גירוש הגר וישמעאל
הקדמה
צחוק בלתי מזיק?
בראשית כ״א נפתח עם תיאור של לידת יצחק והמשתה שנעשה לכבוד גמילתו. הסצנה העליזה נהרסת במהרה כששרה רואה את ישמעאל "מְצַחֵק" ודורשת מאברהם לגרש אותו ואף לנשל אותו מהירושה:
(ט) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. (י) וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.
מה פשר צחוקו של ישמעאל ומדוע הוא מרגיז כל כך את שרה? האם מדובר בסתם שעשוע וצחוק תמימים או שמא בלעג מבזה? או, אולי, מדובר בלשון נקייה בעבור מעשים שפלים עוד יותר? אם אכן מדובר רק בצחוק של ילד תמים, איך ייתכן ששרה הצדיקה תהיה מוכנה לגרש ילד שלא עשה כל רע? מצד שני, האם מתקבל על הדעת שילד שגדל בביתו של אברהם ביצע מעשים כל כך נוראים המצדיקים גירוש?
תגובתו של ה'
על אף חוסר הבהירות של המילה "מְצַחֵק", ניתן להגיד שדרישתה של שרה לגרש את ישמעאל נשמעת מופרזת בחומרתה, ונראה שאפילו אברהם מביע חוסר רצון בתחילה לציית לה ("וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ"). הקורא, שכנראה מצפה מה' להתערב ולנזוף בשרה, מופתע לגלות שה' עושה בדיוק להיפך:
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.
מסתבר שה' לא מוצא פגם בדרישתה של שרה, ואף מנחה את אברהם לשמוע בקולה. האישור הא-לוהי הזה לעמדת שרה מרמז לנו שהסיפור טומן בחובו יותר ממה שנראה לעין ושיש לבחון מחדש את מעשיהם של שרה וישמעאל.
שאלות נוספות
היבטים נוספים של היחס כלפי הגר וישמעאל מעוררים שאלות נוקבות:
- "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת" – אם ישמעאל הוא זה שחטא, מדוע שרה דורשת לגרש גם את הגר?
- אספקה דלה מדי? הטקסט מספר שאברהם סיפק להגר לחם וחמת מים, ואלו אזלו במדבר, וישמעאל נשאר לגסוס למוות. מדוע אברהם לא צייד את הגר וישמעאל ברוחב יד למסעם?
- הבטחותיו של ה' לישמעאל – במדבר, ה' מציל את ישמעאל ונשבע להפכו לגוי גדול. אם ה' היה סבור שישמעאל ראוי לגירוש, מדוע הוא בד בבד מבצע נסים על מנת להצילו ומבטיח לו גדולה עתידית?