Difference between revisions of "Avraham/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
Line 29: Line 29:
 
<subcategory name="אברהם ומצוות">
 
<subcategory name="אברהם ומצוות">
 
שמירת המצוות של אברהם
 
שמירת המצוות של אברהם
<p><b>האם אברהם שמר את כל מצוות התורה?&#160;</b>שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב הפרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו&#160;<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>.]</p>
+
<p><b>האם אברהם שמר את כל מצוות התורה?&#160;</b>שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב הפרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו&#160;<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>.]</p><ul>
<ul>
 
 
<li><b>שמר את כל המצוות </b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">נוסח הדפוסים קידושין ד':י"ד</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>, <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">קידושין ה׳:י״ד</a><a href="Tosefta" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס״א:א׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, ו<multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>&#160;הטוענים כי אברהם שמר את כל מצוות התורה, ולפי כמה מהם, גם את מצוות התורה שבעל פה.</li>
 
<li><b>שמר את כל המצוות </b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">נוסח הדפוסים קידושין ד':י"ד</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>, <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">קידושין ה׳:י״ד</a><a href="Tosefta" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס״א:א׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, ו<multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>&#160;הטוענים כי אברהם שמר את כל מצוות התורה, ולפי כמה מהם, גם את מצוות התורה שבעל פה.</li>
 
<li><b>לא שמר את המצוות</b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד</a><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד בבא בתרא ק״כ.</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן הרמב"ם</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">טירת כסף עמ׳ 96</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>&#160;הטוענים כי אברהם שמר רק את המצוות הניתנו לו ישירות מה' בספר בראשית, אך לא את המצוות שניתנו מאוחר יותר בתורה. גדלותו של אברהם נבעה מאמונתו החזקה וממוסריותו חסרת העוררין, אך לא משמירת מצוות אדוקה.</li>
 
<li><b>לא שמר את המצוות</b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד</a><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד בבא בתרא ק״כ.</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן הרמב"ם</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">טירת כסף עמ׳ 96</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>&#160;הטוענים כי אברהם שמר רק את המצוות הניתנו לו ישירות מה' בספר בראשית, אך לא את המצוות שניתנו מאוחר יותר בתורה. גדלותו של אברהם נבעה מאמונתו החזקה וממוסריותו חסרת העוררין, אך לא משמירת מצוות אדוקה.</li>
Line 37: Line 36:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>עבודת ה' ייחודית?
 
<subcategory>עבודת ה' ייחודית?
<p><b>עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו?&#160;</b>שאלה זו היא פועל יוצא של זו הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לדרכי הפגאנים שסבבו אותו?</p>
+
<p><b>עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו?&#160;</b>שאלה זו היא פועל יוצא של זו הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לדרכי הפגאנים שסבבו אותו?</p><ul>
<ul>
 
 
<li><b>עקידת יצחק</b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, במקור ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>.</li>
 
<li><b>עקידת יצחק</b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, במקור ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>.</li>
 
<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – האם אפשרי שאברהם נטע עץ כפולחן לה', בהשפעת עבודת האלילים הכנענית שהייתה נהוגה באיזורו לפי הכתוב מאוחר יותר בספר דברים, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'&#8207;" (דברים ט"ז:כ"א)? [ראו בהמשך את המקורות המציעים במקום זאת, שהעץ נועד להזמין אנשים להיאסף סביבו, בכדי שאברהם יוכל ללמדם על עבודת ה'].</li>
 
<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – האם אפשרי שאברהם נטע עץ כפולחן לה', בהשפעת עבודת האלילים הכנענית שהייתה נהוגה באיזורו לפי הכתוב מאוחר יותר בספר דברים, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'&#8207;" (דברים ט"ז:כ"א)? [ראו בהמשך את המקורות המציעים במקום זאת, שהעץ נועד להזמין אנשים להיאסף סביבו, בכדי שאברהם יוכל ללמדם על עבודת ה'].</li>
Line 44: Line 42:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>מיסיונריות?
 
<subcategory>מיסיונריות?
<p>האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לתרום לדיון זה:</p>
+
<p>האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לתרום לדיון זה:</p><p><b>"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"</b> – <multilink><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ו׳:ה׳</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">סנהדרין צ״ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, ור' אלעזר ב<multilink><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">ל״ט:י״ד</a><a href="BereshitRabbah84-4" data-aht="source">פ״ד:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיא ברשות אברהם.</p><ul>
<p><b>"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"</b> – <multilink><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ו׳:ה׳</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">סנהדרין צ״ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, ור' אלעזר ב<multilink><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">ל״ט:י״ד</a><a href="BereshitRabbah84-4" data-aht="source">פ״ד:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיא ברשות אברהם.</p>
 
<ul>
 
 
<li><b>"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י"</b> – בעוד&#160;<multilink><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">תרגום אונקלוס</a><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="Targum Onkelos" data-aht="parshan">אודות תרגום אונקלוס</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink><fn>הוא אומר זאת בהתייחסות ל<a href="Bereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a>&#160;, ולא ל<a href="Bereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a>, אך סביר כי הבין את שני הפסוקים באופן דומה.</fn>&#160;מניחים כי קריאתו של אברהם בפסוק זה מהווה תפילה פרטית,&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">ל״ט:ט״ז</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;טוענים כי אברהם קורא כאן לאחרים להצטרף אליו בעבודת ה'. לפי רמב"ן, אפשרי שהמזבח לא נועד בכלל להקרבת קורבנות, אלא היווה אנדרטה, שמטרתה הכרזה על אחדותו של ה'.</li>
 
<li><b>"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י"</b> – בעוד&#160;<multilink><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">תרגום אונקלוס</a><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="Targum Onkelos" data-aht="parshan">אודות תרגום אונקלוס</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink><fn>הוא אומר זאת בהתייחסות ל<a href="Bereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a>&#160;, ולא ל<a href="Bereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a>, אך סביר כי הבין את שני הפסוקים באופן דומה.</fn>&#160;מניחים כי קריאתו של אברהם בפסוק זה מהווה תפילה פרטית,&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">ל״ט:ט״ז</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;טוענים כי אברהם קורא כאן לאחרים להצטרף אליו בעבודת ה'. לפי רמב"ן, אפשרי שהמזבח לא נועד בכלל להקרבת קורבנות, אלא היווה אנדרטה, שמטרתה הכרזה על אחדותו של ה'.</li>
 
<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – לפי ריש לקיש ב<multilink><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">סוטה י׳.-י׳:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">פירוש בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, מטרת נטיעת העץ הייתה לעודד אחרים להיאסף סביב אברהם בכדי שיוכל ללמדם כיצד לעבוד את ה'. לעומתם,&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>&#160;מציעים כי הפסוק מתייחס לברית שאברהם כרת עם הפלישתים ואינו קשור בניסיונות של אברהם להמיר את דתם של הסובבים אותו.&#160;</li>
 
<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – לפי ריש לקיש ב<multilink><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">סוטה י׳.-י׳:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">פירוש בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, מטרת נטיעת העץ הייתה לעודד אחרים להיאסף סביב אברהם בכדי שיוכל ללמדם כיצד לעבוד את ה'. לעומתם,&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>&#160;מציעים כי הפסוק מתייחס לברית שאברהם כרת עם הפלישתים ואינו קשור בניסיונות של אברהם להמיר את דתם של הסובבים אותו.&#160;</li>
Line 52: Line 48:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>ניסיונות אמוניים
 
<subcategory>ניסיונות אמוניים
<p><multilink><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>&#160;כתוב שאברהם נוסה בעשרה ניסיונות. אף שברור שחייו של אברהם היו מלאים בקשיים רבים, רק אחד מהם&#160;כונה&#160;'ניסיון' במפורש בטקסט המקראי, העקידה&#160;("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם").&#160;</p>
+
<p><multilink><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>&#160;כתוב שאברהם נוסה בעשרה ניסיונות. אף שברור שחייו של אברהם היו מלאים בקשיים רבים, רק אחד מהם&#160;כונה&#160;'ניסיון' במפורש בטקסט המקראי, העקידה&#160;("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם").&#160;</p><p>פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים שהתרחשו בתורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">כ״ו</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה׳</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, ו<multilink><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">ר׳ עובדיה מברטנורא</a><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="R. Ovadyah MiBartenura" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה מברטנורא</a></multilink>.</p>
<p>פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים שהתרחשו בתורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">כ״ו</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה׳</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, ו<multilink><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">ר׳ עובדיה מברטנורא</a><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="R. Ovadyah MiBartenura" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה מברטנורא</a></multilink>.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
Line 61: Line 56:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"תִּתֵּן.. חֶסֶד לְאַבְרָהָם"
 
<subcategory>"תִּתֵּן.. חֶסֶד לְאַבְרָהָם"
<p>אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היה דמות ייחודית מבחינה זו?</p>
+
<p>אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היה דמות ייחודית מבחינה זו?</p><ul>
<ul>
 
 
<li><b>השוואת לוט לאברהם&#160;</b>– פרשנים רבים משווים בין מידת הכנסת האורחים של שני קרובי המשפחה הללו. ראו,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">בראשית י״ח:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">בראשית י״ח:ג׳</a><a href="RambanBereshit19-8" data-aht="source">בראשית י״ט:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit19-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,&#160;ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>. ראו גם&#160;<a href="A Portrait of Lot" data-aht="page">דמותו של לוט</a>&#160;לדיון מורחב בנושא דמותו של לוט.</li>
 
<li><b>השוואת לוט לאברהם&#160;</b>– פרשנים רבים משווים בין מידת הכנסת האורחים של שני קרובי המשפחה הללו. ראו,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">בראשית י״ח:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">בראשית י״ח:ג׳</a><a href="RambanBereshit19-8" data-aht="source">בראשית י״ט:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit19-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,&#160;ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>. ראו גם&#160;<a href="A Portrait of Lot" data-aht="page">דמותו של לוט</a>&#160;לדיון מורחב בנושא דמותו של לוט.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
 
<subcategory>"צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
<p>ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו <a href="Avraham's Prayer for Sedom" data-aht="page">תפילת אברהם על סדום</a>&#160;להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]</p>
+
<p>ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו <a href="Avraham's Prayer for Sedom" data-aht="page">תפילת אברהם על סדום</a>&#160;להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]</p><ul>
<ul>
 
 
<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ד</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>&#160;טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.</li>
 
<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ד</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>&#160;טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.</li>
 
<li><multilink><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">מעשי ה׳ מעשי אבות י״ז</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>&#160;מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד הרשעים ייענשו).<fn>מילותיו, "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" מתייחסות להצלת המקום עצמו, ולא להצלת אנשי המקום.</fn></li>
 
<li><multilink><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">מעשי ה׳ מעשי אבות י״ז</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>&#160;מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד הרשעים ייענשו).<fn>מילותיו, "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" מתייחסות להצלת המקום עצמו, ולא להצלת אנשי המקום.</fn></li>
Line 74: Line 67:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>התנהלות במלחמות
 
<subcategory>התנהלות במלחמות
<p>ב<a href="Bereshit14-13-24" data-aht="source">בראשית י״ד</a> מתוארים מלחמת המלכים, והתערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו&#160;<a href="Battle of the Kings – Purpose of the Story" data-aht="page">מלחמת המלכים – מטרת הסיפור</a>.]</p>
+
<p>ב<a href="Bereshit14-13-24" data-aht="source">בראשית י״ד</a> מתוארים מלחמת המלכים, והתערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו&#160;<a href="Battle of the Kings – Purpose of the Story" data-aht="page">מלחמת המלכים – מטרת הסיפור</a>.]</p><ul>
<ul>
 
 
<li>לפי&#160;<multilink><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">ר׳ בחיי</a><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, הסיפור בא ללמדנו על האומץ של אברהם ועל יכולותיו כ<b>אסטרטג צבאי&#160;</b>וכלוחם.</li>
 
<li>לפי&#160;<multilink><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">ר׳ בחיי</a><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, הסיפור בא ללמדנו על האומץ של אברהם ועל יכולותיו כ<b>אסטרטג צבאי&#160;</b>וכלוחם.</li>
 
<li><multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">בראשית י״ד הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>&#160;טוען כי לא מסר זה לבדו אינו יכול להוות סיבה לכך שהסיפור תואר בתורה, שכן התורה אינה מנסה להציג את גיבוריה כלוחמים אדירים.<fn>הוא כותב, "גיבורי התנ"ך 'גיבורי כח עושי דברו' הם, ולא גיבורי מלאכת המלחמה".</fn>&#160;במקום זאת, הוא מציע שמסירובו של אברהם לקחת לעצמו משלל המלחמה, ניתן להסיק <b>על מידת נדיבותו, ועל הכרתו כי הכול שייך לה'</b>.<fn>התנהלותו של אברהם יוצאת דופן במיוחד לאור המנהגים שהיו מקובלים באיזורו, על פיהם המנצח היה רשאי לקחת משלל המלחמה.</fn></li>
 
<li><multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">בראשית י״ד הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>&#160;טוען כי לא מסר זה לבדו אינו יכול להוות סיבה לכך שהסיפור תואר בתורה, שכן התורה אינה מנסה להציג את גיבוריה כלוחמים אדירים.<fn>הוא כותב, "גיבורי התנ"ך 'גיבורי כח עושי דברו' הם, ולא גיבורי מלאכת המלחמה".</fn>&#160;במקום זאת, הוא מציע שמסירובו של אברהם לקחת לעצמו משלל המלחמה, ניתן להסיק <b>על מידת נדיבותו, ועל הכרתו כי הכול שייך לה'</b>.<fn>התנהלותו של אברהם יוצאת דופן במיוחד לאור המנהגים שהיו מקובלים באיזורו, על פיהם המנצח היה רשאי לקחת משלל המלחמה.</fn></li>
Line 84: Line 76:
 
<category>חטאים אפשריים
 
<category>חטאים אפשריים
 
<subcategory>אברהם במצרים
 
<subcategory>אברהם במצרים
<p>ב<a href="Bereshit12-10-20" data-aht="source">בראשית י״ב</a>&#160;מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו&#160;<a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a>.]</p>
+
<p>ב<a href="Bereshit12-10-20" data-aht="source">בראשית י״ב</a>&#160;מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו&#160;<a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a>.]</p><p><b>עזיבת הארץ</b>&#160;– האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?</p><ul>
<p><b>עזיבת הארץ</b>&#160;– האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?</p>
 
<ul>
 
 
<li><b>מוצדקת</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;טוען כי, בעת רעב, על האדם לעשות ככל יכולתו בכדי להבטיח את הישרדותו, מאחר ואין סומכים על הנס.</li>
 
<li><b>מוצדקת</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;טוען כי, בעת רעב, על האדם לעשות ככל יכולתו בכדי להבטיח את הישרדותו, מאחר ואין סומכים על הנס.</li>
 
<li><b>לא מוצדקת</b>&#160;– לעומתו,&#160;<multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;טוען כי אברהם אמור היה לבטוח בה' שהוא יציל אותו מן הרעב.</li>
 
<li><b>לא מוצדקת</b>&#160;– לעומתו,&#160;<multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;טוען כי אברהם אמור היה לבטוח בה' שהוא יציל אותו מן הרעב.</li>
</ul>
+
</ul><p><b>העמדת שרה בסכנה </b>– האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!</p><ul>
<p><b>העמדת שרה בסכנה </b>– האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!</p>
 
<ul>
 
 
<li><b>מוצדק </b>&#160;– רוב הפרשנים מנסים להצדיק את מעשיו של אברהם.&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;טוען כי פיקוח נפש חמור יותר מאשר קיום יחסי מין, בתנאי שלא מדובר בגילוי עריות.&#160; &#160;<multilink><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">בראשית י״ב:י״א</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, לעומתו, מציע כי אברהם קיווה להגן לא רק על עצמו, אלא גם על שרה. הוא תיכנן להציג עצמו כאפוטרופוס שלה, האחראי על נישואיה, ולבקש נדוניה&#160; גבוהה עד כדי כך שאף אחד לא יוכל לשלם.<fn>ראו <multilink><a href="SefornoBereshit12-13-16" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit12-13-16" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג-ט״ז</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> . ראו גם&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">מ׳:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳-י״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>&#160;המציעים כי אברהם קיווה להסתיר את שרה במהלך שהייתם במצרים.</fn></li>
 
<li><b>מוצדק </b>&#160;– רוב הפרשנים מנסים להצדיק את מעשיו של אברהם.&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;טוען כי פיקוח נפש חמור יותר מאשר קיום יחסי מין, בתנאי שלא מדובר בגילוי עריות.&#160; &#160;<multilink><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">בראשית י״ב:י״א</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, לעומתו, מציע כי אברהם קיווה להגן לא רק על עצמו, אלא גם על שרה. הוא תיכנן להציג עצמו כאפוטרופוס שלה, האחראי על נישואיה, ולבקש נדוניה&#160; גבוהה עד כדי כך שאף אחד לא יוכל לשלם.<fn>ראו <multilink><a href="SefornoBereshit12-13-16" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit12-13-16" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג-ט״ז</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> . ראו גם&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">מ׳:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳-י״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>&#160;המציעים כי אברהם קיווה להסתיר את שרה במהלך שהייתם במצרים.</fn></li>
 
<li><b>לא מוצדק</b>&#160;-&#160;<multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> ו<multilink><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>&#160;טוענים כי אברהם שגה בהתנהלותו. מעשיו הסגירו חוסר אמונה בה', וסיכנו את שרה לשווא.</li>
 
<li><b>לא מוצדק</b>&#160;-&#160;<multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> ו<multilink><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>&#160;טוענים כי אברהם שגה בהתנהלותו. מעשיו הסגירו חוסר אמונה בה', וסיכנו את שרה לשווא.</li>
</ul>
+
</ul><p><b>שקר</b>&#160;– האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?</p><ul>
<p><b>שקר</b>&#160;– האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?</p>
 
<ul>
 
 
<li><b>אברהם שיקר </b>– רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש.&#160;</li>
 
<li><b>אברהם שיקר </b>– רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש.&#160;</li>
 
<li><b>אברהם לא שיקר</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">פירוש בראשית כ׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>&#160;מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).</li>
 
<li><b>אברהם לא שיקר</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">פירוש בראשית כ׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>&#160;מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).</li>
Line 102: Line 88:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"
 
<subcategory>"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"
<p>לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל ב<a href="Bereshit15-7-8" data-aht="source">בראשית ט״ו</a>, אברהם שואל אותו בחזרה&#160;"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?</p>
+
<p>לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל ב<a href="Bereshit15-7-8" data-aht="source">בראשית ט״ו</a>, אברהם שואל אותו בחזרה&#160;"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?</p><ul>
<ul>
 
 
<li><b>חטא</b>&#160;– שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="Bavli Nedarim" data-aht="parshan">About Bavli Nedarim</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י״א:ה׳</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט״ו:י״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י״ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>&#160;טוענים שאברהם הביע חוסר אמונה בה' בכך שביקש הוכחה לכך שאכן יירש את הארץ. יתר על כן, הם טוענים כי הוא נענש בחומרה על התבטאות זו; השיעבוד העתידי של בני ישראל במצרים היה תוצאה ישירה של התבטאות זו. [ראו&#160;<a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>&#160;להרחבת הדיון בנושא.]</li>
 
<li><b>חטא</b>&#160;– שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="Bavli Nedarim" data-aht="parshan">About Bavli Nedarim</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י״א:ה׳</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט״ו:י״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י״ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>&#160;טוענים שאברהם הביע חוסר אמונה בה' בכך שביקש הוכחה לכך שאכן יירש את הארץ. יתר על כן, הם טוענים כי הוא נענש בחומרה על התבטאות זו; השיעבוד העתידי של בני ישראל במצרים היה תוצאה ישירה של התבטאות זו. [ראו&#160;<a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>&#160;להרחבת הדיון בנושא.]</li>
 
<li><b>לא חטא&#160;</b>– פרשנים רבים מימי הביניים ומהעידן המודרני (לדוגמא&#160;<multilink><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ט״ו:ח׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> ) דוחים את האפשרות שאברהם פקפק בה'. ר' יוסף בכור שור מציע כי אברהם שאל את ה' שאלה עובדית:&#160;מתי וכיצד&#160;הוא יירש את הארץ? לעומתו, אבן עזרא מציע שאברהם ביקש מה' להפוך את הבטחתו לברית שלא מותנית בדבר.</li>
 
<li><b>לא חטא&#160;</b>– פרשנים רבים מימי הביניים ומהעידן המודרני (לדוגמא&#160;<multilink><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ט״ו:ח׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> ) דוחים את האפשרות שאברהם פקפק בה'. ר' יוסף בכור שור מציע כי אברהם שאל את ה' שאלה עובדית:&#160;מתי וכיצד&#160;הוא יירש את הארץ? לעומתו, אבן עזרא מציע שאברהם ביקש מה' להפוך את הבטחתו לברית שלא מותנית בדבר.</li>
Line 109: Line 94:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>פגיעה&#160;בהגר
 
<subcategory>פגיעה&#160;בהגר
<p>ב<a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>, שרה נותנת לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא מולידה ילדים, הגר מתחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה מתלוננת, אברהם אומר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה המעודדת את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ולהגר לברוח. כיצד ניתן להבין את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?</p>
+
<p>ב<a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>, שרה נותנת לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא מולידה ילדים, הגר מתחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה מתלוננת, אברהם אומר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה המעודדת את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ולהגר לברוח. כיצד ניתן להבין את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?</p><ul>
<ul>
 
 
<li><b>אברהם ושרה התנהגו כראוי</b>&#160;– <multilink><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">ר׳ חננאל</a><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">בראשית ט״ז</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>&#160;טוען כי משמעות המילה "וַתְּעַנֶּהָ" היא ששרה שיעבדה מחדש את הגר, ולא שהיא עינתה אותה. ציוויו של המלאך "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" מוכיחה כי שרה התנהגה כראוי.</li>
 
<li><b>אברהם ושרה התנהגו כראוי</b>&#160;– <multilink><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">ר׳ חננאל</a><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">בראשית ט״ז</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>&#160;טוען כי משמעות המילה "וַתְּעַנֶּהָ" היא ששרה שיעבדה מחדש את הגר, ולא שהיא עינתה אותה. ציוויו של המלאך "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" מוכיחה כי שרה התנהגה כראוי.</li>
 
<li><b>רק שרה חטאה</b>&#160;– <multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>&#160;מאשים את שרה, אך מצדיק את אברהם, כיוון שראה במעשיו רק ניסיון לשמור על שלום בית.</li>
 
<li><b>רק שרה חטאה</b>&#160;– <multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>&#160;מאשים את שרה, אך מצדיק את אברהם, כיוון שראה במעשיו רק ניסיון לשמור על שלום בית.</li>
Line 117: Line 101:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>ברית עם הפלישתים
 
<subcategory>ברית עם הפלישתים
<p>אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם על אבימלך ב<a href="Bereshit21-22-32" data-aht="source">בראשית כ״א</a>&#160;כבעייתית,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב״ם</a>&#160;<a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>מהווה קול ייחודי בכך שמאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור&#160;"לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביהם. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את&#160;יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.<fn>חגי בן ארצי, ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, מתייחס בהרחבה לגישה זו של רשב"ם ומציע כי בכריתת הברית עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות האדמה והזרע שה' הבטיח לו. לכן, ה' דרש מאברהם שיחזיר לו את הזרע שלו, יצחק. ראו גם&#160;ר' יעקב מדן, כי קרוב אליך (תל אביב, תשע"ד): 140-139, המספק הסבר דומה.</fn> ראו&#160;<a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>&#160;להרחבה בנושא.</p>
+
<p>אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם על אבימלך ב<a href="Bereshit21-22-32" data-aht="source">בראשית כ״א</a>&#160;כבעייתית,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>מהווה קול ייחודי בכך שמאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור&#160;"לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביהם. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את&#160;יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.<fn>חגי בן ארצי, ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, מתייחס בהרחבה לגישה זו של רשב"ם ומציע כי בכריתת הברית עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות האדמה והזרע שה' הבטיח לו. לכן, ה' דרש מאברהם שיחזיר לו את הזרע שלו, יצחק. ראו גם&#160;ר' יעקב מדן, כי קרוב אליך (תל אביב, תשע"ד): 140-139, המספק הסבר דומה.</fn> ראו&#160;<a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>&#160;להרחבה בנושא.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
<category>Family Life
+
<category>חיי משפחה
<subcategory>Sarah
+
<subcategory>שרה
<p><b>Sarah's Status</b> – When did Avraham and Sarah realize that Sarah was to be the mother of the chosen heir?</p>
+
<p><b>מעמדה של שרה&#160;–&#160;</b>מתי אברהם ושרה הבינו ששרה עתידה להיות אם העם הנבחר?</p>
 
<ul>
 
<ul>
<li><b>Knew from the beginning</b>&#160;– Most assume that the couple knew from the very beginning that Avraham's line and legacy was to continue through the son born from Sarah.</li>
+
<li><b>ידעו כבר מההתחלה&#160;–&#160;</b>רוב הפרשנים מניחים כי אברהם ושרה ידעו כבר מההתחלה ששרה עתידה ללדת את בנו של אברהם, שבתורו ימשיך את שושלתו של העם היהודי.</li>
<li><b>Knew only in Chapter 17</b>&#160;– It is only in <a href="Bereshit17-15-22" data-aht="source">פרק י"ז</a>, though, that Hashem makes this explicit, leading to the possibility that until then Sarah's status was in doubt.&#160; This could explain Sarah's overly harsh reaction to Hagar's belittling of her in <a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>.<fn>It might also partially explain why Avraham appears not to be overly concerned about the possibility that she was to be taken by the Egyptians.</fn>&#160; It also suggests that the first few Avraham stories might be aimed at presenting the rejected possibilities&#160;– Lot, Avraham's servant Eliezer, and Yishmael.</li>
+
<li><b>ידעו רק מפרק י"ז Knew only in Chapter 17</b>&#160;– It is only in <a href="Bereshit17-15-22" data-aht="source">פרק י"ז</a>, though, that Hashem makes this explicit, leading to the possibility that until then Sarah's status was in doubt.&#160; This could explain Sarah's overly harsh reaction to Hagar's belittling of her in <a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>.<fn>It might also partially explain why Avraham appears not to be overly concerned about the possibility that she was to be taken by the Egyptians.</fn>&#160; It also suggests that the first few Avraham stories might be aimed at presenting the rejected possibilities&#160;– Lot, Avraham's servant Eliezer, and Yishmael.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
<p><b>Endangering Sarah</b> – See sources and discussion above, and see <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a> for more.</p>
 
<p><b>Endangering Sarah</b> – See sources and discussion above, and see <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a> for more.</p>
Line 135: Line 119:
 
<subcategory name="Keturah">
 
<subcategory name="Keturah">
 
Keturah
 
Keturah
<p><a href="Bereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה</a>&#160;speaks of Avraham's marriage to Keturah.&#160; Who is this woman?&#160; Based on the simple chronology of the chapters, Avraham is at least 140 when marrying her; why does he feel a need to remarry at such an advanced age? Finally, what is the Torah trying to teach us by recounting this episode? See <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">Avraham's Many Wives</a> for discussion of these issues.</p>
+
<p><a href="Bereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה</a>&#160;speaks of Avraham's marriage to Keturah.&#160; Who is this woman?&#160; Based on the simple chronology of the chapters, Avraham is at least 140 when marrying her; why does he feel a need to remarry at such an advanced age? Finally, what is the Torah trying to teach us by recounting this episode? See <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">Avraham's Many Wives</a> for discussion of these issues.</p><ul>
<ul>
 
 
<li><b>A third wife</b> –&#160;<multilink><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">בראשית כ״ה הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink> think Keturah is a new wife, taken after Sarah's death.&#160; In contrast,<multilink><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> suggests that Avraham married her while Sarah was still alive.</li>
 
<li><b>A third wife</b> –&#160;<multilink><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">בראשית כ״ה הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink> think Keturah is a new wife, taken after Sarah's death.&#160; In contrast,<multilink><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> suggests that Avraham married her while Sarah was still alive.</li>
 
<li><b>Hagar</b> – Rav in <multilink><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">ס״א:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">חיי שרה</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, and&#160;<multilink><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> all claim that Keturah is simply another name for Hagar, and that Avraham remarried her after Sarah's death.</li>
 
<li><b>Hagar</b> – Rav in <multilink><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">ס״א:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">חיי שרה</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, and&#160;<multilink><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> all claim that Keturah is simply another name for Hagar, and that Avraham remarried her after Sarah's death.</li>
Line 142: Line 125:
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>A Wife for Yitzchak
 
<subcategory>A Wife for Yitzchak
<p>Before his death, Avraham entrusts his servant with the mission of finding a wife for Yitzchak. What was Avraham's main criterion in looking for a spouse for his son? Was lineage, beliefs or character most important? Commentators debate the issue:</p>
+
<p>Before his death, Avraham entrusts his servant with the mission of finding a wife for Yitzchak. What was Avraham's main criterion in looking for a spouse for his son? Was lineage, beliefs or character most important? Commentators debate the issue:</p><ul>
<ul>
 
 
<li>See <a href="Wanted: A Wife for Yitzchak" data-aht="page">דרושה: אשה ליצחק</a> for details.</li>
 
<li>See <a href="Wanted: A Wife for Yitzchak" data-aht="page">דרושה: אשה ליצחק</a> for details.</li>
 
</ul>
 
</ul>
Line 150: Line 132:
 
<category name="Comparisons">
 
<category name="Comparisons">
 
Comparison to Other Figures
 
Comparison to Other Figures
<p>Setting up foils is often a useful method to highlight the unique aspects of a character&#160; or story.&#160; What can be learned about Avraham from the following comparisons?</p>
+
<p>Setting up foils is often a useful method to highlight the unique aspects of a character&#160; or story.&#160; What can be learned about Avraham from the following comparisons?</p><ul>
<ul>
 
 
<li><a href="Avraham and Yitzchak" data-aht="page">אברהם ויצחק</a></li>
 
<li><a href="Avraham and Yitzchak" data-aht="page">אברהם ויצחק</a></li>
 
<li><a href="Avraham and Yaakov" data-aht="page">אברהם ויעקב</a></li>
 
<li><a href="Avraham and Yaakov" data-aht="page">אברהם ויעקב</a></li>

Version as of 07:46, 18 July 2019

אברהם – סקירה

סקירה

אברהם, הראשון מבין האבות, סלל את הדרך בה צעד העם היהודי מימי המקרא ועד היום, הן ברמה האמונית והן ברמה המעשית. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו וצעד אל הלא נודע. כל חייו נמלאו בניסיונות, לרבות רעב, עקרותה של אשתו, וסכסוכים משפחתיים ופוליטיים. אולם, הוא תמיד נותר נאמן לה', איש "חסד" ו"אמת". הוא היה אמיץ מספיק בכדי להתנגד לה' כשחשב שהוא אינו עושה צדק עם בני האדם, אך צנוע מספיק בכדי להיכנע בפני ה' כאשר התבקש להקריב את בנו.

הפרשנים דנים בכל אחד מסיפורי חייו של אברהם, וחוקרים את מסעו הדתי, את כישורי מנהיגותו ואת חיי המשפחה שלו. הם מנסים להפיק לקחים מסיפורי חייו השונים, ומדגישים תכונות אופי בהן הם רואים מודל לחיקוי. במאמר זה, ננסה לצלול לעומק דמותו של אברהם, ונתייחס לאירועים מרכזיים בחייו, ולמורשת אותה הוא הותיר לעם היהודי לדורותיו.

זהות דתית

הדרך לאמונה

אף שבמדרשל״ח:י״גאודות בראשית רבה מסופר שאברהם הרס את פסלי אביו, ואף נידון למוות על אמונותיו, אין אנו יודעים דבר מהפסוקים עצמם בנוגע לדרכו אל האמונה. רמב"ן והכוזרי הציעו שתי אפשרויות, בהתאם לגישותיהם הפילוסופיות והאמוניות:  

ייחודיות?

 

האם המונותאיזם של אברהם היה ייחודי בדורו? התשובה לשאלה זו תלוייה באופן אותו מבינים את הביטוי "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י״ד:י״ח):

שמירת המצוות של אברהם

האם אברהם שמר את כל מצוות התורה? שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב הפרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו אבות ומצוות.]

עבודת ה' ייחודית?

עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו? שאלה זו היא פועל יוצא של זו הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לדרכי הפגאנים שסבבו אותו?

  • עקידת יצחק – ראו שד״לבראשית כ״ב:א׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, במקור ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו מטרת עקידת יצחק.
  • "וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י" – האם אפשרי שאברהם נטע עץ כפולחן לה', בהשפעת עבודת האלילים הכנענית שהייתה נהוגה באיזורו לפי הכתוב מאוחר יותר בספר דברים, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'‏" (דברים ט"ז:כ"א)? [ראו בהמשך את המקורות המציעים במקום זאת, שהעץ נועד להזמין אנשים להיאסף סביבו, בכדי שאברהם יוכל ללמדם על עבודת ה'].

מיסיונריות?

האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לתרום לדיון זה:

"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"ספרי דבריםו׳:ה׳אודות ספרי דברים, בבלי סנהדריןסנהדרין צ״ט:אודות הבבלי, ור' אלעזר בבראשית רבהל״ט:י״דפ״ד:ד׳אודות בראשית רבה, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיא ברשות אברהם.

ניסיונות אמוניים

משנה אבותאבות ה׳:ג׳אודות המשנה כתוב שאברהם נוסה בעשרה ניסיונות. אף שברור שחייו של אברהם היו מלאים בקשיים רבים, רק אחד מהם כונה 'ניסיון' במפורש בטקסט המקראי, העקידה ("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם"). 

פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים שהתרחשו בתורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של פרקי דרבי אליעזרכ״ואודות פרקי דרבי אליעזר, רמב״םפירוש המשנה אבות ה׳רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳אודות ר' משה בן מיימון, ור׳ עובדיה מברטנוראאבות ה׳:ג׳אודות ר' עובדיה מברטנורא.

תכונות אופי ייחודיות

אמונה בה'

ראו דיון לעיל.

"תִּתֵּן.. חֶסֶד לְאַבְרָהָם"

אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היה דמות ייחודית מבחינה זו?

"צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

בבראשית י״ח:י״ט, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו תפילת אברהם על סדום להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]

התנהלות במלחמות

בבראשית י״ד מתוארים מלחמת המלכים, והתערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו מלחמת המלכים – מטרת הסיפור.]

חטאים אפשריים

אברהם במצרים

בבראשית י״ב מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו הכנסת שרי לסכנה במצרים.]

עזיבת הארץ – האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?

העמדת שרה בסכנה – האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!

שקר – האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?

  • אברהם שיקר – רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש. 
  • אברהם לא שיקר – ר׳ סעדיה גאוןפירוש בראשית כ׳אודות ר' סעדיה גאון מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).

"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"

לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל בבראשית ט״ו, אברהם שואל אותו בחזרה "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?

פגיעה בהגר

בבראשית ט״ז, שרה נותנת לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא מולידה ילדים, הגר מתחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה מתלוננת, אברהם אומר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה המעודדת את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ולהגר לברוח. כיצד ניתן להבין את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?

ברית עם הפלישתים

אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם על אבימלך בבראשית כ״א כבעייתית, רשב״םבראשית כ״ב:א׳אודות ר' שמואל בן מאירמהווה קול ייחודי בכך שמאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביהם. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.7 ראו מטרת עקידת יצחק להרחבה בנושא.

חיי משפחה

שרה

מעמדה של שרה – מתי אברהם ושרה הבינו ששרה עתידה להיות אם העם הנבחר?

  • ידעו כבר מההתחלה – רוב הפרשנים מניחים כי אברהם ושרה ידעו כבר מההתחלה ששרה עתידה ללדת את בנו של אברהם, שבתורו ימשיך את שושלתו של העם היהודי.
  • ידעו רק מפרק י"ז Knew only in Chapter 17 – It is only in פרק י"ז, though, that Hashem makes this explicit, leading to the possibility that until then Sarah's status was in doubt.  This could explain Sarah's overly harsh reaction to Hagar's belittling of her in בראשית ט״ז.8  It also suggests that the first few Avraham stories might be aimed at presenting the rejected possibilities – Lot, Avraham's servant Eliezer, and Yishmael.

Endangering Sarah – See sources and discussion above, and see הכנסת שרי לסכנה במצרים for more.

Hagar & Yishmael

See discussion about the affliction of Hagar above, and see גירוש הגר וישמעאל for discussion of their expulsion.

Keturah

בראשית כ״ה speaks of Avraham's marriage to Keturah.  Who is this woman?  Based on the simple chronology of the chapters, Avraham is at least 140 when marrying her; why does he feel a need to remarry at such an advanced age? Finally, what is the Torah trying to teach us by recounting this episode? See Avraham's Many Wives for discussion of these issues.

A Wife for Yitzchak

Before his death, Avraham entrusts his servant with the mission of finding a wife for Yitzchak. What was Avraham's main criterion in looking for a spouse for his son? Was lineage, beliefs or character most important? Commentators debate the issue:

Comparison to Other Figures

Setting up foils is often a useful method to highlight the unique aspects of a character  or story.  What can be learned about Avraham from the following comparisons?

In the Arts

The sacrifice of Yitzchak is considered by many to be the pinnacle of Avraham's career. To compare how the story has been interpreted by artist and commentator alike, see עקידת יצחק באמנות.