Latest revision as of 12:00, 28 January 2023

אברהם – סקירה

סקירה

אברהם, הראשון מבין האבות, סלל את הדרך בה צעד העם היהודי מימי המקרא ועד היום, הן ברמה האמונית והן ברמה המעשית. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו וצעד אל הלא נודע. כל חייו נמלאו בניסיונות, לרבות רעב, עקרותה של אשתו, וסכסוכים משפחתיים ופוליטיים. אולם, הוא תמיד נותר נאמן לה', איש "חסד" ו"אמת". הוא היה אמיץ מספיק בכדי להתנגד לה' כשחשב שהוא אינו עושה צדק עם בני האדם, אך צנוע מספיק בכדי להיכנע בפני ה' כאשר התבקש להקריב את בנו.

הפרשנים דנים בכל אחד מסיפורי חייו של אברהם, וחוקרים את מסעו הדתי, את כישורי מנהיגותו ואת חיי המשפחה שלו. הם מנסים להפיק לקחים מסיפורי חייו השונים, ומדגישים תכונות אופי בהן הם רואים מודל לחיקוי. במאמר זה, ננסה לצלול לעומק דמותו של אברהם, ונתייחס לאירועים מרכזיים בחייו, ולמורשת אותה הוא הותיר לעם היהודי לדורותיו.

זהות דתית

הדרך לאמונה

אף שבמדרשל״ח:י״גאודות בראשית רבה מסופר שאברהם ניפץ את פסלי אביו, ואף נידון למוות על אמונותיו, אין אנו יודעים דבר מהפסוקים עצמם בנוגע למסעו אל עבר האמונה. רמב"ן והכוזרי הציעו שתי אפשרויות, בהתאם לגישותיהם הפילוסופיות והאמוניות:

חקירה אינטלקטואלית – רמב״םרמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳אודות ר' משה בן מיימון טוען כי אמונתו של אברהם התגבשה כתוצאה ממחקרו האינטלקטואלי וניסיונו להבין את דרכי העולם.¹
מסורת – לעומת זאת, ריה"ל בכוזריא׳:מ״זאודות ר' יהודה הלוי, מניח כי האמונה בה' הועברה בשושלת הדורות, מן האדם הראשון לנח, ואחריו לשם, ובסופו של דבר, לאברהם.

ייחודיות?

האם המונותאיזם של אברהם היה ייחודי בדורו? התשובה לשאלה זו תלוייה באופן אותו מבינים את הביטוי "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י״ד:י״ח):

לא ייחודי – גם מלכיצדק היה מונותאיסט.

פרקי דרבי אליעזרח׳אודות פרקי דרבי אליעזר, וכן מקורות נוספים רבים, מזהים את מלכיצדק עם שם, אשר חי דור אחד לפני אברהם (וכפי שצויין לעיל, רבים מייחסים לשם את הסיבה לאמונתו של אברהם מלכתחילה).
רד״קבראשית י״ד:י״חאודות ר' דוד קמחי, לעומת זאת, פותח פתח לאפשרות שלא היה שום קשר בין מלכיצדק לאברהם, ושמלכיצדק האמין באל אחד באופן בלתי תלוי באברהם. יתר על כן, מאחר ואנו יודעים שמלכיצדק היה מלך, ניתן להסיק כי כל העיר שלם הייתה מונותאיסטית כמוהו.

ייחודי – שד״לבראשית י״ד:י״חאודות ר' שמואל דוד לוצאטו, נצי״בבראשית י״ד:י״חאודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, והואיל משהבראשית י״ד:י״חאודות ר' משה יצחק אשכנזי, בניגוד לפרשנים לעיל, טוענים כי משמעות הביטוי "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" הוא שמלכיצדק עבד את האל העליון ביותר בפנתיאון של אלים רבים. קריאה חלופית בפסוקים היא ש"עליון" הוא שמו של האל הכנעני אותו מלכיצדק עבד. בעל ההואיל משה, מדגיש שחשיבותו של אברהם טמונה בעובדה שהוא לבדו היה מונותאיסט, ולכן לא ניתן לקבל פרשנות על פיה אחרים בדורו האמינו כמותו.

שמירת המצוות של אברהם

האם אברהם שמר את כל מצוות התורה? שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב פרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו אבות ומצוות.]

שמר את כל המצוות – ראו משנה קידושיןנוסח הדפוסים קידושין ד':י"דאודות המשנה, תוספתא קידושיןקידושין ה׳:י״דאודות התוספתא, בראשית רבהס״א:א׳אודות בראשית רבה, ורש״יבראשית כ״ו:ה׳אודות ר' שלמה יצחקי הטוענים כי אברהם שמר את כל מצוות התורה, ולפי כמה מהם הוא אפילו שמר את מצוות התורה שבעל פה.
לא שמר את המצוות – ראו תוספות רי״דתוספות רי״ד בבא בתרא ק״כ.אודות ר' ישעיה דטראני, ר׳ אברהם בן הרמב״םבראשית ל״ה:ד׳אודות ר' אברהם בן הרמב"ם, ור׳ יוסף אבן כספיטירת כסף עמ׳ 96אודות ר' יוסף אבן כספי הטוענים כי אברהם שמר רק את המצוות שניתנו לו ישירות מה' בספר בראשית, אך לא את המצוות שניתנו מאוחר יותר בתורה. גדלותו של אברהם נבעה מאמונתו החזקה וממוסריותו חסרת העוררין, אך לא מאדיקותו בעניין שמירת מצוות.
שמר חלק מהמצוות – רשב״םבראשית כ״ו:ה׳אודות ר' שמואל בן מאיר הציע כי אברהם, וכן שאר האבות, שמרו רק את המצוות הרציונאליות הקשורות לאתיקה בין אישית.

עבודת ה' ייחודית?

עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו? שאלה זו היא פועל יוצא של השאלה הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לעבודת האלים הפגאנים שהתרחשה סביבו?

עקידת יצחק – ראו שד״לבראשית כ״ב:א׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, בתחילה ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו מטרת עקידת יצחק.
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י" – האם אפשרי שאברהם נטע עץ כפולחן לה', בהשפעת עבודת האלילים הכנענית שהייתה נהוגה באיזורו לפי הכתוב מאוחר יותר בספר דברים, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'‏" (דברים ט"ז:כ"א)? [ראו בהמשך את המקורות המציעים במקום זאת, שהעץ נועד להזמין אנשים להיאסף סביבו, בכדי שאברהם יוכל ללמדם על עבודת ה'].

מיסיונריות?

האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לקדם דיון זה:

"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" – ספרי דבריםו׳:ה׳אודות ספרי דברים, בבלי סנהדריןסנהדרין צ״ט:אודות הבבלי, ור' אלעזר בבראשית רבהל״ט:י״דפ״ד:ד׳אודות בראשית רבה, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיו ברשות אברהם.
"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י" – בעוד תרגום אונקלוסבראשית י״ב:ח׳אודות תרגום אונקלוס, רש״יבראשית י״ב:ח׳אודות ר' שלמה יצחקי, ור׳ יוסף בכור שורבראשית י״ג:ד׳בראשית כ״א:ל״גאודות ר' יוסף בכור שור² מניחים כי קריאתו של אברהם בפסוק זה מהווה תפילה פרטית, בראשית רבהל״ט:ט״זאודות בראשית רבה ורמב״ןבראשית י״ב:ח׳אודות ר' משה בן נחמן טוענים כי אברהם קורא כאן לאחרים להצטרף אליו בעבודת ה'. לפי רמב"ן, ישנה אפשרות כי המזבח לא נועד בכלל להקרבת קורבנות, אלא היווה אנדרטה, שמטרתה הכרזה על אחדותו של ה'.
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י" – לפי ריש לקיש בבבלי סוטהסוטה י׳.-י׳:אודות הבבלי, תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית כ״א:ל״גאודות תרגום ירושלמי (יונתן), ור׳ סעדיה גאוןפירוש בראשית כ״א:ל״גאודות ר' סעדיה גאון, מטרת נטיעת העץ הייתה לעודד אחרים להיאסף סביב אברהם בכדי שיוכל ללמדם כיצד לעבוד את ה'. לעומתם, ר׳ יוסף בכור שורבראשית י״ג:ד׳בראשית כ״א:ל״גאודות ר' יוסף בכור שור ורד״קבראשית כ״א:ל״גאודות ר' דוד קמחי מציעים כי הפסוק מתייחס לברית שאברהם כרת עם הפלישתים ואינו קשור בניסיונות של אברהם להמיר את דתם של הסובבים אותו.

ניסיונות אמוניים

משנה אבותאבות ה׳:ג׳אודות המשנה כתוב שאברהם נוסה בעשרה ניסיונות. אף שברור שחייו של אברהם היו מלאים בקשיים רבים, רק העקידה כונתה 'ניסיון' באופן מפורש בטקסט המקראי ("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם").

פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים מן התורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של פרקי דרבי אליעזרכ״ואודות פרקי דרבי אליעזר, רמב״םפירוש המשנה אבות ה׳רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳אודות ר' משה בן מיימון, ור׳ עובדיה מברטנוראאבות ה׳:ג׳אודות ר' עובדיה מברטנורא.

תכונות אופי ייחודיות

אמונה בה'

ראו דיון לעיל.

"תִּתֵּן.. חֶסֶד לְאַבְרָהָם"

אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היווה דמות ייחודית מבחינה זו?

השוואת לוט לאברהם – פרשנים רבים משווים בין מידת הכנסת האורחים של שני קרובי המשפחה הללו. ראו, רשב״םבראשית י״ח:א׳אודות ר' שמואל בן מאיר, רמב״ןבראשית י״ח:ג׳בראשית י״ט:ח׳אודות ר' משה בן נחמן, ספורנובראשית י״ט:ג׳אודות ר' עובדיה ספורנו, ורש״ר הירשבראשית י״ט:ג׳אודות ר' שמשון רפאל הירש. ראו גם דמותו של לוט לדיון מורחב בנושא דמותו של לוט.

"צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

בבראשית י״ח:י״ט, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את העיר סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו תפילת אברהם על סדום להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]

ר׳ יוסף בכור שורבראשית י״ח:כ״דאודות ר' יוסף בכור שור טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.
ר׳ אליעזר אשכנזימעשי ה׳ מעשי אבות י״זאודות ר' אליעזר אשכנזי מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד שהרשעים ייענשו).³

התנהלות במלחמות

בבראשית י״ד מתוארת מלחמת המלכים, וכן התערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו מלחמת המלכים – מטרת הסיפור.]

לפי ר׳ בחייבראשית י״ד:א׳אודות ר' בחיי בן אשר ואברבנאלבראשית י״ד:א׳אודות ר' יצחק אברבנאל, הסיפור בא ללמדנו על מידת האומץ של אברהם ועל יכולותיו כאסטרטג צבאי וכלוחם.
ר׳ דוד צבי הופמןבראשית י״ד הקדמהאודות ר' דוד צבי הופמן טוען כי לא מסר זה לבדו אינו מספק כסיבה לכך שהסיפור מובא בתורה, שכן התורה אינה מנסה להציג את גיבוריה כלוחמים אדירים.⁴ במקום זאת, הוא מציע שמסירובו של אברהם לקחת לעצמו משלל המלחמה, ניתן להסיק על מידת נדיבותו, ועל הכרתו בכך שהכול שייך לה'.⁵
לחילופין, רד״קבראשית י״ד:א׳אודות ר' דוד קמחי ורלב״גבראשית תועלות י״ד:ח׳-כ״דאודות ר' לוי בן גרשום טוענים כי הסיפור בא ללמדנו על חשיבותה של הנאמנות למשפחה. אברהם היה מוכן לסכן את חייו על מנת להציל את אחיינו, אף על פי שלוט הסתובב בחברה רעה.

חטאים אפשריים

אברהם במצרים

בבראשית י״ב מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו הכנסת שרי לסכנה במצרים.]

עזיבת הארץ – האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?

מוצדקת – רלב״גבראשית תועלות י״ב:י׳-י״גאודות ר' לוי בן גרשום טוען כי, בעת רעב, על האדם לעשות ככל יכולתו בכדי להבטיח את הישרדותו, מאחר ואין סומכים על הנס.
לא מוצדקת – לעומתו, רמב״ןבראשית י״ב:י׳בראשית ט״ז:ו׳אודות ר' משה בן נחמן טוען כי אברהם אמור היה לבטוח בה' שהוא יציל אותו מן הרעב.

העמדת שרה בסכנה – האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!

מוצדק – רוב הפרשנים מנסים להצדיק את מעשיו של אברהם. רלב״גבראשית תועלות י״ב:י׳-י״גאודות ר' לוי בן גרשום טוען כי פיקוח נפש חמור יותר מאשר קיום יחסי מין, בתנאי שלא מדובר בגילוי עריות. ר״ןבראשית י״ב:י״אאודות ר' נסים גירונדי, לעומתו, מציע כי אברהם קיווה להגן לא רק על עצמו, אלא גם על שרה. הוא תיכנן להציג עצמו כאפוטרופוס שלה, האחראי על נישואיה, ולבקש נדוניה גבוהה כל כך שאף אחד לא יוכל לשלם עליה.⁶
לא מוצדק - רמב״ןבראשית י״ב:י׳אודות ר' משה בן נחמן ומ״ד קאסוטובראשית י״ב:י״גאודות פרופ' משה דוד קאסוטו טוענים כי אברהם שגה בהתנהלותו זו. מעשיו ביטאו חוסר אמונה בה', והוא סיכן את שרה לשווא.

שקר – האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?

אברהם שיקר – רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש.
אברהם לא שיקר – ר׳ סעדיה גאוןפירוש בראשית כ׳אודות ר' סעדיה גאון מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).

"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"

לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל בבראשית ט״ו, אברהם שואל אותו "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?

חטא – שמואל בבבלי נדרים ל״ב.בבלי נדרים ל״ב.About Bavli Nedarim, ויקרא רבהי״א:ה׳אודות ויקרא רבה, תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית ט״ו:י״גאודות תרגום ירושלמי (יונתן) ותנחומאקדושים י״גאודות התנחומא טוענים שאברהם הביע חוסר אמונה בה' בכך שביקש הוכחה לכך שאכן יירש את הארץ. יתר על כן, הם טוענים כי הוא נענש בחומרה על התבטאות זו; השיעבוד העתידי של בני ישראל במצרים התרחש כתוצאה ישירה של התבטאות זו. [ראו מטרות שעבוד מצרים להרחבת הדיון בנושא.]
לא חטא – פרשנים רבים מימי הביניים ומהעידן המודרני (לדוגמא אבן עזראבראשית פירוש ראשון ט״ו:ח׳אודות ר' אברהם אבן עזרא, ר׳ יוסף בכור שורבראשית ט״ו:ח׳אודות ר' יוסף בכור שור, הכתב והקבלהבראשית ט״ו:ח׳אודות ר' יעקב מקלנבורג, שד״לבראשית ט״ו:ח׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו ורש״ר הירשבראשית ט״ו:ח׳אודות ר' שמשון רפאל הירש ) דוחים את האפשרות שאברהם פיקפק בה'. ר' יוסף בכור שור מציע כי אברהם שאל את ה' שאלה עובדתית: מתי וכיצד הוא יירש את הארץ? לעומתו, אבן עזרא מציע שאברהם ביקש מה' להפוך את הבטחתו לברית שלא מותנית בדבר.

פגיעה בהגר

בבראשית ט״ז, שרה נתנה לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא הולידה ילדים, הגר התחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה היתלוננה על כך, אברהם אמר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה אשר עודדה את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ואת הגר לברוח. כיצד ניתן להצדיק את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?

אברהם ושרה התנהגו כראוי – ר׳ חננאלבראשית ט״זאודות ר' חננאל בן חושיאל טוען כי משמעות המילה "וַתְּעַנֶּהָ" היא ששרה שיעבדה מחדש את הגר, ולא שהיא עינתה אותה. ציוויו של המלאך "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" מוכיחה כי שרה התנהגה כראוי.
רק שרה חטאה – רד״קבראשית ט״ז:ו׳אודות ר' דוד קמחי מאשים את שרה, אך מצדיק את אברהם, כיוון שראה במעשיו של אברהם רק ניסיון לשמור על שלום בית.
אברהם ושרה חטאו – רמב״ןבראשית ט״ז:ו׳אודות ר' משה בן נחמן וצרור המורצרור המור בראשית ט״ז:א׳אודות ר' אברהם סבע מאשימים את אברהם ואת שרה. אברהם לא היה צריך להתיר לשרה לעשות ככל העולה בדעתה להגר.

ברית עם הפלישתים

אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם עם אבימלך בבראשית כ״א כבעייתית, רשב״םבראשית כ״ב:א׳אודות ר' שמואל בן מאיר מהווה קול ייחודי בכך שהוא מאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביה. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.⁷ ראו מטרת עקידת יצחק להרחבה בנושא.

חיי משפחה

שרה

מעמדה של שרה – מתי אברהם ושרה הבינו ששרה עתידה להיות אם העם הנבחר?

ידעו כבר מההתחלה – רוב הפרשנים מניחים כי אברהם ושרה ידעו כבר מההתחלה ששרה עתידה ללדת את בנו של אברהם, שבתורו ימשיך את שושלתו של העם היהודי.
ידעו רק מפרק י"ז – אולם, רק בפרק י"ז, ה' אומר זאת בפירוש, ולכן ישנה אפשרות כי עד אז מעמדה של שרה היה מוטל בספק. דבר זה יכול לספק הסבר להתנהגותה של שרה כלפי הגר בבראשית ט״ז.⁸ יתר על כן, פרשנים אחדים הציעו שמטרת הסיפורים הראשונים שסופרו על אברהם הייתה לדחות אלטרנטיבות להמשכת השושלת – לוט, אליעזר עבדו של אברהם, וישמעאל.

העמדת שרה בסכנה – ראו מקורות ודיון לעיל, וראו הכנסת שרי לסכנה במצרים להרחבה בנושא.

הגר וישמעאל

ראו דיון לעיל בנושא הפגיעה בהגר, וראו גירוש הגר וישמעאל לדיון בנושא גירושם.

קטורה

בבראשית כ״ה מסופר על נישואי אברהם לקטורה. מי זאת האישה הזו? בהסתמכות על כרונולוגיית הפסוקים, אברהם בן 140 שנה לפחות בעת הנישואים הללו. מדוע הוא מרגיש צורך להינשא מחדש בגיל כה מאוחר? לבסוף, מה התורה מנסה ללמד אותנו באמצעות סיפור זה? ראו נשותיו הרבות של אברהם לדיון מורחב בנושא זה.

אישה שלישית – רד״קבראשית כ״ה:א׳אודות ר' דוד קמחי ור׳ דוד צבי הופמןבראשית כ״ה הקדמהאודות ר' דוד צבי הופמן טוענים כי קטורה היא אישה שלישית, אשר לא צויינה בפסוקים עד כה. אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה. לעומתם, שד״לבראשית כ״ה:א׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו מציע כי אברהם נישא לקטורה כאשר שרה עדיין הייתה בחיים.
הגר– רב בבראשית רבהס״א:ד׳אודות בראשית רבה, תנחומאחיי שרהאודות התנחומא, ורש״יבראשית כ״ה:א׳אודות ר' שלמה יצחקי טוענים כי השם קטורה הוא כינוי להגר, וכי אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה.

אישה ליצחק

לפני מותו, אברהם הטיל על אליעזר עבדו את המשימה למצוא כלה ליצחק. מה היו שיקוליו של אברהם במציאת אישה לבנו? האם שושלתה, אמונותיה או אופייה שיחקו תפקיד מרכזי בבחירה? הפרשנים חלוקים בנושא זה:

ראו דרושה: אשה ליצחק לפרטים.

השוואות לדמויות נוספות

באמצעות השוואות, אנו יכולים להדגיש את ייחודיותה של דמות או את ייחודיותו של סיפור מסויים, וכן לשרטט קווי דימיון בין דמויות שונות. מה ניתן ללמוד על אברהם מן ההשוואות הבאות?

באומנות

רבים רואים בעקדת יצחק את פסגת הקריירה של אברהם. ראו עקידת יצחק באמנות על מנת לבחון את גישותיהם השונות של אומנים ופרשנים רבים לנושא.

@@ Line 5: / Line 5: @@
 <div class="overview">
 <h2>סקירה</h2>
-<p>אברהם, הראשון מבין האבות, סלל את הדרך בה צעד העם היהודי מימי המקרא ועד היום, הן ברמה האמונית והן ברמה המעשית. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו וצעד אל הלא נודע. כל חייו נמלאו בניסיונות, לרבות רעב, עקרותה של אשתו, וסכסוכים משפחתיים ופוליטיים. אולם, הוא תמיד נותר&#160;נאמן לה', איש "חסד" ו"אמת". הוא היה אמיץ מספיק בכדי להתנגד לה' כשחשב שהוא אינו עושה צדק עם בני האדם, אך צנוע מספיק בכדי להיכנע בפני ה' כאשר התבקש להקריב את בנו.</p>
+<p>אברהם, הראשון מבין האבות, סלל את הדרך בה צעד העם היהודי מימי המקרא ועד היום, הן ברמה האמונית והן ברמה המעשית. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו וצעד אל הלא נודע. כל חייו נמלאו בניסיונות, לרבות רעב, עקרותה של אשתו, וסכסוכים משפחתיים ופוליטיים. אולם, הוא תמיד נותר נאמן לה', איש "חסד" ו"אמת". הוא היה אמיץ מספיק בכדי להתנגד לה' כשחשב שהוא אינו עושה צדק עם בני האדם, אך צנוע מספיק בכדי להיכנע בפני ה' כאשר התבקש להקריב את בנו.</p>
-<p>הפרשנים&#160;דנים בכל אחד מסיפורי חייו של אברהם, וחוקרים את מסעו הדתי, את כישורי מנהיגותו ואת חיי המשפחה שלו. הם&#160;מנסים להפיק&#160;לקחים מסיפורי חייו השונים,&#160;ומדגישים תכונות אופי בהן הם רואים&#160;מודל לחיקוי. במאמר זה, ננסה לצלול לעומק דמותו של אברהם, ונתייחס לאירועים מרכזיים בחייו, ולמורשת אותה הוא הותיר לעם היהודי לדורותיו.</p></div>
+<p>הפרשנים דנים בכל אחד מסיפורי חייו של אברהם, וחוקרים את מסעו הדתי, את כישורי מנהיגותו ואת חיי המשפחה שלו. הם מנסים להפיק לקחים מסיפורי חייו השונים, ומדגישים תכונות אופי בהן הם רואים מודל לחיקוי. במאמר זה, ננסה לצלול לעומק דמותו של אברהם, ונתייחס לאירועים מרכזיים בחייו, ולמורשת אותה הוא הותיר לעם היהודי לדורותיו.</p></div>
 <category>זהות דתית
 	<subcategory>הדרך לאמונה
-<p>אף שב<multilink><a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">מדרש</a><a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">ל״ח:י״ג</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;מסופר שאברהם הרס את פסלי אביו, ואף נידון למוות על אמונותיו, אין אנו יודעים דבר מהפסוקים עצמם בנוגע לדרכו אל האמונה. רמב"ן והכוזרי הציעו שתי אפשרויות, בהתאם לגישותיהם הפילוסופיות והאמוניות:&#160;&#160;</p>
+<p>אף שב<multilink><a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">מדרש</a><a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">ל״ח:י״ג</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> מסופר שאברהם ניפץ את פסלי אביו, ואף נידון למוות על אמונותיו, אין אנו יודעים דבר מהפסוקים עצמם בנוגע למסעו אל עבר האמונה. רמב"ן והכוזרי הציעו שתי אפשרויות, בהתאם לגישותיהם הפילוסופיות והאמוניות:</p><ul>
-<ul>
+<li><b>חקירה אינטלקטואלית</b> – <multilink><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> טוען כי אמונתו של אברהם התגבשה כתוצאה ממחקרו האינטלקטואלי וניסיונו להבין את דרכי העולם.<fn>ראו <a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">בראשית רבה ל״ח:י״ג</a>, שם מתוארת שיחה בין אברהם לבין נמרוד, בה אברהם מוצג כמי שהגיע לאמונתו בעקבות מחקר אינטלקואלי.</fn></li>
-<li><b>חקירה אינטלקטואלית&#160;–&#160;</b><multilink><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>&#160;טוען כי אמונתו של אברהם היתה תוצאת מחקרו האינטלקטואלי וניסיונו להבין את דרכי העולם.<fn>ראו&#160;<a href="BereshitRabbah38-13" data-aht="source">בראשית רבה ל״ח:י״ג</a>, בה מתוארת שיחה בין אברהם לבין נמרוד, שם אברהם מוצג כמי שהגיע לאמונתו דרך מחקר אינטלקואלי.</fn></li>
+<li><b>מסורת</b> – לעומת זאת, ריה"ל ב<multilink><a href="Kuzari1-47" data-aht="source">כוזרי</a><a href="Kuzari1-47" data-aht="source">א׳:מ״ז</a><a href="R. Yehuda HaLevi" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה הלוי</a></multilink>, מניח כי האמונה בה' הועברה בשושלת הדורות, מן האדם הראשון לנח, ואחריו לשם, ובסופו של דבר, לאברהם.</li>
-<li><b>מסורת&#160;</b>– <multilink><a href="Kuzari1-47" data-aht="source">כוזרי</a><a href="Kuzari1-47" data-aht="source">א׳:מ״ז</a><a href="R. Yehuda HaLevi" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה הלוי</a></multilink>, לעומת זאת, מניח כי האמונה בה' העוברה בשושלת הדורות, מהאדם הראשון, לנוח, לשם, ובסופו של דבר, לאברהם.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>ייחודיות?
-<p>&#160;</p>
+<p><b>האם המונותאיזם של אברהם היה ייחודי בדורו?</b> התשובה לשאלה זו תלוייה באופן אותו מבינים את הביטוי "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י״ד:י״ח):</p><ul>
-<p><b>האם המונותאיזם של אברהם היה ייחודי בדורו?&#160;</b>התשובה לשאלה זו תלוייה באופן אותו מבינים את הביטוי&#160;"וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י״ד:י״ח):</p>
+<li><b>לא ייחודי</b> – גם מלכיצדק היה מונותאיסט.</li>
 <ul>
-<li><b>לא ייחודי&#160;–&#160;</b>גם מלכיצדק היה מונותאיסט.</li>
+<li><multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer8" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer8" data-aht="source">ח׳</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, וכן מקורות נוספים רבים, מזהים את מלכיצדק עם שם, אשר חי דור אחד לפני אברהם (וכפי שצויין לעיל, רבים מייחסים לשם את הסיבה לאמונתו של אברהם מלכתחילה).</li>
-<ul>
+<li><multilink><a href="RadakBereshit14-18" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, לעומת זאת, פותח פתח לאפשרות שלא היה שום קשר בין מלכיצדק לאברהם, ושמלכיצדק האמין באל אחד באופן בלתי תלוי באברהם. יתר על כן, מאחר ואנו יודעים שמלכיצדק היה מלך, ניתן להסיק כי כל העיר שלם הייתה מונותאיסטית כמוהו.</li>
-<li><multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer8" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer8" data-aht="source">ח׳</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, וכן מקורות נוספים רבים, מזהים את מלכיצדק עם שם, שמתוארך לדור שלפני אברהם (וכפי שצויין לעיל, רבים מייחסים לשם את הסיבה לאמונתו של אברהם מלכתחילה).</li>
-<li><multilink><a href="RadakBereshit14-18" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, לעומת זאת, פותח פתח לאפשרות&#160;שמלכיצדק לא&#160;היה&#160;קשור בשום צורה לאברהם, ועבד א-ל אחד באופן בלתי תלוי באברהם. יתר על כן,&#160;מאחר ואנו יודעים שמלכיצדק היה מלך,&#160;ניתן להסיק כי כל העיר שלם הייתה מונותאיסטית כמוהו.</li>
 </ul>
-<li><b>ייחודי</b>&#160;– <multilink><a href="ShadalBereshit14-18" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="NetzivBereshit14-18" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>,&#160;ו<multilink><a href="HoilMosheBereshit14-18" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>, בניגוד לפרשנים לעיל, טוענים כי משמעות הביטוי "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" הוא שמלכיצדק עבד את האל העליון ביותר בפנתיאון האלים הרבים.&#160;קריאה חלופית בפסוקים היא ש"עליון" הוא שמו של האל הכנעני אותו מלכיצדק עבד. בעל ההואיל משה, מדגיש שחשיבותו של אברהם טמונה בעובדה שהוא לבדו היה מונותאיסט, ולכן לא ניתן להניח כי היו אחרים בדורו שהאמינו כמותו.</li>
+<li><b>ייחודי</b> – <multilink><a href="ShadalBereshit14-18" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBereshit14-18" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, ו<multilink><a href="HoilMosheBereshit14-18" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheBereshit14-18" data-aht="source">בראשית י״ד:י״ח</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>, בניגוד לפרשנים לעיל, טוענים כי משמעות הביטוי "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" הוא שמלכיצדק עבד את האל העליון ביותר בפנתיאון של אלים רבים. קריאה חלופית בפסוקים היא ש"עליון" הוא שמו של האל הכנעני אותו מלכיצדק עבד. בעל ההואיל משה, מדגיש שחשיבותו של אברהם טמונה בעובדה שהוא לבדו היה מונותאיסט, ולכן לא ניתן לקבל פרשנות על פיה אחרים בדורו האמינו כמותו.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory name="אברהם ומצוות">
 שמירת המצוות של אברהם
-<p><b>האם אברהם שמר את כל מצוות התורה?&#160;</b>שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב הפרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו&#160;<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>.]</p><ul>
+<p><b>האם אברהם שמר את כל מצוות התורה?</b> שאלה זו עוררה דיון סוער בקרב פרשנים לאורך כל הדורות. מצד אחד, אברהם חי מאות שנים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, ורבים מחוקי התורה לא יכלו להיות רלוונטיים לגביו. מצד שני, לא סביר להניח כי אבי היהדות לא שמר את מצוות התורה הבסיסיות ביותר. [לדיון נרחב בנושא, ראו <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>.]</p><ul>
-<li><b>שמר את כל המצוות </b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">נוסח הדפוסים קידושין ד':י"ד</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>, <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">קידושין ה׳:י״ד</a><a href="Tosefta" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס״א:א׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, ו<multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>&#160;הטוענים כי אברהם שמר את כל מצוות התורה, ולפי כמה מהם, גם את מצוות התורה שבעל פה.</li>
+<li><b>שמר את כל המצוות</b> – ראו <multilink><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-14" data-aht="source">נוסח הדפוסים קידושין ד':י"ד</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>, <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-14" data-aht="source">קידושין ה׳:י״ד</a><a href="Tosefta" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס״א:א׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, ו<multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> הטוענים כי אברהם שמר את כל מצוות התורה, ולפי כמה מהם הוא אפילו שמר את מצוות התורה שבעל פה.</li>
-<li><b>לא שמר את המצוות</b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד</a><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד בבא בתרא ק״כ.</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן הרמב"ם</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">טירת כסף עמ׳ 96</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>&#160;הטוענים כי אברהם שמר רק את המצוות הניתנו לו ישירות מה' בספר בראשית, אך לא את המצוות שניתנו מאוחר יותר בתורה. גדלותו של אברהם נבעה מאמונתו החזקה וממוסריותו חסרת העוררין, אך לא משמירת מצוות אדוקה.</li>
+<li><b>לא שמר את המצוות</b> – ראו <multilink><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד</a><a href="TosafotRidBavaBatra120a" data-aht="source">תוספות רי״ד בבא בתרא ק״כ.</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahambHaRambamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן הרמב"ם</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef96" data-aht="source">טירת כסף עמ׳ 96</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> הטוענים כי אברהם שמר רק את המצוות שניתנו לו ישירות מה' בספר בראשית, אך לא את המצוות שניתנו מאוחר יותר בתורה. גדלותו של אברהם נבעה מאמונתו החזקה וממוסריותו חסרת העוררין, אך לא מאדיקותו בעניין שמירת מצוות.</li>
-<li><b>שמר חלק מהמצוות</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>&#160;הציע כי אברהם, וכן שאר האבות, שמרו רק את המצוות הרציונאליות הקשורות לאתיקה בין אישית.&#160;</li>
+<li><b>שמר חלק מהמצוות</b> – <multilink><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> הציע כי אברהם, וכן שאר האבות, שמרו רק את המצוות הרציונאליות הקשורות לאתיקה בין אישית.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>עבודת ה' ייחודית?
-<p><b>עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו?&#160;</b>שאלה זו היא פועל יוצא של זו הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לדרכי הפגאנים שסבבו אותו?</p><ul>
+<p><b>עד כמה אופן עבודת הא-ל של אברהם הייתה מובחנת מסביבתו?</b> שאלה זו היא פועל יוצא של השאלה הקודמת. אם אברהם לא ידע על המצוות שבני ישראל קיבלו לאחר מותו, האם אפשרי שהאופן בו עבד את ה' היה דומה לעבודת האלים הפגאנים שהתרחשה סביבו?</p><ul>
-<li><b>עקידת יצחק</b>&#160;– ראו&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, במקור ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>.</li>
+<li><b>עקידת יצחק</b> – ראו <multilink><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> המציע כי אברהם, כמו שאר בני תקופתו, בתחילה ראה בהקרבת ילדים את האופן הנשגב ביותר של עבודת ה'. רק דרך סיפור העקידה עצמו, ה' לימד את אברהם ואת העולם המונותאיסטי כולו כי הקרבת ילדים היא למעשה מעשה נתעב ולא מוסרי. להרחבה בנושא, ראו <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>.</li>
 <li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – האם אפשרי שאברהם נטע עץ כפולחן לה', בהשפעת עבודת האלילים הכנענית שהייתה נהוגה באיזורו לפי הכתוב מאוחר יותר בספר דברים, "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כׇּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה'&#8207;" (דברים ט"ז:כ"א)? [ראו בהמשך את המקורות המציעים במקום זאת, שהעץ נועד להזמין אנשים להיאסף סביבו, בכדי שאברהם יוכל ללמדם על עבודת ה'].</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>מיסיונריות?
-<p>האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לתרום לדיון זה:</p><p><b>"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"</b> – <multilink><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ו׳:ה׳</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">סנהדרין צ״ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, ור' אלעזר ב<multilink><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">ל״ט:י״ד</a><a href="BereshitRabbah84-4" data-aht="source">פ״ד:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיא ברשות אברהם.</p><ul>
+<p>האם אברהם ניסה להמיר את דתם של הסובבים אותו לעבודת ה'? אף שספר בראשית אינו מציג במפורש את אברהם מנסה לעשות כך, הפרשנים מצביעים על פסוקים רבים שיכולים לקדם דיון זה:</p><ul>
-<li><b>"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י"</b> – בעוד&#160;<multilink><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">תרגום אונקלוס</a><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="Targum Onkelos" data-aht="parshan">אודות תרגום אונקלוס</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink><fn>הוא אומר זאת בהתייחסות ל<a href="Bereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a>&#160;, ולא ל<a href="Bereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a>, אך סביר כי הבין את שני הפסוקים באופן דומה.</fn>&#160;מניחים כי קריאתו של אברהם בפסוק זה מהווה תפילה פרטית,&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">ל״ט:ט״ז</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;טוענים כי אברהם קורא כאן לאחרים להצטרף אליו בעבודת ה'. לפי רמב"ן, אפשרי שהמזבח לא נועד בכלל להקרבת קורבנות, אלא היווה אנדרטה, שמטרתה הכרזה על אחדותו של ה'.</li>
+<li><b>"הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"</b> – <multilink><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim6-5" data-aht="source">ו׳:ה׳</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99b" data-aht="source">סנהדרין צ״ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, ור' אלעזר ב<multilink><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-14" data-aht="source">ל״ט:י״ד</a><a href="BereshitRabbah84-4" data-aht="source">פ״ד:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, כולם מציעים שהפסוק מתייחס להמרת דתם של אנשי חרן. לעומת זאת, רוב הפרשנים הלא-מדרשיים, מניחים כי הכוונה ב"נפש" היא העבדים והשפחות שהיו ברשות אברהם.</li>
-<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – לפי ריש לקיש ב<multilink><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">סוטה י׳.-י׳:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">פירוש בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, מטרת נטיעת העץ הייתה לעודד אחרים להיאסף סביב אברהם בכדי שיוכל ללמדם כיצד לעבוד את ה'. לעומתם,&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>&#160;מציעים כי הפסוק מתייחס לברית שאברהם כרת עם הפלישתים ואינו קשור בניסיונות של אברהם להמיר את דתם של הסובבים אותו.&#160;</li>
+<li><b>"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי"י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י"י"</b> – בעוד <multilink><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">תרגום אונקלוס</a><a href="TargumOnkelosBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="Targum Onkelos" data-aht="parshan">אודות תרגום אונקלוס</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink><fn>הוא אומר זאת בהתייחסות ל<a href="Bereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a>, ולא ל<a href="Bereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a>, אך סביר כי הבין את שני הפסוקים באופן דומה.</fn> מניחים כי קריאתו של אברהם בפסוק זה מהווה תפילה פרטית, <multilink><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah39-16" data-aht="source">ל״ט:ט״ז</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-8" data-aht="source">בראשית י״ב:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> טוענים כי אברהם קורא כאן לאחרים להצטרף אליו בעבודת ה'. לפי רמב"ן, ישנה אפשרות כי המזבח לא נועד בכלל להקרבת קורבנות, אלא היווה אנדרטה, שמטרתה הכרזה על אחדותו של ה'.</li>
+<li><b>"וַיִּטַּע אֶשֶׁל... וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י"י"</b> – לפי ריש לקיש ב<multilink><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah10a-10b" data-aht="source">סוטה י׳.-י׳:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit21-33" data-aht="source">פירוש בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, מטרת נטיעת העץ הייתה לעודד אחרים להיאסף סביב אברהם בכדי שיוכל ללמדם כיצד לעבוד את ה'. לעומתם, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit13-4" data-aht="source">בראשית י״ג:ד׳</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit21-33" data-aht="source">בראשית כ״א:ל״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> מציעים כי הפסוק מתייחס לברית שאברהם כרת עם הפלישתים ואינו קשור בניסיונות של אברהם להמיר את דתם של הסובבים אותו.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>ניסיונות אמוניים
-<p><multilink><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>&#160;כתוב שאברהם נוסה בעשרה ניסיונות. אף שברור שחייו של אברהם היו מלאים בקשיים רבים, רק אחד מהם&#160;כונה&#160;'ניסיון' במפורש בטקסט המקראי, העקידה&#160;("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם").&#160;</p><p>פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים שהתרחשו בתורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">כ״ו</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה׳</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, ו<multilink><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">ר׳ עובדיה מברטנורא</a><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="R. Ovadyah MiBartenura" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה מברטנורא</a></multilink>.</p>
+<p><multilink><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink> כתוב שאברהם נוסה בעשרה ניסיונות. אף שברור שחייו של אברהם היו מלאים בקשיים רבים, רק העקידה כונתה 'ניסיון' באופן מפורש בטקסט המקראי ("וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם"). </p><p>פרשנים אחדים מנסים למנות את כל עשרת הניסיונות אליהם מתייחסת המשנה. ביניהם ישנם כאלו המכלילים רק אירועים מן התורה, ואחרים הסופרים גם אירועים שתוארו רק במדרשים. לכמה דוגמאות, ראו את רשימותיהם של <multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer26" data-aht="source">כ״ו</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">רמב״ם</a><a href="RambamCommentaryontheMishnaAvot5" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה׳</a><a href="RambamHilkhotAvodahZarah1-3" data-aht="source">רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א׳:ג׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, ו<multilink><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">ר׳ עובדיה מברטנורא</a><a href="ROvadyahMiBartenuraAvot5-3" data-aht="source">אבות ה׳:ג׳</a><a href="R. Ovadyah MiBartenura" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה מברטנורא</a></multilink>.</p>
 	</subcategory>
 </category>
@@ Line 56: / Line 54: @@
 	</subcategory>
 	<subcategory>"תִּתֵּן.. חֶסֶד לְאַבְרָהָם"
-<p>אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היה דמות ייחודית מבחינה זו?</p><ul>
+<p>אברהם מזוהה לעיתים קרובות עם מידת ה"חסד", והכנסת האורחים שלו מוצגת כמודל לחיקוי. אולם, עד כמה אברהם באמת היווה דמות ייחודית מבחינה זו?</p><ul>
-<li><b>השוואת לוט לאברהם&#160;</b>– פרשנים רבים משווים בין מידת הכנסת האורחים של שני קרובי המשפחה הללו. ראו,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">בראשית י״ח:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">בראשית י״ח:ג׳</a><a href="RambanBereshit19-8" data-aht="source">בראשית י״ט:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit19-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,&#160;ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>. ראו גם&#160;<a href="A Portrait of Lot" data-aht="page">דמותו של לוט</a>&#160;לדיון מורחב בנושא דמותו של לוט.</li>
+<li><b>השוואת לוט לאברהם</b> – פרשנים רבים משווים בין מידת הכנסת האורחים של שני קרובי המשפחה הללו. ראו, <multilink><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit18-1" data-aht="source">בראשית י״ח:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit18-3" data-aht="source">בראשית י״ח:ג׳</a><a href="RambanBereshit19-8" data-aht="source">בראשית י״ט:ח׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoBereshit19-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit19-3" data-aht="source">בראשית י״ט:ג׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>. ראו גם <a href="A Portrait of Lot" data-aht="page">דמותו של לוט</a> לדיון מורחב בנושא דמותו של לוט.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>"צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
-<p>ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו <a href="Avraham's Prayer for Sedom" data-aht="page">תפילת אברהם על סדום</a>&#160;להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>, ה' אומר לאברהם שהוא בחר בו כיוון שידע שאברהם עתיד ללמד את ילדיו "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם לאחר מכן מדגים את תכונת אופי זו בדיוק, בכך שמביע התגדות להחלטתו של ה' להשמיד את העיר סדום. אברהם טוען שני טיעונים סותרים במידת מה. הוא טוען כנגד ענישה קולקטיבית, ובמקביל מבקש מה' שיושיע את סדום באופן קולקטיבי. כיצד אברהם יכול לטעון בעד ונגד שפיטה קולקטיבית בו זמנית? [ראו <a href="Avraham's Prayer for Sedom" data-aht="page">תפילת אברהם על סדום</a> להרחבה ודיון בנושא אופניו השונים של הצדק הא-לוהי.]</p>
-<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ד</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>&#160;טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.</li>
+<ul>
-<li><multilink><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">מעשי ה׳ מעשי אבות י״ז</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>&#160;מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד הרשעים ייענשו).<fn>מילותיו, "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" מתייחסות להצלת המקום עצמו, ולא להצלת אנשי המקום.</fn></li>
+<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit18-24" data-aht="source">בראשית י״ח:כ״ד</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> טוען כי אברהם אכן התפלל על הצדיקים וגם על הרשעים שבסדום, וראה בישועה קולקטיבית מעשה של חסד המתעלה על מידת הצדק.</li>
+<li><multilink><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashemMaaseiAvot17" data-aht="source">מעשי ה׳ מעשי אבות י״ז</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> מתנגד נחרצות, וטוען כי אם ה' היה מושיע את החוטאים, הוא היה עושה בכך עוול גדול לצדק. לתפיסתו, אברהם רק ביקש שאדמתם של הצדיקים תינצל (בעוד שהרשעים ייענשו).<fn>מילותיו, "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" מתייחסות להצלת המקום עצמו, ולא להצלת אנשי המקום.</fn></li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>התנהלות במלחמות
-<p>ב<a href="Bereshit14-13-24" data-aht="source">בראשית י״ד</a> מתוארים מלחמת המלכים, והתערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו&#160;<a href="Battle of the Kings – Purpose of the Story" data-aht="page">מלחמת המלכים – מטרת הסיפור</a>.]</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit14-13-24" data-aht="source">בראשית י״ד</a> מתוארת מלחמת המלכים, וכן התערבותו של אברהם על מנת להציל את אחיינו לוט מנפילה בשבי. רבים מציעים כי הסיפור הובא בתנ"ך כיוון שיש לראות בהתנהלותו של אברהם בקרב זה מודל להערצה ולחיקוי. [להרחבה, ראו <a href="Battle of the Kings – Purpose of the Story" data-aht="page">מלחמת המלכים – מטרת הסיפור</a>.]</p>
-<li>לפי&#160;<multilink><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">ר׳ בחיי</a><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, הסיפור בא ללמדנו על האומץ של אברהם ועל יכולותיו כ<b>אסטרטג צבאי&#160;</b>וכלוחם.</li>
+<ul>
-<li><multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">בראשית י״ד הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>&#160;טוען כי לא מסר זה לבדו אינו יכול להוות סיבה לכך שהסיפור תואר בתורה, שכן התורה אינה מנסה להציג את גיבוריה כלוחמים אדירים.<fn>הוא כותב, "גיבורי התנ"ך 'גיבורי כח עושי דברו' הם, ולא גיבורי מלאכת המלחמה".</fn>&#160;במקום זאת, הוא מציע שמסירובו של אברהם לקחת לעצמו משלל המלחמה, ניתן להסיק <b>על מידת נדיבותו, ועל הכרתו כי הכול שייך לה'</b>.<fn>התנהלותו של אברהם יוצאת דופן במיוחד לאור המנהגים שהיו מקובלים באיזורו, על פיהם המנצח היה רשאי לקחת משלל המלחמה.</fn></li>
+<li>לפי <multilink><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">ר׳ בחיי</a><a href="RBachyaBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, הסיפור בא ללמדנו על מידת האומץ של אברהם ועל יכולותיו כ<b>אסטרטג צבאי</b> וכלוחם.</li>
-<li>לחילופין,<multilink><a href="RadakBereshit14-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> ו<multilink><a href="RalbagBereshitToalot14-8-24" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot14-8-24" data-aht="source">בראשית תועלות י״ד:ח׳-כ״ד</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;טוענים כי הסיפור בא ללמדנו על חשיבותה של ה<b>נאמנות למשפחה</b>. אברהם היה מוכן לסכן את חייו על מנת להציל את אחיינו, אף על פי שלוט הסתובב בחברה רעה.</li>
+<li><multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit14Introduction" data-aht="source">בראשית י״ד הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink> טוען כי לא מסר זה לבדו אינו מספק כסיבה לכך שהסיפור מובא בתורה, שכן התורה אינה מנסה להציג את גיבוריה כלוחמים אדירים.<fn>הוא כותב, "גיבורי התנ"ך 'גיבורי כח עושי דברו' הם, ולא גיבורי מלאכת המלחמה".</fn> במקום זאת, הוא מציע שמסירובו של אברהם לקחת לעצמו משלל המלחמה, ניתן להסיק <b>על מידת נדיבותו, ועל הכרתו בכך שהכול שייך לה'</b>.<fn>התנהלותו של אברהם יוצאת דופן במיוחד לאור המנהגים שהיו מקובלים באיזורו, על פיהם המנצח היה רשאי לקחת משלל המלחמה.</fn></li>
+<li>לחילופין, <multilink><a href="RadakBereshit14-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit14-1" data-aht="source">בראשית י״ד:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> ו<multilink><a href="RalbagBereshitToalot14-8-24" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot14-8-24" data-aht="source">בראשית תועלות י״ד:ח׳-כ״ד</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> טוענים כי הסיפור בא ללמדנו על חשיבותה של ה<b>נאמנות למשפחה</b>. אברהם היה מוכן לסכן את חייו על מנת להציל את אחיינו, אף על פי שלוט הסתובב בחברה רעה.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
@@ Line 76: / Line 76: @@
 <category>חטאים אפשריים
 	<subcategory>אברהם במצרים
-<p>ב<a href="Bereshit12-10-20" data-aht="source">בראשית י״ב</a>&#160;מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו&#160;<a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a>.]</p><p><b>עזיבת הארץ</b>&#160;– האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit12-10-20" data-aht="source">בראשית י״ב</a> מתוארת ירידתו של אברהם למצרים בעקבות הרעב בארץ. הפרשנים חלוקים בשאלה האם התנהלותו של אברהם בסיפור זה הייתה תקינה? [להרחבה בנושא, ראו <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a>.]</p>
-<li><b>מוצדקת</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;טוען כי, בעת רעב, על האדם לעשות ככל יכולתו בכדי להבטיח את הישרדותו, מאחר ואין סומכים על הנס.</li>
+<p><b>עזיבת הארץ</b> – האם אברהם היה רשאי לעזוב את האדמה שהובטחה לו מידי ה', או שמא הוא אמור היה לבטוח בה' כי הוא ידאג לו בעת הרעב, ולהישאר בארץ?</p>
-<li><b>לא מוצדקת</b>&#160;– לעומתו,&#160;<multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;טוען כי אברהם אמור היה לבטוח בה' שהוא יציל אותו מן הרעב.</li>
+<ul>
-</ul><p><b>העמדת שרה בסכנה </b>– האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!</p><ul>
+<li><b>מוצדקת</b> – <multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> טוען כי, בעת רעב, על האדם לעשות ככל יכולתו בכדי להבטיח את הישרדותו, מאחר ואין סומכים על הנס.</li>
-<li><b>מוצדק </b>&#160;– רוב הפרשנים מנסים להצדיק את מעשיו של אברהם.&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;טוען כי פיקוח נפש חמור יותר מאשר קיום יחסי מין, בתנאי שלא מדובר בגילוי עריות.&#160; &#160;<multilink><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">בראשית י״ב:י״א</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, לעומתו, מציע כי אברהם קיווה להגן לא רק על עצמו, אלא גם על שרה. הוא תיכנן להציג עצמו כאפוטרופוס שלה, האחראי על נישואיה, ולבקש נדוניה&#160; גבוהה עד כדי כך שאף אחד לא יוכל לשלם.<fn>ראו <multilink><a href="SefornoBereshit12-13-16" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit12-13-16" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג-ט״ז</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> . ראו גם&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">מ׳:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳-י״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>&#160;המציעים כי אברהם קיווה להסתיר את שרה במהלך שהייתם במצרים.</fn></li>
+<li><b>לא מוצדקת</b> – לעומתו, <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> טוען כי אברהם אמור היה לבטוח בה' שהוא יציל אותו מן הרעב.</li>
-<li><b>לא מוצדק</b>&#160;-&#160;<multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> ו<multilink><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>&#160;טוענים כי אברהם שגה בהתנהלותו. מעשיו הסגירו חוסר אמונה בה', וסיכנו את שרה לשווא.</li>
+</ul>
-</ul><p><b>שקר</b>&#160;– האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?</p><ul>
+<p><b>העמדת שרה בסכנה</b> – האם אברהם אמור היה להעמיד את כבודה של שרה בסכנה על מנת להציל את חייו שלו? אחרי הכל, בכך שהעמיד פנים שהוא ושרה אחים, הוא הציג את שרה כאישה פנוייה, ובכך הגדיל את הסיכויים שהמצרים ייקחו אותה!</p>
-<li><b>אברהם שיקר </b>– רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש.&#160;</li>
+<ul>
-<li><b>אברהם לא שיקר</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">פירוש בראשית כ׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>&#160;מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).</li>
+<li><b>מוצדק</b> – רוב הפרשנים מנסים להצדיק את מעשיו של אברהם. <multilink><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitToalot12-10-13" data-aht="source">בראשית תועלות י״ב:י׳-י״ג</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> טוען כי פיקוח נפש חמור יותר מאשר קיום יחסי מין, בתנאי שלא מדובר בגילוי עריות. <multilink><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit12-11" data-aht="source">בראשית י״ב:י״א</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, לעומתו, מציע כי אברהם קיווה להגן לא רק על עצמו, אלא גם על שרה. הוא תיכנן להציג עצמו כאפוטרופוס שלה, האחראי על נישואיה, ולבקש נדוניה גבוהה כל כך שאף אחד לא יוכל לשלם עליה.<fn>ראו <multilink><a href="SfornoBereshit12-13-16" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit12-13-16" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג-ט״ז</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ו<multilink><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> . ראו גם <multilink><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah40-5" data-aht="source">מ׳:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit12-10-14" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳-י״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המציעים כי אברהם קיווה להסתיר את שרה במהלך שהייתם במצרים.</fn></li>
+<li><b>לא מוצדק</b> - <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י״ב:י׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> ו<multilink><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit12-13" data-aht="source">בראשית י״ב:י״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> טוענים כי אברהם שגה בהתנהלותו זו. מעשיו ביטאו חוסר אמונה בה', והוא סיכן את שרה לשווא.</li>
+</ul>
+<p><b>שקר</b> – האם אברהם שיקר? אם כן, האם השקר של אברהם היה מוצדק תחת הנסיבות?</p>
+<ul>
+<li><b>אברהם שיקר</b> – רוב הפרשנים מניחים שאברהם שיקר, אך שקר זה היה מוצדק כיוון שמדובר בפיקוח נפש.</li>
+<li><b>אברהם לא שיקר</b> – <multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit20" data-aht="source">פירוש בראשית כ׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> מוסיף שאברהם לא שיקר באופן מפורש, אלא השתמש בכוונה במילים דו משמעיות (המילה "אחות" יכולה להתייחס או לאחות ביולוגית, או לכל קרובת משפחה).</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"
-<p>לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל ב<a href="Bereshit15-7-8" data-aht="source">בראשית ט״ו</a>, אברהם שואל אותו בחזרה&#160;"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?</p><ul>
+<p>לאחר שה' מבטיח לאברהם את ארץ ישראל ב<a href="Bereshit15-7-8" data-aht="source">בראשית ט״ו</a>, אברהם שואל אותו "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". האם התבטאות זו מעידה על חוסר אמונה מצידו של אברהם?</p>
-<li><b>חטא</b>&#160;– שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="Bavli Nedarim" data-aht="parshan">About Bavli Nedarim</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י״א:ה׳</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט״ו:י״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י״ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>&#160;טוענים שאברהם הביע חוסר אמונה בה' בכך שביקש הוכחה לכך שאכן יירש את הארץ. יתר על כן, הם טוענים כי הוא נענש בחומרה על התבטאות זו; השיעבוד העתידי של בני ישראל במצרים היה תוצאה ישירה של התבטאות זו. [ראו&#160;<a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>&#160;להרחבת הדיון בנושא.]</li>
+<ul>
-<li><b>לא חטא&#160;</b>– פרשנים רבים מימי הביניים ומהעידן המודרני (לדוגמא&#160;<multilink><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ט״ו:ח׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> ) דוחים את האפשרות שאברהם פקפק בה'. ר' יוסף בכור שור מציע כי אברהם שאל את ה' שאלה עובדית:&#160;מתי וכיצד&#160;הוא יירש את הארץ? לעומתו, אבן עזרא מציע שאברהם ביקש מה' להפוך את הבטחתו לברית שלא מותנית בדבר.</li>
+<li><b>חטא</b> – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל״ב.</a><a href="Bavli Nedarim" data-aht="parshan">About Bavli Nedarim</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י״א:ה׳</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="TargumPseudo-JonathanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט״ו:י״ג</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> ו<multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י״ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> טוענים שאברהם הביע חוסר אמונה בה' בכך שביקש הוכחה לכך שאכן יירש את הארץ. יתר על כן, הם טוענים כי הוא נענש בחומרה על התבטאות זו; השיעבוד העתידי של בני ישראל במצרים התרחש כתוצאה ישירה של התבטאות זו. [ראו <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a> להרחבת הדיון בנושא.]</li>
+<li><b>לא חטא</b> – פרשנים רבים מימי הביניים ומהעידן המודרני (לדוגמא <multilink><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary15-8" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ט״ו:ח׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavVeHaKabbalahBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> ו<multilink><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט״ו:ח׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> ) דוחים את האפשרות שאברהם פיקפק בה'. ר' יוסף בכור שור מציע כי אברהם שאל את ה' שאלה עובדתית: מתי וכיצד הוא יירש את הארץ? לעומתו, אבן עזרא מציע שאברהם ביקש מה' להפוך את הבטחתו לברית שלא מותנית בדבר.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
-	<subcategory>פגיעה&#160;בהגר
+	<subcategory>פגיעה בהגר
-<p>ב<a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>, שרה נותנת לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא מולידה ילדים, הגר מתחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה מתלוננת, אברהם אומר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה המעודדת את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ולהגר לברוח. כיצד ניתן להבין את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?</p><ul>
+<p>ב<a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>, שרה נתנה לאברהם את הגר, בתקווה כי היא תוליד לו בן. לאחר שהיא הולידה ילדים, הגר התחילה לזלזל בשרה ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ"), וכאשר שרה היתלוננה על כך, אברהם אמר לה "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ," אמירה אשר עודדה את שרה לפגוע בהגר ("וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי") ואת הגר לברוח. כיצד ניתן להצדיק את התנהגותם של שרה ושל אברהם? האם שרה הייתה קשה מידי עם הגר? אם כן, האם גם אברהם נושא באחריות לאשר אירע?</p>
-<li><b>אברהם ושרה התנהגו כראוי</b>&#160;– <multilink><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">ר׳ חננאל</a><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">בראשית ט״ז</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>&#160;טוען כי משמעות המילה "וַתְּעַנֶּהָ" היא ששרה שיעבדה מחדש את הגר, ולא שהיא עינתה אותה. ציוויו של המלאך "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" מוכיחה כי שרה התנהגה כראוי.</li>
+<ul>
-<li><b>רק שרה חטאה</b>&#160;– <multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>&#160;מאשים את שרה, אך מצדיק את אברהם, כיוון שראה במעשיו רק ניסיון לשמור על שלום בית.</li>
+<li><b>אברהם ושרה התנהגו כראוי</b> – <multilink><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">ר׳ חננאל</a><a href="RChananelBereshit16" data-aht="source">בראשית ט״ז</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink> טוען כי משמעות המילה "וַתְּעַנֶּהָ" היא ששרה שיעבדה מחדש את הגר, ולא שהיא עינתה אותה. ציוויו של המלאך "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" מוכיחה כי שרה התנהגה כראוי.</li>
-<li><b>אברהם ושרה חטאו</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> ו<multilink><a href="TzerorHaMorBereshit16-1" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorHaMorBereshit16-1" data-aht="source">צרור המור בראשית ט״ז:א׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>&#160;מאשימים את אברהם ואת שרה. אברהם לא היה צריך להתיר לשרה לעשות ככל העולה בדעתה להגר.</li>
+<li><b>רק שרה חטאה</b> – <multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> מאשים את שרה, אך מצדיק את אברהם, כיוון שראה במעשיו של אברהם רק ניסיון לשמור על שלום בית.</li>
+<li><b>אברהם ושרה חטאו</b> – <multilink><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> ו<multilink><a href="TzerorHaMorBereshit16-1" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorHaMorBereshit16-1" data-aht="source">צרור המור בראשית ט״ז:א׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink> מאשימים את אברהם ואת שרה. אברהם לא היה צריך להתיר לשרה לעשות ככל העולה בדעתה להגר.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>ברית עם הפלישתים
-<p>אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם על אבימלך ב<a href="Bereshit21-22-32" data-aht="source">בראשית כ״א</a>&#160;כבעייתית,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>מהווה קול ייחודי בכך שמאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור&#160;"לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביהם. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את&#160;יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.<fn>חגי בן ארצי, ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, מתייחס בהרחבה לגישה זו של רשב"ם ומציע כי בכריתת הברית עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות האדמה והזרע שה' הבטיח לו. לכן, ה' דרש מאברהם שיחזיר לו את הזרע שלו, יצחק. ראו גם&#160;ר' יעקב מדן, כי קרוב אליך (תל אביב, תשע"ד): 140-139, המספק הסבר דומה.</fn> ראו&#160;<a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a>&#160;להרחבה בנושא.</p>
+<p>אף שרוב הפרשנים לא רואים את בריתו של אברהם עם אבימלך ב<a href="Bereshit21-22-32" data-aht="source">בראשית כ״א</a> כבעייתית, <multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> מהווה קול ייחודי בכך שהוא מאשים את אברהם בכריתת ברית זו. הוא טוען כי אדמת הפלישתים הייתה כלולה בהבטחתו של ה' לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" היה תקף גם לגביה. לפי רשב"ם, הציווי להקריב את יצחק נועד להסעיר את אברהם ולהעניש אותו על כריתת ברית זו.<fn>חגי בן ארצי, ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, מתייחס בהרחבה לגישה זו של רשב"ם ומציע כי בכריתת הברית עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות האדמה והזרע שה' הבטיח לו. לכן, ה' דרש מאברהם שיחזיר לו את הזרע שלו, יצחק. ראו גם ר' יעקב מדן, כי קרוב אליך (תל אביב, תשע"ד): 140-139, המספק הסבר דומה.</fn> ראו <a href="Purpose of Akeidat Yitzchak" data-aht="page">מטרת עקידת יצחק</a> להרחבה בנושא.</p>
 	</subcategory>
 </category>
 <category>חיי משפחה
 	<subcategory>שרה
-<p><b>מעמדה של שרה&#160;–&#160;</b>מתי אברהם ושרה הבינו ששרה עתידה להיות אם העם הנבחר?</p>
+<p><b>מעמדה של שרה</b> – מתי אברהם ושרה הבינו ששרה עתידה להיות אם העם הנבחר?</p>
 <ul>
-<li><b>ידעו כבר מההתחלה&#160;–&#160;</b>רוב הפרשנים מניחים כי אברהם ושרה ידעו כבר מההתחלה ששרה עתידה ללדת את בנו של אברהם, שבתורו ימשיך את שושלתו של העם היהודי.</li>
+<li><b>ידעו כבר מההתחלה</b> – רוב הפרשנים מניחים כי אברהם ושרה ידעו כבר מההתחלה ששרה עתידה ללדת את בנו של אברהם, שבתורו ימשיך את שושלתו של העם היהודי.</li>
-<li><b>ידעו רק מפרק י"ז </b>&#160;– אולם, רק ב<a href="Bereshit17-15-22" data-aht="source">פרק י"ז</a>, ה' אומר זאת בפירוש, ובכך פותח פתח לאפשרות שעד אז מעמדה של שרה היה תחת ספק. זה יכול לספק הסבר להתנהגותה של שרה כלפי הגר ב<a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>.<fn>It might also partially explain why Avraham appears not to be overly concerned about the possibility that she was to be taken by the Egyptians.</fn>&#160;יתר על כן, פרשנים אחדים הציעו שמטרת הסיפורים הראשונים שסופרו על אברהם הייתה לדחות אלטרנטיבות להמשכת השושלת – לוט, אליעזר עבדו של אברהם, וישמעאל.</li>
+<li><b>ידעו רק מפרק י"ז</b> – אולם, רק ב<a href="Bereshit17-15-22" data-aht="source">פרק י"ז</a>, ה' אומר זאת בפירוש, ולכן ישנה אפשרות כי עד אז מעמדה של שרה היה מוטל בספק. דבר זה יכול לספק הסבר להתנהגותה של שרה כלפי הגר ב<a href="Bereshit16-1-9" data-aht="source">בראשית ט״ז</a>.<fn>ייתכן וקריאה זו יכולה גם לספק הסבר להתנהגותו של אברהם , אשר לא מביע דאגה מיוחדת כאשר עולה האפשרות כי שרה תילקח בידי המצרים.</fn> יתר על כן, פרשנים אחדים הציעו שמטרת הסיפורים הראשונים שסופרו על אברהם הייתה לדחות אלטרנטיבות להמשכת השושלת – לוט, אליעזר עבדו של אברהם, וישמעאל.</li>
 </ul>
-<p><b>העמדת שרה בסכנה</b>&#160;– ראו מקורות ודיון לעיל, וראו&#160;<a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a>&#160;להרחבה בנושא.</p>
+<p><b>העמדת שרה בסכנה</b> – ראו מקורות ודיון לעיל, וראו <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">הכנסת שרי לסכנה במצרים</a> להרחבה בנושא.</p>
 	</subcategory>
 	<subcategory name="הגר וישמעאל">
 הגר וישמעאל
-<p>ראו דיון לעיל בנושא הפגיעה בהגר, וראו&#160;<a href="Banishment of Hagar and Yishmael" data-aht="page">גירוש הגר וישמעאל</a>&#160;לדיון בנושא גירושם.</p>
+<p>ראו דיון לעיל בנושא הפגיעה בהגר, וראו <a href="Banishment of Hagar and Yishmael" data-aht="page">גירוש הגר וישמעאל</a> לדיון בנושא גירושם.</p>
 	</subcategory>
 	<subcategory name="קטורה">
 קטורה
-<p>ב<a href="Bereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה</a>&#160;מסופר על נישואי אברהם לקטורה. מי זאת האישה הזו? בהסתמכות על כרונולוגיית הפסוקים, אברהם בן 140 שנה לפחות&#160;בעת הנישואים הללו. מדוע הוא מרגיש צורך להינשא מחדש בגיל כה מאוחר? לבסוף, מה התורה מנסה ללמד אותנו באמצעות סיפור זה? ראו&#160;<a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">נשותיו הרבות של אברהם</a>&#160;לדיון מורחב בנושא זה.</p>
+<p>ב<a href="Bereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה</a> מסופר על נישואי אברהם לקטורה. מי זאת האישה הזו? בהסתמכות על כרונולוגיית הפסוקים, אברהם בן 140 שנה לפחות בעת הנישואים הללו. מדוע הוא מרגיש צורך להינשא מחדש בגיל כה מאוחר? לבסוף, מה התורה מנסה ללמד אותנו באמצעות סיפור זה? ראו <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">נשותיו הרבות של אברהם</a> לדיון מורחב בנושא זה.</p>
 <ul>
-<li><b>אישה שלישית</b>&#160;–&#160;<multilink><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">בראשית כ״ה הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>&#160;טוענים כי קטורה היא אישה שלישית, אשר לא צויינה בפסוקים עד כה. אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה. לעומתם,&#160;<multilink><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;מציע כי אברהם נישא לקטורה כאשר שרה עדיין הייתה בחיים.</li>
+<li><b>אישה שלישית</b> – <multilink><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> ו<multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25Introduction" data-aht="source">בראשית כ״ה הקדמה</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink> טוענים כי קטורה היא אישה שלישית, אשר לא צויינה בפסוקים עד כה. אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה. לעומתם, <multilink><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> מציע כי אברהם נישא לקטורה כאשר שרה עדיין הייתה בחיים.</li>
-<li><b>הגר</b>– רב ב<multilink><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">ס״א:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">חיי שרה</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,&#160;ו<multilink><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>&#160;טוענים כי השם קטורה הוא כינוי להגר, וכי אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה.</li>
+<li><b>הגר</b>– רב ב<multilink><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah61-4" data-aht="source">ס״א:ד׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaChayyeiSarah" data-aht="source">חיי שרה</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, ו<multilink><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit25-1" data-aht="source">בראשית כ״ה:א׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> טוענים כי השם קטורה הוא כינוי להגר, וכי אברהם נישא לה לאחר מותה של שרה.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
 	<subcategory>אישה ליצחק
-<p>לפני מותו, אברהם הטיל על אליעזר עבדו את המשימה למצוא כלה ליצחק. מה היו&#160;שיקולים&#160;של אברהם במציאת אישה לבנו? האם שושלתה, אמונותיה או אופייה שיחקו תפקיד מרכזי? הפרשנים חלוקים בנושא זה:</p>
+<p>לפני מותו, אברהם הטיל על אליעזר עבדו את המשימה למצוא כלה ליצחק. מה היו שיקוליו של אברהם במציאת אישה לבנו? האם שושלתה, אמונותיה או אופייה שיחקו תפקיד מרכזי בבחירה? הפרשנים חלוקים בנושא זה:</p>
 <ul>
-<li>ראו&#160;<a href="Wanted: A Wife for Yitzchak" data-aht="page">דרושה: אשה ליצחק</a>&#160;לפרטים.</li>
+<li>ראו <a href="Wanted: A Wife for Yitzchak" data-aht="page">דרושה: אשה ליצחק</a> לפרטים.</li>
 </ul>
 	</subcategory>
@@ Line 134: / Line 142: @@
 <category name="השוואות">
 השוואות לדמויות נוספות
-<p>באמצעות השוואות, אנו יכולים להדגיש את ייחודיותה של דמות או את ייחודיותו של סיפור מסויים, וכן לשרטט קווי דימיון. מה ניתן ללמוד על אברהם מן ההשוואות הבאות?</p>
+<p>באמצעות השוואות, אנו יכולים להדגיש את ייחודיותה של דמות או את ייחודיותו של סיפור מסויים, וכן לשרטט קווי דימיון בין דמויות שונות. מה ניתן ללמוד על אברהם מן ההשוואות הבאות?</p>
 <ul>
 <li><a href="Avraham and Yitzchak" data-aht="page">אברהם ויצחק</a></li>
@@ Line 142: / Line 150: @@
 </category>
 <category>באומנות
-<p>The sacrifice of Yitzchak is considered by many to be the pinnacle of Avraham's career. To compare how the story has been interpreted by artist and commentator alike, see <a href="Akeidat Yitzchak in Art" data-aht="page">עקידת יצחק באמנות</a>.</p>
+<p>רבים רואים בעקדת יצחק את פסגת הקריירה של אברהם. ראו <a href="Akeidat Yitzchak in Art" data-aht="page">עקידת יצחק באמנות</a> על מנת לבחון את גישותיהם השונות של אומנים ופרשנים רבים לנושא.</p>
 </category>
 </page>
 </aht-xml>

Difference between revisions of "Avraham/0/he"