Difference between revisions of "Channah's Prayer/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| (7 intermediate revisions by one other user not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>תפילת חנה</h1> | <h1>תפילת חנה</h1> | ||
<h2>אישי או לאומי?</h2> | <h2>אישי או לאומי?</h2> | ||
| − | <p>התפילה השנייה של חנה (<a href="ShemuelI2-1-10" data-aht="source">שמואל א' ב':א'-י'</a>) באה בעקבות לידת בנה שמואל ומילוי נדרה להקדיש אותו לה'. פתיחת התפילה, "עָלַץ לִבִּי בַּי"י רָמָה קַרְנִי בַּי"י", נראית כפתיחה לתפילת | + | <p>התפילה השנייה של חנה (<a href="ShemuelI2-1-10" data-aht="source">שמואל א' ב':א'-י'</a>) באה בעקבות לידת בנה שמואל ומילוי נדרה להקדיש אותו לה'. פתיחת התפילה, "עָלַץ לִבִּי בַּי"י רָמָה קַרְנִי בַּי"י", נראית כפתיחה לתפילת שבח והודיה על כך שה' נזקק לבקשתה ונתן לה בן. אולם באופן מפתיע, בהמשך התפילה, לידת שמואל מוזכרת לכל היותר פעם אחת.<fn>ראו <a href="ShemuelI2-1-10" data-aht="source">שמואל א׳ ב׳:ה׳</a> "עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה".  בעוד ש<multilink><a href="PesiktaRabbati43" data-aht="source">פסיקתא רבתי</a><a href="PesiktaRabbati43" data-aht="source">מ"ג</a><a href="Pesikta Rabbati" data-aht="parshan">אודות פסיקתא רבתי</a></multilink> ומדרש שמואל (השוו <multilink><a href="RashiShemuelI2-1-10" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemuelI2-1-10" data-aht="source">שמואל א' ב':א'-י'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>) הבינו את הפסוק הזה כמתייחס לתהפוכות החיים האישיים של חנה ופנינה, ברמה הפשוטה זה קשה, שכן חנה ילדה רק ילד אחד עד לנקודה זו.</fn> במקום זאת, התפילה פונה פתאום לעיסוק בדימויי קרב, כולל אזכורים של אויבים ("רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי"), ישועה ("שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ"), ולוחמים ("קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל"). הקורא נותר אפוא תוהה: מיהו אויב זה וממי או ממה ניצלה חנה?<br/>סיום השיר תמוה עוד יותר, שכן בו חנה מבקשת מה' לחזק את "מַלְכּוֹ" ו"מְשִׁיחוֹ" ("וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ"), למרות שלא הייתה מלוכה באותה תקופה. לאיזה מלך היא מתכוונת?<fn>ראו גם <a href="Channah's Prayer and David's Song" data-aht="page">שירת חנה ושירת דוד</a>.</fn> מדוע היא מזכירה את המלך בתפילת הודיה אישית? מגוון זה של נושאים ודימויים מעלה את השאלה האם מסתתר פה סיפור מורכב יותר ממה שציפינו.</p> |
<h2>"וַתִּתְפַּלֵּל" – בקשה או הודאה?</h2> | <h2>"וַתִּתְפַּלֵּל" – בקשה או הודאה?</h2> | ||
| − | המלה "וַתִּתְפַּלֵּל" | + | <p>המלה "וַתִּתְפַּלֵּל" מופיעה פעמיים בקטע הקצר שעוסק בסיפור חנה בשני הפרקים הראשונים בשמואל א'. בהופעתה הראשונה, "וַתִּתְפַּלֵּל עַל י"י וּבָכֹה תִבְכֶּה" ‎(<a href="ShemuelI1" data-aht="source">שמואל א׳ א׳:י'</a>)‎‏, נראה שהיא מתארת בבירור את בקשת חנה שה' יעניק לה בן. אכן, כמעט כל המופעים של הפועל "להתפלל" במקרא מתייחסים לתפילת בקשה.<fn>לרשימה מלאה של הפסוקים המקראיים, ראו השורש <a href="https://mg.alhatorah.org/Concordance/6419">"פלל" בקונקורדנציה</a>. ראו גם את הניסוחים של ירושלמי ברכות ג':ג': "וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו" ובבלי ברכות כ': (לפי מקצת נוחסאות): "וחייבות בתפלה דרחמי היא".  להרחבה, ראו <a href="$" data-aht="page">תפילה</a>.</fn> אחד החריגים האפשריים הבודדים<fn>תפילת יונה (<a href="Yonah2-1-10" data-aht="source">יונה ב'</a>) היא הקבלה מעניינת, מכיוון שלמרות שההקשר שלה מרמז שזו עתירה להינצל מטביעה, אין בה בקשות אלא הודאה.  ראו <multilink><a href="REliezerofBeaugencyYonah2-2" data-aht="source">ר׳ אליעזר מבלגנצי</a><a href="REliezerofBeaugencyYonah2-2" data-aht="source">יונה ב':ב'</a><a href="R. Eliezer of Beaugency" data-aht="parshan">אודות ר׳ אליעזר מבלגנצי</a></multilink> המקשר בינה לתפילת חנה ומציע ששתיהן תפילות שבח. מקרה נוסף שניתן לדון בו הוא <a href="ShemuelII7-18-29" data-aht="source">שמואל ב׳ ז׳:כ״ז</a>.</fn> הוא האזכור השני של "וַתִּתְפַּלֵּל" בראש התפילה השנייה של חנה (ב<a href="ShemuelI2-1-10" data-aht="source">פרק ב'</a>). האם מדובר כאן בבקשה נוספת, ואם כן, מה חנה מבקשת? או שמא מדובר בשימוש חריג במלה "תפילה" במשמעות של שבח או הודיה לצורך סגירת המעגל שנפתח בתפילה הראשונית של חנה? במלים אחרות, האם מדובר ב"תפילת בקשה" או ב"שירה"?</p> |
<h2>שאלות נוספות</h2> | <h2>שאלות נוספות</h2> | ||
| − | <p> | + | <p>מספר שורות נוספות בתפילת חנה גם מעוררות שאלות:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>"אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה"</b> – | + | <li><b>"אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה"</b> – למי פונות המלים הללו? לאיזה סוג דיבור חנה מביעה התנגדות?</li> |
| − | <li><b>תהפוכות חיים</b> – | + | <li><b>תהפוכות חיים</b> – התפילה של חנה בנויה סביב אזכורים של רצף של שינויים בגורל, שמדגיש שהחזקים יכולים להיחלש והחלשים יכולים להתחזק. מדוע חנה מזכירה את הדוגמאות הללו? האם היא מנסה לנחם את המיואשים, לערער את תחושת הביטחון של החזקים, או גם וגם?</li> |
| − | <li><b>"י"י יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם..."</b> – | + | <li><b>"י"י יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם..."</b> – האם ה' הוא מושא המשפט הזה או מען הבקשה? אם הוא מושא המשפט, מדוע חנה מתפללת לתבוסת אויביו? אם ה' הוא מען הבקשה, לאויבי מי היא מתכוונת? כך או כך, איך המשפט הזה קשור לשאר התפילה?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 21:31, 3 October 2019
תפילת חנה
הקדמה
אישי או לאומי?
התפילה השנייה של חנה (שמואל א' ב':א'-י') באה בעקבות לידת בנה שמואל ומילוי נדרה להקדיש אותו לה'. פתיחת התפילה, "עָלַץ לִבִּי בַּי"י רָמָה קַרְנִי בַּי"י", נראית כפתיחה לתפילת שבח והודיה על כך שה' נזקק לבקשתה ונתן לה בן. אולם באופן מפתיע, בהמשך התפילה, לידת שמואל מוזכרת לכל היותר פעם אחת.1 במקום זאת, התפילה פונה פתאום לעיסוק בדימויי קרב, כולל אזכורים של אויבים ("רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי"), ישועה ("שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ"), ולוחמים ("קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל"). הקורא נותר אפוא תוהה: מיהו אויב זה וממי או ממה ניצלה חנה?
סיום השיר תמוה עוד יותר, שכן בו חנה מבקשת מה' לחזק את "מַלְכּוֹ" ו"מְשִׁיחוֹ" ("וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ"), למרות שלא הייתה מלוכה באותה תקופה. לאיזה מלך היא מתכוונת?2 מדוע היא מזכירה את המלך בתפילת הודיה אישית? מגוון זה של נושאים ודימויים מעלה את השאלה האם מסתתר פה סיפור מורכב יותר ממה שציפינו.
"וַתִּתְפַּלֵּל" – בקשה או הודאה?
המלה "וַתִּתְפַּלֵּל" מופיעה פעמיים בקטע הקצר שעוסק בסיפור חנה בשני הפרקים הראשונים בשמואל א'. בהופעתה הראשונה, "וַתִּתְפַּלֵּל עַל י"י וּבָכֹה תִבְכֶּה" (שמואל א׳ א׳:י'), נראה שהיא מתארת בבירור את בקשת חנה שה' יעניק לה בן. אכן, כמעט כל המופעים של הפועל "להתפלל" במקרא מתייחסים לתפילת בקשה.3 אחד החריגים האפשריים הבודדים4 הוא האזכור השני של "וַתִּתְפַּלֵּל" בראש התפילה השנייה של חנה (בפרק ב'). האם מדובר כאן בבקשה נוספת, ואם כן, מה חנה מבקשת? או שמא מדובר בשימוש חריג במלה "תפילה" במשמעות של שבח או הודיה לצורך סגירת המעגל שנפתח בתפילה הראשונית של חנה? במלים אחרות, האם מדובר ב"תפילת בקשה" או ב"שירה"?
שאלות נוספות
מספר שורות נוספות בתפילת חנה גם מעוררות שאלות:
- "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה" – למי פונות המלים הללו? לאיזה סוג דיבור חנה מביעה התנגדות?
- תהפוכות חיים – התפילה של חנה בנויה סביב אזכורים של רצף של שינויים בגורל, שמדגיש שהחזקים יכולים להיחלש והחלשים יכולים להתחזק. מדוע חנה מזכירה את הדוגמאות הללו? האם היא מנסה לנחם את המיואשים, לערער את תחושת הביטחון של החזקים, או גם וגם?
- "י"י יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם..." – האם ה' הוא מושא המשפט הזה או מען הבקשה? אם הוא מושא המשפט, מדוע חנה מתפללת לתבוסת אויביו? אם ה' הוא מען הבקשה, לאויבי מי היא מתכוונת? כך או כך, איך המשפט הזה קשור לשאר התפילה?
