Difference between revisions of "Collective Punishment for Akhan's Sin/1/he"
(Copy from /en) |
|||
| (8 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 2: | Line 2: | ||
<page type="Introduction"> | <page type="Introduction"> | ||
| − | <h1></h1> | + | <h1>ענישה קולקטיבית על חטא עכן</h1> |
| − | <h2> | + | <h2>הענשת חפים מפשע</h2> |
| − | <p> | + | <p>מדוע לפעמים נענשים חפים מפשע על חטאם של אחרים?<fn>לקבלת סקירה כללית וגישות בנושא הענישה הקולקטיבית בכללותה, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a>.</fn> שאלה זו עומדת בלב הסיפור של חטא עכן ב<a href="Yehoshua7" data-aht="source">יהושע ז'</a>. הפרק מתאר כיצד עכן חטא בלקיחת שלל מוחרם ביריחו, דבר שגרם לתבוסה לאומית בקרב העי ולמותם של שלושים וששה חיילים. אותם חיילים נענשו, למרות שלכאורה היו חפים מפשע, ואילו עכן בעצמו לא נענש מיד. היכן הצדק הא-לוהי בסיפור זה? מדוע האומה כולה הייתה צריכה לסבול בעקבות מעשים של אדם אחד? יתרה מזאת, מדוע נהרגו עשרות חפים מפשע, במקום שעכן בעצמו ייענש מיד?<fn>למרות שעכן אינו בין ההרוגים בקרב, הוא כן נענש בסופו של דבר על פשעיו. לאחר גורל נתגלה אשמתו של עכן, והוא הודה ונסקל.</fn></p> |
| − | <h2> | + | <h2>ייחוס החטא</h2> |
| − | <p> | + | <p>הפרק מבהיר בעליל שעכן הוא שלקח מהשלל של יריחו. הפסוק הפותח של הפרק מזכיר אותו במפורש ("וַיִּקַּח עָכָן"), ובהמשך הסיפור, הגורל מזהה אותו בתור הגנב. עם זאת, לצד האשמה זו, הטקסט מייחס את הפשע גם לכלל ישראל:</p> |
| − | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> | |
| − | <q | + | <p>(א) <b>וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל</b> מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף י"י בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. </p> |
| − | + | <p>(יא) <b>חָטָא יִשְׂרָאֵל</b> וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.</p> | |
| − | + | </q> | |
| − | <p> | + | <p>מה ניתן להבין מפסוקים אלו לגבי אשמת העם כולו? האם ניתן להבין שאחרים מלבד עכן השתתפו במעילה? אם כן, מדוע הגורל הצביע רק על עכן? אם לא, מדוע כל עם ישראל נענש? האם אחריות קולקטיבית היא הנורמה בתפיסת הצדק המקראית, או שמא המקרה של עכן הוא ייחודי?</p> |
| − | <h2> | + | <h2>הילדים של עכן</h2> |
| − | <p> | + | <p>בסוף הסיפור מוזכר עוד מקרה שבו נראה שחפים מפשע נענשו. בתיאור הסקילה של עכן כתוב:</p> |
| − | < | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
| − | + | <p>(כד) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר. (כה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכׇּרְךָ י"י בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. (כו) וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשׇׁב י"י מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.</p> | |
| − | + | </q> | |
| − | + | <p>הפסוקים מציינים במפורש שהילדים של עכן הובאו למקום הסקילה, אך קיימת אי-בהירות לגבי גורלם. הפסוק נפתח בלשון יחיד "וַיִּרְגְּמוּ <b>אֹתוֹ</b>", דבר שרומז שרק עכן נהרג, אך לאחר מכן הפסוק עובר ללשון רבים "וַיִּשְׂרְפוּ <b>אֹתָם</b>... וַיִּסְקְלוּ <b>אֹתָם</b>", דבר שרומז שגם אחרים נהרגו. אם הילדים של עכן נהרגו ביחד עם אביהם, מדוע הגיע להם עונש כזה? האם הם נענשו במסגרת העונש הקולקטיבי של כל ישראל, או שמא יש כאן ביטוי למושג הנפרד של "פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים"?<fn>לדיון נרחב בעיקרון זה ראו <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn></p> | |
| − | <p> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 10:26, 28 September 2019
ענישה קולקטיבית על חטא עכן
הקדמה
הענשת חפים מפשע
מדוע לפעמים נענשים חפים מפשע על חטאם של אחרים?1 שאלה זו עומדת בלב הסיפור של חטא עכן ביהושע ז'. הפרק מתאר כיצד עכן חטא בלקיחת שלל מוחרם ביריחו, דבר שגרם לתבוסה לאומית בקרב העי ולמותם של שלושים וששה חיילים. אותם חיילים נענשו, למרות שלכאורה היו חפים מפשע, ואילו עכן בעצמו לא נענש מיד. היכן הצדק הא-לוהי בסיפור זה? מדוע האומה כולה הייתה צריכה לסבול בעקבות מעשים של אדם אחד? יתרה מזאת, מדוע נהרגו עשרות חפים מפשע, במקום שעכן בעצמו ייענש מיד?2
ייחוס החטא
הפרק מבהיר בעליל שעכן הוא שלקח מהשלל של יריחו. הפסוק הפותח של הפרק מזכיר אותו במפורש ("וַיִּקַּח עָכָן"), ובהמשך הסיפור, הגורל מזהה אותו בתור הגנב. עם זאת, לצד האשמה זו, הטקסט מייחס את הפשע גם לכלל ישראל:
(א) וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף י"י בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
(יא) חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.
מה ניתן להבין מפסוקים אלו לגבי אשמת העם כולו? האם ניתן להבין שאחרים מלבד עכן השתתפו במעילה? אם כן, מדוע הגורל הצביע רק על עכן? אם לא, מדוע כל עם ישראל נענש? האם אחריות קולקטיבית היא הנורמה בתפיסת הצדק המקראית, או שמא המקרה של עכן הוא ייחודי?
הילדים של עכן
בסוף הסיפור מוזכר עוד מקרה שבו נראה שחפים מפשע נענשו. בתיאור הסקילה של עכן כתוב:
(כד) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר. (כה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכׇּרְךָ י"י בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. (כו) וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשׇׁב י"י מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
הפסוקים מציינים במפורש שהילדים של עכן הובאו למקום הסקילה, אך קיימת אי-בהירות לגבי גורלם. הפסוק נפתח בלשון יחיד "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ", דבר שרומז שרק עכן נהרג, אך לאחר מכן הפסוק עובר ללשון רבים "וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם... וַיִּסְקְלוּ אֹתָם", דבר שרומז שגם אחרים נהרגו. אם הילדים של עכן נהרגו ביחד עם אביהם, מדוע הגיע להם עונש כזה? האם הם נענשו במסגרת העונש הקולקטיבי של כל ישראל, או שמא יש כאן ביטוי למושג הנפרד של "פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים"?3
