| למה הרעותה לעם הזה – אין זה לשון תלונה והטחת דברים אבל הוא לשון שאלה. כי שאל משה לפני הקב״ה המדה הזאת למה צדיק ורע לו רשע וטוב לו. שהיה רואה לישראל בשעבוד גדול ועצום ובצרות רבות. ולמצרים רשעים הכופרים היה רואה הצלחה ושלוה. ולפי שהיסורין באין על כמה חלקים. יש מי שיסורים באין עליו על עונות שעשה כענין שכתוב (ישעיהו נ״ז) בעון בצעו קצפתי ואכהו. ויש מי שיסורין באין עליו כדי להטיב באחריתו כענין שכתוב (דברים ח׳) למען ענותך לנסותך להטיבך באחריתך. והן הן יסורין של אהבה. והוא שכתוב (תהלים צ״ד) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה. לפיכך כשראה משה כי מיום באו אל פרעה בדבר השם ית׳ הכביד עולו עליהם ואמר תכבד העבודה שאל להשם יתברך למה הנחת להרע לעם הזה ובידך כח להצילם והצל לא הצלת, והיא כמו ותחיין את הילדים וכל הבת תחיון (שמות א׳) כי אין ביד האדם כח להמית ולהחיות. אבל הכונה להניח להם חיים. וכן בכאן למה הרעות למה הנחת להרע. ומתירא אני שמא יוסיף להרע. והנה השאלה הזאת היא שאלת הנביא ירמיה שאמר (ירמיהו י״ב ו׳) מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד. שאל מאת הקב״ה אם שלות הרשעים הוא גמול לחסד שעשו כבר בעולם הזה. או הוא כדי לכפול עונותם ולהרבות להם יסורים. והקדוש ברוך הוא השיבו שאין שלות הרשעים והצלחתם כי אם להוסיף עונש על עונשם. וכענין שאמר דוד (תהלים ס״ט) תננה עון על עונם ואל יבאו בצדקותיך. וכן בכאן היתה תשובת הקב״ה למשה (ו׳ א׳) עתה תראה אשר אעשה לפרעה יאמר היסורים האלה לישראל אינו אלא לכפול שכר על שכרם זהו עתה תראה. וההצלחה והשלוה לפרעה אינו אלא לכפול עונש על ענשו. זהו אשר אעשה לפרעה. כלומר כבר הכנתי לו המכות. ומפני זה היה הסבה מאתי שתכבד עליהם העבודה מיום ששלחתיך. כדי לכפול עונש על ענשם ולהגביר ולהעדיף שכר לישראל כשהם עומדים באותם יסורין וסובלים אותם באהבה. |