Channah's Prayer/1/he

תפילת חנה

הקדמה

אישי או לאומי?

התפילה השנייה של חנה (שמואל א' ב':א'-י') באה בעקבות לידת בנה שמואל ומילוי נדרה להקדיש אותו לה'. פתיחת התפילה, "עָלַץ לִבִּי בַּי"י רָמָה קַרְנִי בַּי"י", נראית כפתיחה לתפילת הודיה ושבח על כך שה' ענת לבקשתה ונתן לה בן. אולם באופן מפתיע, בהמשך התפילה לידת שמואל מוזכרת לכל היותר פעם אחת ובדרך אגב.¹ במקום זאת, התפילה פונה הפתאום לעיסוק בדימויי קרב, כולל אזכורים של אויבים ("רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי"), ישועה ("שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ"), ולוחמים  ("קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל"). הקורא נותר אפוא תוהה: מיהו אויב זה וממי או ממה ניצלה חנה?

סיום השיר תמוה עוד יותר, שכן חנה מבקשת מה' לחזק את "מַלְכּוֹ" ו"מְשִׁיחוֹ" ("וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ"), למרות שלא הייתה מלוכה באותה תקופה. לאיזה מלך היא מתכוונת?² מדוע היא מזכירה את המלך בתפילת הודיה אישית? מגוון זה של נושאים ודימויים מעלה שאלה אם מסתתר פה סיפור מורכב יותר ממה שציפינו.

"וַתִּתְפַּלֵּל" – בקשה או הודאה?

המלה "וַתִּתְפַּלֵּל" מופיעה פעמיים בקטע הקצר שעוסק בסיפור חנה בשני הפרקים הראשונים בשמואל א'. בהופעתה הראשונה, "וַתִּתְפַּלֵּל עַל י"י וּבָכֹה תִבְכֶּה" ‎(שמואל א׳ א׳:י')‎‏, נראה שהיא מתארת ​​בבירור את בקשת חנה לה' להעניק לה בן. אכן, כמעט כל המופעים של הפועל "להתפלל" במקרא מתייחסים לתפילת בקשה.³ אחד החריגים האפשריים הבודדים⁴ הוא האזכור השני של "וַתִּתְפַּלֵּל" בראש התפילה השנייה של חנה (בפרק ב'). האם מדובר פה בבקשה נוספת, ואם כן, מה חנה מבקשת? או שמא מדובר בשימוש חריג במלה "תפילה" במשמעות של שבח או הודיה המשמש לסגירת המעגל שנפתח בתפילה הראשונית של חנה? במלים אחרות האם מדובר ב"תפילת בקשה" או ב"שירה"?

שאלות נוספות

מספר שורות נוספות בתפילת חנה גם מעוררות שאלות:

"אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה" - 
תהפוכות חיים - 
"י"א יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם ..." - האם האשם מושא המשפט הזה או פשוט כתובת הבקשה? אם הראשונה, מדוע חנה מתפללת לתבוסת אויבי האשם? אם האחרונה, על מי? אויבים היא מדברת? כך או כך, איך המשפט הזה קשור לשאר התפילה?

Several other lines of Channah's prayer raise questions as well:

• "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה" – למי פונות המילים האלה? מול סוג דיבור חנה מביעה התנגדות?
• תהפוכות חיים – התפילה של חנה בנויה סביב אזכורים של רצף של שינויים בגורל, שמגדיש שהחזקים יכולים להיחלש והחלשים יכולים להתחזק. מדוע חנה מזכירה את הדוגמאות הללו? האם היא מנסה לנחם את המיואשים, לערער את תחושות הביטחון של החזקים, או גם וגם?
• "י"י יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם..." – Is Hashem the object of this sentence or simply the address of the request?  If the former, why is Channah praying for the defeat of Hashem's enemies?  If the latter, about whose enemies is she speaking?  Either way, how is this sentence connected to the rest of the prayer?

¹ ראו שמואל א׳ ב׳:ה׳ "עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה".  בעוד שפסיקתא רבתימ"גאודות פסיקתא רבתי ומדרש שמואל (השוו רש"ישמואל א' ב':א'-י'אודות ר' שלמה יצחקי) הבינו את הפסוק הזה כמתייחס לתהפוכות החיים האישיים של חנה ופנינה, ברמה הפשוטה זה קשה, שכן חנה ילדה רק ילד אחד עד לנקודה זו.

² ראו גם שירת חנה ושירת דוד.

³ לרשימה מלאה של הפסוקים המקראיים, ראו השורש "פלל" בקונקורדנציה. ראו גם את הניסוחים של ירושלמי ברכות ג':ג': "וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו" ובבלי ברכות כ': (לפי מקצת נוחסאות): "וחייבות בתפלה דרחמי היא".  להרחבה, ראו תפילה.

⁴ תפילת יונה (יונה ב') היא הקבלה מעניינת, מכיוון שלמרות שההקשר שלה מרמז שזו עתירה להינצל מטביעה, אין בה בקשות אלא הודאה.  ראו ר׳ אליעזר מבלגנצייונה ב':ב'אודות ר׳ אליעזר מבלגנצי המקשר בינה לתפילת חנה ומציע ששתיהן תפילות שבח. מקרה נוסף שניתן לדון בו הוא שמואל ב׳ ז׳:כ״ז.