Difference between revisions of "Commentators:Midrash/5"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(16 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 6: Line 6:
  
 
<h2>Classical Texts</h2>
 
<h2>Classical Texts</h2>
<source book="English Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" ref="18,1" mgtype="Tanakh" url="SP/Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot/Shemot/18.1$$e2" xmlid="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1">
+
<source xmlid="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" book="English Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" ref="18,1" mgtype="Tanakh" url="SP/Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot/Shemot/18.1$$e2">
 +
 
 
<h3 xml:lang="EN">Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 18:1</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 18:1</h3>
 
<text xml:lang="EN">"And Yithro heard": Yithro had seven names: Yether, Yithro, Chovav, Reuel, Chever, Putiel, Keni. Yether — he added (yiter) a section in the Torah; Yithro — he was "abundant" (yiter) in good deeds. Chovav — he was beloved (chovev) by the Lord. Reuel — he was a "friend" (rea) to the Lord. Chever — he was a "companion" (chaver) to the Lord. Putiel — he "weaned himself" (niftar) from idolatry. Keni — he was zealous (kinei) for Heaven and he acquired (kanah) Torah. Variantly: "And Yithro heard": In the beginning, he was called "Yether," viz. <span class="source-link">(<a class="source" title="Shemot 4:18" href="//mg.alhatorah.org#!Shemot/4.18$$e1" target="_blank" data-book="English Shemot" data-ref="4,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/4.18$$e1">Exodus 4:18</a>)</span> "And Moses went and he returned to Yether, his father-in-law," and when he "added" good deeds (to himself), a letter (vav) was added to his name. And thus do you find with Avraham. In the beginning he was called "Avram," and when he "added" good deeds, a letter (heh) was added to his name and he was called "Avraham." And thus do you find with Sarah. In the beginning she was called "Sarai," and when she "added" good deeds, a "great" letter (heh) was added to her name and she was called "Sarah." And thus do you find with Yehoshua, viz. <span class="source-link">(<a class="source" title="Bemidbar 13:16" href="//mg.alhatorah.org#!Bemidbar/13.16$$e1" target="_blank" data-book="English Bemidbar" data-ref="13,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/13.16$$e1">Numbers 13:16</a>)</span> "And Moses called Hoshea the son of Nun Yehoshua." And there are others whose name was diminished, e.g., Efron. In the beginning he was called "Efron," but when he took the money from Abraham, a letter was dropped from his name, viz. <span class="source-link">(<a class="source" title="Bereshit 23:16" href="//mg.alhatorah.org#!Bereshit/23.16$$e1" target="_blank" data-book="English Bereshit" data-ref="23,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/23.16$$e1">Genesis 23:16</a>)</span> "and Abraham hearkened to Efron," "and Abraham gave the money to Efron." And thus do you find with Yonadav. In the beginning he was called "Yehonadav," but after "that deed" a letter was dropped from his name and he was called "Yonadav," as it is written <span class="source-link">(<a class="source" title="Divrei HaYamim II 20:37" href="//mg.alhatorah.org#!Divrei HaYamim II/20.37$$e1" target="_blank" data-book="English Divrei HaYamim II" data-ref="20,37" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim II/20.37$$e1">II Chronicles 20:37</a>)</span> "When you befriended Achazyahu, etc." — whence the sages ruled: Let one not befriend an evildoer, even to draw him close to Torah. <br/>"the Cohein of Midian": R. Yehoshua says: He was a priest, as in <span class="source-link">(<a class="source" title="Shofetim 18:30" href="//mg.alhatorah.org#!Shofetim/18.30$$e1" target="_blank" data-book="English Shofetim" data-ref="18,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/18.30$$e1">Judges 18:30</a>)</span> "And Jonathan the son of Gershom the son of Menasheh — he and his sons — were Cohanim (for idolatry) to the tribe of Dan until the day the land was exiled." R. Elazar Hamodai says: He (Yithro) was an officer, as in <span class="source-link">(<a class="source" title="Shemuel II 8:18" href="//mg.alhatorah.org#!Shemuel II/8.18$$e1" target="_blank" data-book="English Shemuel II" data-ref="8,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel II/8.18$$e1">II Samuel 8:18</a>)</span> "And the sons of David were Cohanim."</text>
 
<text xml:lang="EN">"And Yithro heard": Yithro had seven names: Yether, Yithro, Chovav, Reuel, Chever, Putiel, Keni. Yether — he added (yiter) a section in the Torah; Yithro — he was "abundant" (yiter) in good deeds. Chovav — he was beloved (chovev) by the Lord. Reuel — he was a "friend" (rea) to the Lord. Chever — he was a "companion" (chaver) to the Lord. Putiel — he "weaned himself" (niftar) from idolatry. Keni — he was zealous (kinei) for Heaven and he acquired (kanah) Torah. Variantly: "And Yithro heard": In the beginning, he was called "Yether," viz. <span class="source-link">(<a class="source" title="Shemot 4:18" href="//mg.alhatorah.org#!Shemot/4.18$$e1" target="_blank" data-book="English Shemot" data-ref="4,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/4.18$$e1">Exodus 4:18</a>)</span> "And Moses went and he returned to Yether, his father-in-law," and when he "added" good deeds (to himself), a letter (vav) was added to his name. And thus do you find with Avraham. In the beginning he was called "Avram," and when he "added" good deeds, a letter (heh) was added to his name and he was called "Avraham." And thus do you find with Sarah. In the beginning she was called "Sarai," and when she "added" good deeds, a "great" letter (heh) was added to her name and she was called "Sarah." And thus do you find with Yehoshua, viz. <span class="source-link">(<a class="source" title="Bemidbar 13:16" href="//mg.alhatorah.org#!Bemidbar/13.16$$e1" target="_blank" data-book="English Bemidbar" data-ref="13,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/13.16$$e1">Numbers 13:16</a>)</span> "And Moses called Hoshea the son of Nun Yehoshua." And there are others whose name was diminished, e.g., Efron. In the beginning he was called "Efron," but when he took the money from Abraham, a letter was dropped from his name, viz. <span class="source-link">(<a class="source" title="Bereshit 23:16" href="//mg.alhatorah.org#!Bereshit/23.16$$e1" target="_blank" data-book="English Bereshit" data-ref="23,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/23.16$$e1">Genesis 23:16</a>)</span> "and Abraham hearkened to Efron," "and Abraham gave the money to Efron." And thus do you find with Yonadav. In the beginning he was called "Yehonadav," but after "that deed" a letter was dropped from his name and he was called "Yonadav," as it is written <span class="source-link">(<a class="source" title="Divrei HaYamim II 20:37" href="//mg.alhatorah.org#!Divrei HaYamim II/20.37$$e1" target="_blank" data-book="English Divrei HaYamim II" data-ref="20,37" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim II/20.37$$e1">II Chronicles 20:37</a>)</span> "When you befriended Achazyahu, etc." — whence the sages ruled: Let one not befriend an evildoer, even to draw him close to Torah. <br/>"the Cohein of Midian": R. Yehoshua says: He was a priest, as in <span class="source-link">(<a class="source" title="Shofetim 18:30" href="//mg.alhatorah.org#!Shofetim/18.30$$e1" target="_blank" data-book="English Shofetim" data-ref="18,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/18.30$$e1">Judges 18:30</a>)</span> "And Jonathan the son of Gershom the son of Menasheh — he and his sons — were Cohanim (for idolatry) to the tribe of Dan until the day the land was exiled." R. Elazar Hamodai says: He (Yithro) was an officer, as in <span class="source-link">(<a class="source" title="Shemuel II 8:18" href="//mg.alhatorah.org#!Shemuel II/8.18$$e1" target="_blank" data-book="English Shemuel II" data-ref="8,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel II/8.18$$e1">II Samuel 8:18</a>)</span> "And the sons of David were Cohanim."</text>
Line 13: Line 14:
 
</source>
 
</source>
  
<source book="Seder Olam Rabbah" ref="20" mgtype="Library" url="?r1=Seder Olam Rabbah 20" xmlid="SederOlamRabbah20">
+
<source xmlid="SederOlamRabbah20" book="Seder Olam Rabbah" ref="20" mgtype="Library" url="?r1=Seder Olam Rabbah 20">
 +
 
 
<h3 xml:lang="EN">Seder Olam Rabbah 20</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Seder Olam Rabbah 20</h3>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<h3 xml:lang="HE">סדר עולם רבה כ״א</h3>
 
<h3 xml:lang="HE">סדר עולם רבה כ״א</h3>
<text xml:lang="HE">בשרה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/11">בראשית י״א</a>)</span> בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. ובמרים נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/15" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/15">שמות ט״ו</a>)</span> ותקח מרים הנביאה בדבורה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shofetim/4" target="_blank" data-book="Shofetim" data-ref="4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/4">שופטים ד׳</a>)</span> ודבורה אשה נביאה. ובחנה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel I/2" target="_blank" data-book="Shemuel I" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/2">שמואל א ב׳</a>)</span> ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ב״ה ואביגיל נתנבאה לדוד וכן דוד אמר לה <span class="source-link">(<a class="source" title="שמואל א כ״ה" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel I/25" target="_blank" data-book="Shemuel I" data-ref="25" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/25">שם כ״ה</a>)</span> וברוך טעמך ובחולדה הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim II/22" target="_blank" data-book="Melakhim II" data-ref="22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/22">מלכים ב כ״ב</a>)</span> אל חולדה הנביאה. ובאסתר נאמרה <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Esther/9" target="_blank" data-book="Esther" data-ref="9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/9">אסתר ט׳</a>)</span> ותכתוב אסתר בת אביחיל וגו׳. אלו מ״ח נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל ונכתבו בכתובים. ויש נביאים כיוצאי מצרים ולא נכתבו. וכן משה אמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Devarim/5" target="_blank" data-book="Devarim" data-ref="5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/5">דברים ה׳</a>)</span> מי יתן והי׳ לבבם זה להם. ואומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/11" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/11">במדבר י״א</a>)</span> ומי יתן כל עם ה׳ נביאים כי יתן ה׳ את רוחו עליהם. ועובדיה אמר לאליהו <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim I/18" target="_blank" data-book="Melakhim I" data-ref="18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim I/18">מלכים א י״ח</a>)</span> הלא הגד לאדוני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי ה׳ ואחבא מנביאי ה׳ מאה איש. וגו׳ חוץ ממה שהיו ביהודה ובנימין ואליהו אמר לאלישע <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim II/2" target="_blank" data-book="Melakhim II" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/2">מלכים ב ב׳</a>)</span> שב נא פה כי ה׳ שלחני עד בית אל ויצאו בני הנביאים אשר בית אל וגו׳ שוב אמר לאלישע שב נא פה כי ה׳ שלחני יריחו ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו וגו׳. יכול מפני שהם מועטים. ת״ל וחמישים איש מבני הנביאים הלכו וגו׳. יכול מפני שהם הדיוטות ת״ל ויאמרו אליו הידעת כי היום ה׳ לוקח את אדוניך מעל ראשך וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" title="מלכים ב ב׳" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim II/2" target="_blank" data-book="Melakhim II" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/2">שם</a>)</span> אדונינו אין כתיב כאן אלא אדוניך מלמד שכלם גדולים כאליהו ושקולים כאלישע שאין לך כל עיר ועיר בארץ ישראל שלא היו בו נביאים אלא כל נבואה שהיתה לצורך הדורות נכתבה. לצורך שעה לא נכתבה ועליהם מפורש בשיר השירים <span class="source-link">(<a class="source" title="שיר השירים ד׳" href="//mg.alhatorah.org/Shir HaShirim/4" target="_blank" data-book="Shir HaShirim" data-ref="4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shir HaShirim/4">ד</a>)</span> מה יפו דודיך אחותי כלה מה טבו דודיך מיין וריח שמניך מכל בשמים נפת תטופנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וגו׳. באדם הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/2" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/2">בראשית ב׳</a>)</span> ויצו ד׳ וגומר בנח הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית ו׳" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/6" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/6">שם ו׳</a>)</span> איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח בשם הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית ט׳" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/9" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/9">שם ט׳</a>)</span> ברוך ה׳ אלהי שם. על דברתי מלכי צדק <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Tehillim/110" target="_blank" data-book="Tehillim" data-ref="110" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/110">תהלים ק״י</a>)</span> בעבר הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/10" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/10">בראשית י׳</a>)</span> ויקרא שמו פלג כי בימיו נפלגה הארץ. באברהם הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ׳" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/20" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/20">שם כ׳</a>)</span> ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא וגו׳. ומנין שכל האבות נקראו נביאים שנאמר (<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Tehillim/49" target="_blank" data-book="Tehillim" data-ref="49" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/49">תהלים מ״ט</a> והערות ק״ה) אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו. אלו נביאים שעמדו לישראל עד שלא באו למצרים. ואלו הנביאים שנתנבאו במצרים. ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כלם חמשה <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Divrei HaYamim I/2.6" target="_blank" data-book="Divrei HaYamim I" data-ref="2,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim I/2.6">דברי הימים א ב׳:ו׳</a>)</span> ומשה ואהרן מן ישראל. בלעם ואביו ואיוב מארץ עוץ ואליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהו בן ברכאל הבוזי אלו הנביאים שנתנבאו לאומות עד שלא נתנה התורה לישראל אבל משנתנה תורה לישראל פסקה רוח הקדש מן האומות וכן במשה הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/33" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="33" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/33">שמות ל״ג</a>)</span> ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך מנין שעשה הקב״ה רצונו שנאמר <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות ל״ד" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/34" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="34" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/34">שם ל״ד</a>)</span> הנה אנכי כורת ברית וגו׳. באותה שעה פסקה רוה״ק מן האומות. <br/>סליק פרקא ובבא מציעא.</text>
+
<text xml:lang="HE">בשרה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/11">בראשית י״א</a>)</span> בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. ובמרים נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/15" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/15">שמות ט״ו</a>)</span> ותקח מרים הנביאה בדבורה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shofetim/4" target="_blank" data-book="Shofetim" data-ref="4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/4">שופטים ד׳</a>)</span> ודבורה אשה נביאה. ובחנה נאמר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel I/2" target="_blank" data-book="Shemuel I" data-ref="2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/2">שמואל א ב׳</a>)</span> ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ב״ה ואביגיל נתנבאה לדוד וכן דוד אמר לה <span class="source-link">(<a class="source" title="שמואל א כ״ה" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel I/25" target="_blank" data-book="Shemuel I" data-ref="25" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/25">שם כ״ה</a>)</span> וברוך טעמך ובחולדה הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim II/22" target="_blank" data-book="Melakhim II" data-ref="22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/22">מלכים ב כ״ב</a>)</span> אל חולדה הנביאה. ובאסתר נאמרה <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Esther/9" target="_blank" data-book="Esther" data-ref="9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/9">אסתר ט׳</a>)</span> ותכתוב אסתר בת אביחיל וגו׳. אלו מ״ח נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל ונכתבו בכתובים.</text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source xmlid="BavliRoshHaShanah3a" book="English Bavli Rosh HaShanah" ref="3:a" mgtype="Shas" url="Rosh HaShanah/3a$$e1">
 +
 
 +
<h3 xml:lang="EN">Bavli Rosh HaShanah 3a</h3>
 +
<text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b>“And when the Canaanite, the king of Arad,</b> who dwelt in the South, <b>heard</b> tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel” <span class="source-link">(<a class="source" title="Bemidbar 21:1" data-book="English Bemidbar" data-ref="21,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/21.1$$e1">Numbers 21:1</a>)</span>. <b>What report did he hear? He heard that Aaron had died, and that the clouds of glory had withdrawn</b> from the Jewish people, <b>and he thought</b> that <b>he had been granted permission to wage war against the Jewish people. And this is as it is written: “And all the congregation saw that [<i>ki</i>] Aaron was dead,</b> and they wept for Aaron thirty days, all the house of Israel” <span class="source-link">(<a class="source" title="Bemidbar 20:29" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/20.29#e1" target="_blank" data-book="English Bemidbar" data-ref="20,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/20.29$$e1">Numbers 20:29</a>)</span>. <br/>About this, <b>Rabbi Abbahu said: Do not read</b> the verse as: <b>“And they saw [<i>vayiru</i>]”; rather,</b> read it as: <b>“And they were seen [<i>vayeira’u</i>]”</b> by others, because the cover of the clouds of glory had been removed from them. <b>And</b> the next word, “that [<i>ki</i>],” should be understood as meaning because, <b>in accordance with</b> the statement of <b>Reish Lakish, as Reish Lakish said:</b> The word <b><i>ki</i> is used</b> in the Bible <b>in four senses: If, perhaps, but, and because.</b> Therefore, the verse should be understood as follows: And all the congregation was seen, i.e., revealed, because Aaron had died. This shows that at the time of Aaron’s death Sihon was still alive; perforce, Moses’ oration, which was delivered after he had slain Sihon, must have occurred later. <br/>The Gemara raises an objection against this proof: <b>Is it comparable? There,</b> the verse is speaking of <b>Canaan,</b> king of Arad, whereas <b>here,</b> the verse is speaking of <b>Sihon.</b> What proof, then, can be brought from the one with regard to the other? The Gemara explains: A Sage <b>taught</b> in a <i>baraita</i>: All three names are referring to the same person: <b>He is Sihon,</b> and <b>he is Arad,</b> and <b>he is</b> also <b>Canaan.</b> He was called <b>Sihon because he was similar</b> in his wildness <b>to a foal [<i>seyyaḥ</i>] in the desert;</b> and he was called <b>Canaan after his kingdom,</b> as he ruled over the Canaanite people; <b>and what was his</b> real <b>name? Arad was his name. Some say</b> an alternative explanation: He was called <b>Arad because he was similar to a wild ass [<i>arod</i>] in the desert;</b> and he was called <b>Canaan after his kingdom; and what was his</b> real <b>name? Sihon was his name.</b></div></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בבלי ראש השנה ג׳.</h3>
 +
<text xml:lang="HE"><div class="aht-half"><a href="https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_36102_3.pdf" target="_blank"><img src="/Media//media.alhatorah.org/icons/pdf.png" alt=""/></a> <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bemidbar" data-ref="21,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/21.1">במדבר כ״א:א׳</a>}</span> וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/20.29" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="20,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/20.29">במדבר כ׳:כ״ט</a>}</span> ויראו כל העדה כי גוע אהרן. <br/>וא״ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ר״ל כי משמש בד׳ לשונות אי דילמא אלא דהא. <br/>מי דמי התם כנען הכא סיחון תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו ערד שמו איכא דאמרי ערד שדומה לערוד במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו סיחון שמו.</div></text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source xmlid="BavliMegillah14a" book="English Bavli Megillah" ref="14:a" mgtype="Shas" url="Megillah/14a$$e1">
 +
 
 +
<h3 xml:lang="EN">Bavli Megillah 14a</h3>
 +
<text xml:lang="EN"><div class="aht-half">§ The Gemara asks with regard to the prophetesses recorded in the <i>baraita</i>: <b>Who were the seven prophetesses?</b> The Gemara answers: <b>Sarah, Miriam, Deborah, Hannah, Abigail, Huldah, and Esther.</b> The Gemara offers textual support: <b>Sarah, as it is written:</b> “Haran, <b>the father of Milcah, and the father of Iscah”</b> (Genesis&#160;11:29). <b>And Rabbi Yitzḥak said: Iscah is</b> in fact <b>Sarah. And why was she called Iscah? For she saw [<i>sakhta</i>] by means of divine inspiration, as it is stated: “In all that Sarah has said to you, hearken to her voice”</b> <span class="source-link">(<a class="source" title="Bereshit 21:12" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/21.12#e1" target="_blank" data-book="English Bereshit" data-ref="21,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/21.12$$e1">Genesis 21:12</a>)</span>. <b>Alternatively,</b> Sarah was also called <b>Iscah, for all gazed [<i>sokhin</i>] upon her beauty.</b></div></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בבלי מגילה י״ד.</h3>
 +
<text xml:lang="HE"><div class="aht-half"><a href="https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_36094_25.pdf" target="_blank"><img src="/Media//media.alhatorah.org/icons/pdf.png" alt=""/></a> שבע נביאות מאן נינהו שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר שרה דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/11.29" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="11,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/11.29">בראשית י״א:כ״ט</a>}</span> אבי מלכה ואבי יסכה ואמר ר׳ יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/21.12" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="21,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/21.12">בראשית כ״א:י״ב</a>}</span> כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ד״א יסכה שהכל סוכין ביופיה.</div></text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source book="English Bavli Sanhedrin" ref="69:b" mgtype="Shas" url="Sanhedrin/69b$$e1" xmlid="BavliSanhedrin69b">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 69b</h3>
 +
<text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b>Rather,</b> it is <b>from here</b> that one can deduce that in earlier generations men fathered children at the age of eight, as it is written: <b>“And these are the generations of Terah; Terah begot Abram, Nahor, and Haran”</b> <span class="source-link">(<a class="source" title="Bereshit 11:27" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/11.27#e1" target="_blank" data-book="English Bereshit" data-ref="11,27" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/11.27$$e1">Genesis 11:27</a>)</span>. <b>And Abraham was</b> at least <b>one year older than Nahor, and Nahor was one year older than Haran,</b> so <b>it turns out</b> that <b>Abraham was two years older than Haran. And it is written: “And Abram and Nahor took wives for themselves;</b> the name of Abram’s wife was Sarai and the name of Nahor’s wife was Milka, daughter of Haran, father of Milka and father of Iscah” <span class="source-link">(<a class="source" title="Bereshit 11:29" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/11.29#e1" target="_blank" data-book="English Bereshit" data-ref="11,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/11.29$$e1">Genesis 11:29</a>)</span>. <br/><b>And Rabbi Yitzḥak says: Iscah is</b> in fact <b>Sarah. And why was she called Iscah? Because she envisioned [<i>shesokha</i>]</b> hidden matters <b>by means of divine inspiration. And this</b> explains <b>what is written: “In all that Sarah has said to you, hearken to her voice”</b> <span class="source-link">(<a class="source" title="Bereshit 21:12" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/21.12#e1" target="_blank" data-book="English Bereshit" data-ref="21,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/21.12$$e1">Genesis 21:12</a>)</span>. <b>Alternatively,</b> Sarah was also called <b>Iscah, because all gazed [<i>sokhim</i>] upon her beauty. And it is written: “And Abraham fell upon his face, and laughed, and said in his heart:</b> Shall a child be born to him that is a hundred years old? And shall Sarah, who is ninety years old, give birth?” <span class="source-link">(<a class="source" title="Bereshit 17:17" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/17.17#e1" target="_blank" data-book="English Bereshit" data-ref="17,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/17.17$$e1">Genesis 17:17</a>)</span>. <b>How much older was Abraham than Sarah?</b> He was <b>ten years</b> older than her <b>and,</b> as stated above, he was <b>two years older than her father,</b> Haran. <b>It turns out</b> then that <b>when Haran begot Sarah, he begot her at</b> the age of <b>eight.</b> <br/>The Gemara refutes this proof: <b>From where</b> do you prove this? <b>Perhaps Abraham was the youngest of the brothers, and</b> not the oldest among them. The fact that Abraham is listed first is no proof that he was the oldest, as perhaps the verse <b>listed them in the order of their wisdom</b> and therefore Abraham, being the wisest, was mentioned first. </div></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין ס״ט:</h3>
 +
<text xml:lang="HE"><div class="aht-half"><a href="https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_36103_136.pdf" target="_blank"><img src="//media.alhatorah.org/icons/pdf.png" alt=""/></a> <br/>אלא מהכא <span class="source-link">{<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/11.27" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="11,27" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/11.27">בראשית י״א:כ״ז</a>}</span> אלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן ואברהם גדול מנחור שנה ונחור גדול מהרן שנה נמצא אברהם גדול שתי שנים מהרן וכתיב <span class="source-link">{<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/11.29" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="11,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/11.29">בראשית י״א:כ״ט</a>}</span> ויקח אברם ונחור להם נשים וגו׳. <br/>ואמר רבי יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסוכה ברוח הקדש והיינו דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/21.12" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="21,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/21.12">בראשית כ״א:י״ב</a>}</span> כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה דבר אחר יסכה שהכל סכים ביופיה וכתיב <span class="source-link">{<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/17.17" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="17,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/17.17">בראשית י״ז:י״ז</a>}</span> ויפל על פניו ויצחק ויאמר בלבו וגו׳ כמה קשיש אברהם משרה עשר שנין וקשיש מאבוה תרתין שנין אשתכח כי אולדה הרן לשרה בתמני אולידה. </div></text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source xmlid="BavliSanhedrin105a" book="English Bavli Sanhedrin" ref="105:a" mgtype="Shas" url="Sanhedrin/105a$$e1">
 +
 
 +
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 105a</h3>
 +
<text xml:lang="EN"><div class="aht-half">It was <b>taught</b> in a <i>baraita</i>: <b>He is Beor,</b> father of Balaam, <b>he is Cushan-Rishathaim, he is Laban the Aramean.</b> He was called <b>Beor because he engaged in bestiality.</b> He was called <b>Cushan-Rishathaim because he performed two evil deeds [<i>rishiyyot</i>] to the Jewish people, one during the time of Jacob,</b> when he pursued him intending to kill him, <b>and one during the time when the judges judged. And what was his</b> actual <b>name? His name was Laban the Aramean.</b> <br/><br/></div></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין ק״ה.</h3>
 +
<text xml:lang="HE"><div class="aht-half"><a href="https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_36103_207.pdf" target="_blank"><img src="/Media//media.alhatorah.org/icons/pdf.png" alt=""/></a> <br/>ארבעה הדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי.: בלעם בלא עם דבר אחר בלעם שבלה עם בן בעור שבא על בעיר. <br/>תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי בעור שבא על בעיר כושן רשעתים דעבד שתי רשעיות בישראל אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים ומה שמו לבן הארמי שמו.</div></text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source book="Bereshit Rabbah" ref="23,3" mgtype="Library" url="?r1=Bereshit Rabbah 23:3" xmlid="BereshitRabbah23-3">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 23:3</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בראשית רבה כ״ג:ג׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="4,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/4.20">בראשית ד׳:כ׳</a>)</span>, לְשֶׁעָבַר הָיוּ מַקְנִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, חָזְרוּ לִהְיוֹת מַקְנִין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Yechezkel/8.3" target="_blank" data-book="Yechezkel" data-ref="8,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yechezkel/8.3">יחזקאל ח׳:ג׳</a>)</span>: אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/4.21" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="4,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/4.21">בראשית ד׳:כ״א</a>)</span>: וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב, אַדְרִיכוֹלִין וּבוּרְבָּלִין. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/4.22" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="4,22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/4.22">בראשית ד׳:כ״ב</a>)</span>: וְצִלָּה גַּם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, זֶה תִּבֵּל עֲבֵרָתוֹ שֶׁל קַיִן, קַיִן הָרַג וְלֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לַהֲרֹג, אֲבָל זֶה לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/4.22" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="4,22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/4.22">בראשית ד׳:כ״ב</a>)</span>: וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, נַעֲמָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ הָיְתָה, לָמָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ נַעֲמָה, שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נְעִימִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי נַעֲמָה אַחֶרֶת הָיְתָה, וְלָמָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ נַעֲמָה, שֶׁהָיְתָה מַנְעֶמֶת בְּתֹף לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.</text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source book="Bereshit Rabbah" ref="48,13" mgtype="Library" url="?r1=Bereshit Rabbah 48:13" xmlid="BereshitRabbah48-13">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 48:13</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בראשית רבה מ״ח:י״ג</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי לֵוִי רָץ לְקַדֵּם אוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Hoshea" data-ref="10,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Hoshea/10.11">הושע י׳:י״א</a>)</span>: וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ. וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר, יָכוֹל גָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר רַךְ, אִי רַךְ יָכוֹל חָסֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר וָטוֹב. וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, זֶה יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁבִיל לְזַרְזוֹ בְּמִצְווֹת.</text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source book="Bereshit Rabbah" ref="56,10" mgtype="Library" url="?r1=Bereshit Rabbah 56:10" xmlid="BereshitRabbah56-10">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 56:10</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בראשית רבה נ״ו:י׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה׳ יִרְאֶה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="22,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/22.14">בראשית כ״ב:י״ד</a>)</span>, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/22.2" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="22,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/22.2">בראשית כ״ב:ב׳</a>)</span>: קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הָיָה לִי מַה לְּהָשִׁיב, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/21.22" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="21,22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/21.22">בראשית כ״א:כ״ב</a>)</span>: כִּי בְיִצְחָק וגו׳, וְעַכְשָׁו קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו׳ וְחַס וְשָׁלוֹם לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא כָּבַשְׁתִּי רַחֲמַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים תְּהֵא נִזְכַּר לָהֶם אוֹתָהּ הָעֲקֵדָה וְתִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה׳ יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/14.18" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="14,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/14.18">בראשית י״ד:י״ח</a>)</span>: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עַד שֶׁהוּא שָׁלֵם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֻכָּה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Tehillim/76.3" target="_blank" data-book="Tehillim" data-ref="76,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/76.3">תהלים ע״ו:ג׳</a>)</span>: וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְּצִיּוֹן, וּמָה הָיָה אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּיתִי.</text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source book="Bereshit Rabbah" ref="61,4" mgtype="Library" url="?r1=Bereshit Rabbah 61:4" xmlid="BereshitRabbah61-4">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 61:4</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בראשית רבה ס״א:ד׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וּשְׁמָהּ קְטוּרָה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="25,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/25.1">בראשית כ״ה:א׳</a>)</span>, רַב אָמַר זוֹ הָגָר, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְהָכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/25.1" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="25,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/25.1">בראשית כ״ה:א׳</a>)</span>: וַיֹּסֶף, אֲמַר לֵיהּ עַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָהּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Yeshayahu/8.5" target="_blank" data-book="Yeshayahu" data-ref="8,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/8.5">ישעיהו ח׳:ה׳</a>)</span>: וַיֹּסֶף ה׳ דַּבֵּר אֵלַי עוֹד. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב: וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. אֲמַר לֵיהּ שֶׁמְקֻטֶּרֶת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/25.6" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="25,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/25.6">בראשית כ״ה:ו׳</a>)</span>: וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, אֲמַר לֵיהּ פִּלַגְשָׁם כְּתִיב. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/25.6" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="25,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/25.6">בראשית כ״ה:ו׳</a>)</span>: בְּעוֹדֶנּוּ חַי, אוֹתָהּ שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבְּאֵר וְאָמְרָה לְחַי הָעוֹלָמִים רְאֵה בְּעֶלְבּוֹנִי.</text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source book="Bereshit Rabbah" ref="80,11" mgtype="Library" url="?r1=Bereshit Rabbah 80:11" xmlid="BereshitRabbah80-11">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 80:11</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בראשית רבה פ׳:י״א</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="34,26" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/34.26">בראשית ל״ד:כ״ו</a>)</span>, רַבִּי יוּדָן אָמַר גּוֹרְרִין בָּהּ וְיוֹצְאִין. <br/>אָמַר רַב הוּנָא הַנִּבְעֶלֶת לְעָרֵל קָשֶׁה לִפְרשׁ. <br/>אָמַר רַב הוּנָא אָמְרָה וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/46.10" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="46,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/46.10">בראשית מ״ו:י׳</a>)</span>: וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית, בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לַכְּנַעֲנִי. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה כְּנַעֲנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁנִּבְעֲלָה מֵחִוִּי שֶׁהוּא בִּכְלַל כְּנַעֲנִים. וְרַבָּנָן אָמְרִין נְטָלָהּ שִׁמְעוֹן וּקְבָרָהּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.</text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source book="Bereshit Rabbah" ref="85,4" mgtype="Library" url="?r1=Bereshit Rabbah 85:4" xmlid="BereshitRabbah85-4">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 85:4</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בראשית רבה פ״ה:ד׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="38,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/38.1">בראשית ל״ח:א׳</a>)</span>, רַבָּנָן אָמְרֵי חִירָה הוּא חִירָם שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Melakhim I/5.15" target="_blank" data-book="Melakhim I" data-ref="5,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim I/5.15">מלכים א ה׳:ט״ו</a>)</span>: כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים, לָמוּד הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב לַשֵּׁבֶט הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חִירָם אַחֵר הָיָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן חָיָה קָרוֹב לְאֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיָה קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/38.2" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="38,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/38.2">בראשית ל״ח:ב׳</a>)</span>: וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, בַּר גַּבְרָא תַּגָּרָא, בּוֹצִינָא דְאַתְרָא. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/38.3" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="38,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/38.3">בראשית ל״ח:ג׳</a>)</span>: וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר, שֶׁהוּעַר מִן הָעוֹלָם. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/38.4" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="38,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/38.4">בראשית ל״ח:ד׳</a>)</span>: וַתַּהַר עוֹד וגו׳ אוֹנָן, שֶׁהֵבִיא אֲנִינָה לְעַצְמוֹ. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/38.5" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="38,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/38.5">בראשית ל״ח:ה׳</a>)</span>: וַתַּהַר עוֹד וגו׳ שֵׁלָה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִן הָעוֹלָם. וַתּוֹסֶף עוֹד וגו׳ כְזִיב, פָּסְקַת שֵׁם מָקוֹם. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/38.7" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="38,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/38.7">בראשית ל״ח:ז׳</a>)</span>: וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה׳, שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בְּגַנּוֹת וּמְעָרֶה לָאַשְׁפּוֹת.</text>
 +
</source>
 +
 
 +
<source book="Bereshit Rabbah" ref="91,8" mgtype="Library" url="?r1=Bereshit Rabbah 91:8" xmlid="BereshitRabbah91-8">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 91:8</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בראשית רבה צ״א:ח׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ, זֶה מְנַשֶּׁה.&#160;</text>
 
</source>
 
</source>
  
<source book="Vayikra Rabbah" ref="1,3" mgtype="Library" url="?r1=Vayikra Rabbah 1:3" xmlid="VayikraRabbah1-3">
+
<source xmlid="VayikraRabbah1-3" book="Vayikra Rabbah" ref="1,3" mgtype="Library" url="?r1=Vayikra Rabbah 1:3">
 +
 
 
<h3 xml:lang="EN">Vayikra Rabbah 1:3</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Vayikra Rabbah 1:3</h3>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>
Line 27: Line 110:
 
</source>
 
</source>
  
 +
<source book="Vayikra Rabbah" ref="20,2" mgtype="Library" url="?r1=Vayikra Rabbah 20:2" xmlid="VayikraRabbah20-2">
 +
<h3 xml:lang="EN">Vayikra Rabbah 20:2</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">ויקרא רבה כ׳:ב׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">נוֹלַד לוֹ בֵּן לְמֵאָה שָׁנָה וּבַסּוֹף אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/22.2" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="22,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/22.2">בראשית כ״ב:ב׳</a>)</span>: קַח נָא אֶת בִּנְךָ, וְהָלַךְ אַבְרָהָם מַהֲלַךְ שְׁלשֶׁת יָמִים, לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים רָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל גַּב הָהָר, אָמַר לוֹ בְּנִי רוֹאֶה אַתָּה מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה, אָמַר לֵיהּ הֵן, מָה אַתָּה רוֹאֶה אָמַר לֵיהּ עָנָן קָשׁוּר עַל גַּב הָהָר אֲנִי רוֹאֶה, אָמַר לְיִשְׁמָעֵאל וְלֶאֱלִיעֶזֶר רוֹאִים אַתֶּם כְּלוּם, אָמְרוּ לֵיהּ לָאו, אָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְאֵינְכֶם רוֹאִים כְּלוּם וַחֲמוֹר זֶה אֵינוֹ רוֹאֶה <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/22.5" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="22,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/22.5">בראשית כ״ב:ה׳</a>)</span>: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, עַם הַדּוֹמִים לַחֲמוֹר.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source xmlid="ShirHaShirimRabbah1-1" book="Shir HaShirim Rabbah" ref="1,1" mgtype="Library" url="?r1=Shir HaShirim Rabbah 1:1">
 +
 +
<h3 xml:lang="EN">Shir HaShirim Rabbah 1:1</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">שיר השירים רבה א׳:א׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: יְדִידְיָה, שְׁלֹמֹה, קֹהֶלֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הַנְהוּ תְּלָתָא, אָגוּר, יָקֶה, לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל, הָא שִׁבְעָה.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="Shemot Rabbah" ref="1,13" mgtype="Library" url="?r1=Shemot Rabbah 1:13" xmlid="ShemotRabbah1-13">
 +
<h3 xml:lang="EN">Shemot Rabbah 1:13</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">שמות רבה א׳:י״ג</h3>
 +
<text xml:lang="HE">כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֵם פָּרִים וְרָבִים, גָּזַר עַל הַזְּכָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="1,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/1.15">שמות א׳:ט״ו</a>)</span>: וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וגו׳. מִי הָיוּ הַמְיַלְּדוֹת, רַב אָמַר כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ, יוֹכֶבֶד וֶאֱלִישֶׁבַע בַּת עֲמִינָדָב. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, אִשָּׁה וּבִתָּהּ, יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם. וְלֹא הָיוּ לְמִרְיָם אֶלָּא חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁאַהֲרֹן גָּדוֹל מִמּשֶׁה שָׁלשׁ שָׁנִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוֹלֶכֶת הָיְתָה עִם יוֹכֶבֶד אִמָּהּ וְעוֹשָׂה צְרָכֶיהָ, וְהָיְתָה זְרִיזָה, שֶׁעַד שֶׁהַתִּינוֹק קָטָן הוּא נִכָּר. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Mishlei/20.11" target="_blank" data-book="Mishlei" data-ref="20,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/20.11">משלי כ׳:י״א</a>)</span>: גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וגו׳. אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת אֶת הַתִּינוֹק, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מָלֵא דָּם, פּוּעָה שֶׁהָיְתָה נוֹפַעַת יַיִן בַּתִּינוֹק אַחַר אִמָּהּ. <br/>דָּבָר אַחֵר, שִׁפְרָה, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ. פּוּעָה, שֶׁהָיְתָה מַפִּיעָה אֶת הַתִּינוֹק כְּשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מֵת. <br/>דָּבָר אַחֵר, שִׁפְרָה, שֶׁשִּׁפְּרָה מַעֲשֶׂיהָ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. <br/>דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאלֹהִים. <br/>דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד פַּרְעֹה, וְזָקְפָה חָטְמָהּ בּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ, אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ כְּשֶׁיָּבוֹא הָאֱלֹהִים לִפָּרַע מִמֶּנּוּ. נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ חֵמָה לְהָרְגָהּ. שִׁפְרָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת עַל דִּבְרֵי בִתָּהּ וּמְפַיֶּסֶת עָלֶיהָ. אָמְרָה לוֹ, אַתָּה מַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ, תִּינֹקֶת הִיא וְאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם. רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַב יִצְחָק אָמַר, שִׁפְרָה, שֶׁהֶעֱמִידָה יִשְׂרָאֵל לֵאלֹהִים, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרְאוּ הַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Iyyov/26.13" target="_blank" data-book="Iyyov" data-ref="26,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Iyyov/26.13">איוב כ״ו:י״ג</a>)</span>: בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה. פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד אָבִיהָ, שֶׁהָיָה עַמְרָם רֹאשׁ סַנְהֶדְּרִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כֵּיוָן שֶׁגָּזַר פַּרְעֹה וְאָמַר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/1.22" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="1,22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/1.22">שמות א׳:כ״ב</a>)</span>: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, אָמַר עַמְרָם וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים, מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְגֵרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה עַל הַזְּכָרִים וּנְקֵבוֹת. פַּרְעֹה רָשָׁע הוּא וּגְזֵרָתוֹ סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת סָפֵק אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת, אֲבָל אַתָּה צַדִּיק וּגְזֵרָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת. עָמַד הוּא וְהֶחֱזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱזִירוּ נְשׁוֹתֵיהֶם. הֱוֵי פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד אָבִיהָ.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="Shemot Rabbah" ref="1,17" mgtype="Library" url="?r1=Shemot Rabbah 1:17" xmlid="ShemotRabbah1-17">
 +
<h3 xml:lang="EN">Shemot Rabbah 1:17</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">שמות רבה א׳:י״ז</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת וגו׳, רַב וְלֵוִי, חַד אָמַר בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּבָתֵּי לְוִיָּה. וְחַד אָמַר בָּתֵּי מַלְכוּת. בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִמּשֶׁה וְאַהֲרֹן, בָּתֵּי מַלְכוּת מִמִּרְיָם, לְפִי שֶׁדָּוִד בָּא מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Divrei HaYamim I" data-ref="2,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim I/2.18">דברי הימים א ב׳:י״ח</a>)</span>: וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן. עֲזוּבָה זוֹ מִרְיָם, וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ עֲזוּבָה, שֶׁהַכֹּל עֲזָבוּהָ. הוֹלִיד, וַהֲלֹא אִשְׁתּוֹ הָיְתָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדָהּ. יְרִיעוֹת, שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ דּוֹמִין לִירִיעוֹת. וְאֵלֶּה בָנֶיהָ, אַל תִּקְרֵי בָנֶיהָ, אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. יֵשֶׁר, זֶה כָּלֵב, שֶׁיִּשֵׁר אֶת עַצְמוֹ. שׁוֹבָב, שֶׁשִּׁבֵּב אֶת עַצְמוֹ. וְאַרְדּוֹן, שֶׁרִדָּה אֶת יִצְרוֹ. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Divrei HaYamim I/2.19" target="_blank" data-book="Divrei HaYamim I" data-ref="2,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim I/2.19">דברי הימים א ב׳:י״ט</a>)</span>: וַתָּמָת עֲזוּבָה, מְלַמֵּד שֶׁנֶּחְלֵית וְנָהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג מֵתָה. וְגַם כָּלֵב עֲזָבָהּ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Divrei HaYamim I/2.19" target="_blank" data-book="Divrei HaYamim I" data-ref="2,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim I/2.19">דברי הימים א ב׳:י״ט</a>)</span>: וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, זוֹ מִרְיָם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֶפְרָת, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדֶיהָ. מַהוּ וַיִּקַּח לוֹ, שֶׁאַחַר שֶׁנִּתְרַפֵּאת עָשָׂה בָהּ מַעֲשֵׂה לִקּוּחִין, הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן בְּרֹב שִׂמְחָתוֹ בָהּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁקּוֹרֵא לְמִרְיָם שְׁנֵי שֵׁמוֹת עַל שֵׁם הַמְאֹרָע שֶׁאֵרַע לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Divrei HaYamim I/4.5" target="_blank" data-book="Divrei HaYamim I" data-ref="4,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim I/4.5">דברי הימים א ד׳:ה׳</a>)</span>: וּלְאַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים חֶלְאָה וְנַעֲרָה. אַשְׁחוּר זֶה כָּלֵב, לְפִי שֶׁאַשְׁחוּר בֶּן חֶצְרוֹן הָיָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַשְׁחוּר, שֶׁהִשְׁחִירוּ פָּנָיו בְּתַעֲנִית. אֲבִי, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ כְּאָב. תְּקוֹעַ, שֶׁתָּקַע לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים, כִּשְׁתֵּי נָשִׁים. חֶלְאָה וְנַעֲרָה, לֹא חֶלְאָה וְנַעֲרָה הֲוָאֵי, אֶלָּא מִרְיָם הָיְתָה, וְלָמָּה נִקְרֵאת חֶלְאָה וְנַעֲרָה, שֶׁחָלְתָה וְנִנְעֲרָה מֵחָלְיָהּ, וְהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַעֲרוּתָהּ. <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Divrei HaYamim I/4.6" target="_blank" data-book="Divrei HaYamim I" data-ref="4,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim I/4.6">דברי הימים א ד׳:ו׳</a>)</span>:</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="Shemot Rabbah" ref="1,30" mgtype="Library" url="?r1=Shemot Rabbah 1:30" xmlid="ShemotRabbah1-30">
 +
<h3 xml:lang="EN">Shemot Rabbah 1:30</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">שמות רבה א׳:ל׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וגו׳, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה משֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמְרוּ לוֹ עֲדַיִן אֵין אַתָּה רָאוּי לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ, לְפִי שֶׁבֶּן אַרְבָּעִים לְבִינָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה, אָמְרוּ לוֹ וַדַּאי שֶׁאַתָּה אִישׁ, אֶלָּא שֶׁאִי אַתָּה רָאוּי לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אָמְרוּ לֵיהּ וַהֲלוֹא בְּנָהּ שֶׁל יוֹכֶבֶד אַתָּה וְהֵיאַךְ קוֹרִין לְךָ בֶּן בִּתְיָה וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ, נוֹדִיעַ עָלֶיךָ מֶה עָשִׂיתָ לַמִּצְרִי. הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אַתָּה אֹמֵר, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הִזְכִּיר עַל הַמִּצְרִי וַהֲרָגוֹ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כֵּן נִתְיָרֵא מִלָּשׁוֹן הָרָע, וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל, וְרַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמְרוּ, הָיָה משֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו אָמַר לָשׁוֹן הָרָע יֵשׁ בֵּינֵיהֶן הֵיאַךְ יִהְיוּ רְאוּיִין לַגְּאֻלָּה, לְכָךְ אָמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, עַתָּה יָדַעְתִּי בְּאֵיזֶה דָבָר הֵם מִשְׁתַּעְבְּדִים.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="Shemot Rabbah" ref="5,20" mgtype="Library" url="?r1=Shemot Rabbah 5:20" xmlid="ShemotRabbah5-20">
 +
<h3 xml:lang="EN">Shemot Rabbah 5:20</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">שמות רבה ה׳:כ׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ כְּשֵׁרִים וּמָסְרוּ עַצְמָן עַל יִשְׂרָאֵל וְסָבְלוּ מַכּוֹת כְּדֵי לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bemidbar" data-ref="11,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/11.16">במדבר י״א:ט״ז</a>)</span>: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם לָקוּ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ יִזְכּוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִתְמַנּוּ נְבִיאִים עֲלֵיהֶם. וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ, תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ. וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר. וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָבִים, אַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה בְּמִדְיָן וְאָמַר לוֹ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/4.19" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="4,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/4.19">שמות ד׳:י״ט</a>)</span>: לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם, בָּא משֶׁה מִמִּדְיָן וְאַהֲרֹן מִמִּצְרָיִם, וַיִּפְגְּעוּ בָּהֶן שׁוֹטְרֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ יוֹצְאִין מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה. מַהוּ נִצָּבִים, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ עִמָּהֶן, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/16.27" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="16,27" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/16.27">במדבר ט״ז:כ״ז</a>)</span>: וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים, הִתְחִילוּ מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין כְּלַפֵּי משֶׁה וְאַהֲרֹן:</text>
 +
</source>
  
 +
<source book="Bemidbar Rabbah" ref="12,16" mgtype="Library" url="?r1=Bemidbar Rabbah 12:16" xmlid="BemidbarRabbah12-16">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bemidbar Rabbah 12:16</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">במדבר רבה י״ב:ט״ז</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bemidbar" data-ref="7,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/7.2">במדבר ז׳:ב׳</a>)</span>, לָמָּה נִזְדָּרְזוּ הַנְּשִׂיאִים לָבוֹא וּלְהַקְרִיב תְּחִלָּה, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִתְעַצְּלוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא אַבְנֵי שׁוֹהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים בָּאַחֲרוֹנָה. לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה, כֹּל נְדִיב לֵב יָבִיאוּ תְּרוּמַת ה׳ לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא אָמַר לַנְּשִׂיאִים, הָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם עַל שֶׁלֹא אָמַר לָהֶם לְהָבִיא, אָמְרוּ יָבִיאוּ הָעָם מַה שֶּׁיָּבִיאוּ וּמַה שֶּׁיְּחַסְּרוּ נְמַלֵּא אֲנַחְנוּ. שָׂמְחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהֵבִיאוּ בְּשִׂמְחָה כָּל נְדָבָה וּבִזְרִיזוּת, רְאֵה מַה כְּתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/35.22" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="35,22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/35.22">שמות ל״ה:כ״ב</a>)</span>: וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹחֲקוֹת זֶה עַל זֶה וּבָאִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְלִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל הַנְּדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/36.3" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="36,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/36.3">שמות ל״ו:ג׳</a>)</span>: וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וּכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/36.7" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="36,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/36.7">שמות ל״ו:ז׳</a>)</span>: וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וגו׳, לְאַחַר שְׁנֵי הַיָּמִים בִּקְּשׁוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא נִדְבָתָם וְלֹא יָכֹלוּ שֶׁכְּבָר צִוָּה משֶׁה <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/36.6" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="36,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/36.6">שמות ל״ו:ו׳</a>)</span>: וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וגו׳, וְהָיוּ הַנְּשִׂיאִים מְצֵרִים עַל שֶׁלֹא זָכוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, אָמְרוּ הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן נִתֵּן בְּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/35.27" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="35,27" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/35.27">שמות ל״ה:כ״ז</a>)</span>: וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וגו׳, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי שֶׁנִּזְדָּרְזוּ, יִכָּתֵב שֶׁהֵבִיאוּ וְהוֹתֵר, וְהַנְּשִׂיאִים שֶׁנִּתְעַצְּלוּ, חִסַּר אוֹת אַחַת מִשְּׁמָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב וְהַנְּשִׂאִם חָסֵר יו״ד. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר הַמִּשְׁכָּן הִקְדִּימוּ וְהֵבִיאוּ קָרְבָּן בִּזְרִיזוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳, אָמְרוּ הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם, אָמְרוּ מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהָבִיא, הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ עֲגָלוֹת שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמִי נָתַן לָהֶם הָעֵצָה הַזֹּאת, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ לָהֶם מִשְׁכָּן שֶׁעֲשִׂיתֶם פּוֹרֵחַ הוּא בָּאֲוִיר, אֶלָּא הִתְנַדְּבוּ עֲגָלוֹת שֶׁתִּהְיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בָּהֶם, לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְנַחֲמוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּתְּחִלָּה. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/7.2" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="7,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/7.2">במדבר ז׳:ב׳</a>)</span>: רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם, וְלֹא רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שֵׁבֶט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/7.2" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="7,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/7.2">במדבר ז׳:ב׳</a>)</span>: הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים. הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/5.14" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="5,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/5.14">שמות ה׳:י״ד</a>)</span>: וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳, <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/7.2" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="7,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/7.2">במדבר ז׳:ב׳</a>)</span>: הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִּים, עַל מִנְיַן הַדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Bemidbar/1.4" target="_blank" data-book="Bemidbar" data-ref="1,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/1.4">במדבר א׳:ד׳</a>)</span>: וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה וגו׳.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="Tanchuma" ref="13,10" mgtype="Library" url="?r1=Tanchuma Shemot 10" xmlid="TanchumaShemot10">
 +
<h3 xml:lang="EN">Tanchuma Shemot 10</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">תנחומא פרשת שמות י׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים. מִי הָיוּ? דָּתָן וַאֲבִירָם. וְהֵם שֶׁאָמְרוּ, נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה <span class="source-link">(<a class="source" title="במדבר י״ד:ד׳" data-book="Bemidbar" data-ref="14,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/14.4">במדבר יד, ד</a>)</span>. וְהֵן שֶׁהִמְרוּ עַל יַם סוּף. וְהֵן שֶׁהוֹתִירוּ מִן הַמָּן, דִּכְתִיב: וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות ט״ז:כ׳" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/16.20" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="16,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/16.20">שמות טז, כ</a>)</span>. וְהֵם שֶׁיָּצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ. וְהֵם הָיוּ בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם. שֶׁהֵן עָמְדוּ בְּרִשְׁעָתָן מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, לָמָּה תַּכֶּה רָשָׁע כְּמוֹתֶךָ. וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ, וַעֲדַיִן אֵין אַתָּה אִישׁ וְעוֹדְךָ נַעַר וְתִרְצֶה לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ. הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין אוֹמֵר כָּאן אֶלָּא אַתָּה אֹמֵר. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁהֲרָגוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ בֵּינֵיכֶם לָשׁוֹן הָרָע, וְהֵיאַךְ אַתֶּם רְאוּיִין לִגְאֻלָּה? וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁעָמְדוּ דָּתָן וַאֲבִירָם וְהִלְשִׁינוּ עָלָיו. לְפִיכָךְ בָּרַח לְמִדְיָן וְעָשָׂה שָׁם עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיוּ רְאוּיִין יִשְׂרָאֵל לִגְאֻלָּה. מִיָּד וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה. הֶעֱלוּ אֶת מֹשֶׁה לַבִּימָה וּבִקֵּשׁ פַּרְעֹה לְהָרְגוֹ. עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפַרְעֹה אִלֵּם, וְלַסְּגָנִין חֵרְשִׁין, וְלַסְפַקְלֵטָרִין עִוְרִים, וּבָרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַּרְעֹה. מִנַּיִן? דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, שֶׁאָמַר פַּרְעֹה מִפִּיו, הַעֲלוּ אֶת מֹשֶׁה לַבִּימָה לְהָרְגוֹ. אוֹ מִי עֲשָׂאוֹ אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ. מִי עָשָׂה הַסְּגָנִין חֵרְשִׁין אוֹ סְפַקְלֵטָרִין עִוְרִים, אוֹ מִי עֲשָׂאֲךָ פִּקֵּחַ שֶׁתִּבְרַח מִפְּנֵי פַּרְעֹה, הֲלֹא אָנֹכִי ה׳. וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, לָקַח דֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו. שְׁלֹשָׁה נִזְדַּמְּנוּ לָהֶן זִוּוּגָן מִן הַבְּאֵר, יִצְחָק, יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה. יִצְחָק, דִּכְתִיב: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ״ד:ס״ב" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/24.62" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="24,62" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/24.62">בראשית כד, סב</a>)</span>. וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְגוֹ׳ <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ״ט:ב׳" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/29.2" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="29,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/29.2">בראשית כט, ב</a>)</span>. וּמֹשֶׁה, דִּכְתִיב: וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="English Tanchuma (Buber)" ref="16,24" mgtype="Library" url="?r1=Tanchuma (Buber) Beshalach 24&amp;s1=2" xmlid="TanchumaBuberBeshalach24">
 +
<h3 xml:lang="EN">Tanchuma (Buber) Beshalach 24</h3>
 +
<text xml:lang="EN">Moses said to them: Whoever takes an omer per capita should not take more than that, as stated (in Exod. 16:19–20): <small>LET NO ONE LEAVE ANY OF IT &lt;UNTIL MORNING &gt;. BUT THEY DID NOT HEED MOSES, AND &lt;CERTAIN&gt; PEOPLE LEFT SOME OF IT &lt;UNTIL MORNING &gt;</small>. These were Dathan and Abiram.</text>
 +
<h3 xml:lang="HE">תנחומא (בובר) פרשת בשלח כ״ד</h3>
 +
<text xml:lang="HE">ויאמר משה אליהם איש אל יותר ממנו וגו׳ <small>(שם שם:י״ט)</small>, ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו <small>(שם שם:כ׳)</small>, ומי היו, אילו דתן ואבירם.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="English Tanchuma (Buber)" ref="37,1" mgtype="Library" url="?r1=Tanchuma (Buber) Shelach 1&amp;s1=2" xmlid="TanchumaBuberShelach1">
 +
<h3 xml:lang="EN">Tanchuma (Buber) Shelach 1</h3>
 +
<text xml:lang="EN">&#160;You have no one so dear to the Holy One as an agent, when he is sent to carry out a religious duty and is risking his life to succeed in it. And you have none who were sent to carry out a religious duty and who risked their lives to succeed in their mission like those two whom Joshua ben Nun sent. [Thus it is stated (in Josh. 2:1): <small>THEN &lt;JOSHUA BEN NUN&gt; SENT TWO SPIES &lt;FROM SHITTIM&gt; SECRETLY, SAYING:</small> &lt;….&gt; Who were they? Our masters have taught: These were Phinehas and Caleb. They had gone and risked their lives in order to be successful in their mission.</text>
 +
<h3 xml:lang="HE">תנחומא (בובר) פרשת שלח א׳</h3>
 +
<text xml:lang="HE">&#160;שאין לך חביב לפני הקב״ה כשליח שהוא משתלח לעשות מצוה, ונותן נפשו להצליחותו, ואין לך אדם שנשתלחו לעשות מצוה ונתנו את נפשם להצליח בשליחותן, כאותן שנים ששלח יהושע בן נון, [שנאמר וישלח וגו׳] שנים אנשים מרגלים חרש לאמר <small><span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org#!Yehoshua/2.1" target="_blank" data-book="Yehoshua" data-ref="2,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/2.1">יהושע ב׳:א׳</a>)</span></small>, מי היו שנו רבותינו אלו היו פנחס וכלב, והלכו ונתנו נפשם והצליחו בשליחותן.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="English Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot" ref="6,18" mgtype="Tanakh" url="SP/Targum Yerushalmi (Yonatan)/Shemot/6.18$$e2" xmlid="TargumYerushalmiYonatanShemot6-18">
 +
<h3 xml:lang="EN">Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 6:18</h3>
 +
<text xml:lang="EN">And the sons of Kehath, Amram, and Jitshar, and Hebron, and Uzziel. And the years of the life of Kehath the saint, a hundred and thirty and three years. He lived to see Phinehas, who is Elijah, the Great Priest, who is to be sent to the captivity of Israel at the end of the days.</text>
 +
<h3 xml:lang="HE">תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ו׳:י״ח</h3>
 +
<text xml:lang="HE">ובנוי דקהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חייוי דקהת חסידא מאה ותלתין ותלת שנין חייא עד דחמא ית פנחס הוא אליהו כהנא רבא דעתיד למשתלחא לגלוותא דישראל בסוף יומייא.</text>
 +
</source>
 +
 +
 +
<h2>Medieval Texts</h2>
 +
<source book="Yalkut Shimoni Bemidbar" ref="25,11,13" mgtype="Tanakh" url="SP/Yalkut Shimoni/Bemidbar/25.11" xmlid="YalkutShimoniBemidbar25-11-13">
 +
<h3 xml:lang="EN">Yalkut Shimoni Bemidbar 25:11-13</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">ילקוט שמעוני במדבר כ״ה:י״א-י״ג</h3>
 +
<text xml:lang="HE"><div class="aht-src-h3"><center>פָּרָשַׁת פִּינְחָס</center></div>
 +
(יא-יג) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּהֵן בֶּן כֹּהֵן, קַנַּאי בֶּן קַנַּאי, מֵשִׁיב חֵמָה בֵּן מֵשִׁיב חֵמָה. הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. <br/>״לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ״ וגוֹ׳. מְלַמֵּד שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּבִנְיַן רִאשׁוֹן שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים נְבִיאִים וּבְבִנְיַן שֵׁנִי שׁמוֹנִים כֹּהֲנִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיוּ (מַשְׂכִּירִין) [מוֹכְרִין] אוֹתָהּ בְּדָמִים הִתְחִילוּ שְׁנוֹתֵיהֶן מִתְקַצְּרוֹת. <br/>״וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת. תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, ״תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ״. וְכִפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וַיְכַפֵּר״, ״עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁעַד עַכְשָׁיו לֹא זָז אֶלָּא עוֹמֵד וּמְכַפֵּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים. <br/>אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נָתַתָּ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵינִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף לֶעָתִיד לָבוֹא אַתָּה הוּא שֶׁעָתִיד לִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינִי לְבֵין בָּנַי שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source" title="מלאכי ג׳:כ״ג-כ״ד" data-book="Malakhi" data-ref="3,23,24" data-mg-type="Tanakh" data-url="Malakhi/3.23">מלאכי ג, כג-כד</a>)</span> ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה׳ וְגוֹ׳ וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים״. <br/>רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֵסֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ שֶׁל פִּינְחָס בִּשְׁמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ זָכוּר לָטוֹב מִתּוֹשָׁבֵי גִּלְעָד, מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַגִּלְעָד שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי״, <span class="source-link">(<a class="source" title="מלאכי ב׳:ה׳" href="//mg.alhatorah.org/Malakhi/2.5" target="_blank" data-book="Malakhi" data-ref="2,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Malakhi/2.5">שם ב, ה</a>)</span> ״בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם״, וְנָתַן לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְנָתַן לוֹ שָׂכָר טוֹב וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם.</text>
 +
</source>
  
  

Latest revision as of 05:30, 30 June 2020

EN/HEע/E

Midrash

Sources

Classical Texts

Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 18:1מכילתא דרבי ישמעאל שמות י״ח:א׳

"And Yithro heard": Yithro had seven names: Yether, Yithro, Chovav, Reuel, Chever, Putiel, Keni. Yether — he added (yiter) a section in the Torah; Yithro — he was "abundant" (yiter) in good deeds. Chovav — he was beloved (chovev) by the Lord. Reuel — he was a "friend" (rea) to the Lord. Chever — he was a "companion" (chaver) to the Lord. Putiel — he "weaned himself" (niftar) from idolatry. Keni — he was zealous (kinei) for Heaven and he acquired (kanah) Torah. Variantly: "And Yithro heard": In the beginning, he was called "Yether," viz. (Exodus 4:18) "And Moses went and he returned to Yether, his father-in-law," and when he "added" good deeds (to himself), a letter (vav) was added to his name. And thus do you find with Avraham. In the beginning he was called "Avram," and when he "added" good deeds, a letter (heh) was added to his name and he was called "Avraham." And thus do you find with Sarah. In the beginning she was called "Sarai," and when she "added" good deeds, a "great" letter (heh) was added to her name and she was called "Sarah." And thus do you find with Yehoshua, viz. (Numbers 13:16) "And Moses called Hoshea the son of Nun Yehoshua." And there are others whose name was diminished, e.g., Efron. In the beginning he was called "Efron," but when he took the money from Abraham, a letter was dropped from his name, viz. (Genesis 23:16) "and Abraham hearkened to Efron," "and Abraham gave the money to Efron." And thus do you find with Yonadav. In the beginning he was called "Yehonadav," but after "that deed" a letter was dropped from his name and he was called "Yonadav," as it is written (II Chronicles 20:37) "When you befriended Achazyahu, etc." — whence the sages ruled: Let one not befriend an evildoer, even to draw him close to Torah.
"the Cohein of Midian": R. Yehoshua says: He was a priest, as in (Judges 18:30) "And Jonathan the son of Gershom the son of Menasheh — he and his sons — were Cohanim (for idolatry) to the tribe of Dan until the day the land was exiled." R. Elazar Hamodai says: He (Yithro) was an officer, as in (II Samuel 8:18) "And the sons of David were Cohanim."
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – שִׁבְעָה שמות נִקְרְאוּ לוֹ: יֶתֶר, יִתְרוֹ, חֹבָב, רְעוּאֵל, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל, קֵנִי. יֶתֶר, שֶׁהוֹתִיר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. חֹבָב, שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל, שֶׁהָיָה כְרֵעַ לַמָּקוֹם. חֶבֶר, שֶׁנֶּעֱשָׂה כְחָבֵר לַמָּקוֹם. פּוּטִיאֵל, שֶׁנִּפְטַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה. קֵנִי, שֶׁקִּנָּא לַשָּׁמַיִם, וְקָנָה לוֹ תּוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין לוֹ אֶלָּא יֶתֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ״ (שמות ד׳:י״ח), וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַבְרָם, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָהָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׂרָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ שָׂרַי, וּכְשֶׁעָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת גְּדוֹלָה, וְנִקְרֵאת שְׁמָהּ שָׂרָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ (במדבר י״ג:ט״ו).
וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁפָּחֲתוּ מֵהֶם. יֵשׁ לָךְ לְלַמֵּד מֵעֶפְרוֹן, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן, וּכְשֶׁשָּׁקַל הַכֶּסֶף מִיַּד אַבְרָהָם, פָּחֲתוּ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף״ (בראשית כ״ג:ט״ז), ׳עֶפְרָן׳ כְּתִיב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיוֹנָדָב שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב, וּכְשֶׁבָּא לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, פָּחֲתוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ י״י אֶת מַעֲשֶׂיךָ״ (דברי הימים ב כ׳:ל״ז). מִכָּן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֶל יִתְחַבַּר אָדָם לָרָשָׁע, אֲפִלּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה.
כֹהֵן מִדְיָן – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ״ (שופטים י״ח:ל׳). רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׂר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ (שמואל ב ח׳:י״ח).

Seder Olam Rabbah 20סדר עולם רבה כ״א

בשרה נאמר (בראשית י״א) בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. ובמרים נאמר (שמות ט״ו) ותקח מרים הנביאה בדבורה נאמר (שופטים ד׳) ודבורה אשה נביאה. ובחנה נאמר (שמואל א ב׳) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ב״ה ואביגיל נתנבאה לדוד וכן דוד אמר לה (שם כ״ה) וברוך טעמך ובחולדה הוא אומר (מלכים ב כ״ב) אל חולדה הנביאה. ובאסתר נאמרה (אסתר ט׳) ותכתוב אסתר בת אביחיל וגו׳. אלו מ״ח נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל ונכתבו בכתובים.

Bavli Rosh HaShanah 3aבבלי ראש השנה ג׳.

“And when the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel” (Numbers 21:1). What report did he hear? He heard that Aaron had died, and that the clouds of glory had withdrawn from the Jewish people, and he thought that he had been granted permission to wage war against the Jewish people. And this is as it is written: “And all the congregation saw that [ki] Aaron was dead, and they wept for Aaron thirty days, all the house of Israel” (Numbers 20:29).
About this, Rabbi Abbahu said: Do not read the verse as: “And they saw [vayiru]”; rather, read it as: “And they were seen [vayeira’u]” by others, because the cover of the clouds of glory had been removed from them. And the next word, “that [ki],” should be understood as meaning because, in accordance with the statement of Reish Lakish, as Reish Lakish said: The word ki is used in the Bible in four senses: If, perhaps, but, and because. Therefore, the verse should be understood as follows: And all the congregation was seen, i.e., revealed, because Aaron had died. This shows that at the time of Aaron’s death Sihon was still alive; perforce, Moses’ oration, which was delivered after he had slain Sihon, must have occurred later.
The Gemara raises an objection against this proof: Is it comparable? There, the verse is speaking of Canaan, king of Arad, whereas here, the verse is speaking of Sihon. What proof, then, can be brought from the one with regard to the other? The Gemara explains: A Sage taught in a baraita: All three names are referring to the same person: He is Sihon, and he is Arad, and he is also Canaan. He was called Sihon because he was similar in his wildness to a foal [seyyaḥ] in the desert; and he was called Canaan after his kingdom, as he ruled over the Canaanite people; and what was his real name? Arad was his name. Some say an alternative explanation: He was called Arad because he was similar to a wild ass [arod] in the desert; and he was called Canaan after his kingdom; and what was his real name? Sihon was his name.
{במדבר כ״א:א׳} וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב {במדבר כ׳:כ״ט} ויראו כל העדה כי גוע אהרן.
וא״ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ר״ל כי משמש בד׳ לשונות אי דילמא אלא דהא.
מי דמי התם כנען הכא סיחון תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו ערד שמו איכא דאמרי ערד שדומה לערוד במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו סיחון שמו.

Bavli Megillah 14aבבלי מגילה י״ד.

§ The Gemara asks with regard to the prophetesses recorded in the baraita: Who were the seven prophetesses? The Gemara answers: Sarah, Miriam, Deborah, Hannah, Abigail, Huldah, and Esther. The Gemara offers textual support: Sarah, as it is written: “Haran, the father of Milcah, and the father of Iscah” (Genesis 11:29). And Rabbi Yitzḥak said: Iscah is in fact Sarah. And why was she called Iscah? For she saw [sakhta] by means of divine inspiration, as it is stated: “In all that Sarah has said to you, hearken to her voice” (Genesis 21:12). Alternatively, Sarah was also called Iscah, for all gazed [sokhin] upon her beauty.
שבע נביאות מאן נינהו שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר שרה דכתיב {בראשית י״א:כ״ט} אבי מלכה ואבי יסכה ואמר ר׳ יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר {בראשית כ״א:י״ב} כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ד״א יסכה שהכל סוכין ביופיה.

Bavli Sanhedrin 69bבבלי סנהדרין ס״ט:

Rather, it is from here that one can deduce that in earlier generations men fathered children at the age of eight, as it is written: “And these are the generations of Terah; Terah begot Abram, Nahor, and Haran” (Genesis 11:27). And Abraham was at least one year older than Nahor, and Nahor was one year older than Haran, so it turns out that Abraham was two years older than Haran. And it is written: “And Abram and Nahor took wives for themselves; the name of Abram’s wife was Sarai and the name of Nahor’s wife was Milka, daughter of Haran, father of Milka and father of Iscah” (Genesis 11:29).
And Rabbi Yitzḥak says: Iscah is in fact Sarah. And why was she called Iscah? Because she envisioned [shesokha] hidden matters by means of divine inspiration. And this explains what is written: “In all that Sarah has said to you, hearken to her voice” (Genesis 21:12). Alternatively, Sarah was also called Iscah, because all gazed [sokhim] upon her beauty. And it is written: “And Abraham fell upon his face, and laughed, and said in his heart: Shall a child be born to him that is a hundred years old? And shall Sarah, who is ninety years old, give birth?” (Genesis 17:17). How much older was Abraham than Sarah? He was ten years older than her and, as stated above, he was two years older than her father, Haran. It turns out then that when Haran begot Sarah, he begot her at the age of eight.
The Gemara refutes this proof: From where do you prove this? Perhaps Abraham was the youngest of the brothers, and not the oldest among them. The fact that Abraham is listed first is no proof that he was the oldest, as perhaps the verse listed them in the order of their wisdom and therefore Abraham, being the wisest, was mentioned first.

אלא מהכא {בראשית י״א:כ״ז} אלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן ואברהם גדול מנחור שנה ונחור גדול מהרן שנה נמצא אברהם גדול שתי שנים מהרן וכתיב {בראשית י״א:כ״ט} ויקח אברם ונחור להם נשים וגו׳.
ואמר רבי יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסוכה ברוח הקדש והיינו דכתיב {בראשית כ״א:י״ב} כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה דבר אחר יסכה שהכל סכים ביופיה וכתיב {בראשית י״ז:י״ז} ויפל על פניו ויצחק ויאמר בלבו וגו׳ כמה קשיש אברהם משרה עשר שנין וקשיש מאבוה תרתין שנין אשתכח כי אולדה הרן לשרה בתמני אולידה.

Bavli Sanhedrin 105aבבלי סנהדרין ק״ה.

It was taught in a baraita: He is Beor, father of Balaam, he is Cushan-Rishathaim, he is Laban the Aramean. He was called Beor because he engaged in bestiality. He was called Cushan-Rishathaim because he performed two evil deeds [rishiyyot] to the Jewish people, one during the time of Jacob, when he pursued him intending to kill him, and one during the time when the judges judged. And what was his actual name? His name was Laban the Aramean.


ארבעה הדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי.: בלעם בלא עם דבר אחר בלעם שבלה עם בן בעור שבא על בעיר.
תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי בעור שבא על בעיר כושן רשעתים דעבד שתי רשעיות בישראל אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים ומה שמו לבן הארמי שמו.

Bereshit Rabbah 23:3בראשית רבה כ״ג:ג׳

וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל וגו׳ (בראשית ד׳:כ׳), לְשֶׁעָבַר הָיוּ מַקְנִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, חָזְרוּ לִהְיוֹת מַקְנִין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ח׳:ג׳): אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה. (בראשית ד׳:כ״א): וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב, אַדְרִיכוֹלִין וּבוּרְבָּלִין. (בראשית ד׳:כ״ב): וְצִלָּה גַּם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, זֶה תִּבֵּל עֲבֵרָתוֹ שֶׁל קַיִן, קַיִן הָרַג וְלֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לַהֲרֹג, אֲבָל זֶה לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל. (בראשית ד׳:כ״ב): וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, נַעֲמָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ הָיְתָה, לָמָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ נַעֲמָה, שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נְעִימִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי נַעֲמָה אַחֶרֶת הָיְתָה, וְלָמָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ נַעֲמָה, שֶׁהָיְתָה מַנְעֶמֶת בְּתֹף לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

Bereshit Rabbah 48:13בראשית רבה מ״ח:י״ג

וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי לֵוִי רָץ לְקַדֵּם אוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (הושע י׳:י״א): וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ. וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר, יָכוֹל גָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר רַךְ, אִי רַךְ יָכוֹל חָסֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר וָטוֹב. וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, זֶה יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁבִיל לְזַרְזוֹ בְּמִצְווֹת.

Bereshit Rabbah 56:10בראשית רבה נ״ו:י׳

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה׳ יִרְאֶה (בראשית כ״ב:י״ד), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (בראשית כ״ב:ב׳): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הָיָה לִי מַה לְּהָשִׁיב, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ (בראשית כ״א:כ״ב): כִּי בְיִצְחָק וגו׳, וְעַכְשָׁו קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו׳ וְחַס וְשָׁלוֹם לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא כָּבַשְׁתִּי רַחֲמַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים תְּהֵא נִזְכַּר לָהֶם אוֹתָהּ הָעֲקֵדָה וְתִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה׳ יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ד:י״ח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עַד שֶׁהוּא שָׁלֵם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֻכָּה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ע״ו:ג׳): וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְּצִיּוֹן, וּמָה הָיָה אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּיתִי.

Bereshit Rabbah 61:4בראשית רבה ס״א:ד׳

וּשְׁמָהּ קְטוּרָה (בראשית כ״ה:א׳), רַב אָמַר זוֹ הָגָר, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְהָכְתִיב (בראשית כ״ה:א׳): וַיֹּסֶף, אֲמַר לֵיהּ עַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָהּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיהו ח׳:ה׳): וַיֹּסֶף ה׳ דַּבֵּר אֵלַי עוֹד. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב: וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. אֲמַר לֵיהּ שֶׁמְקֻטֶּרֶת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית כ״ה:ו׳): וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, אֲמַר לֵיהּ פִּלַגְשָׁם כְּתִיב. (בראשית כ״ה:ו׳): בְּעוֹדֶנּוּ חַי, אוֹתָהּ שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבְּאֵר וְאָמְרָה לְחַי הָעוֹלָמִים רְאֵה בְּעֶלְבּוֹנִי.

Bereshit Rabbah 80:11בראשית רבה פ׳:י״א

וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה (בראשית ל״ד:כ״ו), רַבִּי יוּדָן אָמַר גּוֹרְרִין בָּהּ וְיוֹצְאִין.
אָמַר רַב הוּנָא הַנִּבְעֶלֶת לְעָרֵל קָשֶׁה לִפְרשׁ.
אָמַר רַב הוּנָא אָמְרָה וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מ״ו:י׳): וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית, בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לַכְּנַעֲנִי. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה כְּנַעֲנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁנִּבְעֲלָה מֵחִוִּי שֶׁהוּא בִּכְלַל כְּנַעֲנִים. וְרַבָּנָן אָמְרִין נְטָלָהּ שִׁמְעוֹן וּקְבָרָהּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

Bereshit Rabbah 85:4בראשית רבה פ״ה:ד׳

וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה (בראשית ל״ח:א׳), רַבָּנָן אָמְרֵי חִירָה הוּא חִירָם שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה׳:ט״ו): כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים, לָמוּד הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב לַשֵּׁבֶט הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חִירָם אַחֵר הָיָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן חָיָה קָרוֹב לְאֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיָה קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. (בראשית ל״ח:ב׳): וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, בַּר גַּבְרָא תַּגָּרָא, בּוֹצִינָא דְאַתְרָא. (בראשית ל״ח:ג׳): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר, שֶׁהוּעַר מִן הָעוֹלָם. (בראשית ל״ח:ד׳): וַתַּהַר עוֹד וגו׳ אוֹנָן, שֶׁהֵבִיא אֲנִינָה לְעַצְמוֹ. (בראשית ל״ח:ה׳): וַתַּהַר עוֹד וגו׳ שֵׁלָה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִן הָעוֹלָם. וַתּוֹסֶף עוֹד וגו׳ כְזִיב, פָּסְקַת שֵׁם מָקוֹם. (בראשית ל״ח:ז׳): וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה׳, שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בְּגַנּוֹת וּמְעָרֶה לָאַשְׁפּוֹת.

Bereshit Rabbah 91:8בראשית רבה צ״א:ח׳

וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ, זֶה מְנַשֶּׁה. 

Vayikra Rabbah 1:3ויקרא רבה א׳:ג׳

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי חָמָא אֲבוּהָ דְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּשֵׁם רַב, אָמְרֵי, לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לִדָּרֵשׁ, (דברי הימים א ד׳:י״ח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וגו׳, וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה, זוֹ יוֹכֶבֶד, וְכִי מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיְתָה וַהֲלוֹא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי הָיְתָה וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יְהֻדִיָּה, עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידָה יְהוּדִים בָּעוֹלָם. יָלְדָה אֶת יֶרֶד, זֶה משֶׁה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר יֶרֶד שֶׁהוֹרִיד אֶת הַתּוֹרָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.
דָּבָר אַחֵר, יֶרֶד, שֶׁהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין לְשׁוֹן יֶרֶד אֶלָּא לְשׁוֹן מְלוּכָה, כְּמָה דְתֵימַר (תהלים ע״ב:ח׳): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, וּכְתִיב (מלכים א ה׳:ד׳): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. אֲבִי גְדוֹר, רַבִּי הוּנָא בַּר אַחָא אָמַר הַרְבֵּה גּוֹדְרִין עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל וְזֶה הָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן. (דברי הימים א ד׳:י״ח): חֶבֶר, שֶׁחִבֵּר אֶת הַבָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
דָּבָר אַחֵר, חֶבֶר, שֶׁהֶעֱבִיר הַפֻּרְעָנִיּוּת מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲבִי סוֹכוֹ, שֶׁהָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁסּוֹכִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְשׁוֹן עֲרָבִי הוּא, בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְנָבִיא סַכְיָא. (דברי הימים א ד׳:י״ח): יְקוּתִיאֵל, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימָא אָמְרוּ שֶׁעָשָׂה אֶת הַבָּנִים מְקַוִּין לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲבִי זָנוֹחַ, זֶה משֶׁה שֶׁהָיָה אָב לַמַּזְנִיחִים שֶׁהִזְנִיחוּם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ל״ב:כ׳): וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וגו׳. (דברי הימים א ד׳:י״ח): וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִתְיָה בַּת פַּרְעֹה, משֶׁה לֹא הָיָה בְּנֵךְ וּקְרָאתוֹ בְּנֵךְ, אַף אַתְּ לֹא אַתְּ בִּתִּי וַאֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ בִּתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה, בַּת יָהּ. (דברי הימים א ד׳:י״ח): אֲשֶׁר לָקַח [לו] מֶרֶד, זֶה כָּלֵב. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חַד אָמַר זֶה מָרַד בַּעֲצַת מְרַגְּלִים וְזוֹ מָרְדָה בַּעֲצַת אָבִיהָ, יָבוֹא מוֹרֵד וְיִקַּח אֶת הַמּוֹרָדֶת. וְחַד אָמַר זֶה הִצִּיל אֶת הַצֹּאן וְזוֹ הִצִּילָה אֶת הָרוֹעֶה. עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְמשֶׁה: יֶרֶד: חֶבֶר: יְקוּתִיאֵל: אֲבִי גְדוֹר: אֲבִי סוֹכוֹ: אֲבִי זָנוֹחַ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אָמַר אַף טוֹבִיָּה שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב׳:ב׳): וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי טוֹבִיָּה הוּא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אַמֵּי אָמַר אַף שְׁמַעְיָה שְׁמוֹ. אָתָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וּפֵרַשׁ הָדֵין קְרָיָא (דברי הימים א כ״ד:ו׳): וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר וגו׳, שְׁמַעְיָה, שֶׁשָּׁמַע יָהּ תְּפִלָּתוֹ. בֶּן נְתַנְאֵל וגו׳ בֵּן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ תּוֹרָה מִיַּד לְיַד. הַסּוֹפֵר, שֶׁהָיָה סוֹפְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַלֵּוִי, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ. וְצָדוֹק, זֶה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וַאֲחִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל מֶלֶךְ. בֶּן אֶבְיָתָר, שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדָיו מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר אַף לֵוִי הָיָה שְׁמוֹ עַל עִקַּר מִשְׁפַּחְתּוֹ (שמות ד׳:י״ד): הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי. וּמשֶׁה, הֲרֵי עֲשָׂרָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חַיֶּיךָ מִכָּל שֵׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לְךָ אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתְךָ בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה (שמות ב׳:י׳): וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.

Vayikra Rabbah 20:2ויקרא רבה כ׳:ב׳

נוֹלַד לוֹ בֵּן לְמֵאָה שָׁנָה וּבַסּוֹף אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית כ״ב:ב׳): קַח נָא אֶת בִּנְךָ, וְהָלַךְ אַבְרָהָם מַהֲלַךְ שְׁלשֶׁת יָמִים, לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים רָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל גַּב הָהָר, אָמַר לוֹ בְּנִי רוֹאֶה אַתָּה מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה, אָמַר לֵיהּ הֵן, מָה אַתָּה רוֹאֶה אָמַר לֵיהּ עָנָן קָשׁוּר עַל גַּב הָהָר אֲנִי רוֹאֶה, אָמַר לְיִשְׁמָעֵאל וְלֶאֱלִיעֶזֶר רוֹאִים אַתֶּם כְּלוּם, אָמְרוּ לֵיהּ לָאו, אָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְאֵינְכֶם רוֹאִים כְּלוּם וַחֲמוֹר זֶה אֵינוֹ רוֹאֶה (בראשית כ״ב:ה׳): שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, עַם הַדּוֹמִים לַחֲמוֹר.

Shir HaShirim Rabbah 1:1שיר השירים רבה א׳:א׳

שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: יְדִידְיָה, שְׁלֹמֹה, קֹהֶלֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הַנְהוּ תְּלָתָא, אָגוּר, יָקֶה, לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל, הָא שִׁבְעָה.

Shemot Rabbah 1:13שמות רבה א׳:י״ג

כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֵם פָּרִים וְרָבִים, גָּזַר עַל הַזְּכָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א׳:ט״ו): וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וגו׳. מִי הָיוּ הַמְיַלְּדוֹת, רַב אָמַר כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ, יוֹכֶבֶד וֶאֱלִישֶׁבַע בַּת עֲמִינָדָב. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, אִשָּׁה וּבִתָּהּ, יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם. וְלֹא הָיוּ לְמִרְיָם אֶלָּא חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁאַהֲרֹן גָּדוֹל מִמּשֶׁה שָׁלשׁ שָׁנִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוֹלֶכֶת הָיְתָה עִם יוֹכֶבֶד אִמָּהּ וְעוֹשָׂה צְרָכֶיהָ, וְהָיְתָה זְרִיזָה, שֶׁעַד שֶׁהַתִּינוֹק קָטָן הוּא נִכָּר. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כ׳:י״א): גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וגו׳. אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת אֶת הַתִּינוֹק, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מָלֵא דָּם, פּוּעָה שֶׁהָיְתָה נוֹפַעַת יַיִן בַּתִּינוֹק אַחַר אִמָּהּ.
דָּבָר אַחֵר, שִׁפְרָה, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ. פּוּעָה, שֶׁהָיְתָה מַפִּיעָה אֶת הַתִּינוֹק כְּשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מֵת.
דָּבָר אַחֵר, שִׁפְרָה, שֶׁשִּׁפְּרָה מַעֲשֶׂיהָ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאלֹהִים.
דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד פַּרְעֹה, וְזָקְפָה חָטְמָהּ בּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ, אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ כְּשֶׁיָּבוֹא הָאֱלֹהִים לִפָּרַע מִמֶּנּוּ. נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ חֵמָה לְהָרְגָהּ. שִׁפְרָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת עַל דִּבְרֵי בִתָּהּ וּמְפַיֶּסֶת עָלֶיהָ. אָמְרָה לוֹ, אַתָּה מַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ, תִּינֹקֶת הִיא וְאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם. רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַב יִצְחָק אָמַר, שִׁפְרָה, שֶׁהֶעֱמִידָה יִשְׂרָאֵל לֵאלֹהִים, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרְאוּ הַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (איוב כ״ו:י״ג): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה. פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד אָבִיהָ, שֶׁהָיָה עַמְרָם רֹאשׁ סַנְהֶדְּרִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כֵּיוָן שֶׁגָּזַר פַּרְעֹה וְאָמַר (שמות א׳:כ״ב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, אָמַר עַמְרָם וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים, מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְגֵרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה עַל הַזְּכָרִים וּנְקֵבוֹת. פַּרְעֹה רָשָׁע הוּא וּגְזֵרָתוֹ סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת סָפֵק אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת, אֲבָל אַתָּה צַדִּיק וּגְזֵרָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת. עָמַד הוּא וְהֶחֱזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱזִירוּ נְשׁוֹתֵיהֶם. הֱוֵי פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד אָבִיהָ.

Shemot Rabbah 1:17שמות רבה א׳:י״ז

וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת וגו׳, רַב וְלֵוִי, חַד אָמַר בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּבָתֵּי לְוִיָּה. וְחַד אָמַר בָּתֵּי מַלְכוּת. בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִמּשֶׁה וְאַהֲרֹן, בָּתֵּי מַלְכוּת מִמִּרְיָם, לְפִי שֶׁדָּוִד בָּא מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב (דברי הימים א ב׳:י״ח): וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן. עֲזוּבָה זוֹ מִרְיָם, וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ עֲזוּבָה, שֶׁהַכֹּל עֲזָבוּהָ. הוֹלִיד, וַהֲלֹא אִשְׁתּוֹ הָיְתָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדָהּ. יְרִיעוֹת, שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ דּוֹמִין לִירִיעוֹת. וְאֵלֶּה בָנֶיהָ, אַל תִּקְרֵי בָנֶיהָ, אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. יֵשֶׁר, זֶה כָּלֵב, שֶׁיִּשֵׁר אֶת עַצְמוֹ. שׁוֹבָב, שֶׁשִּׁבֵּב אֶת עַצְמוֹ. וְאַרְדּוֹן, שֶׁרִדָּה אֶת יִצְרוֹ. (דברי הימים א ב׳:י״ט): וַתָּמָת עֲזוּבָה, מְלַמֵּד שֶׁנֶּחְלֵית וְנָהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג מֵתָה. וְגַם כָּלֵב עֲזָבָהּ (דברי הימים א ב׳:י״ט): וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, זוֹ מִרְיָם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֶפְרָת, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדֶיהָ. מַהוּ וַיִּקַּח לוֹ, שֶׁאַחַר שֶׁנִּתְרַפֵּאת עָשָׂה בָהּ מַעֲשֵׂה לִקּוּחִין, הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן בְּרֹב שִׂמְחָתוֹ בָהּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁקּוֹרֵא לְמִרְיָם שְׁנֵי שֵׁמוֹת עַל שֵׁם הַמְאֹרָע שֶׁאֵרַע לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ד׳:ה׳): וּלְאַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים חֶלְאָה וְנַעֲרָה. אַשְׁחוּר זֶה כָּלֵב, לְפִי שֶׁאַשְׁחוּר בֶּן חֶצְרוֹן הָיָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַשְׁחוּר, שֶׁהִשְׁחִירוּ פָּנָיו בְּתַעֲנִית. אֲבִי, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ כְּאָב. תְּקוֹעַ, שֶׁתָּקַע לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים, כִּשְׁתֵּי נָשִׁים. חֶלְאָה וְנַעֲרָה, לֹא חֶלְאָה וְנַעֲרָה הֲוָאֵי, אֶלָּא מִרְיָם הָיְתָה, וְלָמָּה נִקְרֵאת חֶלְאָה וְנַעֲרָה, שֶׁחָלְתָה וְנִנְעֲרָה מֵחָלְיָהּ, וְהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַעֲרוּתָהּ. (דברי הימים א ד׳:ו׳):

Shemot Rabbah 1:30שמות רבה א׳:ל׳

וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וגו׳, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה משֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמְרוּ לוֹ עֲדַיִן אֵין אַתָּה רָאוּי לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ, לְפִי שֶׁבֶּן אַרְבָּעִים לְבִינָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה, אָמְרוּ לוֹ וַדַּאי שֶׁאַתָּה אִישׁ, אֶלָּא שֶׁאִי אַתָּה רָאוּי לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אָמְרוּ לֵיהּ וַהֲלוֹא בְּנָהּ שֶׁל יוֹכֶבֶד אַתָּה וְהֵיאַךְ קוֹרִין לְךָ בֶּן בִּתְיָה וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ, נוֹדִיעַ עָלֶיךָ מֶה עָשִׂיתָ לַמִּצְרִי. הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אַתָּה אֹמֵר, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הִזְכִּיר עַל הַמִּצְרִי וַהֲרָגוֹ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כֵּן נִתְיָרֵא מִלָּשׁוֹן הָרָע, וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל, וְרַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמְרוּ, הָיָה משֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו אָמַר לָשׁוֹן הָרָע יֵשׁ בֵּינֵיהֶן הֵיאַךְ יִהְיוּ רְאוּיִין לַגְּאֻלָּה, לְכָךְ אָמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, עַתָּה יָדַעְתִּי בְּאֵיזֶה דָבָר הֵם מִשְׁתַּעְבְּדִים.

Shemot Rabbah 5:20שמות רבה ה׳:כ׳

וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ כְּשֵׁרִים וּמָסְרוּ עַצְמָן עַל יִשְׂרָאֵל וְסָבְלוּ מַכּוֹת כְּדֵי לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י״א:ט״ז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם לָקוּ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ יִזְכּוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִתְמַנּוּ נְבִיאִים עֲלֵיהֶם. וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ, תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ. וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר. וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָבִים, אַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה בְּמִדְיָן וְאָמַר לוֹ (שמות ד׳:י״ט): לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם, בָּא משֶׁה מִמִּדְיָן וְאַהֲרֹן מִמִּצְרָיִם, וַיִּפְגְּעוּ בָּהֶן שׁוֹטְרֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ יוֹצְאִין מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה. מַהוּ נִצָּבִים, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ עִמָּהֶן, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (במדבר ט״ז:כ״ז): וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים, הִתְחִילוּ מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין כְּלַפֵּי משֶׁה וְאַהֲרֹן:

Bemidbar Rabbah 12:16במדבר רבה י״ב:ט״ז

וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ז׳:ב׳), לָמָּה נִזְדָּרְזוּ הַנְּשִׂיאִים לָבוֹא וּלְהַקְרִיב תְּחִלָּה, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִתְעַצְּלוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא אַבְנֵי שׁוֹהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים בָּאַחֲרוֹנָה. לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה, כֹּל נְדִיב לֵב יָבִיאוּ תְּרוּמַת ה׳ לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא אָמַר לַנְּשִׂיאִים, הָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם עַל שֶׁלֹא אָמַר לָהֶם לְהָבִיא, אָמְרוּ יָבִיאוּ הָעָם מַה שֶּׁיָּבִיאוּ וּמַה שֶּׁיְּחַסְּרוּ נְמַלֵּא אֲנַחְנוּ. שָׂמְחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהֵבִיאוּ בְּשִׂמְחָה כָּל נְדָבָה וּבִזְרִיזוּת, רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות ל״ה:כ״ב): וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹחֲקוֹת זֶה עַל זֶה וּבָאִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְלִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל הַנְּדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל״ו:ג׳): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וּכְתִיב (שמות ל״ו:ז׳): וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וגו׳, לְאַחַר שְׁנֵי הַיָּמִים בִּקְּשׁוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא נִדְבָתָם וְלֹא יָכֹלוּ שֶׁכְּבָר צִוָּה משֶׁה (שמות ל״ו:ו׳): וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וגו׳, וְהָיוּ הַנְּשִׂיאִים מְצֵרִים עַל שֶׁלֹא זָכוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, אָמְרוּ הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן נִתֵּן בְּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ל״ה:כ״ז): וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וגו׳, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי שֶׁנִּזְדָּרְזוּ, יִכָּתֵב שֶׁהֵבִיאוּ וְהוֹתֵר, וְהַנְּשִׂיאִים שֶׁנִּתְעַצְּלוּ, חִסַּר אוֹת אַחַת מִשְּׁמָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב וְהַנְּשִׂאִם חָסֵר יו״ד. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר הַמִּשְׁכָּן הִקְדִּימוּ וְהֵבִיאוּ קָרְבָּן בִּזְרִיזוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳, אָמְרוּ הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם, אָמְרוּ מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהָבִיא, הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ עֲגָלוֹת שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמִי נָתַן לָהֶם הָעֵצָה הַזֹּאת, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ לָהֶם מִשְׁכָּן שֶׁעֲשִׂיתֶם פּוֹרֵחַ הוּא בָּאֲוִיר, אֶלָּא הִתְנַדְּבוּ עֲגָלוֹת שֶׁתִּהְיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בָּהֶם, לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְנַחֲמוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּתְּחִלָּה. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז׳:ב׳): רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם, וְלֹא רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שֵׁבֶט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז׳:ב׳): הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים. הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם (שמות ה׳:י״ד): וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳, (במדבר ז׳:ב׳): הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִּים, עַל מִנְיַן הַדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א׳:ד׳): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה וגו׳.

Tanchuma Shemot 10תנחומא פרשת שמות י׳

וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים. מִי הָיוּ? דָּתָן וַאֲבִירָם. וְהֵם שֶׁאָמְרוּ, נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה (במדבר יד, ד). וְהֵן שֶׁהִמְרוּ עַל יַם סוּף. וְהֵן שֶׁהוֹתִירוּ מִן הַמָּן, דִּכְתִיב: וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר (שמות טז, כ). וְהֵם שֶׁיָּצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ. וְהֵם הָיוּ בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם. שֶׁהֵן עָמְדוּ בְּרִשְׁעָתָן מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, לָמָּה תַּכֶּה רָשָׁע כְּמוֹתֶךָ. וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ, וַעֲדַיִן אֵין אַתָּה אִישׁ וְעוֹדְךָ נַעַר וְתִרְצֶה לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ. הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין אוֹמֵר כָּאן אֶלָּא אַתָּה אֹמֵר. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁהֲרָגוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ בֵּינֵיכֶם לָשׁוֹן הָרָע, וְהֵיאַךְ אַתֶּם רְאוּיִין לִגְאֻלָּה? וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁעָמְדוּ דָּתָן וַאֲבִירָם וְהִלְשִׁינוּ עָלָיו. לְפִיכָךְ בָּרַח לְמִדְיָן וְעָשָׂה שָׁם עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיוּ רְאוּיִין יִשְׂרָאֵל לִגְאֻלָּה. מִיָּד וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה. הֶעֱלוּ אֶת מֹשֶׁה לַבִּימָה וּבִקֵּשׁ פַּרְעֹה לְהָרְגוֹ. עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפַרְעֹה אִלֵּם, וְלַסְּגָנִין חֵרְשִׁין, וְלַסְפַקְלֵטָרִין עִוְרִים, וּבָרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַּרְעֹה. מִנַּיִן? דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, שֶׁאָמַר פַּרְעֹה מִפִּיו, הַעֲלוּ אֶת מֹשֶׁה לַבִּימָה לְהָרְגוֹ. אוֹ מִי עֲשָׂאוֹ אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ. מִי עָשָׂה הַסְּגָנִין חֵרְשִׁין אוֹ סְפַקְלֵטָרִין עִוְרִים, אוֹ מִי עֲשָׂאֲךָ פִּקֵּחַ שֶׁתִּבְרַח מִפְּנֵי פַּרְעֹה, הֲלֹא אָנֹכִי ה׳. וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, לָקַח דֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו. שְׁלֹשָׁה נִזְדַּמְּנוּ לָהֶן זִוּוּגָן מִן הַבְּאֵר, יִצְחָק, יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה. יִצְחָק, דִּכְתִיב: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי (בראשית כד, סב). וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְגוֹ׳ (בראשית כט, ב). וּמֹשֶׁה, דִּכְתִיב: וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר.

Tanchuma (Buber) Beshalach 24תנחומא (בובר) פרשת בשלח כ״ד

Moses said to them: Whoever takes an omer per capita should not take more than that, as stated (in Exod. 16:19–20): LET NO ONE LEAVE ANY OF IT <UNTIL MORNING >. BUT THEY DID NOT HEED MOSES, AND <CERTAIN> PEOPLE LEFT SOME OF IT <UNTIL MORNING >. These were Dathan and Abiram.ויאמר משה אליהם איש אל יותר ממנו וגו׳ (שם שם:י״ט), ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו (שם שם:כ׳), ומי היו, אילו דתן ואבירם.

Tanchuma (Buber) Shelach 1תנחומא (בובר) פרשת שלח א׳

 You have no one so dear to the Holy One as an agent, when he is sent to carry out a religious duty and is risking his life to succeed in it. And you have none who were sent to carry out a religious duty and who risked their lives to succeed in their mission like those two whom Joshua ben Nun sent. [Thus it is stated (in Josh. 2:1): THEN <JOSHUA BEN NUN> SENT TWO SPIES <FROM SHITTIM> SECRETLY, SAYING: <….> Who were they? Our masters have taught: These were Phinehas and Caleb. They had gone and risked their lives in order to be successful in their mission. שאין לך חביב לפני הקב״ה כשליח שהוא משתלח לעשות מצוה, ונותן נפשו להצליחותו, ואין לך אדם שנשתלחו לעשות מצוה ונתנו את נפשם להצליח בשליחותן, כאותן שנים ששלח יהושע בן נון, [שנאמר וישלח וגו׳] שנים אנשים מרגלים חרש לאמר (יהושע ב׳:א׳), מי היו שנו רבותינו אלו היו פנחס וכלב, והלכו ונתנו נפשם והצליחו בשליחותן.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 6:18תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ו׳:י״ח

And the sons of Kehath, Amram, and Jitshar, and Hebron, and Uzziel. And the years of the life of Kehath the saint, a hundred and thirty and three years. He lived to see Phinehas, who is Elijah, the Great Priest, who is to be sent to the captivity of Israel at the end of the days.ובנוי דקהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חייוי דקהת חסידא מאה ותלתין ותלת שנין חייא עד דחמא ית פנחס הוא אליהו כהנא רבא דעתיד למשתלחא לגלוותא דישראל בסוף יומייא.

Medieval Texts

Yalkut Shimoni Bemidbar 25:11-13ילקוט שמעוני במדבר כ״ה:י״א-י״ג

פָּרָשַׁת פִּינְחָס
(יא-יג) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּהֵן בֶּן כֹּהֵן, קַנַּאי בֶּן קַנַּאי, מֵשִׁיב חֵמָה בֵּן מֵשִׁיב חֵמָה. הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
״לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ״ וגוֹ׳. מְלַמֵּד שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּבִנְיַן רִאשׁוֹן שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים נְבִיאִים וּבְבִנְיַן שֵׁנִי שׁמוֹנִים כֹּהֲנִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיוּ (מַשְׂכִּירִין) [מוֹכְרִין] אוֹתָהּ בְּדָמִים הִתְחִילוּ שְׁנוֹתֵיהֶן מִתְקַצְּרוֹת.
״וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת. תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, ״תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ״. וְכִפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וַיְכַפֵּר״, ״עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁעַד עַכְשָׁיו לֹא זָז אֶלָּא עוֹמֵד וּמְכַפֵּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים.
אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נָתַתָּ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵינִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף לֶעָתִיד לָבוֹא אַתָּה הוּא שֶׁעָתִיד לִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינִי לְבֵין בָּנַי שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כג-כד) ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה׳ וְגוֹ׳ וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים״.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֵסֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ שֶׁל פִּינְחָס בִּשְׁמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ זָכוּר לָטוֹב מִתּוֹשָׁבֵי גִּלְעָד, מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַגִּלְעָד שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי״, (שם ב, ה) ״בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם״, וְנָתַן לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְנָתַן לוֹ שָׂכָר טוֹב וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם.