Difference between revisions of "Commentators:Midrash/5"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
Line 11: Line 11:
 
<h3 xml:lang="HE">מכילתא דרבי ישמעאל שמות י״ח:א׳</h3>
 
<h3 xml:lang="HE">מכילתא דרבי ישמעאל שמות י״ח:א׳</h3>
 
<text xml:lang="HE"><b>וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ</b> – שִׁבְעָה שמות נִקְרְאוּ לוֹ: יֶתֶר, יִתְרוֹ, חֹבָב, רְעוּאֵל, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל, קֵנִי. יֶתֶר, שֶׁהוֹתִיר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. חֹבָב, שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל, שֶׁהָיָה כְרֵעַ לַמָּקוֹם. חֶבֶר, שֶׁנֶּעֱשָׂה כְחָבֵר לַמָּקוֹם. פּוּטִיאֵל, שֶׁנִּפְטַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה. קֵנִי, שֶׁקִּנָּא לַשָּׁמַיִם, וְקָנָה לוֹ תּוֹרָה. <br/>דָּבָר אַחֵר: <b>וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ</b> – מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין לוֹ אֶלָּא יֶתֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Shemot/4.18" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="4,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/4.18">שמות ד׳:י״ח</a>)</span>, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַבְרָם, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָהָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׂרָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ שָׂרַי, וּכְשֶׁעָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת גְּדוֹלָה, וְנִקְרֵאת שְׁמָהּ שָׂרָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Bemidbar/13.15" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="13,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/13.15">במדבר י״ג:ט״ו</a>)</span>. <br/>וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁפָּחֲתוּ מֵהֶם. יֵשׁ לָךְ לְלַמֵּד מֵעֶפְרוֹן, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן, וּכְשֶׁשָּׁקַל הַכֶּסֶף מִיַּד אַבְרָהָם, פָּחֲתוּ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Bereshit/23.16" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="23,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/23.16">בראשית כ״ג:ט״ז</a>)</span>, ׳עֶפְרָן׳ כְּתִיב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיוֹנָדָב שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב, וּכְשֶׁבָּא לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, פָּחֲתוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ י״י אֶת מַעֲשֶׂיךָ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Divrei HaYamim II/20.37" target="_blank" data-book="Divrei HaYamim II" data-ref="20,37" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim II/20.37">דברי הימים ב כ׳:ל״ז</a>)</span>. מִכָּן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֶל יִתְחַבַּר אָדָם לָרָשָׁע, אֲפִלּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. <br/><b>כֹהֵן מִדְיָן</b> – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Shofetim/18.30" target="_blank" data-book="Shofetim" data-ref="18,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/18.30">שופטים י״ח:ל׳</a>)</span>. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׂר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Shemuel II/8.18" target="_blank" data-book="Shemuel II" data-ref="8,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel II/8.18">שמואל ב ח׳:י״ח</a>)</span>.</text>
 
<text xml:lang="HE"><b>וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ</b> – שִׁבְעָה שמות נִקְרְאוּ לוֹ: יֶתֶר, יִתְרוֹ, חֹבָב, רְעוּאֵל, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל, קֵנִי. יֶתֶר, שֶׁהוֹתִיר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. חֹבָב, שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל, שֶׁהָיָה כְרֵעַ לַמָּקוֹם. חֶבֶר, שֶׁנֶּעֱשָׂה כְחָבֵר לַמָּקוֹם. פּוּטִיאֵל, שֶׁנִּפְטַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה. קֵנִי, שֶׁקִּנָּא לַשָּׁמַיִם, וְקָנָה לוֹ תּוֹרָה. <br/>דָּבָר אַחֵר: <b>וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ</b> – מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין לוֹ אֶלָּא יֶתֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Shemot/4.18" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="4,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/4.18">שמות ד׳:י״ח</a>)</span>, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַבְרָם, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָהָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׂרָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ שָׂרַי, וּכְשֶׁעָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת גְּדוֹלָה, וְנִקְרֵאת שְׁמָהּ שָׂרָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Bemidbar/13.15" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="13,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/13.15">במדבר י״ג:ט״ו</a>)</span>. <br/>וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁפָּחֲתוּ מֵהֶם. יֵשׁ לָךְ לְלַמֵּד מֵעֶפְרוֹן, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן, וּכְשֶׁשָּׁקַל הַכֶּסֶף מִיַּד אַבְרָהָם, פָּחֲתוּ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Bereshit/23.16" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="23,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/23.16">בראשית כ״ג:ט״ז</a>)</span>, ׳עֶפְרָן׳ כְּתִיב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיוֹנָדָב שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב, וּכְשֶׁבָּא לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, פָּחֲתוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ י״י אֶת מַעֲשֶׂיךָ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Divrei HaYamim II/20.37" target="_blank" data-book="Divrei HaYamim II" data-ref="20,37" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim II/20.37">דברי הימים ב כ׳:ל״ז</a>)</span>. מִכָּן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֶל יִתְחַבַּר אָדָם לָרָשָׁע, אֲפִלּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. <br/><b>כֹהֵן מִדְיָן</b> – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Shofetim/18.30" target="_blank" data-book="Shofetim" data-ref="18,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/18.30">שופטים י״ח:ל׳</a>)</span>. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׂר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Shemuel II/8.18" target="_blank" data-book="Shemuel II" data-ref="8,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel II/8.18">שמואל ב ח׳:י״ח</a>)</span>.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="Seder Olam Rabbah" ref="20" mgtype="Library" url="?r1=Seder Olam Rabbah 20" xmlid="SederOlamRabbah20">
 +
<h3 xml:lang="EN">Seder Olam Rabbah 20</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">סדר עולם רבה כ״א</h3>
 +
<text xml:lang="HE">בשרה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/11">בראשית י״א</a>)</span> בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. ובמרים נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/15" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/15">שמות ט״ו</a>)</span> ותקח מרים הנביאה בדבורה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shofetim/4" target="_blank" data-book="Shofetim" data-ref="4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/4">שופטים ד׳</a>)</span> ודבורה אשה נביאה. ובחנה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel I/2" target="_blank" data-book="Shemuel I" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/2">שמואל א ב׳</a>)</span> ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ב״ה ואביגיל נתנבאה לדוד וכן דוד אמר לה <span class="source-link">(<a class="source" title="שמואל א כ״ה" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel I/25" target="_blank" data-book="Shemuel I" data-ref="25" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/25">שם כ״ה</a>)</span> וברוך טעמך ובחולדה הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim II/22" target="_blank" data-book="Melakhim II" data-ref="22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/22">מלכים ב כ״ב</a>)</span> אל חולדה הנביאה. ובאסתר נאמרה <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Esther/9" target="_blank" data-book="Esther" data-ref="9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/9">אסתר ט׳</a>)</span> ותכתוב אסתר בת אביחיל וגו׳. אלו מ״ח נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל ונכתבו בכתובים. ויש נביאים כיוצאי מצרים ולא נכתבו. וכן משה אמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Devarim/5" target="_blank" data-book="Devarim" data-ref="5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/5">דברים ה׳</a>)</span> מי יתן והי׳ לבבם זה להם. ואומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/11" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/11">במדבר י״א</a>)</span> ומי יתן כל עם ה׳ נביאים כי יתן ה׳ את רוחו עליהם. ועובדיה אמר לאליהו <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim I/18" target="_blank" data-book="Melakhim I" data-ref="18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim I/18">מלכים א י״ח</a>)</span> הלא הגד לאדוני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי ה׳ ואחבא מנביאי ה׳ מאה איש. וגו׳ חוץ ממה שהיו ביהודה ובנימין ואליהו אמר לאלישע <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim II/2" target="_blank" data-book="Melakhim II" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/2">מלכים ב ב׳</a>)</span> שב נא פה כי ה׳ שלחני עד בית אל ויצאו בני הנביאים אשר בית אל וגו׳ שוב אמר לאלישע שב נא פה כי ה׳ שלחני יריחו ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו וגו׳. יכול מפני שהם מועטים. ת״ל וחמישים איש מבני הנביאים הלכו וגו׳. יכול מפני שהם הדיוטות ת״ל ויאמרו אליו הידעת כי היום ה׳ לוקח את אדוניך מעל ראשך וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" title="מלכים ב ב׳" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim II/2" target="_blank" data-book="Melakhim II" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/2">שם</a>)</span> אדונינו אין כתיב כאן אלא אדוניך מלמד שכלם גדולים כאליהו ושקולים כאלישע שאין לך כל עיר ועיר בארץ ישראל שלא היו בו נביאים אלא כל נבואה שהיתה לצורך הדורות נכתבה. לצורך שעה לא נכתבה ועליהם מפורש בשיר השירים <span class="source-link">(<a class="source" title="שיר השירים ד׳" href="//mg.alhatorah.org/Shir HaShirim/4" target="_blank" data-book="Shir HaShirim" data-ref="4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shir HaShirim/4">ד</a>)</span> מה יפו דודיך אחותי כלה מה טבו דודיך מיין וריח שמניך מכל בשמים נפת תטופנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וגו׳. באדם הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/2" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/2">בראשית ב׳</a>)</span> ויצו ד׳ וגומר בנח הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית ו׳" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/6" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/6">שם ו׳</a>)</span> איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח בשם הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית ט׳" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/9" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/9">שם ט׳</a>)</span> ברוך ה׳ אלהי שם. על דברתי מלכי צדק <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Tehillim/110" target="_blank" data-book="Tehillim" data-ref="110" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/110">תהלים ק״י</a>)</span> בעבר הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/10" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/10">בראשית י׳</a>)</span> ויקרא שמו פלג כי בימיו נפלגה הארץ. באברהם הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ׳" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/20" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/20">שם כ׳</a>)</span> ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא וגו׳. ומנין שכל האבות נקראו נביאים שנאמר (<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Tehillim/49" target="_blank" data-book="Tehillim" data-ref="49" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/49">תהלים מ״ט</a> והערות ק״ה) אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו. אלו נביאים שעמדו לישראל עד שלא באו למצרים. ואלו הנביאים שנתנבאו במצרים. ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כלם חמשה <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Divrei HaYamim I/2.6" target="_blank" data-book="Divrei HaYamim I" data-ref="2,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim I/2.6">דברי הימים א ב׳:ו׳</a>)</span> ומשה ואהרן מן ישראל. בלעם ואביו ואיוב מארץ עוץ ואליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהו בן ברכאל הבוזי אלו הנביאים שנתנבאו לאומות עד שלא נתנה התורה לישראל אבל משנתנה תורה לישראל פסקה רוח הקדש מן האומות וכן במשה הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/33" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="33" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/33">שמות ל״ג</a>)</span> ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך מנין שעשה הקב״ה רצונו שנאמר <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות ל״ד" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/34" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="34" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/34">שם ל״ד</a>)</span> הנה אנכי כורת ברית וגו׳. באותה שעה פסקה רוה״ק מן האומות. <br/>סליק פרקא ובבא מציעא.</text>
 
</source>
 
</source>
  

Version as of 04:02, 30 June 2020

EN/HEע/E

Midrash

Sources

Classical Texts

Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 18:1מכילתא דרבי ישמעאל שמות י״ח:א׳

"And Yithro heard": Yithro had seven names: Yether, Yithro, Chovav, Reuel, Chever, Putiel, Keni. Yether — he added (yiter) a section in the Torah; Yithro — he was "abundant" (yiter) in good deeds. Chovav — he was beloved (chovev) by the Lord. Reuel — he was a "friend" (rea) to the Lord. Chever — he was a "companion" (chaver) to the Lord. Putiel — he "weaned himself" (niftar) from idolatry. Keni — he was zealous (kinei) for Heaven and he acquired (kanah) Torah. Variantly: "And Yithro heard": In the beginning, he was called "Yether," viz. (Exodus 4:18) "And Moses went and he returned to Yether, his father-in-law," and when he "added" good deeds (to himself), a letter (vav) was added to his name. And thus do you find with Avraham. In the beginning he was called "Avram," and when he "added" good deeds, a letter (heh) was added to his name and he was called "Avraham." And thus do you find with Sarah. In the beginning she was called "Sarai," and when she "added" good deeds, a "great" letter (heh) was added to her name and she was called "Sarah." And thus do you find with Yehoshua, viz. (Numbers 13:16) "And Moses called Hoshea the son of Nun Yehoshua." And there are others whose name was diminished, e.g., Efron. In the beginning he was called "Efron," but when he took the money from Abraham, a letter was dropped from his name, viz. (Genesis 23:16) "and Abraham hearkened to Efron," "and Abraham gave the money to Efron." And thus do you find with Yonadav. In the beginning he was called "Yehonadav," but after "that deed" a letter was dropped from his name and he was called "Yonadav," as it is written (II Chronicles 20:37) "When you befriended Achazyahu, etc." — whence the sages ruled: Let one not befriend an evildoer, even to draw him close to Torah.
"the Cohein of Midian": R. Yehoshua says: He was a priest, as in (Judges 18:30) "And Jonathan the son of Gershom the son of Menasheh — he and his sons — were Cohanim (for idolatry) to the tribe of Dan until the day the land was exiled." R. Elazar Hamodai says: He (Yithro) was an officer, as in (II Samuel 8:18) "And the sons of David were Cohanim."
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – שִׁבְעָה שמות נִקְרְאוּ לוֹ: יֶתֶר, יִתְרוֹ, חֹבָב, רְעוּאֵל, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל, קֵנִי. יֶתֶר, שֶׁהוֹתִיר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. חֹבָב, שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל, שֶׁהָיָה כְרֵעַ לַמָּקוֹם. חֶבֶר, שֶׁנֶּעֱשָׂה כְחָבֵר לַמָּקוֹם. פּוּטִיאֵל, שֶׁנִּפְטַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה. קֵנִי, שֶׁקִּנָּא לַשָּׁמַיִם, וְקָנָה לוֹ תּוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין לוֹ אֶלָּא יֶתֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ״ (שמות ד׳:י״ח), וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַבְרָם, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָהָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׂרָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ שָׂרַי, וּכְשֶׁעָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת גְּדוֹלָה, וְנִקְרֵאת שְׁמָהּ שָׂרָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ (במדבר י״ג:ט״ו).
וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁפָּחֲתוּ מֵהֶם. יֵשׁ לָךְ לְלַמֵּד מֵעֶפְרוֹן, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן, וּכְשֶׁשָּׁקַל הַכֶּסֶף מִיַּד אַבְרָהָם, פָּחֲתוּ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף״ (בראשית כ״ג:ט״ז), ׳עֶפְרָן׳ כְּתִיב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיוֹנָדָב שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב, וּכְשֶׁבָּא לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, פָּחֲתוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ י״י אֶת מַעֲשֶׂיךָ״ (דברי הימים ב כ׳:ל״ז). מִכָּן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֶל יִתְחַבַּר אָדָם לָרָשָׁע, אֲפִלּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה.
כֹהֵן מִדְיָן – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ״ (שופטים י״ח:ל׳). רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׂר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ (שמואל ב ח׳:י״ח).

Seder Olam Rabbah 20סדר עולם רבה כ״א

בשרה נאמר (בראשית י״א) בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. ובמרים נאמר (שמות ט״ו) ותקח מרים הנביאה בדבורה נאמר (שופטים ד׳) ודבורה אשה נביאה. ובחנה נאמר (שמואל א ב׳) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ב״ה ואביגיל נתנבאה לדוד וכן דוד אמר לה (שם כ״ה) וברוך טעמך ובחולדה הוא אומר (מלכים ב כ״ב) אל חולדה הנביאה. ובאסתר נאמרה (אסתר ט׳) ותכתוב אסתר בת אביחיל וגו׳. אלו מ״ח נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל ונכתבו בכתובים. ויש נביאים כיוצאי מצרים ולא נכתבו. וכן משה אמר (דברים ה׳) מי יתן והי׳ לבבם זה להם. ואומר (במדבר י״א) ומי יתן כל עם ה׳ נביאים כי יתן ה׳ את רוחו עליהם. ועובדיה אמר לאליהו (מלכים א י״ח) הלא הגד לאדוני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי ה׳ ואחבא מנביאי ה׳ מאה איש. וגו׳ חוץ ממה שהיו ביהודה ובנימין ואליהו אמר לאלישע (מלכים ב ב׳) שב נא פה כי ה׳ שלחני עד בית אל ויצאו בני הנביאים אשר בית אל וגו׳ שוב אמר לאלישע שב נא פה כי ה׳ שלחני יריחו ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו וגו׳. יכול מפני שהם מועטים. ת״ל וחמישים איש מבני הנביאים הלכו וגו׳. יכול מפני שהם הדיוטות ת״ל ויאמרו אליו הידעת כי היום ה׳ לוקח את אדוניך מעל ראשך וגו׳ (שם) אדונינו אין כתיב כאן אלא אדוניך מלמד שכלם גדולים כאליהו ושקולים כאלישע שאין לך כל עיר ועיר בארץ ישראל שלא היו בו נביאים אלא כל נבואה שהיתה לצורך הדורות נכתבה. לצורך שעה לא נכתבה ועליהם מפורש בשיר השירים (ד) מה יפו דודיך אחותי כלה מה טבו דודיך מיין וריח שמניך מכל בשמים נפת תטופנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וגו׳. באדם הוא אומר (בראשית ב׳) ויצו ד׳ וגומר בנח הוא אומר (שם ו׳) איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח בשם הוא אומר (שם ט׳) ברוך ה׳ אלהי שם. על דברתי מלכי צדק (תהלים ק״י) בעבר הוא אומר (בראשית י׳) ויקרא שמו פלג כי בימיו נפלגה הארץ. באברהם הוא אומר (שם כ׳) ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא וגו׳. ומנין שכל האבות נקראו נביאים שנאמר (תהלים מ״ט והערות ק״ה) אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו. אלו נביאים שעמדו לישראל עד שלא באו למצרים. ואלו הנביאים שנתנבאו במצרים. ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כלם חמשה (דברי הימים א ב׳:ו׳) ומשה ואהרן מן ישראל. בלעם ואביו ואיוב מארץ עוץ ואליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהו בן ברכאל הבוזי אלו הנביאים שנתנבאו לאומות עד שלא נתנה התורה לישראל אבל משנתנה תורה לישראל פסקה רוח הקדש מן האומות וכן במשה הוא אומר (שמות ל״ג) ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך מנין שעשה הקב״ה רצונו שנאמר (שם ל״ד) הנה אנכי כורת ברית וגו׳. באותה שעה פסקה רוה״ק מן האומות.
סליק פרקא ובבא מציעא.

Vayikra Rabbah 1:3ויקרא רבה א׳:ג׳

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי חָמָא אֲבוּהָ דְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּשֵׁם רַב, אָמְרֵי, לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לִדָּרֵשׁ, (דברי הימים א ד׳:י״ח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וגו׳, וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה, זוֹ יוֹכֶבֶד, וְכִי מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיְתָה וַהֲלוֹא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי הָיְתָה וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יְהֻדִיָּה, עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידָה יְהוּדִים בָּעוֹלָם. יָלְדָה אֶת יֶרֶד, זֶה משֶׁה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר יֶרֶד שֶׁהוֹרִיד אֶת הַתּוֹרָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.
דָּבָר אַחֵר, יֶרֶד, שֶׁהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין לְשׁוֹן יֶרֶד אֶלָּא לְשׁוֹן מְלוּכָה, כְּמָה דְתֵימַר (תהלים ע״ב:ח׳): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, וּכְתִיב (מלכים א ה׳:ד׳): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. אֲבִי גְדוֹר, רַבִּי הוּנָא בַּר אַחָא אָמַר הַרְבֵּה גּוֹדְרִין עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל וְזֶה הָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן. (דברי הימים א ד׳:י״ח): חֶבֶר, שֶׁחִבֵּר אֶת הַבָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
דָּבָר אַחֵר, חֶבֶר, שֶׁהֶעֱבִיר הַפֻּרְעָנִיּוּת מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲבִי סוֹכוֹ, שֶׁהָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁסּוֹכִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְשׁוֹן עֲרָבִי הוּא, בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְנָבִיא סַכְיָא. (דברי הימים א ד׳:י״ח): יְקוּתִיאֵל, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימָא אָמְרוּ שֶׁעָשָׂה אֶת הַבָּנִים מְקַוִּין לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲבִי זָנוֹחַ, זֶה משֶׁה שֶׁהָיָה אָב לַמַּזְנִיחִים שֶׁהִזְנִיחוּם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ל״ב:כ׳): וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וגו׳. (דברי הימים א ד׳:י״ח): וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִתְיָה בַּת פַּרְעֹה, משֶׁה לֹא הָיָה בְּנֵךְ וּקְרָאתוֹ בְּנֵךְ, אַף אַתְּ לֹא אַתְּ בִּתִּי וַאֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ בִּתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה, בַּת יָהּ. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲשֶׁר לָקַח [לו] מֶרֶד, זֶה כָּלֵב. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חַד אָמַר זֶה מָרַד בַּעֲצַת מְרַגְּלִים וְזוֹ מָרְדָה בַּעֲצַת אָבִיהָ, יָבוֹא מוֹרֵד וְיִקַּח אֶת הַמּוֹרָדֶת. וְחַד אָמַר זֶה הִצִּיל אֶת הַצֹּאן וְזוֹ הִצִּילָה אֶת הָרוֹעֶה. עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְמשֶׁה: יֶרֶד: חֶבֶר: יְקוּתִיאֵל: אֲבִי גְדוֹר: אֲבִי סוֹכוֹ: אֲבִי זָנוֹחַ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אָמַר אַף טוֹבִיָּה שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב׳:ב׳): וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי טוֹבִיָּה הוּא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אַמֵּי אָמַר אַף שְׁמַעְיָה שְׁמוֹ. אָתָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וּפֵרַשׁ הָדֵין קְרָיָא (דברי הימים א כ״ד:ו׳): וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר וגו׳, שְׁמַעְיָה, שֶׁשָּׁמַע יָהּ תְּפִלָּתוֹ. בֶּן נְתַנְאֵל וגו׳ בֵּן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ תּוֹרָה מִיַּד לְיַד. הַסּוֹפֵר, שֶׁהָיָה סוֹפְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַלֵּוִי, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ. וְצָדוֹק, זֶה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וַאֲחִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל מֶלֶךְ. בֶּן אֶבְיָתָר, שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדָיו מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר אַף לֵוִי הָיָה שְׁמוֹ עַל עִקַּר מִשְׁפַּחְתּוֹ (שמות ד׳:י״ד): הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי. וּמשֶׁה, הֲרֵי עֲשָׂרָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חַיֶּיךָ מִכָּל שֵׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לְךָ אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתְךָ בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה (שמות ב׳:י׳): וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.