אבן עזרא

דף זה הינו קצרמר והינו תחת פיתוח.
נא צור איתנו קשר אם ברצונכם לעזור בפיתוחו.
אבן עזרא
שם
ר' אברהם בן מאיר אבן עזרא
ראב"ע
תאריכים1092 – 1167
מקוםאנדלוסיה / איטליה / פרובנס / צרפת / אנגליה
חיבוריםפירושים לתורה ולחלק מהנ"ך, חיבורי מתמטיקה, מדע ודקדוק.
מאפיינים פרשניים
הושפע מר' סעדיה גאון, ר' יונה אבן ג'נאח, ר' יהודה חיוג
השפיע עלרוב פרשני המקרא היהודים, חסידי אשכנז

רקע

חייו

  • שם – אברהם בן מאיר אבן עזרא1
  • תאריכים – 1088/89-1164 או 1092-11672
  • מקום –  אנדלוסיה, איטליה, צרפת, פרובנס, אנגליה. חייו של אבן עזרא ניתנים לחלוקה לשתי תקופות עיקריות, עד בערך 1140, שבה היה מרוכז באנדלוסיה,3 ומאז ועד מותו, שאותו בילה בנדודים בארצות נוצריות.4 בתקופה הראשונה תוצרתו הספרותית העיקרית הייתה בתחום השירה. פירושיו לתנ"ך, חיבוריו הדקדוקיים ויצירות נוספות נכתבו בתקופה המאוחרת.5 לפיכך, רק בסביבות גיל חמישים החל אבן עזרא לכתוב את החיבורים המלומדים שבגללם הוא מפורסם כל כך.
  • השכלה – אבן עזרא היה בעל ידע רב-תחומי, ועסק בתחומים רבים ובהם מקרא, תלמוד,6 מדרש, דקדוק ופילולוגיה, פילוסופיה, מתמטיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה,7 ושירה.8
  • עיסוק – משורר, מורה,9 ומפרש מקרא.  מכמה משיריו ברור שאבן עזרא נאבק להתפרנס.10
  • משפחה – לא ידוע הרבה על משפחתו של אבן עזרא. ייתכן שהוליד חמישה ילדים,11 אך רק אחד ידוע בשמו, יצחק, שהיה משורר נודע.12 ייתכן שיצחק מת בחיי אביו.13 
  • רבותיו – 
  • בני דורו – ר' יהודה הלוי,14 ר' משה אבן עזרא,15 ר' יוסף אבן צדיק,16 רשב"ם, ר' תם.17
  • תלמידיו – 
  • תקופה – אבן עזרא חי בתקופת פלישת המוחדים לספרד המוסלמית וההמרות הכפויות של יהודים לאסלאם תחת איום מוות. הדבר כנראה תרם לעזיבתו של אבן עזרא את ספרד ולנדודיו שלאחר מכן.18 הוא כתב קינה, "אֲהָהּ יָרַד עֲלֵי סְפָרַד", המקוננת על חורבן הקהילות היהודיות בספרד בעקבות הפלישה.19  בנוסף, מסעי הצלב הראשון (1095) והשני (1150) התרחשו בימי חייו.

חיבורים

אבן עזרא היה סופר פורה, והותיר אחריו חיבורים רבים בתחומים מגוונים משירה ועד אסטרונומיה:20

  • פירושים מקראיים –
    • אבן עזרא כתב פירוש לכל חמשת חומשי התורה, לישעיהו, לתרי עשר, לתהלים, לאיוב, לחמש המגילות ולדניאל.21 הוא ייחודי במידה מסוימת בין המפרשים בכך שכתב שני פירושים נפרדים לכל אחד מכמה ספרים,22 ובהם בראשית,23 שמות,24 תרי עשר, תהלים, אסתר, שיר השירים ודניאל.25  שני קטעים מפירוש שלישי לבראשית, שנרשם בידי פטרון ותלמיד, שרדו אף הם.26
    • סביר שאבן עזרא כתב גם על ספרים אחרים, שכן הוא עצמו מפנה מדי פעם את הקורא להסברים כאלה,27 אך יצירות אלה לא שרדו.28  הפירושים למשלי ולעזרא-נחמיה המיוחסים לו נכתבו ככל הנראה בידי משה קמחי.29 
  • דקדוק – אבן עזרא כתב כמה חיבורים דקדוקיים ובהם: ספר מאזנים,30 ספר צחות,31 שפת יתר,32 שפה ברורה,33 ויסוד דקדוק.34 הוא גם תרגם לעברית כמה חיבורים של ר' יהודה חיוג.
  • אסטרונומיה, מתמטיקה ועוד–   אבן עזרא כתב יצירות מדעיות רבות ובהן (אך לא רק): ספר המספר, טעמי הלוחות, כלי נחושת, ספר האחד, ראשית חכמה, ספר הטעמים, ספר המולדות,ספר המאורות, ספר העיבור ואגדת השבת.
  • ספרות רבנית – לא שרדו חידושי תלמוד או ספרי פסיקה של אבן עזרא.  יש, עם זאת, ציטוט אחד שאולי מעיד שכתב על התלמוד.  בהקדמתו לפירושו למגילת אסתר, כותב ר' זכריה בן שרוק, "ואנכי ראיתי חדושי הראב"ע מסכת קידושין והם בתכלית הדקות והאימות".
  • פילוסופיה / מחשבת ישראל – השקפותיו הפילוסופיות של אבן עזרא מפוזרות בפירושיו לתורה, אך הוא גם כתב כמה חיבורים שהתמקדו במידה רבה בסוגיות כאלה. חיבורו, יסוד מורא וסוד התורה, דן בנימוק שמאחורי מצוות המקרא.35  ערוגת המזימה פרדס החכמה שלו עוסק בקיום האל, ואילו ספר השם דן בשמות האל. 

פירוש התורה

מאפיינים

  • פסוק אחר פסוק – פירושו של אבן עזרא הוא בדרך כלל פירוש מקומי, פסוק אחר פסוק, המתאפיין בקיצור ובדגש על דקדוק ובלשנות. עם זאת, יש חריגים רבים שבהם אבן עזרא כולל דיונים ארוכים בסוגיות פילוסופיות ואחרות36 ובהם עיונים ארוכים על שם ה',37 בגדי הכהונה, עשרת הדברות,38 תפקידו של אהרן בחטא העגל,39 ובקשת משה לראות את פני ה'.40
  • לשון הפירוש – אבן עזרא, ייחודי במידה מסוימת בין מפרשי תקופתו שבאו מארצות האסלאם, כתב את פירושו בעברית ולא בערבית.41  לשונו של אבן עזרא היא לעיתים קרובות סתומה ואפלה,42 דבר המקשה על הבנתו.43
  • פשט ודרש – אבן עזרא מבחין בין הסמכות שהוא מעניק לפירושי חכמים בחומר הלכתי ובחומר סיפורי, ורואה בדבריהם מחייבים ביחס לראשון אך לא ביחס לאחרון.44  בהקדמתו לפירושו השני הוא מציג שלושה קריטריונים לקביעת מתי מותר לדחות או לפרש מחדש את המשמעות הפשוטה של הטקסט: אם ההסבר מנוגד לשכל, סותר פסוק אחר, או חולק על הקבלה (תורה שבעל פה).45  קריטריונים אלה הם שמעצבים את יחסו המובחן של אבן עזרא למדרשי אגדה והלכה:
    • חומר סיפורי – לפי אבן עזרא, מכיוון שפירושי אגדה אינם מחייבים (כלומר אינם בגדר "קבלה"), אם אלה אינם מתיישבים עם פסוק אחר46 או סותרים היגיון,47 ניתן לדחותם.  עם זאת, לעיתים אבן עזרא יוסיף בזהירות "ואם קבלה היא, נקבל" (או לשון דומה).48  במקום אחר, הוא עשוי לטעון שהמדרש נכון בעיקרו, אך אינו מיועד להיקרא כפשוטו.49  יש גם מקרים, עם זאת, שבהם אבן עזרא לא רק ידחה פירוש מדרשי אלא אף יזלזל בשאלה עצמה שהוא שואל, וידחה אותה כמיותרת.50
    • חומר הלכתי – ביחס לחומר הלכתי, לעומת זאת, אבן עזרא  יקבל את דעת חכמים, אף אם היא נראית סותרת את המשמעות הפשוטה של הפסוק.51  במקרים כאלה, הוא מציע לעיתים קרובות שהפסוק משמש רק כ"אסמכתא", סמך המזכיר את ההלכה.52 במקרים אחרים הוא ינסה להראות כיצד הבנת חכמים היא בעצם המשמעות הפשוטה של הפסוקים.53 הוא מציין גם שאם פסוק יכול לשאת שני פירושים הגיוניים שונים, ורק אחד מהם עולה בקנה אחד עם זה של חכמים,54 יש להעדיף את הסברם של חכמים.55  הוא מדבר לעיתים קרובות על הצורך לסמוך על חכמים, ומציין שאחרת לא ניתן לקבוע כראוי את ההלכה.56  יש, עם זאת, גם מקרים שבהם הסברי אבן עזרא סותרים את ההלכה.57
  • דקדוק – פירושו של אבן עזרא מתאפיין בדגש רב על דקדוק. הוא האמין שידיעת הדקדוק חיונית להבנת הטקסט המקראי, וכתב בהקדמה לפירושו לתורה: "ובעבותות הדקדוק נקשר".  ראו להלן ("שיטות") לדיון ולדוגמאות של תובנותיו הדקדוקיות.

שיטות

  • אמירות תכניות / הקדמות – בהקדמתו לפירושו לתורה מפרט אבן עזרא את מתודולוגיית הפרשנות שלו לטקסט המקראי. תחילה הוא דן בארבע גישות שונות לפרשנות המקרא ודוחה אותן, ולאחר מכן מציג את שלו.58 הוא דוחה:
    • פירושים אלגוריים וטיפולוגיים נוצריים, שכן אינם תואמים את המשמעות הפשוטה והמילולית של הטקסט59
    • הסברים קראיים60 מכיוון שאינם מקבלים את תורה שבעל פה
    • החיבורים הפילוסופיים הנרחבים של הגאונים, שכן אין להם מקום בפירוש פשט לתורה שמטרתו לבאר את הפסוקים61 
    • פרשנות דרשנית הנשענת בכבדות על מדרש, שכן הוא רואה בה מיותרת, מכיוון שכבר נאמרה בידי חכמים.62
    • ביחס למתודולוגיה שלו עצמו, הוא כותב שמטרתו היא, "לבאר כל כתוב כמשפטו, ודקדוקו ופשוטו". במקום אחר בהקדמה הוא מציין באופן דומה: "ובעבותות הדקדוק נקשר / ובעיני הדעת יכשר", ומצביע על שני סימני ההיכר של הפרשנות הספרדית: דקדוק והיגיון. על כל אחד מאלה נדון להלן.
  • דקדוק – להלן כמה דוגמאות לסוגיות דקדוקיות שדן בהן אבן עזרא:63
    • דרך קצרה – אבן עזרא משתמש לעיתים קרובות בלשון זו לציון דוגמאות שונות שבהן התנ"ך משתמש בביטויים או במשפטים מקוצרים. התנ"ך עשוי להשמיט נושא,64 מושא,65 או מילות יחס.66 הוא עשוי להשתמש בתואר או בתיאור אחר אך להשמיט את שם העצם שהוא מתאר.67 לעיתים, גם, התנ"ך יימנע מכפילות של מילה, אף שהדבר אולי היה נחוץ מבחינה דקדוקית.68 במקרים רבים, אבן עזרא משתמש בלשון "מושך עצמו ואחר עמו"‎69 כדי לבטא שאות/מילה/ביטוי המופיעים בחלק אחד של הפסוק חלים גם על חלק אחר של הפסוק.70
    • אותיות חסרות / מיותרות / מתחלפות  – אבן עזרא מצביע על דוגמאות רבות לתופעות דקדוקיות כאלה, ומציין שלעיתים ו' החיבור עשויה להיות חסרה,71 האותיות בכל"ם משתמעות בפשטות,72 או שהאותיות אהו"י עשויות שלא להופיע במילה.73  הוא מפרט כללים באילו אותיות עשויות להחליף זו את זו (ש/ס או א/ה/ו/י)  ואילו לא.74 הוא מציין גם אותיות מיותרות, ובכך מבהיר לשון קשה אחרת.75
    • שמות עצם / פעלים אנדרוגיניים – אבן עזרא מציין ששמות עצם אחדים עשויים להיחשב הן לזכר והן לנקבה.76 הוא מציין גם פעלים המשלבים את צורות הזכר והנקבה, כמו במילה "וַיֵּחַמְנָה"‎.77
    • זמן –  אבן עזרא מציין שהמקרא משתמש לעיתים בצורת עתיד במשמעות של עבר,78 בצורת עבר במשמעות של עתיד,79 או בצורת עבר כעבר מוקדם.80
    • צורות ייחודיות – אבן עזרא מציין לעיתים קרובות צורות דקדוקיות ייחודיות או מוזרות, וקורא להן "מלים זרות".‎81
  • שכל  – אבן עזרא רואה בשכל האנושי חלק בלתי נפרד מפרשנות נכונה, וידחה הסברים של פסוקים שאינם עומדים בו.82 
    • דרשות חכמים – ראו הדיון והדוגמאות לעיל בנוגע לדחייתו הסברי אגדה שהוא מוצא בלתי הגיוניים.83
    • מצוות – אבן עזרא מציין שאף שאיננו יודעים את הטעם לכל החוקים, אי אפשר שאחד מהם יסתור את ההיגיון.84  לפיכך, אם המשמעות הפשוטה והמילולית של חוק נראית בלתי רציונלית, ניתן לפרשה מחדש בדרך מטפורית.85 למשל, מכיוון שברור שה' אינו רוצה שאדם יהרוג את עצמו, יש להבין את הפסוק "וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם" (דברים י':ט"ז) כמשמעו שעל האדם לטהר את לבו או להסיר פיתויים, ולא למול אותו פשוטו כמשמעו.86
    • אמירות נבואיות – גם בנבואה ייתכן שלא כל האמירות נועדו להיקרא כפשוטן. מכיוון שה' לעולם לא יצווה נביא לפעול באופן טיפשי, אבן עזרא מציע שפקודות מסוימות שנראות כמי שמומשו בפועל היו למעשה סתם מראות נבואיים.87  אמירות אחרות נלקחות באלגוריה כדי למזער את הניסי.88
    • טעמי המצוות – אבן עזרא מספק הסברים רציונליסטיים למצוות אחדות, ומציע, למשל, שדיני מאכלים אסורים עשויים להיות קשורים לבריאות.89
  • סוגיות מילוניות 
    • הגדרת מילים – כשהוא מנסה להגדיר מילה קשה, אבן עזרא יבחן הן בתוך הטקסט כדי למצוא מקבילות מקראיות והן מחוצה לו, בלשונות קרובות אחרות.90
      • שימוש במקבילות מקראיות – אבן עזרא יבאר לעיתים קרובות מילים קשות בעיון במקבילות מקראיות91 ו/או בכללי דקדוק.92
      • שימוש בלשונות קרובות (cognate languages) – לעיתים קרובות, גם, אבן עזרא יפנה ללשונות קרובות כגון ערבית93 או ארמית94 ואף יציין דפוסים לשוניים95 או צורות דקדוקיות96 הדומים בשתי הלשונות.
      • מילים שאולות – לעיתים אבן עזרא מניח שמילה מקראית היא למעשה מילת שאילה מלשון אחרת.97  
    • משמעויות משניות – אבן עזרא מכיר בכך שלמילים רבות יש הן משמעות ראשית והן משמעות משנית.98 כאשר מילה כזו משמשת לפי משמעותה הראשית הוא יכתוב לעיתים קרובות, "פירושו כמשמעו".
    • לשון נרדפת – אבן עזרא רואה בשינויים בבחירת מילים בקטעים מקבילים או נרדפים חסרי חשיבות במידת מה:
      • הכתוב שומר הטעמים ולא המלות – בניתוח קטעים מקבילים, אבן עזרא מקטין את חשיבותם של שינויי לשון, ומסביר שכל עוד המשמעות נשמרת, בחירת המילה אינה חשובה. כך, למשל, אין להיטרד מכך ששתי הגרסאות של עשרת הדברות אינן זהות.99 באופן דומה, אין להיטרד מכך שמילה עשויה להיכתב "מלא" במקום אחד ו"חסר" באחר.100
      • כפל הענין – כאשר פסוק מכיל ביטויים או מילים מקבילים, אבן עזרא לא ינסה בדרך כלל להבחין בין השניים, אלא פשוט יסביר ששני הביטויים פירושם אחד,101 וכותב " הטעם כפול" או כיוצא בזה.‎102  בפירושו השני לשמות י"ד:י"ט הוא מציין שכפל שירי כזה שכיח מאוד בחלקים הנבואיים של התנ"ך, אך לא בסיפור רגיל.103 
  • רגישות ספרותית
    • "צחות הלשון" – אבן עזרא קשוב ליופי הספרותי של התנ"ך, ומעיר לעיתים על "צחות הלשון," ומציין מתי התנ"ך משתמש במשחקי מילים104 או חוזר על מילה לשם אפקט ספרותי.105
    • דרכי המקראות – אבן עזרא יציין לעיתים את האמצעים הספרותיים של התנ"ך, ויסביר שתופעות חריגות לכאורה הן פשוט "דרך המקראות":
      • חזרה מקשרת – אבן עזרא מציין שחזרות מסוימות בטקסט הן אמצעי ספרותי, ומשמשות לציין את חידוש הסיפור שנקטע בשל סטייה כלשהי (מפני שארכו הדברים).106
      • כיאזמוס – אבן עזרא מציין שכיאזמוס הוא מבנה ספרותי מקראי שכיח. כאשר התנ"ך מונה שני דברים, והסעיף או ההצהרה הבאים מתייחסים אליהם, הוא יתחיל לעיתים קרובות בפריט השני ורק לאחר מכן יחזור לראשון, בצורת א-ב-ב-א.107
      • מקרא מסורס
  • ריאליה – אבן עזרא יבאר לעיתים קרובות את הטקסט במונחי הריאליה של ימיו שלו או של ימי המקרא:
    • מנהגים, מדע והתנהגות אנושית בימיו – אבן עזרא פונה לעיתים קרובות למנהגי ימיו כדי להאיר את הטקסט, בהנחה ש"כי מנהג ישראל היה כמנהג ישמעאל עד היום" (פירוש שני שמות ל"ח:ח').108 
    • התנהגות אנושית כללית, דיבור ומנהגים – אבן עזרא מבאר את הטקסט גם לאור התנהגות אנושית כללית יותר.109
    • זיהוי מקומות, צמחים ובעלי חיים לא ידועים – אבן עזרא נרתע מלזהות פריטים כאלה110 אלא אם כן יש מסורת בעניינם111 או שיש די ראיות בפסוקים כדי לספק זיהוי.
    • ריאליה של תקופת המקרא – לעיתים, אבן עזרא יצביע על מנהגי ימי המקרא כדי לבאר פסוק.112
  • סוגיות של סדר – ההשקפה המקומית והאטומיסטית של אבן עזרא על התורה השפיעה ככל הנראה על גישתו לסדר:
    • אין מוקדם ומאוחר – אבן עזרא מניח לעיתים קרובות חוסר כרונולוגיה בתורה.113  לרוב, הוא לא יסביר מדוע בחר הטקסט לספר את הסיפור שלא בסדר כרונולוגי, אף שלעיתים יספק סיבה ספרותית114 או פדגוגית.115  לעיתים קרובות, גם, הוא יסביר בפשטות שצורת העבר של הפועל מרמזת למעשה על עבר מוקדם.116
    • סמיכות פרשיות – בחלקים ההלכתיים של התורה, אבן עזרא ינסה לעיתים קרובות להסביר מדוע חוק אחד סמוך לבא אחריו,117 אך הוא חולק על הקראים הלומדים את מהות החוק עצמו מן ההקשר.118  במילים אחרות, אף שההקשר עשוי להסביר מדוע חוקים מסוימים מקובצים יחד, אין להשתמש בו כדי לקבוע את מהותו והגדרתו המדויקת של חוק מסוים.119

נושאים

  • פילוסופיה – לאורך פירושו נוגע אבן עזרא בסוגיות פילוסופיות.
    • אי-גשמיות ואנתרופומורפיזם – במספר מקומות מדגיש אבן עזרא שלשון התורה האנתרופומורפית היא רק ציור לשוני, "משל" או "לשון בני אדם,"‎120 ואין פירושה שה' גשמי או שיש לו תכונות אנושיות כגון שכחה,121 חרטה,122 או כיוצא בזה.123
    • שמות ה' – ראו פירוש שני שמות ג':ט"ו ול"ג:כ"א.
    • נבואה –  אבן עזרא מאפשר את האפשרות שנביא יכול לשקר אם הנסיבות מחייבות זאת (כגון במקרים של סכנת נפשות).124 הוא קובע גם שנביא יכול לטעות בענייני העולם הזה, ומצביע על נתן כדוגמה.125 הדבר קשור לכך שהוא מאמין שידיעת הנביא את העתיד מוגבלת למה שה' מגלה לו.
    • נסים – אף שאבן עזרא ימזער לעיתים את הניסי,126 לעיתים קרובות הוא מזהיר מפני אלה המפריזים ברציונליזציה ודוחים את האפשרות של העל-טבעי.127 
  • פולמוס נגד הקראים –  לאורך פירושו מתווכח אבן עזרא במפורש עם הקראים, ודוחה את פירושיהם שאינם עומדים בתורה שבעל פה.128
  • הגנה על האבות – אבן עזרא מגן לעיתים על מעשים בעייתיים לכאורה של אבותינו.129 
  • יחס לנוסח המסורה – יחסו של אבן עזרא לנוסח המסורה מורכב במידת מה:
    • דיוק הנוסח – אבן עזרא האמין בדיוק נוסח המסורה, ושיבח את עבודת בעלי המסורה, "שומרי החומות", ששמרו על הטקסט מפני טעויות ושיבושים.130 מכיוון שראה את עבודתם כשלמה, הוא לא חשב שנחוץ להיעשות מומחה בתחום, או להתעמק בסוגיית גרסאות הנוסח.131 גישה זו משפיעה על עמדתו בכמה סוגיות:
      • קרי וכתיב – אבן עזרא אינו מציע הסבר מלא לתופעה,132 ופשוט קובע ששתי הקריאות השונות בעלות אותה משמעות ולכן ההבדל חסר חשיבות.133
      • שינויים בין טקסטים מקבילים – כאשר יש הבדלים כתיביים והבדלים קלים אחרים בין טקסטים מקבילים, אבן עזרא אינו נסער,134 וקובע שכל עוד המשמעות נשמרת, העובדה שיש הבדל קל בלשון היא חסרת חשיבות.135
      • תיקוני סופרים – אבן עזרא מעדיף שלא ליישם עיקרון זה עם הנחתו שחכמים אולי שינו את הטקסט.136
      • פרשנות בהתאם לסימני המסורה – אבן עזרא טוען נגד פירושים המתעלמים מסימני הפסוקים137 או מבטלים את טעמי המקרא.138  
    • מחבר – בניגוד לשמרנותו ביחס לדיוק הנוסח, אבן עזרא רדיקלי במקצת ביחס לסוגיות של מחבר. במספר מקומות רומז אבן עזרא ל"סוד" בנוגע למחבר פסוקים בודדים שנראה שנרשמו בתקופה מאוחרת יותר משאר הספר, ונראה שהוא מרמז שפסוקים מסוימים אלה אולי אינם מחיבורו של משה.139
  • אסטרולוגיה – אבן עזרא מדבר לעיתים קרובות על תופעות אסטרולוגיות ועל תפקיד הכוכבים בקביעת מה יתרחש בארץ.140 

סוגיות טקסטואליות

  • כתבי יד – 
  • דפוסים – 
  • שכבות טקסטואליות – ראו פירוש אבן עזרא לתורה לדיון בתוספות של אבן עזרא עצמו לפירושו הראשון.

מקורות

השפעות משמעותיות

  • מקורות קודמים –
    • ר' סעדיה גאון (892-942 לספירה) – אבן עזרא הושפע רבות מר' סעדיה גאון. הוא מצטט אותו כמעט 300 פעמים בפירושו, לעיתים מסכים ולעיתים חולק.141
    • ר' משה אבן ג'יקטילה(המאה ה-11) – אבן ג'יקטילה היה השפעה מרכזית נוספת על אבן עזרא ומצוטט גם הוא יותר מ-250 פעמים בפירושיו השונים של אבן עזרא, לרוב בתהלים.142
    • בעלי דקדוק - ר' יהודה אבן חיוג ( בערך 950-1000), ר' יונה אבן ג'נאח (בערך 920-בערך 970); ר' מנחם בן סרוק (בערך 910- בערך 970 לספירה); דונש בן לברט (920-990 לספירה)
  • רבותיו – 
  • מתנגדים – כאמור לעיל, אבן עזרא מעמיד את גישתו שלו לתורה מול הגישה המדרשית של חז"ל, הגישה הפילוסופית של הגאונים, הגישה האלגורית / הטיפולוגית של הנוצרים, וקריאות הקראים הדוחים את תורה שבעל פה.

שימוש מזדמן

קשר אפשרי


  • רשב"ם – אבן עזרא ורשב"ם חיו באותה תקופה, שניהם היו חלוצי ניתוח ה"פשט", וחלק מפירושיהם דומים זה לזה, ובכל זאת אף אחד מהם לא מצטט את האחר בשמו, דבר שהוביל חוקרים לדון במידת ההשפעה שהייתה להם זה על זה.
    • האם אבן עזרא הכיר את פירוש רשב"ם? כמה חוקרים מניחים שלאבן עזרא לא הייתה גישה לפירוש רשב"ם כשכתב את פירושו הראשון לתורה באיטליה,143 אך שעד שכתב את פירושו השני ברואן, היה בידו הפירוש בשלמותו או שלפחות הכיר הערות בודדות.144 באופן דומה, הוצע שאגרת השבת של אבן עזרא נכתבה כדי להילחם בהסברו של רשב"ם לבראשית א':ד'-ח' שבו הוא מרמז שהיום קודם ללילה. בנוסף, ר' מרדלר145 הראתה שאבן עזרא בפירושו השני לבראשית מגיב לספר הדייקות של רשב"ם.  ראו טבלת השוואה כאן.
    • האם רשב"ם הכיר את פירוש אבן עזרא? בהתחשב בדמיון בין פירושים רבים של הפרשנים, יש שהציעו שייתכן שהייתה לרשב"ם גישה להסברים בודדים של אבן עזרא, או אפילו לפירוש הראשון כולו בעת כתיבת יצירתו.146 לחלופין, עם זאת, ייתכן שחלק מהחפיפה נובע פשוט מסגנון הפרשנות הדומה או ממקורות משותפים.

השפעה

פרשנים מאוחרים 


  • ר' יהודה החסיד147
  • ר' דוד קמחי (1160-1235)
  • ר' משה בן נחמן (1195-1270)
  • ר' לוי בן גרשום (1288-1344).
  • ר' דון יצחק אברבנאל (1437-1508).
  • הרמב"ם - הדמיון הרב בין תורתו של אבן עזרא לזו של הרמב"ם (1138–1204) הוביל חלק להציע שיצירותיו של אבן עזרא השפיעו על הרמב"ם.148

פירושים על אבן עזרא

×