Bizarre Prophetic Commands/1/he
מעשי נביאים תמוהים
הקדמה
השפלה בצו א-לוהי?
רוב האנשים כנראה לא מקנאים בחיים של נביאים. לא קל לקום כל יום ולנזוף באנשים שלא רוצים לעשות תשובה ולהתריע על חורבן לעם שלא מקשיב. לעתים קרובות, עם ישראל לעג לנביאים, כלא אותם, ואיים עליהם פיזית כשהמסר שלהם לא התאים להמונים או להנהגה. אך לעיתים, המשימה הנבואית עצמה היה שגרמה להשפלה, כאשר ה' הורה לנביא לעשות מעשים משונים כסימן לאומה. חלק מהמקרים המטרידים יותר הם:
- ישעיהו הולך ערום ויחף – בישעיהו כ', הנביא נצטווה להסיר את שקו ואת נעליו ולהסתובב בעירום ל"שָׁלֹשׁ שָׁנִים" כ"אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ".
- אכילת "עֻגַת שְׂעֹרִים... בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם" – ביחזקאל ד', יחזקאל מצווה לאכול מנות דלות של לחם שעורים, האפויות בתוך (או על גבי) צואה כסימן לרעב העתיד לבוא על ידי המצור הבבלי על ירושלים (יחזקאל ד׳:ט'-י"ז).
כיצד עלינו להבין את ההוראות האלה? מדוע ה' מנחה נביאים להתנהג בצורה מביכה? האם מעשים כאלו לא יגרמו להפחתת ההערכה של העם את הנביא? האם באמת אנשים יצייתו להוראות של נביא שאוכל צואה או ייקחו ברצינו אדם שמסתובב בעירום? האם שה' לא היה יכול להעביר את המסרים הללו באמצעים שלא היו פוגעים כל כך במוניטין של נביאיו?
ציווי לעשות עבירה
בשני מקרים לפחות נראה כי פקודות ה' לא רק גורמות לבושה, אלא גם מכריחים את הנביא לעבור על מצוות אחרות.
- ביחזקאל ה', ה' אומר ליחזקאל לגלח את שיערו ואת זקנו, לשרוף שליש מהשעיר, לגזור שליש, ולהשליך את השליש האחרון לרוחות, כסימן לחורבן ולגלות של ישראל. אם יחזקאל היה אמור לגלח את כל שיער פניו וראשו, כפי שנשמע מהפסוקים, זה היה כולל גילוח פאותיו, מעשה שנאסר בויקרא י"ט:כ"ז!1
- חלקנו מוטרדים גם מנישואיו של הושע עם זונה (הושע א'). אמנם נישואין כאלה אסורים רק לכהן, אך ה' אומק שלהושע יהיו "יַלְדֵי זְנוּנִים", דבר שרומז שאשתו המשיכה לשכב עם אחרים גם לאחר נישואיהם. בהושע ג', הדברים יותר מפורשים בציווי להושע "לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת"!
האם האשם באמת מצווה על נביאים לעבור על חוקי התורה? מדוע ה' דרש מנביאיו להתנהג בצורה שנראית בעייתית מבחינה משפטית?
משימות מעיקות או מבישות
קטגוריה שלישית של פקודות אינן מבישות או בעייתיות מבחינה משפטית, אלא פשוט מכבידות או מציקות במיוחד עבור הנביא:
- בירמיהו י"ג, כחלק ממעשה סמלי, ירמיהו מתבקש לנסוע הלוך וחזור לפרת. אם הכוונה לנהר פרת הידוע, הדבר כרוך בנסיעות של מאות קילומטרים!
- בירמיהו ט"ז, חיים של בדידות קיצונית נכפים על הנביא: אסור לו להתחתן, ללדת ילדים, או לבקר בבית משתה או אבל.2 יחזקאל מצווה באופן דומה לא להספיד, להתאבל או לבכות אחרי מות אשתו (יחזקאל כ"ד).
- ביחזקאל ד', יחזקאל מצווה לשכב על צד שמאל במשך 390 יום ואז צד ימין במשך 40 יום נוספים כדי "לשאת את עוונותיהם" של יהודה וישראל. ה' אומר שהוא יקשור אותו בחבל כדי שלא יפנה מצד לצד במהלך ה"מצור" הסמלי שלו (דבר שאולי רומז שבמשך חודשים הוא היה צריך לבלות את כל היום בשכיבה על הצד!).
דרישות אלה נראות כמו מחיר אישי עצום שהנביא משלם כדי להעביר את נבואתו לעם. האם באמת היה צריך לגזור על ירמיהו חיי רווקות? האם לא הייתה דרך קלה יותר ללמד את העם שיום אחד ייגמרו להם הדמעות, מאשר לאסור על יחזקאל להתאבל על מות אשתו? יתרה מזאת, כמה יעילים היו המעשים הסמליים הללו? האם אנשים הבינו את הקשר בין הרווקות וההתבודדות של ירמיהו, לבין למסר א-לוהי כלשהו? מי בכלל ראה המעשה הסמלי בפרת או את השכיבה של יחזקאל על הצד?
