Difference between revisions of "Commentators:R. Elchanan b. Ri HaZaken/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| Line 50: | Line 50: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li><b>שם</b> – ר' אלחנן בן ר"י הזקן</li> | <li><b>שם</b> – ר' אלחנן בן ר"י הזקן</li> | ||
| − | <li><b>תאריכים</b> – | + | <li><b>תאריכים</b> – נהרג על קידוש השם בשנת ד"א תתקמ"ד (1184) בחיי אביו, ראה בשו"ת מהרש"ל סי' כ"ט שכתב: "ואחר ר"ת מלך ר"י בן אחותו ברמרו, ובשנת תתקמ"ד נהרג ר' אלחנן בנו." תוספותיו על מסכת עבודה זרה נכתבו בשנת ד' אלפים ותתקמ"ב לבריאת העולם, שנתיים לפני מותו. וז"ל רבינו בדף ט' ע"א: "ולחשבון הזה תצא השמיטה לשנה הזאת שנת תתקמ"ב שאנו עומדים בה".</li> |
<li><b>מיקום</b> – דנפייר, צרפת</li> | <li><b>מיקום</b> – דנפייר, צרפת</li> | ||
| − | <li><b>משפחתו</b> – רבינו היה בנו של רבינו יצחק ב"ר שמואל המכונה ר"י הזקן, שהיה מגדולי בעלי התוס', נינו של רש"י ובן אחותם של רשב"ם ר"ת וריב"ם. זקינו רבינו שמואל היה בנו של רבינו שמחה ב"ר שמואל בעל המחזור ויטרי, וזקינו אבי אמו היה הר"ר יהודה בן הר"ר יו"ט בן הר"ר יהודה (הריב"ן) חתן רש"י.<fn>רבינו מזכירו בחיבור שלפנינו, וכן מביא רבינו דברים בשמו בתשובות ופסקים לר"י הזקן (שיטת הקדמונים ע"ז ח"ג) בסי' ט"ו, ס"ב וק"נ.</fn></li> | + | <li><b>משפחתו</b> – רבינו היה בנו של רבינו יצחק ב"ר שמואל המכונה ר"י הזקן, שהיה מגדולי בעלי התוס', נינו של רש"י ובן אחותם של רשב"ם ר"ת וריב"ם.<fn>ראו בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמו: וג' אחים היו... והיו בני ביתו של רש"י ז"ל המפרש, ורבינו יצחק ב"ר שמואל שקורין אותו ר' יצחק הזקן בעל התוספות היה בן אחותם נכד בת רש"י ז"ל, ור' אלחנן היה בן רבי יצחק הזקן, ובנו היה הרב רבי שמואל זצ"ל.</fn> זקינו רבינו שמואל היה בנו של רבינו שמחה ב"ר שמואל בעל המחזור ויטרי, וזקינו אבי אמו היה הר"ר יהודה בן הר"ר יו"ט בן הר"ר יהודה (הריב"ן) חתן רש"י.<fn>רבינו מזכירו בחיבור שלפנינו, וכן מביא רבינו דברים בשמו בתשובות ופסקים לר"י הזקן (שיטת הקדמונים ע"ז ח"ג) בסי' ט"ו, ס"ב וק"נ.</fn></li> |
<li><b>מוריו</b> – ר"י הזקן</li> | <li><b>מוריו</b> – ר"י הזקן</li> | ||
<li><b>בני זמנו</b> – </li> | <li><b>בני זמנו</b> – </li> | ||
| − | <li><b>תלמידיו</b> – | + | <li><b>תלמידיו</b> – בנו, ר' שמואל<fn>ראו שו"ת מהרי"ק החדשים סי' י"ח: "עכ"ל הר"ר שמואל בנו של קדושים רבינו אלחנן בן רבינו יצחק בעל התוס' ז"ל אשר כל ישראל שותים מימיהם".</fn></li> |
<li><b>תקופתו</b> –  | <li><b>תקופתו</b> –  | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 68: | Line 68: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li><b>תוספות</b> – רק תוספותיו על החלק הראשון של מסכת ע"ז שרדו. בתוספותיו אלו מפנה לתוספותיו למסכתות אחרות ואלו הן: שבת, עירובין, פסחים, ראש השנה, יבמות, כתובות, גיטין, ב"מ, סנהדרין, זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין, נדה. בנוסף למסכתות אלו מביאים תוס' שלנו על הש"ס את דברי ר' אלחנן אף על מסכתות ברכות, יומא, מגילה, חגיגה, נדרים, קידושין, ב"ק, ב"ב, שבועות, תמורה.</li> | <li><b>תוספות</b> – רק תוספותיו על החלק הראשון של מסכת ע"ז שרדו. בתוספותיו אלו מפנה לתוספותיו למסכתות אחרות ואלו הן: שבת, עירובין, פסחים, ראש השנה, יבמות, כתובות, גיטין, ב"מ, סנהדרין, זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין, נדה. בנוסף למסכתות אלו מביאים תוס' שלנו על הש"ס את דברי ר' אלחנן אף על מסכתות ברכות, יומא, מגילה, חגיגה, נדרים, קידושין, ב"ק, ב"ב, שבועות, תמורה.</li> | ||
| − | <li><b>תשובות</b> – תשובות שהשיב בשם אביו הר"י ז"ל<fn>ראו בתשובות מימוניות הפלאה סי' ד, וז"ל: "יכהן פאר כחתן ה"ר נתן הנה אוהבך החתום באתי להשיבך על דבריו במצות אבי והנראה בעיניו אשיב לך כי חולה הוא קצת ורופא חנם ישיב לו רפואה שלמה ברחמיו וחסדיו הרבים, והשיאני אבי לכתוב לך שאלותיך... כה אמר מורי אבי... וצורנו ינצרנו כאישון אלחנן ב"ר יצחק". וכן באור זרוע ב"מ סי' שכ"ה, וז"ל: "(והשיב הרב ר' אלחנן בשם רבינו יצחק אביו זצ"ל) יגדל שלום דודי החבר ר' שלמה כנפשי החתום והנני משיב על שאלתו בשם אבי בכל אשר צוני... ושלום אלחנן בן רבינו יצחק."</fn></li> | + | <li><b>תשובות</b> – תשובות שהשיב בשם אביו הר"י ז"ל<fn>ראו בתשובות מימוניות הפלאה סי' ד, וז"ל: "יכהן פאר כחתן ה"ר נתן הנה אוהבך החתום באתי להשיבך על דבריו במצות אבי והנראה בעיניו אשיב לך כי חולה הוא קצת ורופא חנם ישיב לו רפואה שלמה ברחמיו וחסדיו הרבים, והשיאני אבי לכתוב לך שאלותיך... כה אמר מורי אבי... וצורנו ינצרנו כאישון אלחנן ב"ר יצחק" (בשו"ת מהר"ח או"ז סי' ע"ד הובאה תשובה זו בחתימת רבינו בלא ההתחלה של התשובה). וכן באור זרוע ב"מ סי' שכ"ה, וז"ל: "(והשיב הרב ר' אלחנן בשם רבינו יצחק אביו זצ"ל) יגדל שלום דודי החבר ר' שלמה כנפשי החתום והנני משיב על שאלתו בשם אבי בכל אשר צוני... ושלום אלחנן בן רבינו יצחק."</fn></li> |
</ul> | </ul> | ||
</li> | </li> | ||
| Line 84: | Line 84: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li><b>נכתבו לפני אביו ואף הוגהו על ידו</b> – רבינו כתב את תוספותיו לפני אביו, ור"י אף השתמש בהם והגיה אותם.<fn>ראה בתמים דעים סי' ר"ג תשובה מהר"י שבו כותב: "וכבר הגהתי זה כמה שנים בתוספות בני ז"ל". ושם בסי' פ"ז תשובה מהר"י: "ולפי דבריו של בני תנוח נפשו בצרור החיים...". ובתשובות ופסקים מר"י הזקן סי' קכ"ח: "וכתוב בתוס' בני, לא נחלקתי על רבי...". וראה עוד בשו"ת מהר"ח אור זרוע סי' קע"ד תשובה מהר"י ז"ל: "ובני שיחי' אמר לי כי יש לפרש ההוא דירושלמי... ולפי פי' זה יוכלו דברי שהוספתי על דברי רבינו (תם) להתקיים, וגם לא יקשה הירושלמי על המנהג...". וראה עוד בתשובות הראבי"ה סי' תתל"ג תשובה מהר"י ז"ל: "ובבוא כתב אדוני ליד בני ר' אלחנן אמר לי... כך אמר לי בני לאלתר כשבא כתב אדוני לידו ויפה כיון...".</fn></li> | <li><b>נכתבו לפני אביו ואף הוגהו על ידו</b> – רבינו כתב את תוספותיו לפני אביו, ור"י אף השתמש בהם והגיה אותם.<fn>ראה בתמים דעים סי' ר"ג תשובה מהר"י שבו כותב: "וכבר הגהתי זה כמה שנים בתוספות בני ז"ל". ושם בסי' פ"ז תשובה מהר"י: "ולפי דבריו של בני תנוח נפשו בצרור החיים...". ובתשובות ופסקים מר"י הזקן סי' קכ"ח: "וכתוב בתוס' בני, לא נחלקתי על רבי...". וראה עוד בשו"ת מהר"ח אור זרוע סי' קע"ד תשובה מהר"י ז"ל: "ובני שיחי' אמר לי כי יש לפרש ההוא דירושלמי... ולפי פי' זה יוכלו דברי שהוספתי על דברי רבינו (תם) להתקיים, וגם לא יקשה הירושלמי על המנהג...". וראה עוד בתשובות הראבי"ה סי' תתל"ג תשובה מהר"י ז"ל: "ובבוא כתב אדוני ליד בני ר' אלחנן אמר לי... כך אמר לי בני לאלתר כשבא כתב אדוני לידו ויפה כיון...".</fn></li> | ||
| − | <li><b>כולל הרבה מתורת ר"י אביו</b> – מביא כסדר את דברי אביו בשם ר', או מסיים דיבורים בשם מ"ר (מדברי רבי / מפי רבי) ואינו מזכירו בשמו.<fn>עיינו מהרי"ק בשורש נ"ב באומרו: "והנה דבר ידוע וברור שכל מקום שהביא רבינו אלחנן דברי אביו רבינו יצחק אומר: כך כתב ר' או כך מפרש ר' כאשר עשו לו כל תלמידיו שהזכירוהו בלשון רבינו". כמו כן מביא רבינו החידושים והפירושים שנשא ונתן עם אביו, כגון: "והקשה לי על מה שאני אוסר... והוה מצי למימר... ומיהו אין נראה לר' לומר כן..." (ראה עמוד עה) וכגון: שאלו את ר' על תנור אחד... והיה אומר ר' דיש למצוא טעם להיתר... ור"ת השיבו... ולי נראה דיש לאסור... ומודה ר'" (ראה עמוד קכ"ח) וכהנה וכדומה מופיע בספר פעמים רבות.</fn> לפעמים, בהיותו דולה ומשקה מתורת אביו הר"י ז"ל, הוא מהוה לפעמים מקור יחיד לדברי אביו הר"י שהובאו בפוסקים הקדמונים מבלי לציין מקורו.<fn>ראו טור או"ח סי' תקס"ו שהביא בשם ר"י שאדם רשאי להרבות בתפילה בסוף כל ברכה וברכה (בתפלת שמו"ע), וע"ש בב"ח שכתב: "לא מצאתי בשום מחבר שכתב כן בשם ר"י, והתוס' והמרדכי כתבו בפירוש דלא כר"י...". ואמנם הדברים לפנינו בספר זה ראה עמוד מ"ד בשם ר'.</fn><b><br/></b></li> | + | <li><b>כולל הרבה מתורת ר"י אביו</b> – מביא כסדר את דברי אביו בשם ר', או מסיים דיבורים בשם מ"ר (מדברי רבי / מפי רבי) ואינו מזכירו בשמו.<fn>עיינו מהרי"ק בשורש נ"ב באומרו: "והנה דבר ידוע וברור שכל מקום שהביא רבינו אלחנן דברי אביו רבינו יצחק אומר: כך כתב ר' או כך מפרש ר' כאשר עשו לו כל תלמידיו שהזכירוהו בלשון רבינו". כמו כן מביא רבינו החידושים והפירושים שנשא ונתן עם אביו, כגון: "והקשה לי על מה שאני אוסר... והוה מצי למימר... ומיהו אין נראה לר' לומר כן..." (ראה עמוד עה) וכגון: שאלו את ר' על תנור אחד... והיה אומר ר' דיש למצוא טעם להיתר... ור"ת השיבו... ולי נראה דיש לאסור... ומודה ר'" (ראה עמוד קכ"ח) וכהנה וכדומה מופיע בספר פעמים רבות.<br/>ראו דברי הרמ"א ביו"ד סי' רמ"ב ס"א דאביו שהוא רבו מובהק קורא אותו בדברו רבו ולא אבא מורי, ועי' בדרכי משה שהביא ראיה לזה מריש פ"ד דבב"מ. ועיי בש"ך שם סק"א שב' שאין המנהג כן וע"ש שדחה ראייתו מהגמ' בב"מ. ולכאו' משגרת לשונו של רבינו שקורא לאביו בשם ר' ואינו קורא אותו בשם אבא מורי, סיוע לדברי הרמ"א. ואמנם יש להעיר מלשון הרמ"א שכתב שקורא אותו "בדברו" רבו, ומשמע שדווקא בדיבור אסור אבל בכתיבה מותר, וכ"כ היש"ש בקידושין סי' סה בשם י"מ לבאר הא דהטור הזכיר אביו בשמו, והיינו משום דבכתיבה מותר להזכירו בשמו, אכן היש"ש דחה דבריהם וס"ל דאין לחלק בין כתיבה לדיבור ע"ש, וע"ע בשדה חמד ח"ג (ע' קמב,א) שהאריך בזה וכמדומה שלא הביא ראי' מלשון הרמ"א הנזכר לחלק בין כתיבה לדיבור.</fn> לפעמים, בהיותו דולה ומשקה מתורת אביו הר"י ז"ל, הוא מהוה לפעמים מקור יחיד לדברי אביו הר"י שהובאו בפוסקים הקדמונים מבלי לציין מקורו.<fn>ראו טור או"ח סי' תקס"ו שהביא בשם ר"י שאדם רשאי להרבות בתפילה בסוף כל ברכה וברכה (בתפלת שמו"ע), וע"ש בב"ח שכתב: "לא מצאתי בשום מחבר שכתב כן בשם ר"י, והתוס' והמרדכי כתבו בפירוש דלא כר"י...". ואמנם הדברים לפנינו בספר זה ראה עמוד מ"ד בשם ר'.</fn><b><br/></b></li> |
<li><b>תאריך כתיבתם</b> – תוספותיו על עבודה זרה נכתבו בשנת 1182, ועיינו לעיל.</li> | <li><b>תאריך כתיבתם</b> – תוספותיו על עבודה זרה נכתבו בשנת 1182, ועיינו לעיל.</li> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>הטקסט | <subcategory>הטקסט | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>כתב יד ודפוס ראשון</b> – עיינו לעיל</li> | + | <li><b>כתב יד ודפוס ראשון</b> – עיינו לעיל.</li> |
| − | <li><b>היקף החיבור</b> – בידינו נמצאים תוספותיו של רבינו למסכת זו עד לדף ל"ה ע"ב, ובסוף כתב היד כתוב: עד כאן יסוד הרב ר' אלחנן בן רבי יצחק מדמפיר תנצב"ה, ומכאן ואילך מיסוד הרב ר' יהודה ב"ר יצחק מבורינא שפירש על פי תוספות הר"ר אלחנן ב"ר יצחק. מכאן יוצא, שרבינו כתב תוספות לכל המסכת. רבינו רומז על כך בדבריו בדף | + | <li><b>היקף החיבור</b> – בידינו נמצאים תוספותיו של רבינו למסכת זו עד לדף ל"ה ע"ב, ובסוף כתב היד כתוב: עד כאן יסוד הרב ר' אלחנן בן רבי יצחק מדמפיר תנצב"ה, ומכאן ואילך מיסוד הרב ר' יהודה ב"ר יצחק מבורינא שפירש על פי תוספות הר"ר אלחנן ב"ר יצחק. מכאן יוצא, שרבינו כתב תוספות לכל המסכת. רבינו רומז על כך בדבריו בדף י"ג. ד"ה "מהנה מותר": "וההיא נפרש לקמן בפרק כל הצלמים".<fn>וכן בדף לב, ב ד"ה היוצא כתב: "ולקמן... פירשתי פ' ר"ת ומה דקשה עליו והארכתי עוד". וכוונתו לדף מח, ב. וכן בדף לג, א ד"ה האי כתב: "ולקמן פירשתי..." וכוונתו לדף נז, ב או לדף עג, א.</fn></li> |
<li><b>מקורות נוספים</b> – בתוס' הנדפסים יש שלש פעמים שבהן הובאו דברי ר' אלחנן, ואילו בתוספותיו שלפנינו התוכן אינו מופיע. ראה בתוס' דף ה, ב ד"ה אין, דף ז, ב ד"ה סוס, דף כא, ב ד"ה מאי. ופעם נוספת בדף כב, א ד"ה אי הכי מביאים התוס' קושיא בשם ר"י ותירוץ על זה בשם ר' אלחנן, ואילו בחיבור שלפנינו מביא ר' אלחנן הקושיא בשם ר"י בלא שמתרץ ע"ז כלום</li> | <li><b>מקורות נוספים</b> – בתוס' הנדפסים יש שלש פעמים שבהן הובאו דברי ר' אלחנן, ואילו בתוספותיו שלפנינו התוכן אינו מופיע. ראה בתוס' דף ה, ב ד"ה אין, דף ז, ב ד"ה סוס, דף כא, ב ד"ה מאי. ופעם נוספת בדף כב, א ד"ה אי הכי מביאים התוס' קושיא בשם ר"י ותירוץ על זה בשם ר' אלחנן, ואילו בחיבור שלפנינו מביא ר' אלחנן הקושיא בשם ר"י בלא שמתרץ ע"ז כלום</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 124: | Line 114: | ||
<subcategory>פרשנים שלאחריו | <subcategory>פרשנים שלאחריו | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>בעלי התוספות</b> – תוספותיו ר' אלחנן שימשו כאחד המקורות העיקריים לתוספות הנדפסים, ועל כך מורה שמו המופיע בתוספות על מסכת עבודה זרה קרוב לארבעים פעם.<fn>מחבר התוס' שלנו הוא [תלמיד] רבינו פרץ מקורביל, כ"כ בשם הגדולים (ערך ת אות י) בשם השיטמ"ק כת"י על חולין. ועיינו בשו"ת הרמ"א סי' קי"ג ‏(קי"ד): "כי התוס' במס' ע"ז הם מוטעים ומשובשים". ואכן אחרי השוואה של דברי התוס' לדברי רבינו מתבארים ומתלבנים דברי התוס' הנראים כאינם מחוורים, ועיינו בהערות למהדורה.</fn> השפעתו ניכרת גם במסכתות אחרות.<fn>ביחוד יש לציין את התוס' בחגיגה שהביאו את דברי רבינו למעלה משישים פעמים, וכן את התוס' ישנים עמ"ס יומא שהביאו את דברי רבינו למעלה משישים וחמשה פעמים.</fn> חלק מתוספות ר' אלחנן הגיעו לארץ ישראל, כעדותו של הרמב"ן בדרשה לראש השנה וז"ל: "ועכשיו בעיר הזאת (עכו) ראיתי התוספות הארוכות של הרב ר' אלחנן וכתוב בהן כלשון הזה...".</li> | + | <li><b>בעלי התוספות</b> – תוספותיו ר' אלחנן שימשו כאחד המקורות העיקריים לתוספות הנדפסים, ועל כך מורה שמו המופיע בתוספות על מסכת עבודה זרה קרוב לארבעים פעם.<fn>מחבר התוס' שלנו הוא [תלמיד] רבינו פרץ מקורביל, כ"כ בשם הגדולים (ערך ת אות י) בשם השיטמ"ק כת"י על חולין. ועיינו בשו"ת הרמ"א סי' קי"ג ‏(קי"ד): "כי התוס' במס' ע"ז הם מוטעים ומשובשים". ואכן אחרי השוואה של דברי התוס' לדברי רבינו מתבארים ומתלבנים דברי התוס' הנראים כאינם מחוורים, ועיינו בהערות למהדורה.</fn> השפעתו ניכרת גם במסכתות אחרות.<fn>ביחוד יש לציין את התוס' בחגיגה שהביאו את דברי רבינו למעלה משישים פעמים, וכן את התוס' ישנים עמ"ס יומא שהביאו את דברי רבינו למעלה משישים וחמשה פעמים.</fn> חלק מתוספות ר' אלחנן הגיעו לארץ ישראל, כעדותו של הרמב"ן בדרשה לראש השנה וז"ל: "ועכשיו בעיר הזאת (עכו) ראיתי התוספות הארוכות של הרב ר' אלחנן וכתוב בהן כלשון הזה...". על השפעתו הגדולה מעידים דברי מהרי"ק בתשובותיו.<fn>ראו מש"כ המהרי"ק (שו"ת סי' נ"ב) "ומי הם פוסקים גדולים יותר מרבינו יצחק ורבינו אלחנן בנו ז"ל. ובמקום אחר (מהרי"ק החדשים סי' י"ח) לאחר שמביא תשובה בשמו של הר"ר שמואל בנו של רבינו, מסיים כדלהלן: "עכ"ל הר"ר שמואל בנו של קדושים רבינו אלחנן בן רבינו יצחק בעל התוס' ז"ל אשר כל ישראל שותים מימיהם".</fn></li> |
<li><b>ראשונים נוספים</b> – בין אלו המצטטים את דברי ר' אלחנן הם: הרא"ש בפסקיו ובתוספותיו, ר' אברהם ב"ר נתן הירחי בספר המנהיג, ר' יהודה מפריש, ר' יהודה מבירינא, הריטב"א, ר' יוסף חביבא בנימוקיו, ר' יצחק ב"ר משה מווינא באור זרוע, ר' ירוחם, ר' ישעיה מטראני בתוספותיו ובספרו המכריע, ר' ישראל מקרמזיר בהגהות אשרי, רמב"ן, ר' משה מקוצי בסמ"ג, מהר"ם מרוטנברג, ר' מרדכי ב"ר הלל במרדכי, רבינו פרץ, ר"ש משאנץ, רשב"א, תוס' ישנים, תלמידי רבינו יונה, שיטמ"ק בסדר קדשים.</li> | <li><b>ראשונים נוספים</b> – בין אלו המצטטים את דברי ר' אלחנן הם: הרא"ש בפסקיו ובתוספותיו, ר' אברהם ב"ר נתן הירחי בספר המנהיג, ר' יהודה מפריש, ר' יהודה מבירינא, הריטב"א, ר' יוסף חביבא בנימוקיו, ר' יצחק ב"ר משה מווינא באור זרוע, ר' ירוחם, ר' ישעיה מטראני בתוספותיו ובספרו המכריע, ר' ישראל מקרמזיר בהגהות אשרי, רמב"ן, ר' משה מקוצי בסמ"ג, מהר"ם מרוטנברג, ר' מרדכי ב"ר הלל במרדכי, רבינו פרץ, ר"ש משאנץ, רשב"א, תוס' ישנים, תלמידי רבינו יונה, שיטמ"ק בסדר קדשים.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Version as of 04:13, 1 June 2020
ר' אלחנן בן ר"י הזקן
| שם | |
|---|---|
| תאריכים | ??11 – 1184 |
| מיקום | דנפייר, צרפת |
| חיבוריו | תוספות על ש"ס |
| תכונות פרשנותו | |
| הושפע מ | ר"י הזקן |
| השפיע על | בעלי התוספות לאחריו |
מהדורות
תוספות ר' אלחנן על מסכת עבודה זרה מהדורת רב אהרן קרויזר, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). הדברים להלן נשאבו מן המבוא למהדורה זו.
נוסח הפנים ספר זה יצא לראשונה בשנת תרס"א ע"י הרב דוד פרענקיל מהוסיאטין. את כתה"י רכש מעזבון ר' שמואל שעהנבלום מלעמברג שהעתיקו מכת"י קלף ישן נושן מאד. בהוצאה זו נפלו מאות טעויות ושיבושים כיון שהיתה זו העתקה מכלי שני בנוסף לטעויות הדפוס. מהדורה זו מנופה ומתוקנת מתוך כתה"י היחיד בעולם השייך לספרית מונטיפיורי לונדון מס' 65 ואשר תצלומו נמצא בביה"ס ירושלים מס' 4583, רב תודות להם.
הערות במקום שהיה נראה שיש טעות סופר בדברי רבינו הוכנסה התיבה בסוגריים עגולים והתיקון בסוגריים מרובעים. שאר התיקונים שהיה נראה לנכון לתקן צויינו בהערות. כמו כן, הגהות שהופיעו גם במהדורה הראשונה מצוינות בהערות בשם מ"ק (מהדורה קמא).
רקע
חייו
- שם – ר' אלחנן בן ר"י הזקן
- תאריכים – נהרג על קידוש השם בשנת ד"א תתקמ"ד (1184) בחיי אביו, ראה בשו"ת מהרש"ל סי' כ"ט שכתב: "ואחר ר"ת מלך ר"י בן אחותו ברמרו, ובשנת תתקמ"ד נהרג ר' אלחנן בנו." תוספותיו על מסכת עבודה זרה נכתבו בשנת ד' אלפים ותתקמ"ב לבריאת העולם, שנתיים לפני מותו. וז"ל רבינו בדף ט' ע"א: "ולחשבון הזה תצא השמיטה לשנה הזאת שנת תתקמ"ב שאנו עומדים בה".
- מיקום – דנפייר, צרפת
- משפחתו – רבינו היה בנו של רבינו יצחק ב"ר שמואל המכונה ר"י הזקן, שהיה מגדולי בעלי התוס', נינו של רש"י ובן אחותם של רשב"ם ר"ת וריב"ם.1 זקינו רבינו שמואל היה בנו של רבינו שמחה ב"ר שמואל בעל המחזור ויטרי, וזקינו אבי אמו היה הר"ר יהודה בן הר"ר יו"ט בן הר"ר יהודה (הריב"ן) חתן רש"י.2
- מוריו – ר"י הזקן
- בני זמנו –
- תלמידיו – בנו, ר' שמואל3
- תקופתו –
- –
חיבוריו
- תלמוד והלכה –
- תוספות – רק תוספותיו על החלק הראשון של מסכת ע"ז שרדו. בתוספותיו אלו מפנה לתוספותיו למסכתות אחרות ואלו הן: שבת, עירובין, פסחים, ראש השנה, יבמות, כתובות, גיטין, ב"מ, סנהדרין, זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין, נדה. בנוסף למסכתות אלו מביאים תוס' שלנו על הש"ס את דברי ר' אלחנן אף על מסכתות ברכות, יומא, מגילה, חגיגה, נדרים, קידושין, ב"ק, ב"ב, שבועות, תמורה.
- תשובות – תשובות שהשיב בשם אביו הר"י ז"ל4
- חיבורים נוספים
תוספותיו
תכונות
- נכתבו לפני אביו ואף הוגהו על ידו – רבינו כתב את תוספותיו לפני אביו, ור"י אף השתמש בהם והגיה אותם.10
- כולל הרבה מתורת ר"י אביו – מביא כסדר את דברי אביו בשם ר', או מסיים דיבורים בשם מ"ר (מדברי רבי / מפי רבי) ואינו מזכירו בשמו.11 לפעמים, בהיותו דולה ומשקה מתורת אביו הר"י ז"ל, הוא מהוה לפעמים מקור יחיד לדברי אביו הר"י שהובאו בפוסקים הקדמונים מבלי לציין מקורו.12
- תאריך כתיבתם – תוספותיו על עבודה זרה נכתבו בשנת 1182, ועיינו לעיל.
הטקסט
- כתב יד ודפוס ראשון – עיינו לעיל.
- היקף החיבור – בידינו נמצאים תוספותיו של רבינו למסכת זו עד לדף ל"ה ע"ב, ובסוף כתב היד כתוב: עד כאן יסוד הרב ר' אלחנן בן רבי יצחק מדמפיר תנצב"ה, ומכאן ואילך מיסוד הרב ר' יהודה ב"ר יצחק מבורינא שפירש על פי תוספות הר"ר אלחנן ב"ר יצחק. מכאן יוצא, שרבינו כתב תוספות לכל המסכת. רבינו רומז על כך בדבריו בדף י"ג. ד"ה "מהנה מותר": "וההיא נפרש לקמן בפרק כל הצלמים".13
- מקורות נוספים – בתוס' הנדפסים יש שלש פעמים שבהן הובאו דברי ר' אלחנן, ואילו בתוספותיו שלפנינו התוכן אינו מופיע. ראה בתוס' דף ה, ב ד"ה אין, דף ז, ב ד"ה סוס, דף כא, ב ד"ה מאי. ופעם נוספת בדף כב, א ד"ה אי הכי מביאים התוס' קושיא בשם ר"י ותירוץ על זה בשם ר' אלחנן, ואילו בחיבור שלפנינו מביא ר' אלחנן הקושיא בשם ר"י בלא שמתרץ ע"ז כלום
מקורותיו
השפעות מרכזיות
- מקורות קדומים –
- מוריו – אביו ר"י
נזכרו בתוספות על עבודה זרה
- ה"ר אליהו, גליון, הלכות גדולות, ר' אפרים, הר"ר חיים, ר"ח, ר' יהודה בן ה"ר יו"ט, רבינו יעקב - ר"ת, הר"ר יעקב דאורליינש, ריב"א, ריב"ם, ר' מאיר, ר' משה ב"ר משה, ר' משה ב"ר אברהם, ספר הישר, ערוך, שאילתות, ר' שלמה - רש"י, רבינו שמואל, ר' שמעיה, רב שרירא.
השפעתו
פרשנים שלאחריו
- בעלי התוספות – תוספותיו ר' אלחנן שימשו כאחד המקורות העיקריים לתוספות הנדפסים, ועל כך מורה שמו המופיע בתוספות על מסכת עבודה זרה קרוב לארבעים פעם.14 השפעתו ניכרת גם במסכתות אחרות.15 חלק מתוספות ר' אלחנן הגיעו לארץ ישראל, כעדותו של הרמב"ן בדרשה לראש השנה וז"ל: "ועכשיו בעיר הזאת (עכו) ראיתי התוספות הארוכות של הרב ר' אלחנן וכתוב בהן כלשון הזה...". על השפעתו הגדולה מעידים דברי מהרי"ק בתשובותיו.16
- ראשונים נוספים – בין אלו המצטטים את דברי ר' אלחנן הם: הרא"ש בפסקיו ובתוספותיו, ר' אברהם ב"ר נתן הירחי בספר המנהיג, ר' יהודה מפריש, ר' יהודה מבירינא, הריטב"א, ר' יוסף חביבא בנימוקיו, ר' יצחק ב"ר משה מווינא באור זרוע, ר' ירוחם, ר' ישעיה מטראני בתוספותיו ובספרו המכריע, ר' ישראל מקרמזיר בהגהות אשרי, רמב"ן, ר' משה מקוצי בסמ"ג, מהר"ם מרוטנברג, ר' מרדכי ב"ר הלל במרדכי, רבינו פרץ, ר"ש משאנץ, רשב"א, תוס' ישנים, תלמידי רבינו יונה, שיטמ"ק בסדר קדשים.
