Commentators:Midrash/5

EN/HEע/E

Midrash

Sources

Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 18:1מכילתא דרבי ישמעאל שמות י״ח:א׳

"And Yithro heard": Yithro had seven names: Yether, Yithro, Chovav, Reuel, Chever, Putiel, Keni. Yether — he added (yiter) a section in the Torah; Yithro — he was "abundant" (yiter) in good deeds. Chovav — he was beloved (chovev) by the Lord. Reuel — he was a "friend" (rea) to the Lord. Chever — he was a "companion" (chaver) to the Lord. Putiel — he "weaned himself" (niftar) from idolatry. Keni — he was zealous (kinei) for Heaven and he acquired (kanah) Torah. Variantly: "And Yithro heard": In the beginning, he was called "Yether," viz. (Exodus 4:18) "And Moses went and he returned to Yether, his father-in-law," and when he "added" good deeds (to himself), a letter (vav) was added to his name. And thus do you find with Avraham. In the beginning he was called "Avram," and when he "added" good deeds, a letter (heh) was added to his name and he was called "Avraham." And thus do you find with Sarah. In the beginning she was called "Sarai," and when she "added" good deeds, a "great" letter (heh) was added to her name and she was called "Sarah." And thus do you find with Yehoshua, viz. (Numbers 13:16) "And Moses called Hoshea the son of Nun Yehoshua." And there are others whose name was diminished, e.g., Efron. In the beginning he was called "Efron," but when he took the money from Abraham, a letter was dropped from his name, viz. (Genesis 23:16) "and Abraham hearkened to Efron," "and Abraham gave the money to Efron." And thus do you find with Yonadav. In the beginning he was called "Yehonadav," but after "that deed" a letter was dropped from his name and he was called "Yonadav," as it is written (II Chronicles 20:37) "When you befriended Achazyahu, etc." — whence the sages ruled: Let one not befriend an evildoer, even to draw him close to Torah. "the Cohein of Midian": R. Yehoshua says: He was a priest, as in (Judges 18:30) "And Jonathan the son of Gershom the son of Menasheh — he and his sons — were Cohanim (for idolatry) to the tribe of Dan until the day the land was exiled." R. Elazar Hamodai says: He (Yithro) was an officer, as in (II Samuel 8:18) "And the sons of David were Cohanim."

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – שִׁבְעָה שמות נִקְרְאוּ לוֹ: יֶתֶר, יִתְרוֹ, חֹבָב, רְעוּאֵל, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל, קֵנִי. יֶתֶר, שֶׁהוֹתִיר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. חֹבָב, שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל, שֶׁהָיָה כְרֵעַ לַמָּקוֹם. חֶבֶר, שֶׁנֶּעֱשָׂה כְחָבֵר לַמָּקוֹם. פּוּטִיאֵל, שֶׁנִּפְטַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה. קֵנִי, שֶׁקִּנָּא לַשָּׁמַיִם, וְקָנָה לוֹ תּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין לוֹ אֶלָּא יֶתֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ״ (שמות ד׳:י״ח), וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַבְרָם, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָהָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׂרָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ שָׂרַי, וּכְשֶׁעָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת גְּדוֹלָה, וְנִקְרֵאת שְׁמָהּ שָׂרָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ (במדבר י״ג:ט״ו). וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁפָּחֲתוּ מֵהֶם. יֵשׁ לָךְ לְלַמֵּד מֵעֶפְרוֹן, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן, וּכְשֶׁשָּׁקַל הַכֶּסֶף מִיַּד אַבְרָהָם, פָּחֲתוּ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף״ (בראשית כ״ג:ט״ז), ׳עֶפְרָן׳ כְּתִיב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיוֹנָדָב שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב, וּכְשֶׁבָּא לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, פָּחֲתוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ י״י אֶת מַעֲשֶׂיךָ״ (דברי הימים ב כ׳:ל״ז). מִכָּן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֶל יִתְחַבַּר אָדָם לָרָשָׁע, אֲפִלּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. כֹהֵן מִדְיָן – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ״ (שופטים י״ח:ל׳). רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׂר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ (שמואל ב ח׳:י״ח).

Seder Olam Rabbah 20סדר עולם רבה כ״א

בשרה נאמר (בראשית י״א) בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. ובמרים נאמר (שמות ט״ו) ותקח מרים הנביאה בדבורה נאמר (שופטים ד׳) ודבורה אשה נביאה. ובחנה נאמר (שמואל א ב׳) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ב״ה ואביגיל נתנבאה לדוד וכן דוד אמר לה (שם כ״ה) וברוך טעמך ובחולדה הוא אומר (מלכים ב כ״ב) אל חולדה הנביאה. ובאסתר נאמרה (אסתר ט׳) ותכתוב אסתר בת אביחיל וגו׳. אלו מ״ח נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל ונכתבו בכתובים.

Bavli Rosh HaShanah 3aבבלי ראש השנה ג׳.

“And when the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel” (Numbers 21:1). What report did he hear? He heard that Aaron had died, and that the clouds of glory had withdrawn from the Jewish people, and he thought that he had been granted permission to wage war against the Jewish people. And this is as it is written: “And all the congregation saw that [ki] Aaron was dead, and they wept for Aaron thirty days, all the house of Israel” (Numbers 20:29). About this, Rabbi Abbahu said: Do not read the verse as: “And they saw [vayiru]”; rather, read it as: “And they were seen [vayeira’u]” by others, because the cover of the clouds of glory had been removed from them. And the next word, “that [ki],” should be understood as meaning because, in accordance with the statement of Reish Lakish, as Reish Lakish said: The word ki is used in the Bible in four senses: If, perhaps, but, and because. Therefore, the verse should be understood as follows: And all the congregation was seen, i.e., revealed, because Aaron had died. This shows that at the time of Aaron’s death Sihon was still alive; perforce, Moses’ oration, which was delivered after he had slain Sihon, must have occurred later. The Gemara raises an objection against this proof: Is it comparable? There, the verse is speaking of Canaan, king of Arad, whereas here, the verse is speaking of Sihon. What proof, then, can be brought from the one with regard to the other? The Gemara explains: A Sage taught in a baraita: All three names are referring to the same person: He is Sihon, and he is Arad, and he is also Canaan. He was called Sihon because he was similar in his wildness to a foal [seyyaḥ] in the desert; and he was called Canaan after his kingdom, as he ruled over the Canaanite people; and what was his real name? Arad was his name. Some say an alternative explanation: He was called Arad because he was similar to a wild ass [arod] in the desert; and he was called Canaan after his kingdom; and what was his real name? Sihon was his name.

{במדבר כ״א:א׳} וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב {במדבר כ׳:כ״ט} ויראו כל העדה כי גוע אהרן. וא״ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ר״ל כי משמש בד׳ לשונות אי דילמא אלא דהא. מי דמי התם כנען הכא סיחון תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו ערד שמו איכא דאמרי ערד שדומה לערוד במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו סיחון שמו.

Bavli Megillah 14aבבלי מגילה י״ד.

§ The Gemara asks with regard to the prophetesses recorded in the baraita: Who were the seven prophetesses? The Gemara answers: Sarah, Miriam, Deborah, Hannah, Abigail, Huldah, and Esther. The Gemara offers textual support: Sarah, as it is written: “Haran, the father of Milcah, and the father of Iscah” (Genesis 11:29). And Rabbi Yitzḥak said: Iscah is in fact Sarah. And why was she called Iscah? For she saw [sakhta] by means of divine inspiration, as it is stated: “In all that Sarah has said to you, hearken to her voice” (Genesis 21:12). Alternatively, Sarah was also called Iscah, for all gazed [sokhin] upon her beauty.

שבע נביאות מאן נינהו שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר שרה דכתיב {בראשית י״א:כ״ט} אבי מלכה ואבי יסכה ואמר ר׳ יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר {בראשית כ״א:י״ב} כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ד״א יסכה שהכל סוכין ביופיה.

Bavli Sanhedrin 105aבבלי סנהדרין ק״ה.

It was taught in a baraita: He is Beor, father of Balaam, he is Cushan-Rishathaim, he is Laban the Aramean. He was called Beor because he engaged in bestiality. He was called Cushan-Rishathaim because he performed two evil deeds [rishiyyot] to the Jewish people, one during the time of Jacob, when he pursued him intending to kill him, and one during the time when the judges judged. And what was his actual name? His name was Laban the Aramean.

ארבעה הדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי.: בלעם בלא עם דבר אחר בלעם שבלה עם בן בעור שבא על בעיר. תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי בעור שבא על בעיר כושן רשעתים דעבד שתי רשעיות בישראל אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים ומה שמו לבן הארמי שמו.

Bereshit Rabbah 56:10בראשית רבה נ״ו:י׳

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה׳ יִרְאֶה (בראשית כ״ב:י״ד), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (בראשית כ״ב:ב׳): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הָיָה לִי מַה לְּהָשִׁיב, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ (בראשית כ״א:כ״ב): כִּי בְיִצְחָק וגו׳, וְעַכְשָׁו קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו׳ וְחַס וְשָׁלוֹם לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא כָּבַשְׁתִּי רַחֲמַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים תְּהֵא נִזְכַּר לָהֶם אוֹתָהּ הָעֲקֵדָה וְתִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה׳ יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ד:י״ח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עַד שֶׁהוּא שָׁלֵם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֻכָּה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ע״ו:ג׳): וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְּצִיּוֹן, וּמָה הָיָה אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּיתִי.

Bereshit Rabbah 61:4בראשית רבה ס״א:ד׳

וּשְׁמָהּ קְטוּרָה (בראשית כ״ה:א׳), רַב אָמַר זוֹ הָגָר, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְהָכְתִיב (בראשית כ״ה:א׳): וַיֹּסֶף, אֲמַר לֵיהּ עַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָהּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיהו ח׳:ה׳): וַיֹּסֶף ה׳ דַּבֵּר אֵלַי עוֹד. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב: וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. אֲמַר לֵיהּ שֶׁמְקֻטֶּרֶת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית כ״ה:ו׳): וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, אֲמַר לֵיהּ פִּלַגְשָׁם כְּתִיב. (בראשית כ״ה:ו׳): בְּעוֹדֶנּוּ חַי, אוֹתָהּ שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבְּאֵר וְאָמְרָה לְחַי הָעוֹלָמִים רְאֵה בְּעֶלְבּוֹנִי.

Vayikra Rabbah 1:3ויקרא רבה א׳:ג׳

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי חָמָא אֲבוּהָ דְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּשֵׁם רַב, אָמְרֵי, לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לִדָּרֵשׁ, (דברי הימים א ד׳:י״ח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וגו׳, וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה, זוֹ יוֹכֶבֶד, וְכִי מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיְתָה וַהֲלוֹא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי הָיְתָה וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יְהֻדִיָּה, עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידָה יְהוּדִים בָּעוֹלָם. יָלְדָה אֶת יֶרֶד, זֶה משֶׁה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר יֶרֶד שֶׁהוֹרִיד אֶת הַתּוֹרָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. דָּבָר אַחֵר, יֶרֶד, שֶׁהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין לְשׁוֹן יֶרֶד אֶלָּא לְשׁוֹן מְלוּכָה, כְּמָה דְתֵימַר (תהלים ע״ב:ח׳): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, וּכְתִיב (מלכים א ה׳:ד׳): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. אֲבִי גְדוֹר, רַבִּי הוּנָא בַּר אַחָא אָמַר הַרְבֵּה גּוֹדְרִין עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל וְזֶה הָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן. (דברי הימים א ד׳:י״ח): חֶבֶר, שֶׁחִבֵּר אֶת הַבָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר, חֶבֶר, שֶׁהֶעֱבִיר הַפֻּרְעָנִיּוּת מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲבִי סוֹכוֹ, שֶׁהָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁסּוֹכִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְשׁוֹן עֲרָבִי הוּא, בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְנָבִיא סַכְיָא. (דברי הימים א ד׳:י״ח): יְקוּתִיאֵל, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימָא אָמְרוּ שֶׁעָשָׂה אֶת הַבָּנִים מְקַוִּין לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲבִי זָנוֹחַ, זֶה משֶׁה שֶׁהָיָה אָב לַמַּזְנִיחִים שֶׁהִזְנִיחוּם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ל״ב:כ׳): וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וגו׳. (דברי הימים א ד׳:י״ח): וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִתְיָה בַּת פַּרְעֹה, משֶׁה לֹא הָיָה בְּנֵךְ וּקְרָאתוֹ בְּנֵךְ, אַף אַתְּ לֹא אַתְּ בִּתִּי וַאֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ בִּתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה, בַּת יָהּ. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲשֶׁר לָקַח [לו] מֶרֶד, זֶה כָּלֵב. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חַד אָמַר זֶה מָרַד בַּעֲצַת מְרַגְּלִים וְזוֹ מָרְדָה בַּעֲצַת אָבִיהָ, יָבוֹא מוֹרֵד וְיִקַּח אֶת הַמּוֹרָדֶת. וְחַד אָמַר זֶה הִצִּיל אֶת הַצֹּאן וְזוֹ הִצִּילָה אֶת הָרוֹעֶה. עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְמשֶׁה: יֶרֶד: חֶבֶר: יְקוּתִיאֵל: אֲבִי גְדוֹר: אֲבִי סוֹכוֹ: אֲבִי זָנוֹחַ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אָמַר אַף טוֹבִיָּה שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב׳:ב׳): וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי טוֹבִיָּה הוּא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אַמֵּי אָמַר אַף שְׁמַעְיָה שְׁמוֹ. אָתָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וּפֵרַשׁ הָדֵין קְרָיָא (דברי הימים א כ״ד:ו׳): וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר וגו׳, שְׁמַעְיָה, שֶׁשָּׁמַע יָהּ תְּפִלָּתוֹ. בֶּן נְתַנְאֵל וגו׳ בֵּן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ תּוֹרָה מִיַּד לְיַד. הַסּוֹפֵר, שֶׁהָיָה סוֹפְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַלֵּוִי, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ. וְצָדוֹק, זֶה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וַאֲחִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל מֶלֶךְ. בֶּן אֶבְיָתָר, שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדָיו מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר אַף לֵוִי הָיָה שְׁמוֹ עַל עִקַּר מִשְׁפַּחְתּוֹ (שמות ד׳:י״ד): הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי. וּמשֶׁה, הֲרֵי עֲשָׂרָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חַיֶּיךָ מִכָּל שֵׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לְךָ אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתְךָ בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה (שמות ב׳:י׳): וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.

Shir HaShirim Rabbah 1:1שיר השירים רבה א׳:א׳

שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: יְדִידְיָה, שְׁלֹמֹה, קֹהֶלֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הַנְהוּ תְּלָתָא, אָגוּר, יָקֶה, לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל, הָא שִׁבְעָה.