MS Cincinnati 1 and R. Yosef Kara Parallels
| כ"י סינסינטי 1 יהושע א':ז' רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל וגומ' משה עבדי – אי אפשר לומר שמזרזו לקיים את כל המצות, שאין לשון חזק ואמץ נופל בהם לומר, שלא יאמר אדם לאחיו: חזק, כי אם ביום מלחמה, כעניין שנאמר: התחזקו והיו לאנשים פלשתים והייתם לגבורים ונלחמתם (שמואל א ד':ט'). אף כאן לא תאמר שמזרזו ומחזיקו בקייום המצות, כי אם הצריכה לשעתה. ואי זו היא – להשמיד את כל יושבי הארץ, דכתיב: לא תחיה כל נשמה, כי החרם תחרימם (דברים כ':ט"ז-י"ז). וכן במשה הוא אומר: ונתנם י"י לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם (דברים ל"א:ה'), וזהו האמור כאן לשמור ולעשות ככל המצוה אשר צוה משה עבדי. וכן בסוף ספר זה הוא אומר: וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמידם אותם לא השאירו כל נשמה. כאשר צוה {י"י} את משה עבדו – ונתנם י"י לפניכם ועשיתם כמצוה אשר צויתי אתכם, כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה {י"י את} משה (יהושע י"א:י"ד-ט"ו). | ר"י קרא יהושע י"א:ט"ו כאשר צוה ה' את משה עבדו – שלא להחיות בהן כל נשמה, וכן צוה משה את יהושע דכתיב ונתנם ה' לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם (דברים ל"א:ה'). |
| כ"י סינסינטי 1 יהושע א':ח' והגית בו יומם ולילה – זו מחשבת הלב שאין לשון הגיון נופל לומר אלא בלב. כמה דאת אמר: {ו}הגיון לבי לפניך (תהלים י"ט:ט"ו), וכן לבך יהגה וגומ' (ישעיהו ל"ג:י"ח). | ר"י קרא תהלים א':ב' כי אם בתורת יי' חפצו ובתורתו יהגה – פת׳ ובתורתו יחשוב. וכן והגיון לבי לפניך (תהלים י"ט:ט"ו). |
| כ"י סינסינטי 1 יהושע ה':ד' אבל לפי פשוטו ויישובו של מקרא לא יתכן לאומרו, שכל מקום שאת מוצא "זה הדבר", פתרונו בצדו לאחריו או למעלה הימנו, כמו: וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי (שמות כ"ט:א'), ומהו הדבר – לקח פר אחד בן בקר (שמות כ"ט:א'), וכן בכל המקראות. | ר"י קרא שמות ל':י"ג הרגלו של לשון המקרא כך הוא, שהדבר שהוא רוצה לפרש יאמר זה הדבר אשר אני מצוה והולך ומפרש, כמו [זה הדבר אשר צוה י"י לבנות צלפחד (במ' לו,ו), וכמו] זה הדבר אשר צוה י"י לקטו ממנו (שמות טז,טז), וכן וזה אשר תעשה אותה שלוש [מאות אמה] (בר' ו,טו), וזה אשר תעשה על המזבח (שמות כט,לח), [ומה תעשה – כבשים בני שנה]. אף כאן זה יתנו כל העובר על הפקודים, ומהו המתנה? מחצית השקל. |
| כ"י סינסינטי 1 יהושע ה':י"ב ואם נאמר ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת, הייתי אומר משבאו אל ארץ סיחון ועוג ארץ נושבת היא, | ר"י קרא שמות ט"ז:ל"ה ואלו נאמר: אכלו את המן עד בואם אל ארץ נושבת, ולא היה מזכיר ארץ כנען, הייתי אומר שפסק המן מיד כשבאו אל ארץ סיחון ועוג, שגם המה נקראו ארץ נושבת. והרי לא פסק עד ממחרת הפסח, כדכתי' וישבות המן ממחרת הפסח (יהושע ה':י"ב). לכך נאמר: עד בואם אל {קצה} ארץ כנען – כלומ' ארץ נושבת שאמרתי לכם, לא ארץ סיחון ועוג אמרתי להם, אלא ארץ כנען. |
| כ"י סינסינטי 1 יהושע ה':ט"ו של – לשון השלכה, כמו שול תשולו לה מן הצבתים (רות ב':ט"ז). | ר"י קרא רות ב':ט"ז וגם שול תשולו לה מן הצבתים – פתרונו: השלך תשליכו לה. |