EN/HEע/E

Chronology of Melakhim II 14-15

Sources

Melakhim II 14:1-2מלכים ב י״ד:א׳-ב׳

(1) In the second year of Joash son of Joahaz king of Israel began Amaziah the son of Joash king of Judah to reign. (2) He was twenty and five years old when he began to reign; and he reigned twenty and nine years in Jerusalem; and his mother's name was Jehoaddan of Jerusalem.

(א) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְיוֹאָשׁ בֶּן יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה. (ב) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמׇלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ [יְהוֹעַדָּן] (יהועדין) מִן יְרוּשָׁלָ‍ִם.

Melakhim II 14:17מלכים ב י״ד:י״ז

And Amaziah the son of Joashking of Judah lived after the death of Jehoash son of Jehoahaz king of Israel fifteen years.

וַיְחִי אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

Melakhim II 14:23מלכים ב י״ד:כ״ג

In the fifteenth year of Amaziah the son of Joash king of Judah Jeroboam the son of Joash king of Israel began to reign in Samaria, and reigned forty and one years.

בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרׇבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה.

Melakhim II 15:1-2מלכים ב ט״ו:א׳-ב׳

(1) In the twenty and seventh year of Jeroboam king of Israel began Azariah son of Amaziah king of Judah to reign. (2) Sixteen years old was he when he began to reign; and he reigned two and fifty years in Jerusalem; and his mother's name was Jecoliah of Jerusalem.

(א) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרׇבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה. (ב) בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמׇלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ יְכׇלְיָהוּ מִירוּשָׁלָ‍ִם.

Melakhim II 15:8מלכים ב ט״ו:ח׳

In the thirty and eighth year of Azariah king of Judah did Zechariah the son of Jeroboam reign over Israel in Samaria six months.

בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרׇבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.

Seder Olam Rabbah 19סדר עולם רבה י״ט

יהוא מלך על ישראל כ״ח שנה. ויאמר ה׳ אל יהוא וגומר מי אמר לו כך יונה בן אמתי. בימים ההם החל ה׳ וגומר מן הירדן מזרח השמש וגומר (מלכים ב י׳) בשנת כ״ג שנה ליואש מלך יהואחז בן יהוא על ישראל י״ז שנה (מלכים ב י״ג). בשנת ל״ז שנה ליואש מלך יהודה מלך יהואש בן יהואחז בן יהוא על ישראל י״ו שנה ואלישע חלה את חליו וגומר (מלכים ב י״ג) היא השנה העשירית ליואש מלך ישראל מיכן אתה מחשב כמה שנים פירנס אלישע את ישראל מי״ט שנה ליהושפט ועד עכשיו היו יותר מס׳ שנה. בשנת ב׳ ליואש מלך ישראל מלך אמציה. בן כ״ה שנה אמציה במלכו וכ״ט שנה מלך בירושלים. בשנת י״ב לאמציה הוא הכה את אדום בגיא מלח וגומר (מלכים ב י״ד). ויהי אחרי בא וגומר ויחר אף ה׳ וגו׳ ויהי בדברו אליו וגומר מה היא העצה אשר יעץ המקום עליו ויועץ אמציה מלך יהודה וגומר (דברי הימים ב כ״ה) וישלח מלך ישראל וגו׳ אמרת הנה הבית וגומר ולא שמע אמציה וגו׳. וינגף יהודה לפני ישראל וגו׳ ואת אמציה וגומר וכל הכסף וגו׳ (דברי הימים ב כ״ה). בו בפרק מת יהואש ובא לו אמציה ירושלים ויהי אמציה בן יואש וגומר ומעת אשר סר אמציה מאחרי ה׳ וגו׳ שמעו מה שאמר לו הנביא. ויקשרו עליו קשר בירושלים וישאהו (דברי הימים ב כ״ה). בן י״ו שנה עוזיהו במלכו ונ״ב שנה וגומר ויהי לדרוש אלהים בימי זכריהו המבין וגומר (דברי הימים ב כ״ו) ובמה הצליחו אלהים הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה ומה תלמוד לומר אחרי שכב המלך עם אבותיו (מלכים ב י״ד) אלא שמלך בימי אבותיו. ד״א מה יהורם אחזיהו ויואש מתו מיתת תחלואים על ידי אחרים כך אמציהו מת מיתת תחלואים ע״י אחרים. עוזיהו וירבעם מלכו כאחת אלא שירבעם מלך בימי אביו שנה אחת שנאמר (מלכים ב י״ג) וירבעם ישב על כסאו. בשנת כ״ז שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה (מלכים ב ט״ו). אפשר לומר כן והלא שניהם מלכו כאחת אלא שמלך מלכות מנוגעת וכן הוא אומר (דברי הימים ב כ״ו) ויהי עוזיהו המלך וגו׳ ואומר כולם נתייחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל (דברי הימים א ה׳) אפשר לומר כן והלא עוזיהו קבר את ירבעם וג׳ מלכים אחריו אלא כל כ״ה שנה שהיה עוזיהו מצורע יותם בנו היה על בית המלך שופט את עם הארץ (דברי הימים ב כ״ו) ירבעם בן יואש מלך מ״א שנה. בשנת ל״ח שנה לעוזיהו מלך יהודה מלך זכריה בן ירבעם וגומר ו׳ חדשים. הוא דבר ה׳ אשר היה אל יהוא וגו׳ בני רבעים וגו׳.

Rashi Melakhim II 14:17-22רש״י מלכים ב י״ד:י״ז-כ״ב

(17) And Amatzyohu … lived, etc. The entire fifteen years, Uzziyohu his son reigned during his lifetime, for so it is written, "And since the time that Amatzyoh turned away from following the Adonoy." (19) They conspired a revolt against him, etc. Because they heard what the prophet said, "that God has made a plan to destroy you." And he fled to Lakish. He was there for the entire fifteen years. (22) After the king lay with his forefathers. After the death of his father Amatzyoh. From here you deduce that Uzziyoh reigned during his father's lifetime. Nevertheless, Eilas was not delivered into his hand until after his father's death, for if he did not reign during his father's lifetime, why was it necessary to state, "after the king lay with his forefathers"? And when you count the days of the Beis [Hamikdosh] according to the years of the kings, if you do not subtract these fifteen years, which are counted for Amatzyoh and Uzziyohu, you will find that it existed four hundred twenty-five years.

(יז) ויחי אמציהו וגו׳ – כל חמש עשרה שנה מלך עוזיהו בנו בחייו, שכן כתוב בדברי הימים: ומעת אשר סר אמציהו מאחר י״י (שם פסוק כ״ז). (יט) ויקשרו עליו וגו׳ – מששמעו מה שאמר הנביא, כי יעץ י״י להשחיתך. וינס לכישה – שם היה כל חמש עשרה שנה. (כב) אחרי שכב המלך עם אבותיו – אחרי מות אמציה אביו, מכאן אתה למד שמלך עוזיה בימי אביו, ומכל מקום לא נתנה אילת בידו עד לאחר מות אביו, שאם לא מלך בחיי אביו למה לו לומר אחרי שכב המלך עם אבותיו, וכשאתה מונה ימי הבית על פי שנות המלכים, אם אינך מחסר ט״ו שנים הללו שנמנית לאמציה ולעוזיהו, תמצא שעמד ארבע מאות ועשרים וחמש.

Rashi Melakhim II 15:1רש״י מלכים ב ט״ו:א׳

In the twenty-seventh year of Yorovom, etc. Is it possible to say so? Did not Uzziyoh and Yorovom reign simultaneously, as was explained just before? What, then, is the meaning of the verse, "In the twenty-seventh year of Yorovom … Azaryoh … became king"? That [from that year] he reigned a plagued kingship, [i.e.,] that he was stricken with tzora'as in the twenty-seventh year of his reign.

בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם וגו׳ – אפשר לומר כן, והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת, כמו שפירש בסמוך, אלא מה תלמוד לומר בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה, שמלך מלכות מנוגעת, למדנו שנתנגע בשנת עשרים ושבע למלכותו.

Rashi Melakhim II 15:8רש״י מלכים ב ט״ו:ח׳

In the thirty-eighth year of Azaryohu king of Yehudah, Zecharyoh … became king. From here too, it is possible to deduce that Azaryoh[u] reigned from the time that Yoash king of Yisroel died, fifteen years during the lifetime of Amatzyoh his father, for if he did not become [king] until his father died, it follows that he did not become [king] until the fifteenth year of Yorovom son of Yoash. Now, since Yorovom reigned forty-one years, it follows that Yorovom died in the twenty-seventh year of Uzziyoh. So, how does [Scripture] state, "In the thirty-eighth year?" Rather, we are forced [to deduce] that Uzziyoh and Yorovom reigned simultaneously, except that Yorovom reigned during the lifetime of his father Yehoash—three years. Therefore [Scripture] states, "and Yorovom had sat on his throne," [i.e., on the throne] that he had already sat. And Uzziyoh became [king] when Yoash died and Yorovom reigned over a complete monarchy. I saw in Seder Olam that Yorovom reigned one year during his father's lifetime, and I do not know whether it is the writers' error, for I cannot reconcile, "In the thirty-eighth year of Azaryohu … Zecharyohu … reigned," except in this manner.

בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו – אף מכאן יש ללמוד שמלך עזריה משמת יואש מלך ישראל חמש עשרה שנה בחיי אמציה אביו, שאם לא עמד עד שמת אביו, נמצא שלא עמד עד בשנת חמש עשרה לירבעם בן יואש, וירבעם מלך ארבעים ואחת, נמצא שמת ירבעם בשנת עשרים ושבע לעוזיה, והיאך הוא אומר בשנת שלשים ושמונה אלא על כרחך, עוזיה וירבעם מלכו כאחת, אלא שירבעם מלך בחיי אביו יהואש שלש שנים, לכך הוא אומר וירבעם ישב על כסאו, שישב כבר, ועוזיה עמד משמת יואש, ומלך ירבעם מלכות שלמה. ובסדר עולם ראיתי, שירבעם מלך בחיי אביו שנה, ואיני יודע אם שבוש הסופרים הוא, שאינו יכול ליישב בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה, אלא בענין זה.

Tosafot Moed Katan 7bתוספות מועד קטן ז׳:

יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו – פירש הר״ר קלונימוס דכתיב (ישעיהו ז) ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם והיינו מנבואת עמוס אע״פ שישעיה אמרה וישעיה נתנבא בשעה שנתנגע עוזיהו כדמוכח קראי שהיה רעש ע״י שרעשו עליונים לשורפו ותחתונים לבלעו הוא מונה לנבואת עמוס שנתנבא שנתים לפני הרעש וישראל גלה יגלה מעל אדמתו (עמוס ז) שאז נגזרה גזירה וכמה יש עד גלות הושע בן אלה שהיה בשנת שש לחזקיהו חשבונו ס״ה שנים ב׳ שנים קודם נגעו וכ״ה דנגעו דעוזיהו נתנגע כ״ה שנים לפני מותו וי״ו דיותם ושש עשרה דאחז ושש לחזקיה היה הגלות הרי ס״ה שנים ויותם בן כ״ה שנים כשמלך וא״כ היה עיבורו בימי חלוטו מכל מקום אין ר׳ יוסי בר׳ יהודה מוקשה די״ל דנתנגע בסוף השנה ועיבורו היתה בתחילת השנה ובפי׳ נביאים פרש״י חשבון זה וכן מוכיח בסדר עולם ומאחר שזה אמת נמצא שצריך ליישב והלא עוזיהו וירבעם מלכו כאחת דהא ירבעם מלך מ״א שנה וא״כ כשמת היה מ״א למלכות עוזיהו והכתוב אומר בשנת שלשים ושמנה לעזריה מלך יהודה מלך זכריה בן ירבעם וא״כ חסר ג׳ שנים וי״ל דמלך ג׳ שנים בחיי אביו וכן הגיה במקצת פירושים דהכי הוה מעשה דזכריה מלך בחיי ירבעם אביו ג׳ שנים.

Radak Melakhim II 14:14,17,22רד״ק מלכים ב י״ד:י"ד, י"ז, כ"ב

(יד) ...וישב שומרונה – אומר בסדר עולם בו בפרק מת יהואש מלך ישראל ובא לו אמציה לירושלם ואמת הוא כי מלך ישראל מת בשנת ארבעה עשר לאמציה לפי חשבון השנים אבל לא נתברר לנו בכמה שנים לאמציהו היתה מלחמת אדום ומלחמת ישראל. (יז) חמש עשרה שנה – זה החשבון ישר כי אמציהו מלך בשנת שתים ליואש ויואש מלך חמשה עשר שנה נמצא כי ארבעה עשר שנה מלך יואש בפני אמציהו ואמציה מלך כ״ט הנה כי ט״ו שנה חיה אמציהו אחרי יואש... (כב) הוא בנה את אילת – ובדברי הימים את אילות ואחד הוא והיתה למלך אדום כמו שכתוב בתורה מאת אחינו בני שעיר מאילת ומעציון גבר וכן אמר בדברי הימים אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום ואפשר כי דוד לקחה ממלך אדום כי מושל היה בכל ארץ אדום כמו שאומר וישם דוד באדום נציבים ובימי יהורם בן יהושפט פשע אדום מתחת יד יהודה ואילות שלקחה דוד השיבוה אליהם ועתה כשמלך עוזיהו לקח אילת ממלך אדום וישיבה ליהודה ועוזיה בנה אותה אחר שהשיבה ליהודה כי לא בנה אותה והיא ביד אדום אלא לאחר שלקחה מידי אדום ואפשר שנהרסו חומותיה בעת הכבוש עד שהוצרך לבנותה וכמו וי״ו זה הן אתה קצפת ונחטא אחר שחטאנו קצפת ובאמרו אחרי שכב המלך עם אבותיו נראה כי קודם שמת אביו מלך שאם לא כן לא הוצרך לומר אחרי שכב המלך ומתי היה אלא אחרי מות אביו אלא קודם שמלך כיון שנס אביו מירושלם מפני הקושרים עליו ולא ידענו מתי הוא זה שקשרו עליו ונס לכישה והנה נראה מהפסוקים כי תכף שנס שם שלחו אחריו והמיתוהו שם ונשאוהו לירושלם וקברוהו והמליכו את בנו ואפשר כי וישלח אחריו שאמר לא היה תכף שהיה בלכיש אלא לאחר זמן ולדברי בעל סדר עולם נראה כי בשובו ממלחמת אדום ונלחם ישראל קשרו עליו עבדיו ומקרא מסייעו בדברי הימים ומעת אשר סר אמציה מאחרי ה׳ ויקשרו עליו קשר וגו׳ ובשובו ממלחמת אדום הוא שסר מאחרי ה׳ שהביא אלהי שעיר ובעל סדר עולם אמר כי בשנת שלש עשרה לאמציהו עשה מלחמת אדום ואם כן הוא בשובו מן המלחמה אחרי שנלחם עם ישראל קשרו עליו עבדיו והמיתוהו כל זה היה בשנת שלש עשרה לאמציהו או בשנת ארבעה עשר והנה נשארו משני מלכותו י״ו שנה או ט״ו שנה כי הכתוב אומר כי עשרים ותשעה שנה מלך בירושלם והיאך היה זה ובסדר עולם אומר גם כן מה תלמוד לומר אחרי שכב המלך עם אבותיו אלא שמלך בחיי אביו ולא פירש כמה ועוד אמר בו טעם אחר מה יהורם ואחזיהו ויואש מתו מיתת תחלואים ע״י אחרים אף אמציהו מת מיתת תחלואים ע״י אחרים לפיכך אמר אחרי שכב המלך עם אבותיו מת כמות אבותיו ורש״י ז״ל כתב כי אותן חמשה עשר שנה לאמציהו משקשרו עליו קשר ומלך עוזיהו ואמציה ישב בלכיש כל אותן חמשה עשר שנה ועוזיהו בנו מלך נראה כן לפי הפסוקים כי הכתוב אומר כי אחר שנקבר אמציהו לקחו כל עם יהודה את עוזיהו בנו וימליכו אותו תחת אביו והוא בן י״ו שנה היאך מלך חמשה עשר שנה בחיי אביו ואם יאמר כי ויקחו כל עם יהודה את עוזיהו כשקשרו על אמציהו ונס לכישה אז המליכו בנו ואז היה בן י״ו שנה לא נראה כן לא במלכים ולא בדברי הימים כי אחר מיתת אביו אומר שהמליכוהו ועוד היאך אומר הכתוב על אמציהו כי תשעה ועשרים מלך והוא לא מלך אלא י״ד שנה ואם היה מתחבא בלכיש ט״ו שנה מה מלכות היה זה ועוד כי לבנו אינו מונה אלא שתים וחמשים שנה והם אחר מות אביו כי כן כתוב כי בן ששה עשר היה במלכו ונ״ב שנה מלך ואותן ט״ו שנה אם תמנה אותן לבנו הרי מלך ס״ז והראיה שהוא מביא מהימים שעמד הבית אינה ראיה כי ב׳ חשבונות תמצא בימי הבית כי אם תמנה מתחלת בנין הבית עד ג׳ ליהויקים שבא עליו נבוכדנצר תמצא ארבע מאות ועשר ושלשה חדשים ואם תמנה עד שחרב הבית מכל וכל בי״א שנה לצדקיהו תמצא ארבע מאות ותשע וששה חדשים ועוד לדבריו כי היה הקשר ט״ו שנה והוא עומד בלכיש היאך היה זה והכתוב אומר כי בנוסו ללכיש שלחו אחריו והמיתו שם ואם אחר ט״ו שנה היה לא היה אומר וישלחו אחריו כי אחריו נראה מיד אחר שנס שם שלחו אחריו, אלא הנראה בזה כי מלחמת אמציהו עם אדום ועם ישראל היתה עד י״ד לאמציהו כי מארבעה עשר ואילך לא יכול להיות כי בשנת ארבעה עשר לאמציהו מת מלך ישראל ואם תרצה לומר כי בשנת שלש עשרה לאמציה היתה המלחמה כמו שאומר בסדר עולם אבל הקשר שקשרו עליו לא היה אלא סמוך למיתתו ומה שאמר בדברי הימים ומעת אשר סר אמציהו מאחרי ה׳ ויקשרו עליו רוצה לומר מעת אשר סר מאחרי ה׳ החלה הרעה לבא עליו שהרי נגף במלחמת ישראל ועוד בכל יום ויום ענינו היה ברע עד סוף ימיו שקשרו עליו עבדיו וזאת קשה מכלם שנס מפניהם לכישה וישלחו אחריו והמיתוהו שם והכתוב קצר וסיפר הרעה האחרונה כי כן דרך הכתוב בהרבה מקומות ומ״ש אחרי שכב המלך עם אבותיו לומר כי תכף שמת אביו החלה ההצלחה לבא כמו שהיה הפכה בחיי אביו כמו שאומר בדברי הימים ובימי דרשו את ה׳ הצליחו האלהים ותחילת הצלחתו הוא שהשיב אילת ליהודה.

Radak Melakhim II 15:1רד״ק מלכים ב ט״ו:א׳

בשנת עשרים ושבע – והלא בשנת י״ד שנה לירבעם מלך עזריה שהרי מלך ירבעם בשנת ט״ו לאמציהו ומלכות אמציהו כ״ט נמצא כי בשנת י״ד לירבעם מת אמציהו ומלך עזריה אלא פי׳ עשרים ושבע לירבעם בסוף מלכותו שהוא י״ד שנה לתחלת מלכותו מלך עזריה כי מ״א מלך ירבעם וי״ד וכ״ז הרי מ״א ובסדר עולם בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך ישראל מלך עזריה וגו׳ וכי אפשר לומר כן והלא ירבעם ועזריה מלכו כאחת אלא שמלך מלוכה מנוגעת פי׳ וכן היו כ״ז או כ״ו לעצמו אם מלכו כאחת כלומר שתחלת מלכותם היתה בזמן אחד ומכאן ואילך מלך מלכות מנוגעת א״כ חצי מלכותו מלכות מנוגעת ואם כן לדבריו למה אמר בשנת עשרים ושבע לירבעם היה לו לומר בשנת כ״ז למלכו מלך מלכות מנוגעת למה תלה הדבר במלכות ירבעם ובדברי רז״ל ג״כ יותם לא היה לעוזיהו אלא בימי חלוטו שהרי בן כ״ה שנה היה במלכו כשמת אביו הנה שנה אחת היה לו לעוזיהו כשנצטרע כשנולד יותם אם כן שימש מטתו בימי חלוטו ולמדו מזה כי מותר למצורע לשמש מטתו בימי חלוטו ומה שאמר הכתוב וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים בימי ספרו הוא הנה הסכימה דעתם כדעת בעל סדר עולם כי ירבעם ועזיהו מלכו כאחת ולא ידעתי מאין היה להם זה ולא יתכן זה לפי הפסוקים אם לא מלך עוזיהו בימי אמציהו אביו י״ד שנה וכבר כתבנו למעלה כי לא יראה זה לפי הפסוקים שאפילו שנה אחת מלך בחייו.

Radak Melakhim II 15:8רד״ק מלכים ב ט״ו:ח׳

בשנת ל׳ ושמנה שנה לעזריהו – אם כדברי רז״ל שעזיהו וירבעם מלכו כאחת היה לו לומר בשנת ארבעים ואחת לעזריהו מלך זכריהו בן ירבעם אלא שנאמרה לדעתם כי זכריהו מלך בחיי אביו ג׳ שנים וזה לא מצאנו בכתוב וגם בעל סדר עולם לא דבר בזה דבר ואותם ג׳ שנים מנה אותם לזכריהו וגם לדברינו יתרים י״א שנה ונאמר כי אותם י״א שנה מלך זכריהו בימי אביו ולא ידענו למה אלא כן נראה לפי החשבון.

Ralbag Melakhim II 15:1רלב״ג מלכים ב ט״ו:א׳

בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה – ידוע כי כשמת אמציה מלך ירבעם ט״ו שנה ולזה יתבאר שכבר מלך עזריה בשנת י״ו למלכות ירבעם והנראה בעיני שהוא מונה כ״ז שנה שהיו עתידים לבא ואחר יכלה מלכו׳ בית יהוא וזה כי ירבעם מלך אחר זה כ״ו שנה ובנו מלך ששה חדשים והם כ״ז שנה מקוטעין.

Ralbag Melakhim II 15:8רלב״ג מלכים ב ט״ו:ח׳

בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה – לפי שכבר מלך ירבעם בחייו עשרים ושש שנה הנה יהיה זה בשנת כ״ז לעזריהו ולזה ידמה שמלך עזריה בחיי אביו י״א שנה כי קשרו עליו קשר בירושלם מעת סר מאחרי ה׳ וינס לכיש ואז המליכו כל עם יהודה את עזריה ומלך בחיי אביו י״א שנה והעד הנאמן על זה הוא אמרו הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבותיו וזה לעדות קצת כי מלך בחיי אביו והיה בן שש עשרה שנה כשהמליכוהו בחיי אביו.

Malbim Melakhim II 15:1מלבי״ם מלכים ב ט״ו:א׳

בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם בחשבון הזה לא מצאו בו כל אנשי חיל ידיהם, שהלא מלך ירבעם בשנת חמש עשרה שנה לאמציה ומלכות אמציה היתה כ״ט שנה, נמצא שאמציה מלך עד שנת ארבע עשרה לירבעם, ובסדר עולם פי׳ שמ״ש בשנת כ״ז לירבעם מלך עוזיה היינו שאז מלך מלכות מנוגעת, והרי״א הקשה על זה שהיה לו לומר בשנת כ״ז למלכות עצמו מלך מלכות מנוגעת כי לפי דעת חכמינו זכרונם לברכה מלך עוזיה וירבעם כאחד, והרי״א פי׳ שמ״ש בשנת עשרים ושבע פי׳ שהיה עתיד למלוך עוד עשרים ושבע שנה, וגם זה אינו נכון דהא אמר אחר כך בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה, והי״ל בשנת עשרים ושבע, ובאמת בחשבון שאמר שזכריה מלך בשנת ל״ח לעוזיה לא נוכל לפרש בו שום פירוש כי כן הולך סדר זה אחר כך במלכות שלום ומנחם בן גדי, ומזה ידענו שירבעם בן יואש מלך שלש שנים קודם לעוזיה, ולכן כלתה מלכותו שנמשכה מ״א שנה בשנת ל״ח לעוזיה ואם כן מלך עוזיה י״ב שנה בחיי אמציה אביו, אולם כבר כתבנו שמעת שכבש יואש את אמציה נכבשה מלכות יהודה תחת מלכות ישראל וזה נמשך עד כ״ד שנה למלכות עוזיה שהוא כ״ז לירבעם שעד אז היתה תחת ממשלת ישראל, ובשנת העשרים ושבע התחזק עוזיה ומלך מלכות חזקה בפני עצמו בלתי נכנע תחת ירבעם וכן לקמן י״ז א׳ כדוגמא זו ומבאר בדברי הימים שבחזקתו גבה לבו ונכנס להקטיר ונצטרע, ואם נאמר כדברי חכמינו זכרונם לברכה שזה היה באמצע מלכות עוזיה ואמרו שיותם נולד בימי חלוטו היה זה שלש שנים אח״ז, וכבר מוכח שעוזיה נתנגע בחיי ירבעם ממש שעמוס נתנבא בימי עוזיה ובימי ירבעם שנתים לפני הרעש הרי ששתי שנים לפני הרעש היה עדיין ירבעם חי, וממ״ש בדברי הימים והמה התיחשו בימי ירבעם ובימי יותם שאמר זה על שיותם היה שופט את הבית מבואר שכבר היה מנוגע בימי ירבעם שזה בשנת הל״ז לעוזיה, וידענו שהיה מנוגע ט״ו שנים לכל הפחות ועל שהיה מנוגע קודם זמן זה אין ראיה מפורשת רק מדרך הסברא כיון שידענו שבכ״ז שנה לירבעם התחזק במלכותו כמ״ש שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עוזיה, מן הסברא שקרוב לזה הזמן נכנס להקטיר כי כן כתוב שבחזקתו גבה לבו עד להשחית, וממ״ש בנבואת הושע ועמוס שנבאו בימי עוזיה יותם וכו׳ ובימי ירבעם בן יואש, למה נזכר ירבעם ? שאם רצה להזכיר מלכי ישראל שבימיהם נבא, הלא היו עוד כמה מלכים אחר ירבעם בימים האלה, וע״כ שהזכיר ירבעם כיון שבתחלת מלכות עוזיה היה כבר תחת יד ירבעם, והיה המלכות ע״ש ירבעם, ועל זה אמר בימי עוזיה ובימי ירבעם היינו בעת שהיה עוזיה תחת יד ירבעם שאז נקראה המלכות ע״ש ירבעם, ובימי עוזיה היינו מכ״ז לירבעם ואילך שאז התחילו ימי עוזיה שמלך בפ״ע ומזה ידענו ששנתים לפני הרעש שנבא עמוס היה עדיין תחת יד ירבעם, וכיון שבשנת כ״ז לירבעם מלך עוזיה בפ״ע היה זה שנה או שנתים לפני הרעש על כל פנים, ומבואר שהרעש היה בשנת הכ״ה או הכ״ו לעוזיה ויותם נולד בימי חלוטו כדברי חכמינו זכרונם לברכה. וכן מבואר ממ״ש בישעיה (ז׳ ח׳) ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם, שהוא נחשב מנבואת עמוס שהיתה שנתים לפני הרעש עד שש לחזקיה שגלו עשרת השבטים מבואר שמן העת ההיא היה כ״ח שנים לעוזיה ט״ו של יותם ט״ז של אחז ושש של חזקיה הוא ס״ה. מבואר שמעת הרעש חי עוזיה כ״ו שנים כדברי חכמינו זכרונם לברכה.

R. Moshe Ehrenreich Hoshea 1:1ר' משה ערענרייך הושע א':א'

בימי עזיה – משנה ראשונה לעזיהו, שהיא כ"ז לירבעם בן יואש מלך ישראל (מל"ב ט"ו:א') עד סוף מלכות ירבעם שמלך משך מ"א שנה על ישראל (מל"ב י"ד:כ"ג), מלכו עזיהו וירבעם יחדו זה ביהודה וזה בישראל י"ד שנה.  וכל ימי מלכות עזיהו היו חמשים ושתים שנה.  אם כך, אחר הי"ד שנים שמלך עזיהו בימי ירבעם, מלך עוד אחרי מות ירבעם ל"א שנה... ועוד להעיר כי בשנת י"ד לעזיהו מת ירבעם ובשנת ל"ח לעזיהו מלך תחת ירבעם זכריה בנו על ישראל ושמרון.  ונראה מזה כי בכ"ד שנים שעברו מי"ד עד ל"ח לעזיהו לא מלך מלך בישראל; ובלי ספק היה מועצת הגדולים שלא לשום עוד מלך עליהם, אלא לנהוג המדינה על דרך הערים החופשיות (Respublica).  אבל מדברי הושע עצמו בתוכחותיו המרות והקשות נראה כי ההנהגה הזאת היתה בלי סדרים, בלי משפט וצדקה, לא בכח ולא בחיל, אלא איש הישר בעיניו יעשה.  ומפני זה נראה גם כן כי היתה עצת קצת מהגדולים יראי ה' ודורשי טוב לעמם, כי טוב להם לבית ישראל לשוב ולהתחבר עם יהודה תחת דוד מלכם (עיין למטה ב' ב'). ואין לומר כי משום שהיה זכריה רך בשנים במות אביו לא המליכו אותו תחת אביו.  שאפילו אם תאמר כי נולד זכריה בשנה שמת אביו לא היה צריך להמתין עד שיגיע זכריה לכ"ד שנה אם היה בדעתם להמליכו עליהם תחת ירבעם אביו.  הלא המליכו יואש בן אחזיה והוא בן שבע שנים?  ויאשיהו בן שמנה שנים במלכו, ומנשה ישב על כסא יהודה בן י"ב שנה. [ולפי חשבון המפרשים וראז' בהקדמתו להושע עברו רק י"א שנה בין מות ירבעם וישיבת זכריה בנו על כסא ישראל; ועלה להם המספר הזה על הדרך שאומר:  אמציהו וירבעם מלכו יחד זה ביהודה וזה בישראל י"ד שנה, כי ירבעם מלך בשנת ט"ו לאמציה, ואמציה מלך כ"ט שנה, אם כן כ"ט חסר ט"ו הם י"ד שנה; וירבעם מלך אחרי מות אמציה מ"א שנים חסר י"ד, הרי כ"ז שנה.  לפי החשבון הזה מלך עזיהו תחת אמציה אביו בשנת י"ד לירבעם, א"כ מלכו ירבעם בישראל ועזיהו ביהודה יחדו מ"א חסר י"ד שנה שהם כ"ז שנה, אם כן זכריה בן ירבעם היה לו למלוך תחת אביו בשנת כ"ז לעזיהו, ולא היה לו למלך על ישראל עד ל"ח לעזיהו, א"כ ל"ח חסר כ"ז שנה, כלומר י"א שנה עברו ולא ישב מלך על כסא ישראל בין ירבעם בן יואש וזכריה בנו.  אמנם דרכי המפרשים ליישב השנוי העצום הזה בין החשבונות האלה הם דחוקים מאד ורחוקים מפשט הכתובים, וממה שכתוב במ"ב ט"ו:א' נראה ברור כי לא בי"ד לירבעם (כמו שהעלו לפי החשבון) אלא בכ"ז לירבעם מלך עזיהו, ולא תתכן דעתם בי"א שנה בין ירבעם וזכריה בנו, כי אם באמרך כי טעות סופר נפל בפסוק הנ"ל, ושבמקום בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם וכו' צריך לקרות בשנת י"ד שנה לירבעם וכו', מה שאין אנו צריכים מכל וכל, שהרי המספר הנאמר כאן איננו מתנגד בשום פנים לשאר המספרים הנזכרים בפסוקים אחרים בענין החשבונות האלה, וכל הדבר פשוט וברור ונכון אם נאמר כי באמת היה צריך שבי"ד לירבעם בן יואש ימלוך עזיהו תחת אביו, אבל לא מלך כי אם בשנת עשרים ושבע לירבעם, ונמשך מזה כי בין י"ד וכ"ז לירבעם לא מלך מלך ביהודה.  וכאן העירני עלם אחד משכיל, כי לפי מהלכי הימים הללו אין הדבר הזה זר כלל, כי ידענו כי יואש אבי ירבעם גבר על אמציהו ותפשו בבית שמש ויבא ירושלם (מ"ב י"ד:י"ב-י"ד) וגם ירבעם בן יואש נלחם בגבורה והיתה ידו חזקה גם ביהודה כי השיג את דמשק ואת חמת ליהודה (מל"ב י"ד:כ"ח) והשיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה (מל"ב י"ד:כ"ה) וגם יהודה בכלל, ויתכן מאד כי לא הניח ליהודה להמליך את עזיהו מיד אחרי מות אביו והמתינו עוד י"ב שנה עד כי התאמצו והמליכו אותו ביד חזקה לתת מניר לבית דוד ביהודה וירושלם.]