Chukkei HaElokim – Statutes Before Sinai?
Sources
Biblical Texts
Shemot 18:13שמות י״ח:י״ג
| וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. |
Shemot 18:15-16שמות י״ח:ט״ו-ט״ז
| (טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. (טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו. |
Shemot 18:17-23שמות י״ח:י״ז-כ״ג
| (יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. (יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ. (יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים. (כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן. (כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. (כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ. (כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם. |
Medieval Texts
R. Saadia Commentary Shemot 18:15-16פירוש רס״ג שמות י״ח:ט״ו-ט״ז
| וענה לו השליח על שתיהן. אמר לו: יש להם ביגיעתם תועלת באחרית. האחת כי יבוא אלי העם לדרש א-להים. והשני כי יהיה להם דבר בא אלי. ועל שני סוגים אלה סובבות שאלות השואל. בהכרח ששאלתו תהיה או בהלכה, מעין תפילה ושאר עבודות ה', או אודות מקרה שאירע ונפל ריב בין שנים, והוא רוצה לפסוק הדין ביניהם. ואז מי ששואל על עבודת ה' עליו אמר הכתוב לדרש, בדומה למה שאמר דרשו את ה' וחיו (עמוס ה':ו'). ומי שבא לשאול על ריב בעניין מסויים, עליו אמר כי יהיה להם דבר בא אלי, כאמרו עד האלהים יבוא דבר שניהם (שמות כ"ב:ח'). משום כך נטה אל הקרוב יותר. ואמר בעניין ריב, שנפל בין שנים, ושפטתי בין איש ובין רעהו. אח"כ חזר לעניין הראשון, שהוא השאלה בעניין עבודות ה', ואמר והודעתי את חוקי הא-להים ואת תורותיו... |
Ibn Ezra Shemot First Commentary 18:1אבן עזרא שמות פירוש ראשון י״ח:א׳
| וישמע יתרו – לפי דעתי שיתרו בא אל משה אחר שנעשה המשכן, כי יש כדמות ראיות שאמר הכתוב, לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים (שמות י"ח:י"ב). ואמר משה בספר אלה הדברים (דברים א':ו'-ט"ו), שאמר השם למשה, רב לכם שבת בהר הזה ואומר אליכם בעת ההיא ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים (דברים א':ו'). ולא נוכל לומר כי התעכב יתרו עם ישראל חדשים רבים ואחר כן נתן העצה, כי הכתוב אומר ויהי ממחרת. גם יורה על יושר זה הפירוש, שאמר משה לחובב שהוא לפי דעתי יתרו, כאשר אפרש במקומו, נוסעים אנחנו (במדבר י':כ"ט). ועוד, והודעתי את חקי האלהים (שמות י"ח"ט"ז) לא יתכן קודם מתן תורה, כי בראש חודש סיון באו אל הר סיני, כי כן כתוב בחדש השלישי (שמות י"ט:א'). ולעולם הוא ראש חדש כאשר יהיה כתוב חדש בלא מספר. ובפסוק ובראשי חדשיכם (במדבר כ"ח:י"א) אפרש זה. והנה יום שני ומשה עלה אל האלהים, ואחר כן היו נכונים לשלשת ימים. וזאת הפרשה דבקה עם פרשת ויבא עמלק להפריש בין מעשה זה וזה. |
R. Yosef Bekhor Shor Shemot 18:15ר׳ יוסף בכור שור שמות י״ח:ט״ו
| (טו-טז) לדרש אלהים – לדרוש דינין ולדון, כמו עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ"ב:ח'). ואני דן אותם, ומודיע להם חוקי האלהים – איך ינהגו כדין וכשורה איש נגד חבירו. (טו) לדרוש אלהים – כמו ותלך לדרוש את ה' (בראשית כ"ה:כ"ב), לידע דעתו ומצותו של הקב"ה. |
R. Yosef Bekhor Shor Shemot 18:19ר׳ יוסף בכור שור שמות י״ח:י״ט
| מול האלהים – שיבואו לשאול לך בעת הצורך, כאשר ישאל איש בדבר אלהים, שהם יבואו לשאל ממך, ואתה בעת הצורך תשאל להקב"ה, כמו שכתוב: ויקרב משה את משפטן לפני ה' (במדבר כ"ז:ה'). ויש לפרש: מול האלהים – נגד הדיינין, כמו עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ"ב:ח'), שתעמוד כנגדם, כדי שישאלו לך בשעת הצורך, ואתה תשיב דבריהם לפני הקב"ה, כמו שפירשתי. |
Tzeror Hamor Shemot 18:15-17צרור המור שמות י״ח:ט״ו-י״ז
| והנכון אצלי כי יתרו לא שאל אלא בדבר המשפט. ומשה ג"כ לא השיבו אלא על דבר המשפט. ולכן אמר משה כי יבא אלי העם לדרוש אלהים כי יהיה להם דבר. והרצון בזה שמשה אמר כי בדבר המשפט היה לו לעשות גם דברים שהשופט האמיתי יש לו לעשותם. הא' כשבאים לפניו הבעלי דינין הוא חייב לדונם. וזהו כי יבא אלי העם לדרוש אלהים. כלומר לתבוע דין כמו אלהים לא תקלל. ועוד שנית כי יהיה להם דבר בא אלי. והרצון בזה כי השופט אין די לו שישמע וישפוט בין הבאים לפניו. אבל צריך ג"כ לדרוש ולחקור אחר הדברים הנעשים בעיר שלא כהוגן. ואע"פ שלא יבואו לפניו לבקש דין עליהם. אלא שיצא קול בעיר והדבר נשמע בין אנשי העיר עד שהדברים נודעים מצד עצמם. אבל השופט הוא חייב לחקור הדבר כיצד היה. ולעשות דין ולבער הרע מקרבם. וזהו כי יהיה להם דבר בא אלי. הדבר מצד עצמו בא אלי. וצריך אני לשפוט בין איש ובין רעהו. ולכן נאמר בחזקיה והוכן בחסד כסא וגו' שופט ודורש משפט. שופט זה משמע בין איש ובין רעהו. דורש משפט שהוא מעצמו דורש דבר המשפט אע"פ שלא יבואו לפניו. וזהו כי יהיה להם דבר בא אלי. וי"א כי פירושו כי יהיה להם דבר בא אלי. אחד מהבעלי דינין. אבל אני איני שומע לו עד שיבא חבירו. ואז ושפטתי בין איש ובין רעהו ביחד. לפי שזה בכלל מדבר שקר תרחק. ועוד דבר שלישי והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו. כי אני צריך להודיע לבעלי הדין מהיכן דנתי אותם. וזה כעין שאמרו הראוני מהיכן דנתוני. וזהו והודעתי את חוקי האלהים. שהם חוקי המשפט והדין ומה טעם להם. |
Tzeror HaMor Shemot 18:18-23צרור המור שמות י״ח:י״ח-כ״ג
| ויתרו השיב עכ"ז לא תקנת כלום כי נבול תבול. לכן שמע בקולי איעצך בדבר המשפט הראוי לך לעשות. ואמר עתה. כלומר ידעתי כי הש"י ידריכך ויתן לך עצה. אבל עתה ביני וביני שמע בקולי. אע"פ שאיני ראוי לתת לך עצה. ויהי אלהים עמך. כלומר ידעתי כי הש"י יסכים על ידי. או ויהי אלהים עמך. בזמן העתיד. היה אתה לעם מול האלהים כלומר האלהים בשמים ואתה על הארץ. ולכן היה אתה לעם במקום האלהים ונגדו. והבאת את הדברים הגדולים אל האלהים. ואח"כ והזהרת אתהם. או היה אתה לעם נגד האלהים שהם הדיינים. כלומר שתעמוד מנגד ולא תתרחק מהם. והבאת אתה את הדברים אל הדיינים ותמסור להם כל דבר המשפט. והזהרת אתהם. אל הדיינים את החוקים ואת התורות. החקים הם הדינים בלי טעם. כדאמרינן שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא. כדין מעמד שלשתן והעושה בית חתנות לבנו קנה. והתורות הם דרכי המשפט שיש להם טעם. והודעת להם את הדרך ילכו בה. בדרכי המשפט. ואת המעשה אשר יעשון. כאומרו כי אם עשות משפט וצדק. באופן שהערך שהשם יתברך שומר עמך. שהוא מצוה לך ואתה מצוה את ישראל. זה הערך בעצמו תשמור עם ישראל. שתהיה אתה מצוה לדיינים והדיינים יצוו וישפטו את ישראל. וזהו היה אתה לעם מול האלהים. ולפי שלא כל האנשים ראוים לדון. ואתה תחזה בחזיון ובחכמה. מכל העם אנשי חיל וראוים לעשות משפט. והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך. בבחינת אלהים. וכל הדבר הקטון ישפטו הם. וזה פי' מה שאמר היה אתה לעם מול האלהים. ובזה הכל מתוקן להסיר הטורח מעליך ומעל העם. וזהו וצוך אלהים ויכלת עמוד וגם כל העם וגו' יבא בשלום בלי טורח. |
Akeidat Yitzchak Shemot #43עקדת יצחק שמות שער מ״ג
י ולזה כאשר ראה יתרו ענין זה, והכיר הסבה הראשונה המביאה לכל זה הטורח והכבדות, כמו שנאמר וירא חותן משה את כל אשר הוא עושה לעם, שאל לו כמי שאינו יודע מה הדבר אשר אתה עושה לעם, ומה זה שאתה יושב לבדך עמהם והם נצבים עליך מבקר עד ערב. והנה הוא אמר אליו כל העניינים אשר יעשה להם אשר בהם יצא היום. האחד, כי רבים מהבאים שם יבואו לדרוש אלהים, והכוונה שהיו הנכבדים שבהם שם לדרוש פניו ולבקר בהיכלו, ואמר דרך מוסר וענוה, כי ידע כי לכבוד הא-להים הם דורשים אותו ומסבירים פניו, והנה בזה יצא קצת היום. והשני, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי וגו', כי הראשונים באים לדרוש אלהים, אמנם השניים הם באים אלי לצורך הדבר ההוא שבא אלי מעצמו, והוא דבר המשפט כנזכר, כי אז ושפטתי בין איש ובין רעהו, ובזה יצא חלק גדול מהיום. ואחר כך אני מתעסק בענין שלישי, והוא אומרו והודעתי את חקי הא-להים ואת תורותיו, כי בידוע שהוא שונה הלכות בכל יום ממה שקבל במרה, כמו שאמרנו, וזהו סבת ההתיצבות הזה כל היום... |
Abarbanel Shemot 18אברבנאל שמות י״ח
ולפי שיתרו שאלו סבת הדבר ביאר לו משה סבותיו ואמר כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים ר"ל שהעם הבאים אצלו מהם היו באים לדרוש אלהים ולדעת מה יהיה בדברים העתידים כמו האחיה מחולי זה הימצאו האתונו' והדרישה הזאת היה דבר מיוחד לנביא ולכן עומדים עליו כל א' כפי צרתו. ומהם יבואו לתכלית אחר והוא לצורכי צבור מחניתם ונסיעתם ומושבותיהם ותקנותיהם ועל זה אמר כי יהיה להם דבר בא אלי. ומהם יבואו גם כן לענין המשפט ודברי ריבות ודינין ועליו אמר ושפטתי בין איש ובין רעהו. ומהם יבואו לתכלית אחר והוא ללמוד חוקי אלהים ומצותיו רוצה לומר מאותם שנאמרו למשה במרה ועליו אמר והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו. והרי לך בזה ארבעה מעשים שהיה עושה. מגיד עתידות כנביא מובהק. ומנהיג כללותם כמלך ושופט צדק. ומשפט ומישרים כדיין אמת. ומלמד להועיל כחכם תוריי... ויתרו השיבו על זה לא טוב הדבר אשר אתה עושה לפי שנבול תבול ולאה תלאה גם אתה כמו הם וגם הם כמוך כי כבד ממך הדבר כלומר לעשות בעצמך מבלי שותפות ולא סיוע אחר כל המעשים האלה שזכרתי ולכן עתה שמע בקולי איעצך ואמרו ויהי אלהים עמך פירש"י המלך בגבורה ויותר נראה לפרש שעתה מפני טרדתו לא תחול עליו הנבואה בכל עת אבל עם עצתו יהיה פנוי ואז יהיה אלהים עמו וידבר אליו בכל עת וזה הוא ויהי אלהים עמך. והעצה היא שהנה בענין הראשון מהגדת העתידות אמת הוא שלא יוכל לעשותו איש בלתו וזה הוא היה אתה לעם מול האלהים ר"ל לבקש ולשאול ממנו עניניהם והבאת אתה את הדברים אל האלהים משאלתם ובקשת' כי זה באמת לך הם המצות והתורות שהם האמונות. וגם כן הענין הג' מהנהגות הציבור וצרכיהם לך יאתה ואת' תודיעם את הדרך ילכו בה בהנהגותיהם ואת המעשה אשר יעשון בסדור כללותם כי שלשת המעשים האלה בהכרח הוא שאתה בעצמך תעשה אותם אבל המעשה הרביעי מענין המשפט זה באמת אין ראוי שתעשה אותו אתה לבדך כי לא תוכל שאתו אך אתה תחזה מכל העם... |
Modern Texts
Shadal Shemot 18:16שד״ל שמות י״ח:ט״ז
| את חקי האלהים וגו': מה שהיה האל אומר לו להוראת שעה לצורך הנהגתם, ואין הכוונה על המצוות לדורות, ואין ללמוד מכאן שאחר מתן תורה בא יתרו, כי המצוות היה אומר אותן לכל העם בקהל, לא לכל יחיד ויחיד, ולא היה צריך לישב לפניהם כל היום; הן אמת כי מילת חוק לא תפל על הודעת המשפט בדין פרטי, אך ענינו משפט כללי קיים לדורות, אך הכוונה שהוא היה דן הדינים הפרטיים לפי המשפטים הכלליים שהיה האל מודיעו. |
Shadal Shemot 18:20שד״ל שמות י״ח:כ׳
| את החוקים ואת התורות; את הדרך; ואת המעשה וגו': כל השייך להנהגת העם בציבור וביחיד, כל זה תאמר להם דרך מצווה לדורות, קודם שיבוא מעשה לידך. |