופית בפסוקים היא ש"עליון" הוא שמו של האל הכנעני אותו מלכיצדק עבד. בעל ההואיל משה, מדגיש שחשיבותו של אברהם טמונה בעובדה שהוא לבדו היה מונותאיסט, ולכן לא ניתן לקבל פרשנות על פיה אחרים בדורו האמינו כמותו.

שמירת המצוות של אברהם

האם אברהם שמר את כל מצוות התורה? שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב פרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו אבות ומצוות.]

שמר את כל המצוות – ראו משנה קידושיןנוסח הדפוסים קידושין ד':י"דאודות המשנה, תוספתא קידושיןקידושין ה׳:י״דאודות התוספתא, בראשית רבהס״א:א׳אודות בראשית רבה, ורש״יבראשית כ״ו:ה׳אודות ר' שלמה יצחקי הטוענים כי אברהם שמר את כל מצוות התורה, ולפי כמה מהם הוא אפילו שמר את מצוות התורה שבעל פה.
לא שמר את המצוות – ראו תוספות רי״דתוספות רי״ד בבא בתרא ק״כ.אודות ר' ישעיה דטראני, ר׳ אברהם בן הרמב״םבראשית ל״ה:ד׳אודות ר' אברהם בן הרמב"ם, ור׳ יוסף אבן כספיטירת כסף עמ׳ 96אודות ר' יוסף אבן כספי הטוענים כי אברהם שמר רק את המצוות שניתנו לו ישירות מה' בספר בראשית, אך לא את המצוות שניתנו מאוחר יותר בתורה. גדלותו של אברהם נבעה מאמונתו החזקה וממוסריותו חסרת העוררין, אך לא מאדיקותו בעניין שמירת מצוות.
שמר חלק מהמצוות – רשב״םבראשית כ״ו:ה׳אודות ר' שמואל בן מאיר הציע כי אברהם, וכן שאר האבות, שמרו רק את המצוות הרציונאליות הקשורות לאתיקה בין אישית.

עבודת ה' ייחודית?

עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו? שאלה זו היא פועל יוצא של השאלה הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לעבודת האלים הפגאנים שהתרחשה סביבו?

עקידת יצחק – ראו שד״לבראשית כ״ב:א׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, בתחילה ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו מטרת עקידת יצחק.
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י" – האם אפשרי שאברהם נטע עץ כפולחן לה', בהשפעת עבודת האלילים הכנענית שהייתה נהוגה באיזורו לפי הכתוב מאוחר יותר בספר דברים, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'‏" (דברים ט"ז:כ"א)? [ראו בהמשך את המקורות המציעים במקום זאת, שהעץ נועד להזמין אנשים להיאסף סביבו, בכדי שאברהם יוכל ללמדם על עבודת ה'].

מיסיונריות?

האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לקדם דיון זה:

"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" – ספרי דבריםו׳:ה׳אודות ספרי דברים, בבלי סנהדריןסנהדרין צ״ט:אודות הבבלי, ור' אלעזר בבראשית רבהל״ט:י״דפ״ד:ד׳אודות בראשית רבה, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיו ברשות אברהם.
"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י" – בעוד תרגום אונקלוסבראשית י״ב:ח׳אודות תרגום אונקלוס, רש״יבראשית י״ב:ח׳אודות ר' שלמה יצחקי, ור׳ יוסף בכור שורבראשית י״ג:ד׳בראשית כ״א:ל״גאודות ר' יוסף בכור שור² מניחים כי קריאתו של אברהם בפסוק זה מהווה תפילה פרטית, בראשית רבהל״ט:ט״זאודות בראשית רבה ורמב״ןבראשית י״ב:ח׳אודות ר' משה בן נחמן טוענים כי אברהם קורא כאן לאחרים להצטרף אליו בעבודת ה'. לפי רמב"ן, ישנה אפשרות כי המזבח לא נועד בכלל להקרבת קורבנות, אלא היווה אנדרטה, שמטרתה הכרזה על אחדותו של ה'.
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י" – לפי ריש לקיש בבבלי סוטהסוטה י׳.-י׳:אודות הבבלי, תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית כ״א:ל״גאודות תרגום ירושלמי (יונתן), ור׳ סעדיה גאוןפירוש בראשית כ״א:ל״גאודות ר' סעדיה גאון, מטרת נטיעת העץ הייתה לעודד אחרים להיאסף סביב אברהם בכדי שיוכל ללמדם כיצד לעבוד את ה'. לעומתם, ר׳ יוסף בכור שורבראשית י״ג:ד׳בראשית כ״א:ל״גאודות ר' יוסף בכור שור ורד״קבראשית כ״א:ל״גאודות ר' דוד קמחי מציעים כי הפסוק מתייחס לברית שאברהם כרת עם הפלישתים ואינו קשור בניסיונות של אברהם להמיר את דתם של הסובבים אותו.

ניסיונות אמוניים

משנה אבותאבות ה׳:ג׳אודות המשנה כתוב שאברהם נוסה בעשרה ניסיונות. אף שברור שחייו של אברהם היו מלאים בקשיים רבים, רק העקידה כונתה 'ניסיון' באופן מפורש בטקסט המקראי ("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם").

פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים מן התורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של פרקי דרבי אליעזרכ״ואודות פרקי דרבי אליעזר, רמב״םפירוש המשנה אבות ה׳רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳אודות ר' משה בן מיימון, ור׳ עובדיה מברטנוראאבות ה׳:ג׳אודות ר' עובדיה מברטנורא.

תכונות אופי ייחודיות

אמונה בה'

ראו דיון לעיל.

"תִּתֵּן.. חֶסֶד לְאַבְרָהָם"

אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היווה דמות ייחודית מבחינה זו?

השוואת לוט לאברהם – פרשנים רבים משווים בין מידת הכנסת האורחים של שני קרובי המשפחה הללו. ראו, רשב״םבראשית י״ח:א׳אודות ר' שמואל בן מאיר, רמב״ןבראשית י״ח:ג׳בראשית י״ט:ח׳אודות ר' משה בן נחמן, ספורנובראשית י״ט:ג׳אודות ר' עובדיה ספורנו, ורש״ר הירשבראשית י״ט:ג׳אודות ר' שמשון רפאל הירש. ראו גם דמותו של לוט לדיון מורחב בנושא דמותו של לוט.

"צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

בבראשית י״ח:י״ט, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את העיר סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו תפילת אברהם על סדום להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]

ר׳ יוסף בכור שורבראשית י״ח:כ״דאודות ר' יוסף בכור שור טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.
ר׳ אליעזר אשכנזימעשי ה׳ מעשי אבות י״זאודות ר' אליעזר אשכנזי מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד שהרשעים ייענשו).³

התנהלות במלחמות

בבראשית י״ד מתוארת מלחמת המלכים, וכן התערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו מלחמת המלכים – מטרת הסיפור.]

לפי ר׳ בחייבראשית י״ד:א׳אודות ר' בחיי בן אשר ואברבנאלבראשית י״ד:א׳אודות ר' יצחק אברבנאל, הסיפור בא ללמדנו על מידת האומץ של אברהם ועל יכולותיו כאסטרטג צבאי וכלוחם.
ר׳ דוד צבי הופמןבראשית י״ד הקדמהאודות ר' דוד צבי הופמן טוען כי לא מסר זה לבדו אינו מספק כסיבה לכך שהסיפור מובא בתורה, שכן התורה אינה מנסה להציג את גיבוריה כלוחמים אדירים.⁴ במקום זאת, הוא מציע שמסירובו של אברהם לקחת לעצמו משלל המלחמה, ניתן להסיק על מידת נדיבותו, ועל הכרתו בכך שהכול שייך לה'.⁵
לחילופין, רד״קבראשית י״ד:א׳אודות ר' דוד קמחי ורלב״גבראשית תועלות י״ד:ח׳-כ״דאודות ר' לוי בן גרשום טוענים כי הסיפור בא ללמדנו על חשיבותה של הנאמנות למשפחה. אברהם היה מוכן לסכן את חייו על מנת להציל את אחיינו, אף על פי שלוט הסתובב בחברה רעה.

חטאים אפשריים

אברהם במצרים

בבראשית י״ב מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו הכנסת שרי לסכנה במצרים.]

עזיבת הארץ – האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?

מוצדקת – רלב״גבראשית תועלות י״ב:י׳-י״גאודות ר' לוי בן גרשום טוען כי, בעת רעב, על האדם לעשות ככל יכולתו בכדי להבטיח את הישרדותו, מאחר ואין סומכים על הנס.
לא מוצדקת – לעומתו, רמב״ןבראשית י״ב:י׳בראשית ט״ז:ו׳אודות ר' משה בן נחמן טוען כי אברהם אמור היה לבטוח בה' שהוא יציל אותו מן הרעב.

העמדת שרה בסכנה – האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!

מוצדק – רוב הפרשנים מנסים להצדיק את מעשיו של אברהם. רלב״גבראשית תועלות י״ב:י׳-י״גאודות ר' לוי בן גרשום טוען כי פיקוח נפש חמור יותר מאשר קיום יחסי מין, בתנאי שלא מדובר בגילוי עריות. ר״ןבראשית י״ב:י״אאודות ר' נסים גירונדי, לעומתו, מציע כי אברהם קיווה להגן לא רק על עצמו, אלא גם על שרה. הוא תיכנן להציג עצמו כאפוטרופוס שלה, האחראי על נישואיה, ולבקש נדוניה גבוהה כל כך שאף אחד לא יוכל לשלם עליה.⁶
לא מוצדק - רמב״ןבראשית י״ב:י׳אודות ר' משה בן נחמן ומ״ד קאסוטובראשית י״ב:י״גאודות פרופ' משה דוד קאסוטו טוענים כי אברהם שגה בהתנהלותו זו. מעשיו ביטאו חוסר אמונה בה', והוא סיכן את שרה לשווא.

שקר – האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?

אברהם שיקר – רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש.
אברהם לא שיקר – ר׳ סעדיה גאוןפירוש בראשית כ׳אודות ר' סעדיה גאון מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).

"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"

לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל בבראשית ט״ו, אברהם שואל אותו "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?

חטא – שמואל בבבלי נדרים ל״ב.בבלי נדרים ל״ב.About Bavli Nedarim, ויקרא רבהי״א:ה׳אודות ויקרא רבה, תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית ט״ו:י״גאודות תרגום ירושלמי (יונתן) ותנחומאקדושים י״גאודות התנחומא טוענים שאברהם הביע חוסר אמונה בה' בכך שביקש הוכחה לכך שאכן יירש את הארץ. יתר על כן, הם טוענים כי הוא נענש בחומרה על התבטאות זו; השיעבוד העתידי של בני ישראל במצרים התרחש כתוצאה ישירה של התבטאות זו. [ראו מטרות שעבוד מצרים להרחבת הדיון בנושא.]
לא חטא – פרשנים רבים מימי הביניים ומהעידן המודרני (לדוגמא אבן עזראבראשית פירוש ראשון ט״ו:ח׳אודות ר' אברהם אבן עזרא, ר׳ יוסף בכור שורבראשית ט״ו:ח׳אודות ר' יוסף בכור שור, הכתב והקבלהבראשית ט״ו:ח׳אודות ר' יעקב מקלנבורג, שד״לבראשית ט״ו:ח׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו ורש״ר הירשבראשית ט״ו:ח׳אודות ר' שמשון רפאל הירש ) דוחים את האפשרות שאברהם פיקפק בה'. ר' יוסף בכור שור מציע כי אברהם שאל את ה' שאלה עובדתית: מתי וכיצד הוא יירש את הארץ? לעומתו, אבן עזרא מציע שאברהם ביקש מה' להפוך את הבטחתו לברית שלא מותנית בדבר.

פגיעה בהגר

בבראשית ט״ז, שרה נתנה לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא הולידה ילדים, הגר התחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה היתלוננה על כך, אברהם אמר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה אשר עודדה את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ואת הגר לברוח. כיצד ניתן להצדיק את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?

אברהם ושרה התנהגו כראוי – ר׳ חננאלבראשית ט״זאודות ר' חננאל בן חושיאל טוען כי משמעות המילה "וַתְּעַנֶּהָ" היא ששרה שיעבדה מחדש את הגר, ולא שהיא עינתה אותה. ציוויו של המלאך "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" מוכיחה כי שרה התנהגה כראוי.
רק שרה חטאה – רד״קבראשית ט״ז:ו׳אודות ר' דוד קמחי מאשים את שרה, אך מצדיק את אברהם, כיוון שראה במעשיו של אברהם רק ניסיון לשמור על שלום בית.
אברהם ושרה חטאו – רמב״ןבראשית ט״ז:ו׳אודות ר' משה בן נחמן וצרור המורצרור המור בראשית ט״ז:א׳אודות ר' אברהם סבע מאשימים את אברהם ואת שרה. אברהם לא היה צריך להתיר לשרה לעשות ככל העולה בדעתה להגר.

ברית עם הפלישתים

אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם עם אבימלך בבראשית כ״א כבעייתית, רשב״םבראשית כ״ב:א׳אודות ר' שמואל בן מאיר מהווה קול ייחודי בכך שהוא מאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביה. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.⁷ ראו מטרת עקידת יצחק להרחבה בנושא.

חיי משפחה

שרה

מעמדה של שרה – מתי אברהם ושרה הבינו ששרה עתידה להיות אם העם הנבחר?

ידעו כבר מההתחלה – רוב הפרשנים מניחים כי אברהם ושרה ידעו כבר מההתחלה ששרה עתידה ללדת את בנו של אברהם, שבתורו ימשיך את שושלתו של העם היהודי.
ידעו רק מפרק י"ז – אולם, רק בפרק י"ז, ה' אומר זאת בפירוש, ולכן ישנה אפשרות כי עד אז מעמדה של שרה היה מוטל בספק. דבר זה יכול לספק הסבר להתנהגותה של שרה כלפי הגר בבראשית ט״ז.⁸ יתר על כן, פרשנים אחדים הציעו שמטרת הסיפורים הראשונים שסופרו על אברהם הייתה לדחות אלטרנטיבות להמשכת השושלת – לוט, אליעזר עבדו של אברהם, וישמעאל.

העמדת שרה בסכנה – ראו מקורות ודיון לעיל, וראו הכנסת שרי לסכנה במצרים להרחבה בנושא.

הגר וישמעאל

ראו דיון לעיל בנושא הפגיעה בהגר, וראו גירוש הגר וישמעאל לדיון בנושא גירושם.

קטורה

בבראשית כ״ה מסופר על נישואי אברהם לקטורה. מי זאת האישה הזו? בהסתמכות על כרונולוגיית הפסוקים, אברהם בן 140 שנה לפחות בעת הנישואים הללו. מדוע הוא מרגיש צורך להינשא מחדש בגיל כה מאוחר? לבסוף, מה התורה מנסה ללמד אותנו באמצעות סיפור זה? ראו נשותיו הרבות של אברהם לדיון מורחב בנושא זה.

אישה שלישית – רד״קבראשית כ״ה:א׳אודות ר' דוד קמחי ור׳ דוד צבי הופמןבראשית כ״ה הקדמהאודות ר' דוד צבי הופמן טוענים כי קטורה היא אישה שלישית, אשר לא צויינה בפסוקים עד כה. אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה. לעומתם, שד״לבראשית כ״ה:א׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו מציע כי אברהם נישא לקטורה כאשר שרה עדיין הייתה בחיים.
הגר– רב בבראשית רבהס״א:ד׳אודות בראשית רבה, תנחומאחיי שרהאודות התנחומא, ורש״יבראשית כ״ה:א׳אודות ר' שלמה יצחקי טוענים כי השם קטורה הוא כינוי להגר, וכי אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה.

אישה ליצחק

לפני מותו, אברהם הטיל על אליעזר עבדו את המשימה למצוא כלה ליצחק. מה היו שיקוליו של אברהם במציאת אישה לבנו? האם שושלתה, אמונותיה או אופייה שיחקו תפקיד מרכזי בבחירה? הפרשנים חלוקים בנושא זה:

ראו דרושה: אשה ליצחק לפרטים.

השוואות לדמויות נוספות

באמצעות השוואות, אנו יכולים להדגיש את ייחודיותה של דמות או את ייחודיותו של סיפור מסויים, וכן לשרטט קווי דימיון בין דמויות שונות. מה ניתן ללמוד על אברהם מן ההשוואות הבאות?

באומנות

רבים רואים בעקדת יצחק את פסגת הקריירה של אברהם. ראו עקידת יצחק באמנות על מנת לבחון את גישותיהם השונות של אומנים ופרשנים רבים לנושא.

@@ Line 5: / Line 5: @@
 <div class="overview">
 <h2>סקירה</h2>
-<p>אברהם, הראשון מבין האבות, סלל את הדרך בו צעד העם היהודי, הן ברמה האמונית והן ברמת המעשית. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו וצעד אל הלא נודע. כל חייו נמלאו בניסיונות, לרבות רעב, עקרותה של אשתו, וסכסוכים משפחתיים ופוליטיים. אולם, הוא נותר חזק באמונתו בה',&#160; איש "חסד" ו"אמת". הוא חזק מספיק בכדי להתנגד לה' כשחושב שהוא אינו עושה צדק עם נתיניו, אך צנוע מספיק בכדי להיכנע בפני ה' כאשר הוא מבקש ממנו להקריב את בנו.</p>
+<p>אברהם, הראשון מבין האבות, סלל את הדרך בה צעד העם היהודי מימי המקרא ועד היום, הן ברמה האמונית והן ברמה המעשית. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו וצעד אל הלא נודע. כל חייו נמלאו בניסיונות, לרבות רעב, עקרותה של אשתו, וסכסוכים משפחתיים ופוליטיים. אולם, הוא תמיד נותר נאמן לה', איש "חסד" ו"אמת". הוא היה אמיץ מספיק בכדי להתנגד לה' כשחשב שהוא אינו עושה צדק עם בני האדם, אך צנוע מספיק בכדי להיכנע בפני ה' כאשר התבקש להקריב את בנו.</p>
-<p>הפרשנים&#160;דנים בכל אחד מסיפוריו של אברהם, וחוקרים את מסעו הדתי, את כישורי מנהיגותו ואת חיי המשפחה שלו. הם מדגישים את הלקחים אותם ניתן ללמוד ממעשיו השונים, מבליטים תכונות אופי&#160;</p>
+<p>הפרשנים דנים בכל אחד מסיפורי חייו של אברהם, וחוקרים את מסעו הדתי, את כישורי מנהיגותו ואת חיי המשפחה שלו. הם מנסים להפיק לקחים מסיפורי חייו השונים, ומדגישים תכונות אופי בהן הם רואים מודל לחיקוי. במאמר זה, ננסה לצלול לעומק דמותו של אברהם, ונתייחס לאירועים מרכזיים בחייו, ולמורשת אותה הוא הותיר לעם היהודי לדורותיו.</p></div>
-<p>Commentators discuss each of the Avraham stories, exploring Avraham's religious journey, leadership, and family life.&#160; They emphasize the lessons to be learned from his various deeds, highlight character traits to be emulated, but also, at times, question his decisions and actions. The page below offers a glimpse at their differing understandings of some of the most pivotal episodes in Avraham's life and their varying portraits of his character and legacy.</p></div>
+<category>זהות דתית
-<category>Religious Identity
+	<subcategory>הדרך לאמונה
-	<subcategory>Journey to Belief
+<p>אף שב<multilink><a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">מדרש</a><a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">ל״ח:י״ג</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> מסופר שאברהם ניפץ את פסלי אביו, ואף נידון למוות על אמונותיו, אין אנו יודעים דבר מהפסוקים עצמם בנוגע למסעו אל עבר האמונה. רמב"ן והכוזרי הציעו שתי אפשרויות, בהתאם לגישותיהם הפילוסופיות והאמוניות:</p><ul>
-<p>Though the&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">מדרש</a><a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">ל״ח:י״ג</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> shares stories of Avraham destroying his father's idols and being sentenced to death for his beliefs, we know nothing of his religious journey from Sefer Bereshit itself. Rambam and the Kuzari offer two possibilities, each in line with their own philosophical beliefs about attainment of faith:</p><ul>
+<li><b>חקירה אינטלקטואלית</b> – <multilink><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> טוען כי אמונתו של אברהם התגבשה כתוצאה ממחקרו האינטלקטואלי וניסיונו להבין את דרכי העולם.<fn>ראו <a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">בראשית רבה ל״ח:י״ג</a>, שם מתוארת שיחה בין אברהם לבין נמרוד, בה אברהם מוצג כמי שהגיע לאמונתו בעקבות מחקר אינטלקואלי.</fn></li>
-<li><b>Intellectual inquiry </b>–&#160;<multilink><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> maintains that Avraham's belief was a product of his intellectual quest to understand the ways of the world.<fn>See <a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">בראשית רבה ל״ח:י״ג</a> lays out a conversation between Avraham and Nimrod which similarly presents Avraham as having attained belief via intellectual inquiry.</fn></li>
+<li><b>מסורת</b> – לעומת זאת, ריה"ל ב<multilink><a href="Kuzari1-47" data-aht="source">כוזרי</a><a href="Kuzari1-47" data-aht="source">א׳:מ״ז</a><a href="R. Yehuda HaLevi" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה הלוי</a></multilink>, מניח כי האמונה בה' הועברה בשושלת הדורות, מן האדם הראשון לנח, ואחריו לשם, ובסופו של דבר, לאברהם.</li>
-<li><b>Tradition </b>– <multilink><a href="Kuzari1-47" data-aht="source">כוזרי</a><a href="Kuzari1-47" data-aht="source">א׳:מ״ז</a><a href="R. Yehuda HaLevi" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה הלוי</a></multilink>, in contrast, assumes that knowledge of Hashem was passed down through the generations, from Adam to Noach to Shem and finally to Avraham.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>Uniqueness?
+	<subcategory>ייחודיות?
-<p><b> Was Avraham's monotheism unique? </b> This question depends on how one understands the phrase "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (<a href="Bereshit14-13-24" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a>):</p><ul>
+<p><b>האם המונותאיזם של אברהם היה ייחודי בדורו?</b> התשובה לשאלה זו תלוייה באופן אותו מבינים את הביטוי "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י״ד:י״ח):</p><ul>
-<li><b> Not Unique</b> –&#160;Malkizedek was similarly monotheistic.</li>
+<li><b>לא ייחודי</b> – גם מלכיצדק היה מונותאיסט.</li>
 <ul>
-<li><multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer8" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer8" data-aht="source">ח׳</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, and many other sources, identify&#160;Malkizedek with Shem, whose monotheism predated that of Avraham (and, who, as mentioned above, might have himself led Avraham to belief).&#160;</li>
+<li><multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer8" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer8" data-aht="source">ח׳</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, וכן מקורות נוספים רבים, מזהים את מלכיצדק עם שם, אשר חי דור אחד לפני אברהם (וכפי שצויין לעיל, רבים מייחסים לשם את הסיבה לאמונתו של אברהם מלכתחילה).</li>
-<li><multilink><a href="RadakBereshit14-18" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, instead, allows for the possibility that&#160;Malkizedek was an outsider, unrelated to Avraham in any way, who served only one God. Moreover, given that he was a king, it is possible that the entire city of Shalem was similarly monotheistic.</li>
+<li><multilink><a href="RadakBereshit14-18" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, לעומת זאת, פותח פתח לאפשרות שלא היה שום קשר בין מלכיצדק לאברהם, ושמלכיצדק האמין באל אחד באופן בלתי תלוי באברהם. יתר על כן, מאחר ואנו יודעים שמלכיצדק היה מלך, ניתן להסיק כי כל העיר שלם הייתה מונותאיסטית כמוהו.</li>
 </ul>
-<li><b>Unique</b> – <multilink><a href="ShadalBereshit14-18" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="NetzivBereshit14-18" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, and the <multilink><a href="HoilMosheBereshit14-18" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>, in contrast, maintain that being a "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" simply means serving the highest god in a pantheon of many gods. Alternatively, "Elyon" was the name of a Canaanite god whom Malkizedek served. Hoil Moshe emphasizes that Avraham's importance lay in the very fact that he was the sole monotheist, so it is inconceivable that others worshiped similarly.</li>
+<li><b>ייחודי</b> – <multilink><a href="ShadalBereshit14-18" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBereshit14-18" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, ו<multilink><a href="HoilMosheBereshit14-18" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>, בניגוד לפרשנים לעיל, טוענים כי משמעות הביטוי "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" הוא שמלכיצדק עבד את האל העליון ביותר בפנתיאון של אלים רבים. קריאה חלופית בפסוקים היא ש"עליון" הוא שמו של האל הכנעני אותו מלכיצדק עבד. בעל ההואיל משה, מדגיש שחשיבותו של אברהם טמונה בעובדה שהוא לבדו היה מונותאיסט, ולכן לא ניתן לקבל פרשנות על פיה אחרים בדורו האמינו כמותו.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory name="Avraham &amp; Mitzvot">
+	<subcategory name="אברהם ומצוות">
-Avraham's Observance of Mitzvot
+שמירת המצוות של אברהם
-<p><b>Did Avraham keep all the mitzvot?</b> The issue has been hotly debated for generations. On one hand, Avraham lived centuries before the Torah was given and many of its laws would be meaningless to him, suggesting that he did not keep them. On the other hand, it seems paradoxical to conceive of the founder of a religion not observing even its most basic commandments. This leads to a variety of approaches to the question: [For a full discussion of the issue, see <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>.]</p><ul>
+<p><b>האם אברהם שמר את כל מצוות התורה?</b> שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב פרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>.]</p><ul>
-<li><b>Full Observance</b> – See <multilink><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">נוסח הדפוסים קידושין ד':י"ד</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>, <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">קידושין ה׳:י״ד</a><a href="Tosefta" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס״א:א׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, and&#160;<multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> who suggest that Avraham kept the entire Torah, and according to some, even the Oral Law.</li>
+<li><b>שמר את כל המצוות</b> – ראו <multilink><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">נוסח הדפוסים קידושין ד':י"ד</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>, <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">קידושין ה׳:י״ד</a><a href="Tosefta" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס״א:א׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, ו<multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> הטוענים כי אברהם שמר את כל מצוות התורה, ולפי כמה מהם הוא אפילו שמר את מצוות התורה שבעל פה.</li>
-<li><b>No Observance</b> – See <multilink><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד</a><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד בבא בתרא ק״כ.</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן הרמב"ם</a></multilink>, and <multilink><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">טירת כסף עמ׳ 96</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> who claim that Avraham observed what was specifically commanded to him by Hashem in Sefer Bereshit, but not other laws later given in the Torah. His greatness lay in his monotheistic belief and exemplary moral behavior, but not in ritual observance.</li>
+<li><b>לא שמר את המצוות</b> – ראו <multilink><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד</a><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד בבא בתרא ק״כ.</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן הרמב"ם</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">טירת כסף עמ׳ 96</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> הטוענים כי אברהם שמר רק את המצוות שניתנו לו ישירות מה' בספר בראשית, אך לא את המצוות שניתנו מאוחר יותר בתורה. גדלותו של אברהם נבעה מאמונתו החזקה וממוסריותו חסרת העוררין, אך לא מאדיקותו בעניין שמירת מצוות.</li>
-<li><b>Partial Observance</b> –&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> suggests that only rational mitzvot which relate to a moral ethic were observed by Avraham and the other Patriarchs.</li>
+<li><b>שמר חלק מהמצוות</b> – <multilink><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> הציע כי אברהם, וכן שאר האבות, שמרו רק את המצוות הרציונאליות הקשורות לאתיקה בין אישית.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>Distinct Worship?
+	<subcategory>עבודת ה' ייחודית?
-<p><b>How distinct was Avraham's mode of worship from those around him?&#160;</b> This question is an outgrowth of the above. If Avraham was unaware of later commandments, is it possible that, in worshiping Hashem, he borrowed from the practices of the surrounding pagans?</p><ul>
+<p><b>עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו?</b> שאלה זו היא פועל יוצא של השאלה הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לעבודת האלים הפגאנים שהתרחשה סביבו?</p><ul>
-<li><b>Akeidat Yitzchak</b> – See <multilink><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>who suggests that Avraham, like the rest of the world in his era, originally viewed child sacrifice as the highest form of devotion to God. It was only through the story of the Akeidah itself that Hashem taught both him and the monotheistic world at large that the practice was, in fact, immoral and repugnant. For elaboration, see <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>.</li>
+<li><b>עקידת יצחק</b> – ראו <multilink><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, בתחילה ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>.</li>
-<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – Is it possible that Avraham's planting of a tree in a place of worship is influenced by surrounding Canaanite practices, as attested to by the later prohibition, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'&#8207;" (Devarim 16:21)? [See below for sources that suggest, instead, that the tree was meant to invite people to gather, so that Avraham could teach them about Hashem.]</li>
+<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – האם אפשרי שאברהם נטע עץ כפולחן לה', בהשפעת עבודת האלילים הכנענית שהייתה נהוגה באיזורו לפי הכתוב מאוחר יותר בספר דברים, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'&#8207;" (דברים ט"ז:כ"א)? [ראו בהמשך את המקורות המציעים במקום זאת, שהעץ נועד להזמין אנשים להיאסף סביבו, בכדי שאברהם יוכל ללמדם על עבודת ה'].</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>Missionary?
+	<subcategory>מיסיונריות?
-<p>Did Avraham attempt to convert others to belief in Hashem? Though Sefer Bereshit never explicitly presents Avraham as actively doing so, commentators point to several verses which might bear on the question:</p><ul>
+<p>האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לקדם דיון זה:</p><ul>
-<li><b>"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"</b> – <multilink><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ו׳:ה׳</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">סנהדרין צ״ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, and R. Elazar in <multilink><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">ל״ט:י״ד</a><a href="BereshitRabbah84-4" data-aht="source">פ״ד:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> all suggest that this verse speaks of converting those in Charan. Most of the non-midrashic sources, in contrast, assume the "souls" simply refer to Avraham's slaves and maidservants.</li>
+<li><b>"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"</b> – <multilink><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ו׳:ה׳</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">סנהדרין צ״ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, ור' אלעזר ב<multilink><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">ל״ט:י״ד</a><a href="BereshitRabbah84-4" data-aht="source">פ״ד:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיו ברשות אברהם.</li>
-<li><b>"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י"</b> – While <multilink><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">תרגום אונקלוס</a><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="Targum Onkelos" data-aht="parshan">אודות תרגום אונקלוס</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, and<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink><fn>He says this with regards to&#160;<a href="Bereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a> rather than <a href="Bereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a>, but would presumably read both verses similarly.</fn> assume that Avraham's crying out in the name of God refers to personal prayer,&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">ל״ט:ט״ז</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> and <multilink><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>maintain that it refers to Avraham calling to others to worship Hashem. According to Ramban, it is possible that the altar was not even meant for sacrifices, but instead served as a monument to announce the unity of Hashem.</li>
+<li><b>"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י"</b> – בעוד <multilink><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">תרגום אונקלוס</a><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="Targum Onkelos" data-aht="parshan">אודות תרגום אונקלוס</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink><fn>הוא אומר זאת בהתייחסות ל<a href="Bereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a>, ולא ל<a href="Bereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a>, אך סביר כי הבין את שני הפסוקים באופן דומה.</fn> מניחים כי קריאתו של אברהם בפסוק זה מהווה תפילה פרטית, <multilink><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">ל״ט:ט״ז</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> טוענים כי אברהם קורא כאן לאחרים להצטרף אליו בעבודת ה'. לפי רמב"ן, ישנה אפשרות כי המזבח לא נועד בכלל להקרבת קורבנות, אלא היווה אנדרטה, שמטרתה הכרזה על אחדותו של ה'.</li>
-<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – According to Resh Lakish in <multilink><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">סוטה י׳.-י׳:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, and <multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">פירוש בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, the planting of the tree was meant to encourage people to gather around Avraham so he could teach them about Hashem.&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> and <multilink><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, in contrast, suggest that it related to the covenant with the Philistines and that the verse does not speak of missionary activities..</li>
+<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – לפי ריש לקיש ב<multilink><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">סוטה י׳.-י׳:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">פירוש בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, מטרת נטיעת העץ הייתה לעודד אחרים להיאסף סביב אברהם בכדי שיוכל ללמדם כיצד לעבוד את ה'. לעומתם, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> מציעים כי הפסוק מתייחס לברית שאברהם כרת עם הפלישתים ואינו קשור בניסיונות של אברהם להמיר את דתם של הסובבים אותו.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>Tests of Faith
+	<subcategory>ניסיונות אמוניים
-<p><multilink><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>states that Avraham was tested with ten trials. Though Avraham's life was clearly filled with various ordeals, only one of these is referred to as a test in Tanakh, the Akeidah ("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם").&#160;</p><p>Various sources attempt to enumerate the ten tests referred to by the Mishna, some including only events mentioned in Tanakh, and others including also events culled from the Midrash. For some examples, see the lists compiled by <multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">כ״ו</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה׳</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, and <multilink><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">ר׳ עובדיה מברטנורא</a><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="R. Ovadyah MiBartenura" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה מברטנורא</a></multilink>.</p>
+<p><multilink><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink> כתוב שאברהם נוסה בעשרה ניסיונות. אף שברור שחייו של אברהם היו מלאים בקשיים רבים, רק העקידה כונתה 'ניסיון' באופן מפורש בטקסט המקראי ("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם"). </p><p>פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים מן התורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של <multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">כ״ו</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה׳</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, ו<multilink><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">ר׳ עובדיה מברטנורא</a><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="R. Ovadyah MiBartenura" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה מברטנורא</a></multilink>.</p>
 	</subcategory>
 </category>
-<category>Unique Traits
+<category>תכונות אופי ייחודיות
-	<subcategory>Belief in Hashem
+	<subcategory>אמונה בה'
-<p>See discussion above.</p>
+<p>ראו דיון לעיל.</p>
 	</subcategory>
 	<subcategory>"תִּתֵּן.. חֶסֶד לְאַבְרָהָם"
-<p>Avraham is often portrayed as a paradigm of "חסד", with his hosting of guests being held up as a model to emulate.&#160; How unique, though, was Avraham in this regard?&#160;&#160;</p><ul>
+<p>אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היווה דמות ייחודית מבחינה זו?</p><ul>
-<li><b>Comparing Lot and Avraham</b> – Many sources compare the hospitality of the two relatives.&#160; See <multilink><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">בראשית י״ח:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">בראשית י״ח:ג׳</a><a href="RambanBereshit19-8" data-aht="source">בראשית י״ט:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit19-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, and <multilink><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>.&#160; See also <a href="A Portrait of Lot" data-aht="page">דמותו של לוט</a> for further discussion of Lot's character.</li>
+<li><b>השוואת לוט לאברהם</b> – פרשנים רבים משווים בין מידת הכנסת האורחים של שני קרובי המשפחה הללו. ראו, <multilink><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">בראשית י״ח:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">בראשית י״ח:ג׳</a><a href="RambanBereshit19-8" data-aht="source">בראשית י״ט:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoBereshit19-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>. ראו גם <a href="A Portrait of Lot" data-aht="page">דמותו של לוט</a> לדיון מורחב בנושא דמותו של לוט.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>"צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
-<p>In <a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>, Hashem shares how He chose Avraham because He knew that Avraham was to teach his children "righteousness and justice". Avraham then proceeds to stand up for this very issue, reproaching Hashem's decision to totally destroy Sedom. Avraham makes two somewhat contradictory arguments, condemning collective punishment, yet simultaneously requesting collective salvation. How do these requests relate to each other?&#160; [See <a href="Avraham's Prayer for Sedom" data-aht="page">תפילת אברהם על סדום</a> for elaboration and discussion of the various modes of Divine Justice.]</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את העיר סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו <a href="Avraham's Prayer for Sedom" data-aht="page">תפילת אברהם על סדום</a> להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]</p>
-<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ד</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>&#160;claims that Avraham was indeed praying for both the righteous and wicked, viewing collective salvation as a merciful act that transcends justice.</li>
+<ul>
-<li><multilink><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">מעשי ה׳ מעשי אבות י״ז</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>&#160;vehemently disagrees, viewing the saving of unrepentant sinners as an injustice.&#160; He claims that Avraham was instead asking that the land of the righteous be saved (while the guilty were still to be punished).<fn>His words, "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" refer not to saving the people of the place, but the place itself.</fn></li>
+<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ד</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.</li>
+<li><multilink><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">מעשי ה׳ מעשי אבות י״ז</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד שהרשעים ייענשו).<fn>מילותיו, "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" מתייחסות להצלת המקום עצמו, ולא להצלת אנשי המקום.</fn></li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>Conduct in Battle
+	<subcategory>התנהלות במלחמות
-<p><a href="Bereshit14" data-aht="source">Bereshit 14</a>&#160;describes the Battle of the Kings and Avraham's military intervention so as to save his nephew Lot from captivity. Many suggest that the story was included in Tanakh since Avraham's conduct in war was worthy of emulation: [See <a href="Battle of the Kings – Purpose of the Story" data-aht="page">מלחמת המלכים – מטרת הסיפור</a> for elaboration.]</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit14-13-24" data-aht="source">בראשית י״ד</a> מתוארת מלחמת המלכים, וכן התערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו <a href="Battle of the Kings – Purpose of the Story" data-aht="page">מלחמת המלכים – מטרת הסיפור</a>.]</p>
-<li>According to&#160;<multilink><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">ר׳ בחיי</a><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink> and <multilink><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, the story teaches us about Avraham's bravery and his capabilities as a <b>military strategist</b> and warrior.</li>
+<ul>
-<li><multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">בראשית י״ד הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>&#160;claims that this alone could not possibly be the story's purpose, as the Torah does not come to glorify its heroes as mighty warriors.<fn>He writes, "גיבורי התנ"ך 'גיבורי כח עושי דברו' הם, ולא גיבורי מלאכת המלחמה".</fn> Instead, he suggests that Avraham's refusal to benefit from the spoils of battle reveals both his <b>generosity and recognition that all belongs to Hashem</b>.<fn>Avraham's conduct stands out particularly in light of the norms of the Ancient Near East in which the victor took the spoils of battle.</fn></li>
+<li>לפי <multilink><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">ר׳ בחיי</a><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, הסיפור בא ללמדנו על מידת האומץ של אברהם ועל יכולותיו כ<b>אסטרטג צבאי</b> וכלוחם.</li>
-<li>Alternatively,&#160;<multilink><a href="RadakBereshit14-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot14-8-24" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot14-8-24" data-aht="source">בראשית תועלות י״ד:ח׳-כ״ד</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> assert that the story teaches the importance of enduring <b>loyalty to one's family</b>. Avraham was willing to risk his own life in order to rescue his nephew, even though Lot had taken up company with evil people.</li>
+<li><multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">בראשית י״ד הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink> טוען כי לא מסר זה לבדו אינו מספק כסיבה לכך שהסיפור מובא בתורה, שכן התורה אינה מנסה להציג את גיבוריה כלוחמים אדירים.<fn>הוא כותב, "גיבורי התנ"ך 'גיבורי כח עושי דברו' הם, ולא גיבורי מלאכת המלחמה".</fn> במקום זאת, הוא מציע שמסירובו של אברהם לקחת לעצמו משלל המלחמה, ניתן להסיק <b>על מידת נדיבותו, ועל הכרתו בכך שהכול שייך לה'</b>.<fn>התנהלותו של אברהם יוצאת דופן במיוחד לאור המנהגים שהיו מקובלים באיזורו, על פיהם המנצח היה רשאי לקחת משלל המלחמה.</fn></li>
+<li>לחילופין, <multilink><a href="RadakBereshit14-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> ו<multilink><a href="RalbagBereshitToalot14-8-24" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot14-8-24" data-aht="source">בראשית תועלות י״ד:ח׳-כ״ד</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> טוענים כי הסיפור בא ללמדנו על חשיבותה של ה<b>נאמנות למשפחה</b>. אברהם היה מוכן לסכן את חייו על מנת להציל את אחיינו, אף על פי שלוט הסתובב בחברה רעה.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 </category>
-<category>Possible Sins
+<category>חטאים אפשריים
-	<subcategory>Avraham in Egypt
+	<subcategory>אברהם במצרים
-<p><a href="Bereshit12-10-20" data-aht="source">בראשית י״ב</a>&#160;describes Avraham's descent to Egypt due to famine. Commentators debate the propriety of his conduct throughout the episode. [For a full discussion of the various issues, see <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a>.]</p><p><b>Leaving Israel</b> – Was Avraham justified in leaving the land promised to him by Hashem, or should he have trusted that Hashem would care for him during the famine and stayed put?</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit12-10-20" data-aht="source">בראשית י״ב</a> מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a>.]</p>
-<li><b>Justified</b> –&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> claims that, in times of famine, a person must do what they can to provide for themselves, as one cannot rely on miracles.</li>
+<p><b>עזיבת הארץ</b> – האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?</p>
-<li><b>Not Justified</b> – <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, in contrast, claims that Avraham should have had faith that Hashem would save him from famine.</li>
+<ul>
-</ul><p><b>Endangering Sarah</b> – Should Avraham have risked Sarah's honor to save his own life? After all, by posing as Avraham's sister, Sarah presented herself as available, making it much more likely that the Egyptians would take her!</p><ul>
+<li><b>מוצדקת</b> – <multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> טוען כי, בעת רעב, על האדם לעשות ככל יכולתו בכדי להבטיח את הישרדותו, מאחר ואין סומכים על הנס.</li>
-<li><b>Justified</b> – Most commentators attempt to defend Avraham's actions. Thus,&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> claims that preserving human life is more important than preventing forced sexual activity in a case where relations are not a Torah offense.&#160; <multilink><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">בראשית י״ב:י״א</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, in contrast, suggests that Avraham was hoping to protect not only himself but also Sarah.&#160; He planned to act as her guardian, in charge of her nuptials, and to ask for such a high dowry that no one would be able to pay it.<fn>See also&#160;<multilink><a href="SefornoBereshit12-13-16" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit12-13-16" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג-ט״ז</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> who follow his reading.&#160; See also <multilink><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">מ׳:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> and <multilink><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳-י״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> who suggest that Avram was hoping to hide Sarah during their stay.</fn></li>
+<li><b>לא מוצדקת</b> – לעומתו, <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> טוען כי אברהם אמור היה לבטוח בה' שהוא יציל אותו מן הרעב.</li>
-<li><b>Not Justified</b> -&#160;<multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> assert that Avraham erred.&#160; His actions betrayed a lack of faith in Hashem, and endangered Sarah unnecessarily.</li>
+</ul>
-</ul><p><b>Lying</b> – Was lying justified under the circumstances?</p><ul>
+<p><b>העמדת שרה בסכנה</b> – האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!</p>
-<li><b>Avraham lied</b> – Most sources assume that in cases of danger to life, one is allowed to lie.&#160;</li>
+<ul>
-<li><b>Avraham did not lie</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">פירוש בראשית כ׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> adds that Avraham did not actively lie, but rather used a word with a dual meaning ("sister" can refer to either a sister or any relative).</li>
+<li><b>מוצדק</b> – רוב הפרשנים מנסים להצדיק את מעשיו של אברהם. <multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> טוען כי פיקוח נפש חמור יותר מאשר קיום יחסי מין, בתנאי שלא מדובר בגילוי עריות. <multilink><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">בראשית י״ב:י״א</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, לעומתו, מציע כי אברהם קיווה להגן לא רק על עצמו, אלא גם על שרה. הוא תיכנן להציג עצמו כאפוטרופוס שלה, האחראי על נישואיה, ולבקש נדוניה גבוהה כל כך שאף אחד לא יוכל לשלם עליה.<fn>ראו <multilink><a href="SfornoBereshit12-13-16" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit12-13-16" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג-ט״ז</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ו<multilink><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> . ראו גם <multilink><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">מ׳:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳-י״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המציעים כי אברהם קיווה להסתיר את שרה במהלך שהייתם במצרים.</fn></li>
+<li><b>לא מוצדק</b> - <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> ו<multilink><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> טוענים כי אברהם שגה בהתנהלותו זו. מעשיו ביטאו חוסר אמונה בה', והוא סיכן את שרה לשווא.</li>
+</ul>
+<p><b>שקר</b> – האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?</p>
+<ul>
+<li><b>אברהם שיקר</b> – רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש.</li>
+<li><b>אברהם לא שיקר</b> – <multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">פירוש בראשית כ׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"
-<p>After Hashem promises Avraham the Land of Israel in <a href="Bereshit15-7-8" data-aht="source">בראשית ט״ו</a>, Avraham questions, "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה".&#160; Is this an expression of lack of belief in Hashem?</p><ul>
+<p>לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל ב<a href="Bereshit15-7-8" data-aht="source">בראשית ט״ו</a>, אברהם שואל אותו "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?</p>
-<li><b>Sin</b> – Shemuel in <multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="Bavli Nedarim" data-aht="parshan">About Bavli Nedarim</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י״א:ה׳</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט״ו:י״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י״ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> all maintain that Avraham displayed a lack of faith in Hashem when he asked for a sign that he would inherit the land.&#160; Moreover, they claim that he was punished severely for it; the decree of bondage in Egypt was a direct result of this speech. [See <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a> for further discussion.]</li>
+<ul>
-<li><b>No sin</b> – Many medieval and modern commentators (see, for example, <multilink><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ט״ו:ח׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> ) reject the possibility that Avraham doubted Hashem. R"Y Bekhor Shor suggests that Avraham was simply asking a factual question, when and how he will inherit. Ibn Ezra, instead, suggests that Avraham was asking that Hashem turn the promise of inheritance into an unconditional covenant.</li>
+<li><b>חטא</b> – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="Bavli Nedarim" data-aht="parshan">About Bavli Nedarim</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י״א:ה׳</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט״ו:י״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> ו<multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י״ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> טוענים שאברהם הביע חוסר אמונה בה' בכך שביקש הוכחה לכך שאכן יירש את הארץ. יתר על כן, הם טוענים כי הוא נענש בחומרה על התבטאות זו; השיעבוד העתידי של בני ישראל במצרים התרחש כתוצאה ישירה של התבטאות זו. [ראו <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a> להרחבת הדיון בנושא.]</li>
+<li><b>לא חטא</b> – פרשנים רבים מימי הביניים ומהעידן המודרני (לדוגמא <multilink><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ט״ו:ח׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> ) דוחים את האפשרות שאברהם פיקפק בה'. ר' יוסף בכור שור מציע כי אברהם שאל את ה' שאלה עובדתית: מתי וכיצד הוא יירש את הארץ? לעומתו, אבן עזרא מציע שאברהם ביקש מה' להפוך את הבטחתו לברית שלא מותנית בדבר.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>Afflicting Hagar
+	<subcategory>פגיעה בהגר
-<p>In <a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>, Sarah gives Hagar to Avraham in marriage, hoping that she will bear him a son.&#160; After conceiving, Hagar begins to belittle her mistress, acting with disrespect ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ").&#160; When Sarah complains, Avraham tells her, "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," leading Sarah to afflict the maidservant ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") and Hagar to flee. How should both Sarah and Avraham's actions be viewed?&#160; Was Sarah being overly harsh? Even if so, should Avraham be held accountable?</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>, שרה נתנה לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא הולידה ילדים, הגר התחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה היתלוננה על כך, אברהם אמר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה אשר עודדה את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ואת הגר לברוח. כיצד ניתן להצדיק את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?</p>
-<li><b>Both Sarah and Avraham acted properly</b>&#160;– <multilink><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">ר׳ חננאל</a><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">בראשית ט״ז</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>claims that "וַתְּעַנֶּהָ" means that Sarah re-enslaved rather than afflicted Hagar.&#160; The angel's command "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" proves that Sarah did no wrong.</li>
+<ul>
-<li><b>Only Sarah acted improperly</b> – <multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>blames Sarah, but excuses Avraham who acted only out of a desire to keep peace in the home.</li>
+<li><b>אברהם ושרה התנהגו כראוי</b> – <multilink><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">ר׳ חננאל</a><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">בראשית ט״ז</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink> טוען כי משמעות המילה "וַתְּעַנֶּהָ" היא ששרה שיעבדה מחדש את הגר, ולא שהיא עינתה אותה. ציוויו של המלאך "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" מוכיחה כי שרה התנהגה כראוי.</li>
-<li><b>Both Sarah and Avraham acted improperly</b> –&#160;<multilink><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="TzerorHaMorBereshit16-1" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorHaMorBereshit16-1" data-aht="source">צרור המור בראשית ט״ז:א׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>&#160; fault both parties.&#160; Avraham should not have given his wife free reign to do as she pleased.</li>
+<li><b>רק שרה חטאה</b> – <multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> מאשים את שרה, אך מצדיק את אברהם, כיוון שראה במעשיו של אברהם רק ניסיון לשמור על שלום בית.</li>
+<li><b>אברהם ושרה חטאו</b> – <multilink><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> ו<multilink><a href="TzerorHaMorBereshit16-1" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorHaMorBereshit16-1" data-aht="source">צרור המור בראשית ט״ז:א׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink> מאשימים את אברהם ואת שרה. אברהם לא היה צריך להתיר לשרה לעשות ככל העולה בדעתה להגר.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>Covenant with Philistines
+	<subcategory>ברית עם הפלישתים
-<p>Though most sources do not view Avraham's covenant with Avimelekh in&#160;<a href="Bereshit21-22-32" data-aht="source">בראשית כ״א</a> as problematic,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> uniquely faults Avraham for making the treaty.&#160; He asserts that the Philistine land was included in Hashem's promise to Avraham, and thus the prohibition "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" applied to them as well. According to Rashbam, the command to sacrifice Yitzchak was meant to distress Avraham and punish him for this deed.<fn>Hagi Ben-Artzi, in <a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, elaborates on Rashbam's approach and suggests that in making an oath and covenant with Avimelekh, Avraham had nullified the covenants of "land" and "seed" promised him by Hashem. As such, Hashem demanded that he return the "seed" that was given him, Yitzchak. See also R"Y Medan, "כי קרוב אליך" (Tel Aviv, 2014): 139-140, who explains similarly.</fn>&#160; See <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a> for elaboration.</p>
+<p>אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם עם אבימלך ב<a href="Bereshit21-22-32" data-aht="source">בראשית כ״א</a> כבעייתית, <multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> מהווה קול ייחודי בכך שהוא מאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביה. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.<fn>חגי בן ארצי, ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, מתייחס בהרחבה לגישה זו של רשב"ם ומציע כי בכריתת הברית עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות האדמה והזרע שה' הבטיח לו. לכן, ה' דרש מאברהם שיחזיר לו את הזרע שלו, יצחק. ראו גם ר' יעקב מדן, כי קרוב אליך (תל אביב, תשע"ד): 140-139, המספק הסבר דומה.</fn> ראו <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a> להרחבה בנושא.</p>
 	</subcategory>
 </category>
-<category>Family Life
+<category>חיי משפחה
-	<subcategory>Sarah
+	<subcategory>שרה
-<p><b>Sarah's Status</b> – When did Avraham and Sarah realize that Sarah was to be the mother of the chosen heir?</p><ul>
+<p><b>מעמדה של שרה</b> – מתי אברהם ושרה הבינו ששרה עתידה להיות אם העם הנבחר?</p>
-<li><b>Knew from the beginning</b>&#160;– Most assume that the couple knew from the very beginning that Avraham's line and legacy was to continue through the son born from Sarah.</li>
+<ul>
-<li><b>Knew only in Chapter 17</b>&#160;– It is only in <a href="Bereshit17-15-22" data-aht="source">פרק י"ז</a>, though, that Hashem makes this explicit, leading to the possibility that until then Sarah's status was in doubt.&#160; This could explain Sarah's overly harsh reaction to Hagar's belittling of her in <a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>.<fn>It might also partially explain why Avraham appears not to be overly concerned about the possibility that she was to be taken by the Egyptians.</fn>&#160; It also suggests that the first few Avraham stories might be aimed at presenting the rejected possibilities&#160;– Lot, Avraham's servant Eliezer, and Yishmael.</li>
+<li><b>ידעו כבר מההתחלה</b> – רוב הפרשנים מניחים כי אברהם ושרה ידעו כבר מההתחלה ששרה עתידה ללדת את בנו של אברהם, שבתורו ימשיך את שושלתו של העם היהודי.</li>
-</ul><p><b>Endangering Sarah</b> – See sources and discussion above, and see <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a> for more.</p>
+<li><b>ידעו רק מפרק י"ז</b> – אולם, רק ב<a href="Bereshit17-15-22" data-aht="source">פרק י"ז</a>, ה' אומר זאת בפירוש, ולכן ישנה אפשרות כי עד אז מעמדה של שרה היה מוטל בספק. דבר זה יכול לספק הסבר להתנהגותה של שרה כלפי הגר ב<a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>.<fn>ייתכן וקריאה זו יכולה גם לספק הסבר להתנהגותו של אברהם , אשר לא מביע דאגה מיוחדת כאשר עולה האפשרות כי שרה תילקח בידי המצרים.</fn> יתר על כן, פרשנים אחדים הציעו שמטרת הסיפורים הראשונים שסופרו על אברהם הייתה לדחות אלטרנטיבות להמשכת השושלת – לוט, אליעזר עבדו של אברהם, וישמעאל.</li>
+</ul>
+<p><b>העמדת שרה בסכנה</b> – ראו מקורות ודיון לעיל, וראו <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a> להרחבה בנושא.</p>
 	</subcategory>
-	<subcategory name="Hagar &amp; Yishmael">
+	<subcategory name="הגר וישמעאל">
-Hagar &amp; Yishmael
+הגר וישמעאל
-<p>See discussion about the affliction of Hagar above, and see <a href="Banishment of Hagar and Yishmael" data-aht="page">גירוש הגר וישמעאל</a> for discussion of their expulsion.</p>
+<p>ראו דיון לעיל בנושא הפגיעה בהגר, וראו <a href="Banishment of Hagar and Yishmael" data-aht="page">גירוש הגר וישמעאל</a> לדיון בנושא גירושם.</p>
 	</subcategory>
-	<subcategory name="Keturah">
+	<subcategory name="קטורה">
-Keturah
+קטורה
-<p><a href="Bereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה</a>&#160;speaks of Avraham's marriage to Keturah.&#160; Who is this woman?&#160; Based on the simple chronology of the chapters, Avraham is at least 140 when marrying her; why does he feel a need to remarry at such an advanced age? Finally, what is the Torah trying to teach us by recounting this episode? See <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">Avraham's Many Wives</a> for discussion of these issues.</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה</a> מסופר על נישואי אברהם לקטורה. מי זאת האישה הזו? בהסתמכות על כרונולוגיית הפסוקים, אברהם בן 140 שנה לפחות בעת הנישואים הללו. מדוע הוא מרגיש צורך להינשא מחדש בגיל כה מאוחר? לבסוף, מה התורה מנסה ללמד אותנו באמצעות סיפור זה? ראו <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">נשותיו הרבות של אברהם</a> לדיון מורחב בנושא זה.</p>
-<li><b>A third wife</b> –&#160;<multilink><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">בראשית כ״ה הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink> think Keturah is a new wife, taken after Sarah's death.&#160; In contrast,<multilink><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> suggests that Avraham married her while Sarah was still alive.</li>
+<ul>
-<li><b>Hagar</b> – Rav in <multilink><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">ס״א:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">חיי שרה</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, and&#160;<multilink><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> all claim that Keturah is simply another name for Hagar, and that Avraham remarried her after Sarah's death.</li>
+<li><b>אישה שלישית</b> – <multilink><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> ו<multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">בראשית כ״ה הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink> טוענים כי קטורה היא אישה שלישית, אשר לא צויינה בפסוקים עד כה. אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה. לעומתם, <multilink><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> מציע כי אברהם נישא לקטורה כאשר שרה עדיין הייתה בחיים.</li>
+<li><b>הגר</b>– רב ב<multilink><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">ס״א:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">חיי שרה</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, ו<multilink><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> טוענים כי השם קטורה הוא כינוי להגר, וכי אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>A Wife for Yitzchak
+	<subcategory>אישה ליצחק
-<p>Before his death, Avraham entrusts his servant with the mission of finding a wife for Yitzchak. What was Avraham's main criterion in looking for a spouse for his son? Was lineage, beliefs or character most important? Commentators debate the issue:</p><ul>
+<p>לפני מותו, אברהם הטיל על אליעזר עבדו את המשימה למצוא כלה ליצחק. מה היו שיקוליו של אברהם במציאת אישה לבנו? האם שושלתה, אמונותיה או אופייה שיחקו תפקיד מרכזי בבחירה? הפרשנים חלוקים בנושא זה:</p>
-<li>See <a href="Wanted: A Wife for Yitzchak" data-aht="page">דרושה: אשה ליצחק</a> for details.</li>
+<ul>
+<li>ראו <a href="Wanted: A Wife for Yitzchak" data-aht="page">דרושה: אשה ליצחק</a> לפרטים.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 </category>
-<category name="Comparisons">
+<category name="השוואות">
-Comparison to Other Figures
+השוואות לדמויות נוספות
-<p>Setting up foils is often a useful method to highlight the unique aspects of a character&#160; or story.&#160; What can be learned about Avraham from the following comparisons?</p><ul>
+<p>באמצעות השוואות, אנו יכולים להדגיש את ייחודיותה של דמות או את ייחודיותו של סיפור מסויים, וכן לשרטט קווי דימיון בין דמויות שונות. מה ניתן ללמוד על אברהם מן ההשוואות הבאות?</p>
+<ul>
 <li><a href="Avraham and Yitzchak" data-aht="page">אברהם ויצחק</a></li>
 <li><a href="Avraham and Yaakov" data-aht="page">אברהם ויעקב</a></li>
@@ Line 135: / Line 149: @@
 </ul>
 </category>
-<category>In the Arts
+<category>באומנות
-<p>The sacrifice of Yitzchak is considered by many to be the pinnacle of Avraham's career. To compare how the story has been interpreted by artist and commentator alike, see <a href="Akeidat Yitzchak in Art" data-aht="page">עקידת יצחק באמנות</a>.</p>
+<p>רבים רואים בעקדת יצחק את פסגת הקריירה של אברהם. ראו <a href="Akeidat Yitzchak in Art" data-aht="page">עקידת יצחק באמנות</a> על מנת לבחון את גישותיהם השונות של אומנים ופרשנים רבים לנושא.</p>
 </category>
 </page>
 </aht-xml>

Difference between revisions of "Avraham/0/he"