EN/HEע/E

Biblical Parallels Index – Bereshit 12

Sources

Bereshit 20בראשית כ׳

(1) Avraham traveled from there to the land of the Negev and dwelled between Kadesh and Shur and he sojourned in Gerar. (2) Avraham said of his wife, Sarah, "she is my sister", and Avimelekh, the king of Gerar, sent and took Sarah. (3) Hashem came to Avimelekh in a dream at night and said to him, "You are to die because of the woman you took, as she is married to a man." (4) But Avimelekh had not approached her, and he said, "My Master, will you kill even an innocent nation? (5) Did he not say to me, 'she is my sister' and she also said, 'he is my brother'. I did this with an innocent heart and clean hands!" (6) God said to him in the dream, "Also I know that you did this with an innocent heart. And, I also restrained you from sinning against me. Therefore, I did not allow you to touch her. (7) Now, return the man's wife, as he is a prophet and will pray for you, and you shall live. But if you do not return her, know that you will surely die, you and all that is yours." (8) Avimelekh rose early in the morning and called all his servants. He spoke all these things in their hearing, and the people were very frightened. (9) Avimelekh called Avraham and said to him, "What have you done to us? How have I sinned against you that you brought upon me and my kingdom such great sin?! Deeds that are not done you have done to me!" (10) Avimelekh said to Avraham, "What did you see that you did this thing!?" (11) Avraham said, "Because I thought, 'surely there is no fear of God in this place and they will kill me on account of my wife.' (12) In addition, she is in truth my sister. She is the daughter of my father, but not the daughter of my mother, and she became my wife. (13) When God had me wander from my father's house, I told her, 'this is the kindness you can do for me. Any place we go, say of me that he is my brother.'" (14) Avimelekh took sheep, cattle, servants, and maidservants, and gave them to Avraham, and he gave him back his wife, Sarah. (15) Avimelekh said, "Here, my land is before you. Dwell where you see fit." (16) And to Sarah, he said, "Here, I have given one thousand pieces of silver to your brother. Here, it is for you a covering of the eyes for all who are with you; before all you are vindicated." (17) Avraham prayed to God and God healed Avimelekh, his wife, and his handmaids and they gave birth. (18) For God had closed tight every womb in Avimelekh's house on account of Sarah, Avraham's wife.

(א) וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגׇר בִּגְרָר. (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה. (ג) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל. (ד) וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג. (ה) הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתׇם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת. (ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתׇם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ. (ז) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכׇל אֲשֶׁר לָךְ. (ח) וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא לְכׇל עֲבָדָיו וַיְדַבֵּר אֶת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאׇזְנֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד. (ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי. (י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. (יא) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי. (יב) וְגַם אׇמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה. (יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כׇּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא. (יד) וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. (טו) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב. (טז) וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת. (יז) וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ. (יח) כִּי עָצֹר עָצַר י״י בְּעַד כׇּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם.

Bereshit 26בראשית כ״ו

(1) There was a famine in the land, aside from the previous famine that was in the days of Avraham, and Yitzchak went to Avimelekh, king of the Philistines, to Gerar. (2) Hashem appeared to him and said, "Do not go down to Egypt. Live in the land that I will say to you. (3) Sojourn in this land, and I will be with you and bless you, for to you and your offspring I will give all these lands, and I will fulfill the oath I swore to your father, Avraham. (4) I will multiply your offspring like the stars of the heavens and I will give your offspring all these lands. All the nations of the earth will be blessed through your offspring, (5) because Avraham has listened to my voice and has kept My charge, My commandments, My statutes and My teachings." (6) Yitzchak dwelled in Gerar. (7) The people of the place asked about his wife, and he said, "She is my sister" because he feared to say, 'my wife', "lest the people of the place kill me on account of Rivka because she is beautiful." (8) As his days there stretched on, Avimelekh, king of the Philistines, looked out the window and saw, and there was Yitzchak playfully interacting with his wife, Rivka! (9) Avimelekh called Yitzchak, and said, "But, behold, she is your wife! How did you say, 'she is my sister!" Yitzchak said to him, "because I thought, 'lest I die on her account.'" (10) Avimelekh said, "What have you done to us! One of the people might have easily lain with your wife and you would have brought guilt upon us!" (11) Avimelekh commanded all the people saying, "Whoever touches this man or his wife will surely be put to death!" (12) Yitzchak sowed in that land, and he reaped in that year one hundredfold because Hashem had blessed him. (13) The man grew wealthy and he continued to prosper until he was very wealthy. (14) He had flocks of sheep, herds of cattle, and much livestock and the Philistines envied him. (15) All the wells that his father's servants had dug in the days of his father, Avraham, the Philistines had stopped up and filled with earth. (16) Avimelekh said to Yitzchak, "Go from us since you have become much mightier than we." (17) Yitzchak went from there. He encamped in the Wadi of Gerar and dwelled there. (18) Yitzchak dug again the wells of water that had been dug in the days of his father, Avraham, which the Philistines had stopped up after Avraham's death, and he called them by the names his father had given them. (19) Yitzchak's servants dug in the wadi and found there a well of flowing water. (20) The shepherds of Gerar quarreled with Yitzchak's shepherds saying, "The water is ours." He named the well "Esek" because they contended with him. (21) They dug another well and quarreled over it, too. He named it "Sitnah". (22) He moved on from there and dug another well and they did not quarrel over it. He named it "Rechovot" and said, "Because now Hashem has given us space and we will be fruitful in the land." (23) He ascended from there to Be'er Sheva. (24) Hashem appeared to him that night, and said, "I am the God of your father Avraham. Do not be afraid, as I am with you, and I will bless you and multiply your offspring on account of my servant Avraham." (25) He built an altar there and called out in the name of Hashem. He pitched his tent there and, there, Yitzchak's servants dug a well. (26) And Avimelekh went to him from Gerar, with Achuzat, his advisor, and Pikhol, commander of his army. (27) Yitzchak said to them, "Why have you come to me when you hate me and have cast me out from you?" (28) They said, "We have seen clearly that Hashem has been with you, so we said, 'Please, let there be an oath between us, between us and you, and let us make a treaty with you, (29) that you will do us no harm, just as we have not touched you and have done to you only good, and sent you away in peace.' You, now, are blessed of Hashem." (30) He made them a feast and they ate and drank. (31) They rose early in the morning and swore to one another. Yitzchak sent them and they went from him in peace. (32) On that day, Yitzchak's servants came and told him about the well that they had dug and said, "We found water." (33) He called it "Shivah". Therefore the name of the city is Be'er Sheva to this day. (34) Esav was forty years old and he took to wife Yehudit, the daughter of Be'eri, the Hittite, and Basmat, the daughter of Eilon, the Hittite. (35) They were a source of bitterness to Yitzchak and Rivka.

(א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה. (ב) וַיֵּרָא אֵלָיו י״י וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. (ג) גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כׇּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. (ד) וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כׇּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. (ה) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֺתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. (ו) וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר. (ז) וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִוא. (ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. (ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ. (י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם. (יא) וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כׇּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת. (יב) וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ י״י. (יג) וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד. (יד) וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים. (טו) וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר. (טז) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד. (יז) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם. (יח) וַיָּשׇׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו. (יט) וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים. (כ) וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. (כא) וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה. (כב) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב י״י לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. (כג) וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. (כד) וַיֵּרָא אֵלָיו י״י בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. (כה) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י״י וַיֶּט שָׁם אׇהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר. (כו) וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ. (כז) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם. (כח) וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה י״י עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. (כט) אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ י״י. (ל) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. (לא) וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם. (לב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. (לג) וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. (לה) וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.

Mishna Avot 5:19משנה אבות ה׳:י״ט

"Whoever possesses the following three traits is of the students of our father Abraham, and [whoever possesses] a different three traits is of the students of the wicked Bilaam. [Those who have] a good eye, a humble spirit and a 'lowly' soul [are] of the students of our father Abraham. [Those who have] an evil eye, an arrogant spirit and a desirous soul [are] of the students of the wicked Bilaam. What is the difference between the students of our father Abraham and the wicked Bilaam? The students of our father Abraham enjoy this world and inherit the World to Come, as it is said, 'There is for those who love Me to inherit (in the World to Come), and their storehouses (in this world) I will fill' (Proverbs 8:21). But the students of the wicked Bilaam inherit Gehinnom and descend into the pit of destruction, as it is said, 'And You, God, will bring them down to the pit of destruction, men of blood and deceit [who] will not live half their days. But I will trust in You' (Psalms 55:24)."

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא (משלי ח׳:כ״א). אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁין גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ (תהלים נ״ה:כ״ד).

Tosefta Sotah 6:1תוספתא סוטה ו׳:א׳

ר׳ יהודה אמ׳ משם בן פטירי הרי הוא אומ׳ חי אל הסיר משפטי וגו׳, ללמדך שאין אדם נודר בחיי מלך אלא אם כן אוהב את המלך. משם ר׳ נתן אומ׳ הרי הוא אומ׳ גם הוא לי לישועה. ר׳ אומ׳ נאמ׳ ירא אלים באברהם ונאמ׳ ירא אלים באיוב, מה ירא אלים אשר באברהם מאהבה עשה, אף ירא אלים האמור באיוב מאהבה עשה. ושאר כל התרעומת האמורה בפרשה לא נאמרה אלא מתוך המורע.

Tosefta Bava Kamma 9:11תוספתא בבא קמא ט׳:י״א

האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, וכולן שהכו ושהזיקו הרי אילו פטורין, חבלו יותר מן הראוי להן, הרי אילו חייבין. שליח בית דין שהכה ברשות בית דין והזיק, פטור. יתר מן הראוי לו, הרי זה חייב. רופא אומן שריפא ברשות בית דין והזיק, פטור, חבל יתר מן הראוי לו, הרי זה חייב.

Bavli Bava Batra 15bבבלי בבא בתרא ט״ו:

“And the Lord said to the Satan: Have you considered My servant Job, that there is none like him on earth, a perfect and upright man, one who fears God and turns away from evil?” (Job 1:8). About this Rabbi Yoḥanan says: That which is stated about Job is greater than that which is stated about Abraham. As with regard to Abraham it is written: “For now I know that you fear God” (Genesis 22:12), with regard to Job it is written: “A perfect and an upright man, one who fears God and turns away from evil” (Job 1:8). The Gemara clarifies the meaning of the aforementioned verse: What is meant by “and turns away from evil”? Rabbi Abba bar Shmuel says: Job was forgiving with his money. It is the way of the world that one pays the storekeeper for even half-peruta of merchandise purchased from him. But if somebody bought an item of such little value from Job, he would forgive him his half-peruta.

ויאמר ה׳ אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו׳ א״ר יוחנן גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם כתיב {בראשית כ״ב:י״ב} כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ובאיוב כתיב {איוב א׳:ח׳} איש תם וישר ירא אלהים [וסר מרע]. מאי וסר מרע א״ר אבא בר שמואל איוב וותרן בממונו היה מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני איוב ויתרה משלו.

Bereshit Rabbah 49:9בראשית רבה מ״ט:ט׳

חָלִלָה לְּךָ (בראשית י״ח:כ״ה), אָמַר רַבִּי יוּדָן חָלִלָה הוּא לְךָ בַּרְיָה הוּא לְךָ. אָמַר רַבִּי אַחָא חָלִלָה חָלִלָה שְׁתֵּי פְּעָמִים, חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם יֵשׁ בַּדָּבָר. אָמַר רַבִּי אַבָּא מֵעֲשׂת דָּבָר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מֵעֲשׂת כַּדָּבָר, לֹא הִיא וְלֹא דִּכְוָתָהּ, וְלֹא דִּפְחוּתָה מִנָּהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, אַבְרָהָם וְאִיּוֹב, אַבְרָהָם אָמַר חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע. אִיּוֹב אָמַר (איוב ט׳:כ״ב): אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה, אַבְרָהָם נָטַל עָלֶיהָ שָׂכָר, אִיּוֹב נֶעֱנַשׁ עָלֶיהָ. אַבְרָהָם אָמַר בִּשּׁוּלָה, אִיּוֹב אָמַר פַּגָה, אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר עִרְבּוּבֵי שְׁאֵלוֹת יֵשׁ כָּאן, אַבְרָהָם אָמַר: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע, יִתְלֶה לָרְשָׁעִים בִּשְׁבִיל צַדִּיקִים, הַלְּוַאי צַדִּיקִים דְּהָא אֵינָם אֶלָּא צַדִּיקִים נִבְלֵי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל צַדִּיקִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּסְדוֹם צַדִּיקִם כְּתִיב, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (יהושע ט׳:י״א): וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל ישְׁבֵי אַרְצֵנוּ, זְקָנֵנוּ כְּתִיב, זִקְנֵי אַשְׁמָה, הַיְנוּ סָבָא דְּבַהֲתָא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אַבְרָהָם צָרֵף מַעֲשַׂי וְיַעֲלוּ לְמִנְיַן חֲמִשִּׁים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן לֹא אַתְּ הוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, צָרֵף עַצְמְךָ עִמָּהֶם וְיַעֲלוּ לְמִנְיַן חֲמִשִּׁים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כָּךְ אֲמַר לֵיהּ אַבְרָהָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם תּוֹלִין לוֹ אַנְקְלִיטוֹן מִדּוּכוֹס לְאִפַּרְכּוֹס, מֵאִפַּרְכּוֹס לְאִסְטְרָלִיטוֹס, וְאַתְּ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיִּתְלֶה לְךָ אַנְקְלִיטוֹן, לֹא תַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לָדוּן אֶת עוֹלָמְךָ מָסַרְתָּ אוֹתוֹ בְּיַד שְׁנַיִם, רוֹמוֹס וְרוֹמִילוֹס, שֶׁאִם בִּקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם לַעֲשׂוֹת דָּבָר חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עַל יָדוֹ, וְאַתְּ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיְעַכֵּב עַל יָדְךָ לֹא תַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. אָמַר רַב אַדָא נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאֵין אַתָּה מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, מָה אַתְּ מַעֲרִים עַל הַשְּׁבוּעָה, מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵין אַתָּה מֵבִיא, מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ אַתְּ מֵבִיא, אִם כֵּן לֹא יָצָאתָ יְדֵי שְׁבוּעָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי (בראשית י״ח:כ״ה): הֲשׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט, אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין דִּין, וְאִם דִּין אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵית עוֹלָם, אַתְּ תָּפֵיס חַבְלָא בִּתְרֵין רָאשִׁין, בָּעֵי עָלְמָא וּבָעֵי דִינָא, אִם לֵית אַתְּ מְוַתֵּר צִבְחַר, לֵית עָלְמָא יָכֵיל קָאֵים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם (תהלים מ״ה:ח׳): אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, אָהַבְתָּ לְצַדֵּק אֶת בְּרִיּוֹתַי, וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, מֵאַנְתָּ לְחַיְיבָן, (תהלים מ״ה:ח׳): עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ, מַהוּ מֵחֲבֵרֶיךָ, מִנֹּחַ וְעַד אֶצְלְךָ עֲשָׂרָה דוֹרוֹת וּמִכֻּלָּם לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא עִמָּךְ (בראשית י״ב:א׳): וַיּאֹמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ.

Bereshit Rabbah 55:8בראשית רבה נ״ה:ח׳

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ (בראשית כ״ב:ג׳), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה דִּכְתִיב: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וגו׳, וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ״ב:כ״א): וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ, וְלֹא הָיוּ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ו:כ״ט): וַיֶּאֱסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו, וְכִי לֹא הָיָה לְיוֹסֵף כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, דִּכְתִיב (שמות י״ד:ו׳): וַיֶּאֱסֹר אֶת רִכְבּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה.