Difference between revisions of "Collective Punishment for Akhan's Sin/1/he"
m |
|||
Line 4: | Line 4: | ||
<h1>ענישה קולקטיבית על חטא עכן</h1> | <h1>ענישה קולקטיבית על חטא עכן</h1> | ||
<h2>הענשת חפים מפשע</h2> | <h2>הענשת חפים מפשע</h2> | ||
− | <p> | + | <p>מדוע נענשים לפעמים חפים מפשע על חטאם של אחרים?<fn>לקבלת סקירה כללית וגישות בנושא הענישה הקולקטיבית בכללותה, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a>.</fn> שאלה זו נמצאת בלב סיפור עכן ב<a href="Yehoshua7" data-aht="source">יהושע ז'</a>. הפרק מתאר כיצד עכן חטא בלקיחת שלל מוחרם ביריחו, דבר שגרם לתבוסה לאומית בקרב העי ולמותם של שלושים וששה חיילים. אותם חיילים, לכאורה חפים מפשע, נענשים, ואילו עכן בעצמו לא נענש מיד. היכן הצדק הא-לוהי בסיפור זה? מדוע האומה כולה הייתה צריכה לסבול בעקבות מעשים של אדם אחד? יתרה מזאת, מדוע נהרגו עשרות חפים מפשע, במקום שעכן בעצמו ייענש?<fn>למרות שעכן אינו בין ההרוגים בקרב, הוא כן נענש בסופו של דבר על פשעיו. לאחר גורל נתגלה אשמתו של עכן, והוא הודה ונסקל.</fn></p> |
<h2>ייחוס החטא</h2> | <h2>ייחוס החטא</h2> | ||
+ | <p>הפרק מרמז בבירור על אקהאן כאדם שלקח מהשלל של יריחו. הפסוק הפותח של הפרק מייחד אותו כאשם ("וַיִּקַּח עָכָן"), ובהמשך הסיפור, הליהוק של המגרשים מזהה אותו בבירור כגנב. עם זאת, לצד הענקת האשמה זו, הטקסט מייחס את הפשע בו זמנית לכל ישראל:<br/><br/>(א) וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַשֵּׁר<br/><br/>(יא) חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁכֵם בֵם<br/><br/>מה מציעים הפסוקים הללו לגבי האשמה של האומה בכללה? האם הם רומזים שאחרים מלבד אקהאן גם השתתפו בהסגת גבול? אם כן, מדוע אקהאן לבדו נבחר בהגרלה? אם לא, מדוע ישראל אחראית באופן קולקטיבי? לבסוף, האם האחריות הקולקטיבית היא הנורמה לצדק המקראי, או שמא במקרה של אקהאן הוא ייחודי?</p> | ||
<p>The chapter clearly implicates Akhan as the individual who took from Yericho's spoils.  The opening verse of the chapter singles him out as the culprit ("וַיִּקַּח עָכָן"), and later in the story, the casting of lots clearly identifies him alone as the thief.  Nonetheless, alongside this assigning of blame, the text simultaneously attributes the crime to all of Israel:</p> | <p>The chapter clearly implicates Akhan as the individual who took from Yericho's spoils.  The opening verse of the chapter singles him out as the culprit ("וַיִּקַּח עָכָן"), and later in the story, the casting of lots clearly identifies him alone as the thief.  Nonetheless, alongside this assigning of blame, the text simultaneously attributes the crime to all of Israel:</p> | ||
− | <q class="" | + | <q class="" lang="he" dir="rtl"> |
<p>(א) <b>וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל</b> מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף י"י בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. </p> | <p>(א) <b>וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל</b> מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף י"י בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. </p> | ||
<p>(יא) <b>חָטָא יִשְׂרָאֵל</b> וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.</p> | <p>(יא) <b>חָטָא יִשְׂרָאֵל</b> וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.</p> | ||
Line 15: | Line 16: | ||
<h2>הילדים של עכן</h2> | <h2>הילדים של עכן</h2> | ||
+ | <p>סוף הנרטיב מעלה עוד מקרה פוטנציאלי לעונש של חפים מפשע. בתיאור הסקילה של אקהאן נאמר הטקסט:<br/><br/>(כד) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר. (כה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכׇּרְךָ י"י בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. (כו) וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשׇׁב י"י מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.<br/><br/>אף שבפסוקים מוזכרים במפורש שילדיו של אקהאן הובאו לאתר הסקילה, אך הדבר מותיר את גורלם באופן מעורפל. הפסוק נפתח בלשון יחיד "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ" רומז כי אקהאן בלבד נהרג, אך לאחר מכן עובר לרבים ", וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָם ... וַיִּסְקְלוּ אוֹתָם", ומציע שגם אחרים נכללו. אם ילדיו של אקהאן נהרגו למעשה עם אביהם, מדוע הגיע להם עונש כזה? האם מותם קשור לעונש הקולקטיבי של האומה, או למושג השונה של "פֹקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים"? 3</p> | ||
<p>The end of the narrative raises yet another potential case of punishment of innocents.  In describing the stoning of Akhan, the text states:</p> | <p>The end of the narrative raises yet another potential case of punishment of innocents.  In describing the stoning of Akhan, the text states:</p> | ||
− | <q class="" | + | <q class="" lang="he" dir="rtl"> |
<p>(כד) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר. (כה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכׇּרְךָ י"י בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. (כו) וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשׇׁב י"י מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.</p> | <p>(כד) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר. (כה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכׇּרְךָ י"י בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. (כו) וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשׇׁב י"י מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.</p> | ||
</q> | </q> |
Version as of 09:42, 24 September 2019
ענישה קולקטיבית על חטא עכן
הקדמה
הענשת חפים מפשע
מדוע נענשים לפעמים חפים מפשע על חטאם של אחרים?1 שאלה זו נמצאת בלב סיפור עכן ביהושע ז'. הפרק מתאר כיצד עכן חטא בלקיחת שלל מוחרם ביריחו, דבר שגרם לתבוסה לאומית בקרב העי ולמותם של שלושים וששה חיילים. אותם חיילים, לכאורה חפים מפשע, נענשים, ואילו עכן בעצמו לא נענש מיד. היכן הצדק הא-לוהי בסיפור זה? מדוע האומה כולה הייתה צריכה לסבול בעקבות מעשים של אדם אחד? יתרה מזאת, מדוע נהרגו עשרות חפים מפשע, במקום שעכן בעצמו ייענש?2
ייחוס החטא
הפרק מרמז בבירור על אקהאן כאדם שלקח מהשלל של יריחו. הפסוק הפותח של הפרק מייחד אותו כאשם ("וַיִּקַּח עָכָן"), ובהמשך הסיפור, הליהוק של המגרשים מזהה אותו בבירור כגנב. עם זאת, לצד הענקת האשמה זו, הטקסט מייחס את הפשע בו זמנית לכל ישראל:
(א) וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַשֵּׁר
(יא) חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁכֵם בֵם
מה מציעים הפסוקים הללו לגבי האשמה של האומה בכללה? האם הם רומזים שאחרים מלבד אקהאן גם השתתפו בהסגת גבול? אם כן, מדוע אקהאן לבדו נבחר בהגרלה? אם לא, מדוע ישראל אחראית באופן קולקטיבי? לבסוף, האם האחריות הקולקטיבית היא הנורמה לצדק המקראי, או שמא במקרה של אקהאן הוא ייחודי?
The chapter clearly implicates Akhan as the individual who took from Yericho's spoils. The opening verse of the chapter singles him out as the culprit ("וַיִּקַּח עָכָן"), and later in the story, the casting of lots clearly identifies him alone as the thief. Nonetheless, alongside this assigning of blame, the text simultaneously attributes the crime to all of Israel:
(א) וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף י"י בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
(יא) חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.
What do these verses suggest about the culpability of the nation as a whole? Do they imply that others besides Akhan also participated in the trespassing? If so, why is Akhan alone chosen in the lottery? If not, why is Israel being held collectively responsible? Finally, is collective responsibility the norm for Biblical justice, or is the case of Akhan unique?
הילדים של עכן
סוף הנרטיב מעלה עוד מקרה פוטנציאלי לעונש של חפים מפשע. בתיאור הסקילה של אקהאן נאמר הטקסט:
(כד) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר. (כה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכׇּרְךָ י"י בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. (כו) וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשׇׁב י"י מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
אף שבפסוקים מוזכרים במפורש שילדיו של אקהאן הובאו לאתר הסקילה, אך הדבר מותיר את גורלם באופן מעורפל. הפסוק נפתח בלשון יחיד "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ" רומז כי אקהאן בלבד נהרג, אך לאחר מכן עובר לרבים ", וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָם ... וַיִּסְקְלוּ אוֹתָם", ומציע שגם אחרים נכללו. אם ילדיו של אקהאן נהרגו למעשה עם אביהם, מדוע הגיע להם עונש כזה? האם מותם קשור לעונש הקולקטיבי של האומה, או למושג השונה של "פֹקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים"? 3
The end of the narrative raises yet another potential case of punishment of innocents. In describing the stoning of Akhan, the text states:
(כד) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר. (כה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכׇּרְךָ י"י בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. (כו) וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשׇׁב י"י מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
Though the verses explicitly mention that Akhan's children were brought to the site of the stoning, it leaves their fate ambiguous. The verse opens in the singular "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ" implying that Akhan alone was killed, but then switches to the plural, "וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם... וַיִּסְקְלוּ אֹתָם", suggesting that others were included as well. If Akhan's children were in fact killed with their father, why did they deserve such a punishment? Are their deaths connected to the collective punishment of the nation, or to the different concept of "פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים"?3