Difference between revisions of "Bizarre Prophetic Commands/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(4 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>מעשי נביאים תמוהים</h1>
 
<h1>מעשי נביאים תמוהים</h1>
 
<h2>השפלה בצו א-לוהי?</h2>
 
<h2>השפלה בצו א-לוהי?</h2>
<p>Most people would probably not envy a prophet's life. Spending one's days chastising a nation which does not want to change and foretelling doom and destruction to those who do not want to listen is not an easy task. Often, prophets were ridiculed, imprisoned, or physically threatened when their message was not to the liking of the masses or leadership. Sometimes, though, the prophetic mission itself had the potential to cause humiliation, as when Hashem tasked the prophet with performing bizarre actions and deeds as signs for the nation.&#160; Some of the more troubling of these cases include:</p>
+
<p>סביר שרוב אנשים לא היו מקנאים בחיים של נביאים. לא קל לקום כל יום ולנזוף באנשים שלא רוצים לעשות תשובה ולהתריע על חורבן לעם שלא מקשיב. לעתים קרובות, עם ישראל לעג לנביאים, כלא אותם, ואיים עליהם פיזית, כאשר השלטון או ההמונים לא אהבו את המסר של הנביא. אך לעיתים, המשימה הנבואית עצמה היא שגרמה להשפלה, כאשר ה' הורה לנביא לעשות מעשים משונים כסימן לאומה. חלק מהמקרים המטרידים יותר הם:</p>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li><b>ישעיהו הולך ערום ויחף</b> – ב<a href="Yeshayahu20" data-aht="source">ישעיהו כ'</a>,&#160;הנביא נצטווה להסיר את שקו ואת נעליו ולהסתובב בעירום ל"שָׁלֹשׁ שָׁנִים" כ"אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ".</li>
 
<li><b>ישעיהו הולך ערום ויחף</b> – ב<a href="Yeshayahu20" data-aht="source">ישעיהו כ'</a>,&#160;הנביא נצטווה להסיר את שקו ואת נעליו ולהסתובב בעירום ל"שָׁלֹשׁ שָׁנִים" כ"אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ".</li>
<li><b>אכילת "עֻגַת שְׂעֹרִים... בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם" </b>– ב<a href="Yechezkel4" data-aht="source">יחזקאל ד'</a>,&#160;יחזקאל מצווה לאכול מנות דלות של לחם שעורים, האפויות בתוך (או על גבי) צואה כסימן לרעב העתיד לבוא על ידי המצור הבבלי על ירושלים (<a href="Yechezkel4" data-aht="source">יחזקאל ד׳:ט'-י"ז</a>).</li>
+
<li><b>אכילת "עֻגַת שְׂעֹרִים... בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם" </b>– ב<a href="Yechezkel4" data-aht="source">יחזקאל ד'</a>,&#160;יחזקאל מצווה לאכול מנות דלות של לחם שעורים האפויות בתוך (או על גבי) צואה, לסמל את הרעב העתיד לבוא על ידי המצור הבבלי על ירושלים (<a href="Yechezkel4" data-aht="source">יחזקאל ד׳:ט'-י"ז</a>).</li>
 
</ul>
 
</ul>
<p>How are we to understand these directives?&#160; Why would Hashem instruct a prophet to engage in embarrassing behavior?&#160; Would not such actions cause the prophet to be viewed with disrespect by the nation?&#160; Why would anyone heed the messages of a prophet who eats dung or take someone who walks around naked seriously?&#160; Could Hashem not have relayed these messages via means which would not be so harmful to the reputations of His prophets?</p>
+
<p>כיצד עלינו להבין את ההוראות האלה? מדוע ה' מנחה נביאים להתנהג בצורה מביכה? האם מעשים כאלו לא יגרמו להפחתת ההערכה של העם כלפי הנביא? האם באמת אנשים יצייתו להוראות של נביא שאוכל צואה או ייקחו ברצינות אדם שמסתובב בעירום? האם ה' לא היה יכול להעביר את המסרים הללו באמצעים שלא היו פוגעים כל כך במוניטין של נביאיו?</p>
  
 
<h2>ציווי לעשות עבירה</h2>
 
<h2>ציווי לעשות עבירה</h2>
<p>In at least two cases, it appears that Hashem's commands might not just cause shame, but also necessitate transgressing one of Hashem's commandments.</p>
+
<p>לפחות בשני מקרים נראה כי פקודות ה' לא רק גורמות לבושה, אלא גם מכריחות את הנביא לעבור על מצוות אחרות.</p>
 
<ul>
 
<ul>
<li>ב<a href="Yechezkel5-1-4" data-aht="source">יחזקאל ה'</a>, Hashem tells Yechezkel to shave his hair and beard, to burn a third, cut a third, and throw the last third to the wind, as a sign of the destruction and exile of the nation. If Yechezkel was directed to shave all the hair of his face and head, as might be implied by the verses, this would include shaving his sideburns, מעשה שנאסר ב<a href="Vayikra19-27" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ז</a>!<fn>עם זאת יש לציין כי הפסוקים אינם מציינים במפורש כי הוא גילח את פאותיו.</fn></li>
+
<li>ב<a href="Yechezkel5-1-4" data-aht="source">יחזקאל ה'</a>, ה' אומר ליחזקאל לגלח את שערו ואת זקנו, לשרוף שליש מהשיער, לגזור שליש, ולהשליך את השליש האחרון לרוחות, כסימן לחורבן ולגלות של ישראל. אם יחזקאל היה אמור לגלח את כל שיער פניו וראשו, כפי שנשמע מהפסוקים, זה היה כולל גילוח פאותיו, מעשה שנאסר ב<a href="Vayikra19-27" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ז</a>!<fn>עם זאת יש לציין כי הפסוקים אינם מציינים במפורש כי הוא גילח את פאותיו.</fn></li>
<li>Some are similarly troubled by Hoshea's marrying a prostitute (<a href="Hoshea1" data-aht="source">הושע א'</a>). Though such a marriage is prohibited only to a priest, the fact that Hashem tells Hoshea that he will have "יַלְדֵי זְנוּנִים" suggests that his wife continued to sleep with others even after their marriage. ב<a href="Hoshea3-1" data-aht="source">הושע ג'</a>, הדברים יותר מפורשים בציווי להושע "לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת"!</li>
+
<li>יש שמוטרדים גם מנישואיו של הושע עם זונה (<a href="Hoshea1" data-aht="source">הושע א'</a>). אמנם נישואין כאלו אסורים רק לכהן, אך ה' אומר שלהושע יהיו "יַלְדֵי זְנוּנִים", דבר שרומז שאשתו המשיכה לשכב עם אחרים גם לאחר נישואיהם. ב<a href="Hoshea3-1" data-aht="source">הושע ג'</a>, הדברים יותר מפורשים בציווי להושע "לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת"!</li>
 
</ul>
 
</ul>
Does Hashem really command prophets to transgress Biblical law?&#160; Why would Hashem demand of His prophets to engage in behavior which onlookers might find legally problematic?
+
האם ה' באמת מצווה על נביאים לעבור על חוקי התורה? מדוע ה' דרש מנביאיו להתנהג בצורה שנראית בעייתית מבחינה משפטית?
  
 
<h2>משימות מעיקות או מבישות</h2>
 
<h2>משימות מעיקות או מבישות</h2>
<p>A third category of commands are neither shameful nor legally problematic, but simply burdensome or extremely distressing to the prophet:</p>
+
<p>קיימת גם קטגוריה שלישית: פקודות שאינן מבישות או בעייתיות מבחינה משפטית, אלא פשוט מכבידות או מציקות במיוחד עבור הנביא:</p>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>ב<a href="Yirmeyahu13-1-11" data-aht="source">ירמיהו י"ג</a>, כחלק ממעשה סמלי, ירמיהו מתבקש לנסוע הלוך וחזור לפרת. אם הכוונה לנהר פרת הידוע, הדבר כרוך בנסיעות של מאות קילומטרים!</li>
 
<li>ב<a href="Yirmeyahu13-1-11" data-aht="source">ירמיהו י"ג</a>, כחלק ממעשה סמלי, ירמיהו מתבקש לנסוע הלוך וחזור לפרת. אם הכוונה לנהר פרת הידוע, הדבר כרוך בנסיעות של מאות קילומטרים!</li>
<li>ב<a href="Yirmeyahu16" data-aht="source">ירמיהו ט"ז</a>, a life of extreme loneliness is effectively decreed on the prophet when he is prohibited to marry, bear children, or visit a house of feasting or mourning.<fn><multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu16-9" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYeshayahu20-1" data-aht="source">ישעיהו כ':א'</a><a href="AbarbanelYirmeyahu16-9" data-aht="source">ירמיהו ט"ז:ט'</a><a href="AbarbanelYechezkel5-1" data-aht="source">יחזקאל ה':א'</a><a href="AbarbanelHoshea1-2" data-aht="source">הושע א':ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> מציין עוד כי הפעולות הללו הן מצוות חיוביות (הספד מתים ושמחת הכלה הם חלק מן המצווה של "גמילות חסדים", בעוד שהולדת ילדים היא קיום הציווי של "פְּרוּ וּרְבוּ"), כך שזה מוזר שהקב"ה ימנע מירמיהו לקיים התחייבויות מסוג זה.</fn>&#160; Yechezkel is similarly commanded not to eulogize, mourn, or cry after the death of his wife (<a href="Yechezkel24-15-24" data-aht="source">יחזקאל כ"ד</a>).</li>
+
<li>ב<a href="Yirmeyahu16" data-aht="source">ירמיהו ט"ז</a>, חיים של בדידות קיצונית נכפים על הנביא: אסור לו להתחתן, להוליד ילדים, או לבקר בבית משתה או אבל.<fn><multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu16-9" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYeshayahu20-1" data-aht="source">ישעיהו כ':א'</a><a href="AbarbanelYirmeyahu16-9" data-aht="source">ירמיהו ט"ז:ט'</a><a href="AbarbanelYechezkel5-1" data-aht="source">יחזקאל ה':א'</a><a href="AbarbanelHoshea1-2" data-aht="source">הושע א':ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> מציין עוד כי הפעולות הללו הן מצוות חיוביות (הספד מתים ושמחת הכלה הם חלק מן המצווה של "גמילות חסדים", בעוד שהולדת ילדים היא קיום הציווי של "פְּרוּ וּרְבוּ"), כך שזה מוזר שהקב"ה ימנע מירמיהו לקיים התחייבויות מסוג זה.</fn> יחזקאל מצווה באופן דומה לא לספוד, להתאבל, או לבכות אחרי מות אשתו (<a href="Yechezkel24-15-24" data-aht="source">יחזקאל כ"ד</a>).</li>
<li>ב<a href="Yechezkel4" data-aht="source">יחזקאל ד'</a>, Yechezkel is directed to lie on his left side for 390 days and then his right side for 40 more days to "לשאת את עוונותיהם" של יהודה וישראל. Hashem further tells him that that he will tie him with rope so that he not turn from side to side during his symbolic besiegement (perhaps implying that, for months, he was to spend the entire day lying on his side!).&#160;</li>
+
<li>ב<a href="Yechezkel4" data-aht="source">יחזקאל ד'</a>, יחזקאל מצווה לשכב על צד שמאל במשך 390 יום ואז על צד ימין במשך 40 יום נוספים כדי "לשאת את עוונותיהם" של יהודה וישראל. ה' אומר שהוא יקשור אותו בחבל כדי שלא יפנה מצד לצד במהלך ה"מצור" הסמלי שלו (דבר שאולי רומז שבמשך חודשים הוא היה צריך לבלות את כל היום בשכיבה על הצד!).</li>
 
</ul>
 
</ul>
These demands seem like a huge personal price to pay in order to relay certain messages to the people.&#160; Was dooming Yirmeyahu to a life of bachelorhood really necessary? Was forcing Yechezkel to react stoically to a loved one's death the only way to teach the nation that they, too, would eventually have no tears left? Moreover, how effective were these symbolic acts?&#160; Would the people have necessarily connected Yirmeyahu's single status and asocial behavior to any Divine message?&#160; Who would have witnessed the symbolic act at the Euphrates or Yechezkel's lying on his side?
+
<p>דרישות אלה נראות כמו מחיר אישי עצום שהנביא משלם כדי להעביר את נבואתו לעם. האם באמת היה צריך לגזור על ירמיהו חיי רווקות? האם לא הייתה דרך קלה יותר ללמד את העם שיום אחד ייגמרו להם הדמעות, מאשר לאסור על יחזקאל להתאבל על מות אשתו? יתרה מזאת, מה הייתה מידת היעילות של המעשים הסמליים הללו? האם אנשים הבינו את הקשר בין הבדידות של ירמיהו לבין למסר א-לוהי כלשהו? מי בכלל ראה את המעשה הסמלי בפרת או את השכיבה של יחזקאל על הצד?</p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 12:32, 14 December 2019

מעשי נביאים תמוהים

הקדמה

השפלה בצו א-לוהי?

סביר שרוב אנשים לא היו מקנאים בחיים של נביאים. לא קל לקום כל יום ולנזוף באנשים שלא רוצים לעשות תשובה ולהתריע על חורבן לעם שלא מקשיב. לעתים קרובות, עם ישראל לעג לנביאים, כלא אותם, ואיים עליהם פיזית, כאשר השלטון או ההמונים לא אהבו את המסר של הנביא. אך לעיתים, המשימה הנבואית עצמה היא שגרמה להשפלה, כאשר ה' הורה לנביא לעשות מעשים משונים כסימן לאומה. חלק מהמקרים המטרידים יותר הם:

  • ישעיהו הולך ערום ויחף – בישעיהו כ', הנביא נצטווה להסיר את שקו ואת נעליו ולהסתובב בעירום ל"שָׁלֹשׁ שָׁנִים" כ"אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ".
  • אכילת "עֻגַת שְׂעֹרִים... בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם" – ביחזקאל ד', יחזקאל מצווה לאכול מנות דלות של לחם שעורים האפויות בתוך (או על גבי) צואה, לסמל את הרעב העתיד לבוא על ידי המצור הבבלי על ירושלים (יחזקאל ד׳:ט'-י"ז).

כיצד עלינו להבין את ההוראות האלה? מדוע ה' מנחה נביאים להתנהג בצורה מביכה? האם מעשים כאלו לא יגרמו להפחתת ההערכה של העם כלפי הנביא? האם באמת אנשים יצייתו להוראות של נביא שאוכל צואה או ייקחו ברצינות אדם שמסתובב בעירום? האם ה' לא היה יכול להעביר את המסרים הללו באמצעים שלא היו פוגעים כל כך במוניטין של נביאיו?

ציווי לעשות עבירה

לפחות בשני מקרים נראה כי פקודות ה' לא רק גורמות לבושה, אלא גם מכריחות את הנביא לעבור על מצוות אחרות.

  • ביחזקאל ה', ה' אומר ליחזקאל לגלח את שערו ואת זקנו, לשרוף שליש מהשיער, לגזור שליש, ולהשליך את השליש האחרון לרוחות, כסימן לחורבן ולגלות של ישראל. אם יחזקאל היה אמור לגלח את כל שיער פניו וראשו, כפי שנשמע מהפסוקים, זה היה כולל גילוח פאותיו, מעשה שנאסר בויקרא י"ט:כ"ז!1
  • יש שמוטרדים גם מנישואיו של הושע עם זונה (הושע א'). אמנם נישואין כאלו אסורים רק לכהן, אך ה' אומר שלהושע יהיו "יַלְדֵי זְנוּנִים", דבר שרומז שאשתו המשיכה לשכב עם אחרים גם לאחר נישואיהם. בהושע ג', הדברים יותר מפורשים בציווי להושע "לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת"!

האם ה' באמת מצווה על נביאים לעבור על חוקי התורה? מדוע ה' דרש מנביאיו להתנהג בצורה שנראית בעייתית מבחינה משפטית?

משימות מעיקות או מבישות

קיימת גם קטגוריה שלישית: פקודות שאינן מבישות או בעייתיות מבחינה משפטית, אלא פשוט מכבידות או מציקות במיוחד עבור הנביא:

  • בירמיהו י"ג, כחלק ממעשה סמלי, ירמיהו מתבקש לנסוע הלוך וחזור לפרת. אם הכוונה לנהר פרת הידוע, הדבר כרוך בנסיעות של מאות קילומטרים!
  • בירמיהו ט"ז, חיים של בדידות קיצונית נכפים על הנביא: אסור לו להתחתן, להוליד ילדים, או לבקר בבית משתה או אבל.2 יחזקאל מצווה באופן דומה לא לספוד, להתאבל, או לבכות אחרי מות אשתו (יחזקאל כ"ד).
  • ביחזקאל ד', יחזקאל מצווה לשכב על צד שמאל במשך 390 יום ואז על צד ימין במשך 40 יום נוספים כדי "לשאת את עוונותיהם" של יהודה וישראל. ה' אומר שהוא יקשור אותו בחבל כדי שלא יפנה מצד לצד במהלך ה"מצור" הסמלי שלו (דבר שאולי רומז שבמשך חודשים הוא היה צריך לבלות את כל היום בשכיבה על הצד!).

דרישות אלה נראות כמו מחיר אישי עצום שהנביא משלם כדי להעביר את נבואתו לעם. האם באמת היה צריך לגזור על ירמיהו חיי רווקות? האם לא הייתה דרך קלה יותר ללמד את העם שיום אחד ייגמרו להם הדמעות, מאשר לאסור על יחזקאל להתאבל על מות אשתו? יתרה מזאת, מה הייתה מידת היעילות של המעשים הסמליים הללו? האם אנשים הבינו את הקשר בין הבדידות של ירמיהו לבין למסר א-לוהי כלשהו? מי בכלל ראה את המעשה הסמלי בפרת או את השכיבה של יחזקאל על הצד?