פסאודו-רש"י על שיר השירים
הקדמה
מהדיר: ברוך אלסטר, מכללת גבעת ושינגטון
שם הפירוש ומחברו
פירוש זה מופיע בכתב יד הכולל חמש מגילות והפטרות עם פירוש. כפי שכתבתי במבוא לפירוש "פסאודו-רש"י" למגילת רות, המופיע באתר זה, הפירוש לשיר השירים (כמו זה לקהלת) הינו באופן מובהק מבית מדרשו של רשב"ם. הערות כלליות נוספות הנוגעות לכתב היד ניתן לראות במבוא שם.
המהדורה
להלן נוסח כתב היד, כולל פתיחת קיצורים. מקומות שבהם קיים ספק לגבי פתיחת הקיצור, רשמתי בהערות השוליים. הניקוד והפיסוק שלי, אלא אם מצוין אחרת בהערות השוליים. מראי המקומות והחלוקה לפרקים ולפסוקים שלי. במקומות בהם הנוסח נראה מוטעה באופן ברור, שיניתי בגוף הטקסט, והערתי על כך בהערות השוליים. בכלל, הערות השוליים עוסקות במה שנוגע לנוסח בלבד. אני מודה להלל נובצקי, שביקש ממני להעלות מהדורה זו לאתר; לספריה הלאורנטיאנית בפירנצה, שהסכימה לכך; ולצוות המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספריה הלאומית בירושלים, שם עבדתי בפועל על העתק כתב היד, המופיע אצלם בסרט מס' 18007.
בכתב יד זה רבו חילופי אותיות סטנדרטיים, שניכר שלא הבחין בכך המעתיק: ב-כ, י-ו, ו-ן וכדו' מתחלפות בתדירות גבוהה, ולכן לא הערתי על חילופים כאלה במהדורה, אלא אם קיים ספק לגבי הקריאה הנכונה באותו מקום. כמו כן, בקיצורים רבים חסר סימן גרש ' לקיצור, והוספתי את הגרש מבלי לציין זאת, אלא אם קיים ספק לגבי הקריאה. אולם, בהתייחס לתרגום, לעתים הוא כותב "תרגומ'", עם מ"ם רגילה, במקומות שלא שייך להרחיב ל"תרגומו", ושם העתקתי "תרגום" במ"ם סופית, בלי לציין זאת. גם בנוגע למשלימי שורה – לעתים קרובות משמשת מלה שלמה כמשלים שורה. כשברור שמדובר בכזה, התעלמתי מהמלה, אולם כשהיה לי ספק, הערתי על כך. תופעה נוספת שלא ציינתי במהדורה – מלים המסומנות למחיקה, כשברור שהסופר עצמו סימן, כיון שהתכוון למלה מסוימת והתבלבל בכתיב, ומיד לאחר מכן כתב את המלה הנכונה.
חלקי הפירוש
בשיר השירים נוטה פרשננו לפרש את הרובד המילולי והרובד האלגורי (הקרויים אצלו "פשט" ו"דוגמה" בהתאמה) לסירוגין, כאשר בכל פסוק או בכל יחידת פסוקים קצרה הוא מביא קודם כל את פירוש הפשט לכל היחידה, ולאחר מכן פירוש הדוגמה. יוצאי דופן בולטים הם פסוק הכותרת (א':א'), שפירושו מהווה גם הקדמה לפירוש באופן כללי; וכן יחידת הפסוקים ו':י"א - ח':ד', בה מודיע פרשננו מראש, שיפרש את כל היחידה לפי הפשט ורק לאחר מכן לפי הדוגמה. במסגרת מהדורה זו, מאילוצים טכניים של הפורמט המקוון, הוצאנו את פירוש הפשט לפסוקים אלה מתוך גוף הפירוש, והגדרנו אותו כקובץ נפרד, כאילו הוא פרשן נפרד, ובמקומו בגוף הפירוש כאן השארנו הפניות במקומות הרלוונטיים. בכל שאר הפירוש, ניתן להבחין באופן גרפי בין הפשט לדוגמא.
תודות
בפירוש זה לשיר השירים ששה לעזים צרפתיים. אני מודה לדניאל פאנו, לסיריל אסלנוב, לפינחס רוט ובמיוחד ליהודית קוגל, שסייעו בידיי לפענחם. בענייני לשון בעברית ובארמית התייעצתי רבות עם מורי וידידי יוסף עופר, ואני מודה לו על תובנותיו בתחום זה. כמובן שכל האחריות להכרעות הנוסח ולהערות השוליים במהדורה זו היא עליי.