בראשית ט"ו – התגלות אחת או שתיים?
הקדמה
סתירות פנימיות
בראשית ט״ו מרוכב משני חלקים: פסוקים א'-ו' שבהם ה' מבטיח לאברהם זרע רב, ופסוקים ז'-כ"א, הידועים כברית בין הבתרים, שם ה' מספר לאברהם כי צאצאיו יירשו את ארץ ישראל. במבט ראשון, נדמה כי שני החלקים משלימים זה את זה, ומהווים יחדיו ברכת זרע וארץ. אולם, כאשר בוחנים את הפסוקים מקרוב, ביטויים רבים וסתירות פנימיות רבות, מאתגרות תפיסה ראשונית זו:
- "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים" – בפסוק ז' ה' פותח את הבטחת הארץ לאברהם במילים הללו. מצד אחד, הביטוי "וַיֹּאמֶר אֵלָיו" ללא כל דובר או קהל יעד מפורש, מרמז על קשר לברכות לעיל. אולם, מצד שני, אם ה' פשוט ממשיך את שיחתו הקודמת, מדוע הוא מציג את עצמו מחדש במילים "אֲנִי ה'"?
- לילה או יום? נדמה כי חציו הראשון של הפרק מתרחש בלילה, לאור הכוכבים ("וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים" בפסוק ה'). אולם, חציו השני של הפרק מתרחש לאור היום ("וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא" בפסוק י"ב). כיצד ניתן להבין זאת?
- חיזיון ושינה – בפסוק הפותח את הפרק הזה, נדמה כי ה' מתגלה לאברהם בשנתו. מאוחר יותר, בפסוק יא, אברהם נרדם. האם ה' אינו מדבר איתו באותו האופן לכל אורך הפרק? אם כן, כיצד אברהם יכול להירדם באמצע חיזיון?
- אמונה או ספק? החלק הראשון של פרק זה מסתיים בהצהרה על אמונתו של אברהם "וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה." לאור הצהרה זו, הטלת הספק של אברהם במילים "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה", רק שני פסוקים מאוחר יותר, מפתיעה במידת מה.
יחס להבטחות קודמות
אף על פי שאין זאת הפעם הראשונה בה מובטחים לאברהם פיריון וארץ, הבטחה זו יוצאת דופן הן באופן בו ה' מעניק את הברכה והן בתגובתו של אברהם אליה:
- ברית – זהו המקום היחידי בו ה' כורת ברית עם אברהם, וחולק עימו מידע לגבי גלות מצרים וגאולתם העתידית של בני ישראל. מה ייחודי בהבטחה זו שהצריכה כריתת ברית ונבואה זו? האם אירעה התרחשות קודמת שהצריכה לא רק את חידוש הברכות, אלא גם הוכחה לקיומן?
- ספק – בפרקים הקודמים, אף פעם אין זכר להטלת ספק מצידו של אברהם. אולם, בפרק זה נדמה כי אברהם מטיל ספק במילותיו של ה' פעמיים. לאחר שה' מבטיח לו שכר, אברהם מתווכח "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע", ומאוחר יותר, לאחר שהובטחה לו ארץ ישראל, הוא תוהה "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?" מהי הסיבה לחוסר האמונה הפתאומית של אברהם?
400 או 430 שנה?
במהלך הברית, ה' מספר לאברהם כי צאצאיו יוגלו למשך 400 שנה:
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
אולם, בשמות י״ב:מ׳ התורה מתעדת כי בני ישראל היו במצריים במשך 430 שנה:
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
כיצד ניתן להסביר את הסתירה בין הפסוקים?
הקשיים השונים שהועלו לעיל הניעו פרשנים רבים לשאול שאלות הן לגבי היחס בין הפסוקים השונים בפרק, וכן לגבי הסדר בו התרחשו האירועים.