משה והסנה באמנות
הקדמה
שלוש היצירות המוצגות כאן, התמונה מתוך הגדת סרייבו מאת אמן אלמוני, (בסביבות 1350),1 השטיח מהמאה ה-17, "הסנה הבוער", המבוסס על עיצובו של שארל לה ברן,2 וMoses Before the Burning Bush (1613) מאת דומניקו פטי,3 מתארות כולן את אותה הסצנה המקראית, התגלות ה' אל משה בסנה הבוער בשמות ג'. כל אחת מהן מדמיינת את מראהו של משה, אופיו, ותגובתו להתגלות באופן שונה למדי.4
תמונות מנוגדות
הגדת סרייבו
בהגדת סרייבו, משה הרזה, שבגדיו תלויים עליו רפויים, עומד בצדו השמאלי של התמונה. נעליו הוסרו, הוא אוחז במטהו ומניע את ידו לכסות את עיניו. התמונה היא של אדם חסיד, כמעט נזירי, הנכנע בענווה לפני ההתגלות. צאנו ממלאים את הפינה הימנית התחתונה של התמונה, בעוד מעליהם ניצב סנה בוער מסוגנן במקצת, עם רמז בלבד לכנף מלאך בחלקו העליון. צבע החֵלוּד של בגדי משה תואם את הצבע האדמדם-צהבהב של הסנה, ומשמש לחיבור בין השניים.
השטיח (לה ברן)
השטיח מתאר לא את המפגש הראשוני של משה עם הסנה הבוער, אלא את הרגע המאוחר יותר בסיפור שבו מטהו הופך לנחש. משה שרירי אך מבוגר מעט יותר, עם שיבה כבר ניכרת בזקנו, כורע לצד הנחש, נבהל ממה שהוא רואה. עם זאת, רוב התמונה מוקדש לסנה עצמו, המתואר בעלווה ירוקה צפופה וללא סימני בעירה. מלאך, או אולי אלוהים, מופיע מתוכו בענן זוהר, מצביע אל המרחק, כנראה שולח את משה לדבר עם פרעה.
פטי
ציורו של פטי, לעומת זאת, כולו סובב סביב משה. הוא יושב במרכז הציור וממלא אותו. הוא מתואר כאיש צעיר, שרירי וחזק, אך תנוחתו היא של אדם במנוחה, שרוי במחשבות. כמעט שאין שמים לב שהוא באמצע הסרת נעליו. מימינו בוער הסנה, ובפינה השמאלית התחתונה ראש כבש בודד מציץ החוצה. אפשר להבחין רק בקושי בחלק ממטה הרועה שלו המונח על הרצפה. התמונה כהה, ומעניקה לציור תחושה מהורהרת.
יחס לטקסט המקראי
בחירות האמנים משקפות עמימויות מסוימות בטקסט המקראי ועמדות פרשניות אפשריות שונות:
אופיו של משה
משה של פטי, על גופו השרירי והחזק, עומד בניגוד חד למשה הרזה של הגדת סרייבו. בעוד שהאחרון מכסה את עיניו ונראה נרעש למראה שהוא חוזה, הראשון מביט ישר קדימה, שקוע במחשבות, וללא סימני פחד.5 אפשר בקלות לדמיין את משה של פטי הורג מצרי ומתריס נגד פרעה, בעוד משה של סרייבו, לעומת זאת, נראה כמי שמיטיב יותר להתקשר עם האל. משה של לה ברן הוא תערובת. הוא כשיר גופנית ואינו נראה כנוע לפני ה', אך עם זאת הוא נכבש בפחד. התמונות המנוגדות מעוררות תהייה באשר לטבעו של משה כפי שהוא מתואר בתנ"ך. כיצד מתיישב הדימוי הבטוח של משה המרדן מפרק ב' בשמות עם משה החרד והמסויג של פרקים ג'-ד'? האם משה הוא איש העם או איש אלוהים מיסטי? ראו משה להרחבה.
גילו של משה
משה השרירי של פטי נראה בשיא כוחו. משה של לה ברן מגלה סימני שיבה מסוימים בזקנו, אך אינו נראה מבוגר בהרבה. בן כמה היה משה כאשר ה' נגלה אליו בסנה? קריאה פשוטה של שמות מרמזת שהיה זה זמן קצר לפני שובו של משה למצרים וגישתו אל פרעה. מכיוון שידוע לנו שמשה היה בן 80 כאשר חולל את האותות והמופתים לפני פרעה,6 נראה שמשה היה בן אותו הגיל כאשר קיבל את החזון. יש הסבורים, עם זאת, שחלף זמן רב למדי בין ניסיונו הראשון הכושל של משה לנהל משא ומתן בפרק ה' לבין ניסיונו השני בפרק ז'. הדבר היה מאפשר משה צעיר בהרבה.7 ראו שמונים השנים הראשונות של משה.
המלאך
בעוד שפטי אינו מתאר כלל מלאך היוצא מן הסנה, ואמן הגדת סרייבו רק רומז לו,8 השטיח מדגיש דמות זו שנראית אנושית למדי, פרט להילת האור שסביבה.9 עם זאת, אין זה ברור מן התמונה האם דמות זו נועדה להיות מלאך או ה' עצמו. זוהי עמימות העולה גם מן הטקסט המקראי. שמות ג':ב' מזכיר מלאך המדבר אל משה, בעוד שבפסוק ד' אנו קוראים שה' עצמו קורא לו.10 יתרה מזאת, אין זה ברור אם משה בכלל ראה את דמותו של מלאך. אף שפסוק ב' אומר ש"מלאך ה' נראה אליו בלבת אש", בפסוק ג' משה נראה מבחין רק בתופעה הבלתי טבעית של סנה בוער שאינו אֻכָּל. כיצד עונים על שאלות אלה קשור לתפיסתו של האדם את הנבואה, ההתגלות, והיחס שבין ה' למשה. ראו מלאכים.
הסנה
תיאוריהם של שלושת האמנים לסנה עצמו שונים מאוד זה מזה. בהגדת סרייבו הסנה נראה כמעט כמו עץ, בעוד שהסנה של פטי נראה כמו מקל בלבד עם עלים ספורים. שניהם עומדים בניגוד לירק השופע בשטיח. איזה מהם קרוב יותר לטקסט המקראי? למעשה, זהותו של הסנה שנויה במחלוקת בין רבים ואינה ברורה, מה שמאפשר הצעות רבות. לעיתים קרובות הבחירה קשורה לסמליות המוענקת לחזון. האם הסנה שפל כדי לייצג את מעמדם השפל של בני ישראל,11 או ענוותנותו של ה' בהתגלותו למשה?12 או שמא הוא שיח ורדים מלא קוצים, סמל לישראל המוקפים באויביהם?13 ראו סנה להרחבה.