קונטרס אחרון לר' יוסף קרא
| כל הפסוקים | [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... על] ידי שהולמו בפטיש בכל כוחו הקול יוצא [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] עליו בפטיש חוזר ומחליק בפטיש בנחת וזהו מחליק פטיש את הולם פעם. [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ה]ערה – יגלה, כי הא דתנינן בנדרים הנודר בפתי הראש מותר בקרחין. ובתרגום ירו[שלמי ... ... ... ... ... ... ... ... ...]?ה ית פתוותהא. אחת בתוך – אדמי אחד בא במקומינו והיה מסיח לפי תומו [... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]?את אחת בתוך. והנה ערשו ערש ברזל – בֵירְצול, בל' כמו קטן המוטל בעריסה. [... ... ... ... ... ... ...]כר גדול שעשו לו עריסה אחת תשע אמו' ארכה באמתו – וזהו באמת איש. פר השור [... ... ... ... ... ...] דתנינן החמרת והגמלת וכי הא בקרת של של בית(ר) עברה. לשווי ברי סליקתא. משכב וספ[ות – ... ... ...]גמ' שווי. ארבעה המה קטני ארץ – פת' חלשים שבבריות. והמה חכמים מחכמים ומתוך שמכירים ב[עצ]מם שהם חלשים נותנים בלבם חכמה איך להנצל. מחכימים מהם הנמלים עם לא עז – עם לא חזק. ומתוך שמכירים בעצמם שאינם יכולים לרדוף אחר מזונותם בימות הקור ובימות החורף מפני כח הקור והחורף. שפנים עם לא עצום – פת' באין כח ואין אונים ומתוך שמכירים בעצמם שהם חלשים משימים בסלע ב[ית]ם – פת' בגובה שבהרים על שן סלע ומצודה שלא ימצאום חיות חזקות מהם לטרוף אותם. מלך אין לארבה – שישפוט ביניהם אם יעמוד האחד על חבירו להורגו, לפיכך ויצא חצץ – פת' יוצא מזויין שאם יתקפו שיעמוד כנגדו. שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך וכו' – נמצאתה למד שמשתברים בחלשותם. אף אתה אם באת לריב בחזק ממך למד מאילו ופרוש עצמך מן הריב קודם שיתחזק עליך ויהרגך. הרי פירש לך שכל בריה שמכרת בחלשותה ופירשת עצמה מן הריב משתכרת. עתה מפרש לך בריות חזקות הבוטחות בחילם ובכוחם, ומתוך כוחם מתגרות בבריות, פעמים רבות נכשלות. פעמים רבות מבליג שוד על עז ושוד על מ[בצ]ר, הרי לייש גיבור בבהמה – ומתוך שיודע בעצמו שכוחו גדול מזדוג כנגד אדם לטורפו והאדם עומד עליו וה[ורגו, הא] למדת שהבוטחים בכחם הרבה פעמים נכשלים והתופשים עצמם חלשים משתכרים. אף אתה אם נבלת בהתנשא – פת' אם השפלתה עצמך זו היא נשיאותך וזו היא גדולתך. אם זמותה יד לפה – אם נתחשבת בלבך להתגרות על הבריות ולהתגאות עליהם שים ידך על פיך ואל תוציא מה שזממתה. והיו לטוטפות בין עיניך – פת' לעייון בין עיניך כי הא דגרסי' שפיל ואזיל בר אווזא ועינהא מטייפי. לא יסור שבט מיהוד' – משימלך מלך ביהוד' לא יסור מהם שבט שלא יסכימו במלכותו, עד כי יבא שילה – ושם יחלק המלכות. כלומ' משימלך דוד לא יסור שבט אחד מישר' שלא יסכימו במלכותו כי כולם פה אח[ד] להמליך אותו. עד כי יבא שילה – כלומ' עד רחבעם בן שלמה שבאו כל ישר' שכמה להמליך אותו ואז יסורו מהם עשרת השבטים. ושילה סמוך לביתאל כדכת' הנה חג י"י בשילה מימים אשר בצפונה לביתאל במסילה העולה מביתאל שכמה. ראו כי רעה נגד פניכם – מחשבתכם לרעה ואין בדעתכם לחזור. וכן תירגם הבבלי ארי בישא אתון סבירין למיעבד ליתקביל אפיכון לאיסתחרא. מה העבודה הזאת – שציוה המקום לאוכלו צלי מה שלא ציוה בתורה בתודה ושלמים. מנגד סביב – פת' מרחוק, מפני כבוד שכינה השוכן באהל מועד. וכן הוא או' אל תקרב הלום, וכן והשתחויתם מרחוק. אלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר י"י אל משה בהר סיני – למנות את ישר' שנתילדות על משפחותם לבית אבותם להפקידם איש איש על עבודתו ועל משאו: ישר' לצאת לצבא להלחם, בני גרשון לשאת את המשכן, וכן בני מררי לעבודה האמורה בהן, בני קהת לעבודת הקודש בכתף ישאו. גם ביום דבר י"י אל משה למנותם, נצטווה משה למנות תולדותיו ותולדות אהרן אחיו לחנות לפני המשכן כמו שמפרש בסוף העניין והחונים לפני המשכן קדמה וגו' משה ואהרן ובניו. הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן – פסוק זה מחובר לפסוק שלסוף העניין, ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהונתם – כלומ' הלוים יעמדו לפני אהרן לשמור שלא יכנס אפי' לוי למחיצתם. פקודת – פְרובְשְטֵיר. ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקודש – נאמר בהן שומרי משמרת הקודש. והחונים לפני המשכן קדמה לפ' א' מו' משה אהרן ובניו שומרי משמר' המקד' – לצורך משמרה זו הוצרך הכת' למנות תולדות אהרן ומשה ביום דבר י"י אל משה בהר סיני. ופקדתם עליהם במשמרת – לשון חשבון ולא לשון פקידות, ויגיד עליו ריעו דכת' למטה ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם. לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא – שלאחר שיבואו אהרן ובניו בנסע המחנה והורידו את פרוכת המסך. אבל עבודת משא לא תמצא בהם. ואשמה הנפש ההיא – פת' יתוודה על אשמתו, כמו עד אשר יאשמו ובקשו פניי, שעל כרחך יתוודה על אשמתו, אֵישְרֵינְט קולְפַבְלא בל', כמו שמפרש בסמוך והתודו את חטאתם. וכל תרומה לכל קדשי בני ישר' – לפי שגזל הגר נתנו הכת' לכהן שבאותו משמר, הוצרך הכת' לומר וכל תרומה לכל קדשי בני ישר' אשר יק' לכהן לו יהיה – הרי היא שלו ליתנו לכל כהן שירצה, כגון לבן בתו כהן. בכל ביתי נאמן הוא – אין ביריה חלוקה לומר לא שלחך שלחך י"י להנבא שהרי הכל רואים כצאת משה האהלה יקומו כל העם ונצבו וגו', וכן הנה אנכי ב' א' ב' ה' בע' יש' העם | בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם. [מלאתך ודמעך לא תאחר – מ]לאה בישול התבואה ואחר כך בישול זת[י]ם וענבים. לא תצא כצאת ה[עבדים – בעבד עברי כת'] שש שנים [י]עבד – דמשמע בעל כרחו יעבד שש ש[נים] רצה לגרע פדיונו ולצאת ק[ודם שש שנים אינו יכול,] והגיד לך הכת' שיציאת אמה העבריה אינה כך שאם רצתה לגרע פדיונה ולצ[את מגרעת פדיונה ויוצאת.] ועוד יש לדקדק מנכרי מדכת' לעם נכרי ולא כת' לאיש נכרי. ועתה מפרש לך הכת' [... ... ... ... ... לא] תצא כצאת העבדים. אם רעה בעיני אדוניה – שלא מצאה חן בעיניו כלומ' לא מצאה חן[ בעיניו לכנסה. וה]פדה – יניחנה שתפדה את עצמה, אם טוב בעיניה תגרע פדיונה מה שאין כן בעבדים. [לעם נכרי לא] ימשול למוכרה – האב א'ע'פ' שיש לו רשות למכור את בתו, [ל]גוי לא ימכרנה שלא יעלה על דעתו [שכמו שרשאי ...] למכור את עצמו דכת' ונמכר לגר תושב עמך או לעקר, כמו כן בתו הואיל וניתן לו רשות למ[כרה ימכרנה א]ף ל[גוי, ל]כך נאמר לעם נכרי וגו'. גוי קרי נכרי כד[כת'] וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישר' [ה]וא. ויצ[א העגל] הזה – כמו [ומ]וציא כלי למעשהו, וכן ויצא צורף לכלי. פני ילכו – כמו ופניך הולכים בקרב. והניחותי לך – מ[כ]ל א[וי]ביך [כמו ד]כת' והיה בהניח י"י אלהיך לך. אשר לא צוה אתם – ?נקש דֵֵיבר נֵֵיל ננִייט. וכל אשר יגע בו הזב – אע"פ שפסק מזובו דכל זמן שלא שטף הזב ידיו במים טמא הנוגע בו, ורחיצת כל הגוף קרי שטיפת יד[יו] וכן [א]רח[ץ] בנקיון כפי. ושמא כך מנהג העולם כשרוצ[ה] לומר טבלתי אומר רחצתי ידיי, לשון נקי הוא. [וכ]פר בעד[ו] [ו]בעד ביתו – בכפרת דברים ה[כ]ת' מדבר. ואיש כי יכה כל נפש – מתוך שפירש [ל]מעלה [די]ן [יו]צ[א] לריב פירש דין מכה את חבירו שהוא על ידי ריב. לא תעבד בו עבודת עבד – להחזי[ק בו] לעולם ומק[רא] של אחריו מוכיח שאמ' כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך – כלומ' עד שנת היובל, לא לעולם. ובסוף מוכיח לא ימכרו ממכרת עבד. רעה צאן ההרגה אשר קוניהן יהר[גון ולא יאשמו – ] [בו] דין האומות שהרג[ו א]ת ישר' שהיו [מביאין] עליהם אשם, כאן סתם דבריו ולא פירש [... ... ... ... ... ... ... ... ...] ומה שסתם כאן פירש בספר ירמיה צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום [וגו'?] כל [מוצאיהם] אכלום [ו]צריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו לי"י נוה צדק שהוא מקוה אבותיהם. הגישו אל הדלת או אל המזוזה – שיראו בני רשות הרבים שעוברים שם בהרצעו ויודע [הדבר] לרבים. פה אל פה אדבר בו במראה – כעניין שנ' במראות אלהים הביאני אל ארץ ישר', וכן [ו]תבא [אותי] ירוש[לימה במר]אות אלהים. ותמונת י"י יביט – חבה יתרה חיבבתיו שהראיתי לו את אחרי. [בכל ביתי נאמן הוא –] נאמנין בכל ביתי שאם יהיה לכם נביא בחלום אדבר בו – ומי יודע אם יאמנו דבריו. כי כל ה[אנשי]ם הרואים וגו', וינסו אתי זה עשר פעמי' ולא שמעו בקולי – אילו עבירות שעברו מיום צאתם ממצרים ע[ד ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] אם יראו את הארץ וגו' וכל מנאצי לא יראוה – [... ... ... ...] מדבר בעצת המרגלים ולא שמעו אל משה וכלב. נחום האלקושי מוכיח לפ' שפ' עתה יגדל נא כח י"י – [?יש] כח בידו לכלותם בשעה קלה, אבל כאשר ינ?. ארך אפים – הארך אפך עמהם [ואל תכלם. ארך אפים –] ואם תאמר לכך מאריך אפו שאין כח ביד אלהים, לכך נאמר יגדל נא כח – כל שעה ש[הו]א [רוצה כח בידו] ליפרע מן הרשעים אבל מאריך אפו עד שיש[וב]ו. כל נשיא בהם – כל שנים עשר איש שאני [מצוה] לשלוח [מי"ב] שבטים יהיו אותם המתנשאים והמתנדבים בישר' לאמר אני אלך לרגל [... ... ... ... ... ... ... ...] וגיבור ללכת בארץ נכריה, הילכך לא הזכיר הכת' בשמותם כאשר עשה במלאכת המשכן ובצל[אל] ואהליאב ובשנים עשר נשיאים, אלא משה הכריז לאמר מי הוא אשר לבו לרגל את ישר', [ומתוך האנשים] שנתנדבו ללכת בחר בהם שנים עשר איש אחד לשבט מן החשובים שבהם. ויקח קרח – [לקח את] האנשים האמורים לפנינו, ודתן ואבירם עמהם. את והב בסופה – את יהב שעשה להם בים סוף [... ...] את כל הניסים אשר במרחב? עד נחלי ארנון כלומ' מתחילה ניסי המדבר עד סופה אז התחיל לו לכתוב שמא ים סוף מחובר לנחל ארנון עד בארה של מרים וזהו אשד הנחלים, אשר נטה – כנחלים נטיו. עד [לשבת] ער – וער גבול מואב. [ומ]שם – נסעו ישר' ובאו בארה היא הבאר. לאחר שסיבבו את הר שעיר [חזרו] והגיעו עד שמ[צ]או דרכם ראשוני[ם] [?] ופגעו במעיין הנובע מן הבאר [ואז הכירו] שזו היא [דרכם ... ... ... ... ... ...] את הר שעיר ואז שמ[חו] ואז ישיר ישר' את השירה הזאת כשהכירו שזו היא הבאר, ומתחילה לא אמרו עליה שירה מפני שנקנסה עליה מיתה למשה ולאהרן. ונירם – מן ירה בים, ונשליכם מארצם. [ו]בכל אשר אמרתי אליכם תשמרו – למעלה הימנו כת' ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, ובשבת כת' שמור דכת' שמור את יום השבת לקדשו וכת' בסמוך ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. ופת' לא שבת בר' [ב]לבד שכת' בה |
|
| ישעיהו מ"א:ז' | [... על] ידי שהולמו בפטיש בכל כוחו הקול יוצא [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] עליו בפטיש חוזר ומחליק בפטיש בנחת וזהו מחליק פטיש את הולם פעם. |
| |
| ויקרא כ':י"ח | [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ה]ערה – יגלה, כי הא דתנינן בנדרים1 הנודר בפתי הראש מותר בקרחין. ובתרגום ירו[שלמי ... ... ... ... ... ... ... ... ...]?ה ית פתוותהא. |
| |
| ישעיהו ס"ו:י"ז | אחת בתוך – אדמי אחד בא במקומינו והיה מסיח לפי תומו [... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]?את אחת בתוך. |
| |
| דברים ג':י"א | והנה ערשו ערש ברזל – בֵירְצול, בל' כמו קטן המוטל בעריסה. [... ... ... ... ... ... ...]כר גדול שעשו לו עריסה אחת תשע אמו' ארכה באמתו – וזהו באמת איש. |
| |
| שופטים ו':כ"ה | פר השור [... ... ... ... ... ...] דתנינן {משנה סנהדרין י':ה'} החמרת והגמלת וכי הא בקרת1 של של בית(ר) עברה. |
| |
| שמואל ב' י"ז:כ"ח | לשווי ברי סליקתא.1 משכב וספ[ות – ... ... ...]גמ' שווי. |
| |
| משלי ל':כ"ד-ל"ב | ארבעה המה קטני ארץ – פת' חלשים שבבריות. והמה חכמים מחכמים ומתוך שמכירים ב[עצ]מם שהם חלשים נותנים בלבם חכמה איך להנצל, מחכימים מהם. הנמלים עם לא עז – עם לא חזק. ומתוך שמכירים בעצמם שאינם יכולים לרדוף אחר מזונותם בימות הקור ובימות החורף מפני כח הקור והחורף. שפנים עם לא עצום – פת' באין כח ואין אונים ומתוך שמכירים בעצמם שהם חלשים משימים בסלע ב[ית]ם – פת' בגובה שבהרים על שן סלע ומצודה שלא ימצאום חיות חזקות מהם לטרוף אותם. מלך אין לארבה – שישפוט ביניהם אם יעמוד האחד על חבירו להורגו, לפיכך ויצא חצץ – פת' יוצא מזויין שאם יתקפו שיעמוד כנגדו. שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך וכו' – נמצאתה למד שמשתברים בחלשותם. אף אתה אם באת לריב בחזק ממך למד מאילו ופרוש עצמך מן הריב קודם שיתחזק עליך ויהרגך. הרי פירש לך שכל בריה שמכרת בחלשותה ופירשת עצמה מן הריב משתכרת. עתה מפרש לך בריות חזקות הבוטחות בחילם ובכוחם, ומתוך כוחם מתגרות בבריות, פעמים רבות נכשלות. פעמים רבות מבליג שוד על עז ושוד על מ[בצ]ר {עמוס ה':ט'}. הרי לייש גיבור בבהמה – ומתוך שיודע בעצמו שכוחו גדול מזדוג כנגד אדם לטורפו והאדם עומד עליו וה[ורגו.] [הא] למדת שהבוטחים בכחם הרבה פעמים נכשלים והתופשים עצמם חלשים משתכרים. אף אתה אם נבלת בהתנשא – פת' אם השפלתה עצמך זו היא נשיאותך וזו היא גדולתך. אם זמותה יד לפה – אם נתחשבת בלבך להתגרות על הבריות ולהתגאות עליהם שים ידך על פיך ואל תוציא מה שזממתה. |
| |
| שמות י"ג:ט"ז | והיו לטוטפות בין עיניך1 – פת'2 לעייון בין עיניך כי הא דגרסי'3 {בבלי מגילה י"ד:, ב"ק צ"ב:} שפיל ואזיל בר4 אוזא ועינהא5 מטייפי.6 |
| |
| בראשית מ"ט:י' | לא יסור שבט מיהוד' – משימלך מלך ביהוד' לא יסור מהם שבט שלא יסכימו במלכותו, עד כי יבא שילה – ושם יחלק המלכות. כלומ' משימלך דוד לא יסור שבט אחד מישר' שלא יסכימו במלכותו כי כולם פה אח[ד] להמליך אותו. עד כי יבא שילה – כלומ' עד רחבעם בן שלמה שבאו כל ישר' שכמה להמליך אותו ואז יסורו מהם עשרת השבטים. ושילה סמוך לביתאל כדכת' הנה חג י"י בשילה מימים {ימימה} אשר מצפונה1 לביתאל {מזרחה השמש} למסילה2 העולה מביתאל שכמה {שופטים כ"א:י"ט}. |
| |
| שמות י':י' | ראו כי רעה נגד פניכם – מחשבתכם לרעה ואין בדעתכם לחזור. וכן תירגם הבבלי1 ארי בישא אתון סבירין למיעבד ליתקביל אפיכון לאיסתחרא. |
| |
| שמות י"ב:כ"ו | מה העבודה הזאת – שציוה המקום לאוכלו צלי מה שלא ציוה בתורה בתודה ושלמים. |
| |
| במדבר ב':ב' | מנגד סביב – פת' מרחוק, מפני כבוד שכינה השוכן באהל מועד. וכן הוא או' אל תקרב הלום {שמות ג':ה'}, וכן והשתחויתם מרחוק {שמות כ"ד:א'}. |
| |
| במדבר ג':א' | אלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר י"י אל משה בהר סיני – למנות את ישר' שנתילדו על משפחותם לבית אבותם להפקידם איש איש על עבודתו ועל משאו {במדבר ד':מ"ט}: ישר' לצאת לצבא להלחם, בני גרשון לשאת את המשכן, וכן בני מררי לעבודה האמורה בהן, בני קהת לעבודת הקודש בכתף ישאו {במדבר ז':ט'}. גם ביום דבר י"י אל משה למנותם, נצטווה משה למנות תולדותיו ותולדות אהרן אחיו לחנות לפני המשכן כמו שמפרש בסוף העניין והחונים לפני המשכן קדמה וגו' משה ואהרן ובניו {במדבר ג':ל"ח}. |
| |
| במדבר ג':ו',י' | הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן – פסוק זה מחובר לפסוק שלסוף העניין, ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהונתם – כלומ' הלוים יעמדו לפני אהרן לשמור שלא יכנס אפי' לוי למחיצתם. |
| |
| במדבר ג':ל"ב | פקודת – פְרובְשְטֵיר. |
| |
| במדבר ג':ל"א | ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקודש – נאמר בהן שומרי משמרת הקודש {במדבר ג':ל"ב}. |
| |
| במדבר ג':ל"ח | והחונים לפני המשכן קדמה לפ' א' מו'1 {מזרחה} משה ואהרן2 ובניו שומרי משמר' המקד' – לצורך משמרה זו הוצרך הכת' למנות תולדות אהרן ומשה ביום דבר י"י אל משה בהר סיני {במדבר ג':א'}. |
| |
| במדבר ד':כ"ז | ופקדתם עליהם במשמרת – לשון חשבון ולא לשון פקידות, ויגיד עליו ריעו דכת' למטה ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם {במדבר ד':ל"ב}. |
| |
| במדבר ד':מ"ז | לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא – שלאחר שיבואו אהרן ובניו בנסע המחנה והורידו את פרוכת המסך. אבל עבודת משא לא תמצא בהם. |
| |
| במדבר ה':ו' | ואשמה הנפש ההיא – פת' יתוודה על אשמתו, כמו עד אשר יאשמו ובקשו פניי {הושע ה':ט"ו}, שעל כרחך יתוודה על אשמתו, אֵישְרֵינְט קולְפַבְלא בל', כמו שמפרש בסמוך והתודו את חטאתם {במדבר ה':ז'}. |
| |
| במדבר ה':ט' | וכל תרומה לכל קדשי בני ישר' – לפי שגזל הגר נתנו הכת' לכהן שבאותו משמר, הוצרך הכת' לומר וכל תרומה לכל קדשי בני ישר' אשר יק' לכהן לו יהיה – הרי היא שלו ליתנו לכל כהן שירצה, כגון לבן בתו כהן. |
| |
| במדבר י"ב:ז' | בכל ביתי נאמן הוא – אין ביריה חלוקה לומר לא שלחך שלחך י"י להנבא, שהרי הכל רואים כצאת משה האהלה יקומו כל העם ונצבו וגו' {שמות ל"ג:ט'-י'}, וכן הנה אנכי ב' א' ב' ה' בע' יש'1 העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם {שמות י"ט:ט'}. |
| |
| שמות כ"ב:כ"ח | [מלאתך ודמעך לא תאחר – מ]לאה בישול התבואה ואחר כך בישול זת[י]ם וענבים. |
| |
| שמות כ"א:ז'-ח' | לא תצא כצאת ה[עבדים – בעבד עברי כת'] שש שנים [י]עבד {שמות כ"א:ב'} – דמשמע בעל כרחו יעבד שש ש[נים] רצה לגרע פדיונו ולצאת ק[ודם שש שנים אינו יכול,] והגיד לך הכת' שיציאת אמה העבריה אינה כך שאם רצתה לגרע פדיונה ולצ[את מגרעת פדיונה ויוצאת.] ועוד יש לדקדק מנכרי מדכת' לעם נכרי ולא כת' לאיש נכרי. ועתה מפרש לך הכת' [... ... ... ... ... לא] תצא כצאת העבדים. אם רעה בעיני אדוניה – שלא מצאה חן בעיניו כלומ' לא מצאה חן[ בעיניו לכנסה. וה]פדה – יניחנה שתפדה את עצמה, אם טוב בעיניה תגרע פדיונה מה שאין כן בעבדים. [לעם נכרי לא] ימשול למוכרה – האב א'ע'פ' שיש לו רשות למכור את בתו, [ל]גוי לא ימכרנה שלא יעלה על דעתו [שכמו שרשאי ...] למכור את עצמו דכת' ונמכר לגר תושב עמך או לעקר {ויקרא כ"ה:מ"ז}, כמו כן בתו הואיל וניתן לו רשות למ[כרה ימכרנה א]ף ל[גוי, ל]כך נאמר לעם נכרי וגו'. גוי קרי נכרי כד[כת'] וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישר' [ה]וא {מלכים א ח':מ"א}. |
| |
| שמות ל"ב:כ"ד | ויצ[א העגל] הזה – כמו [ומ]וציא כלי למעשהו {ישעיהו נ"ד:ט"ז}, וכן ויצא לצורף כלי1 {משלי כ"ה:ד'}. |
| |
| שמות ל"ג:י"ד | פני ילכו – כמו ופניך הולכים בקרב {שמואל ב י"ז:י"א}. והניחותי לך – מ[כ]ל א[וי]ביך [כמו ד]כת' והיה בהניח י"י אלהיך לך {דברים כ"ה:י"ט}. |
| |
| ויקרא י':א' | אשר לא צוה אתם – ?נקש דֵֵיבר נֵֵיל ננִייט. |
| |
| ויקרא ט"ו:י"א | וכל אשר יגע בו הזב – אע"פ שפסק מזובו דכל זמן שלא שטף הזב ידיו במים טמא הנוגע בו, ורחיצת כל הגוף קרי שטיפת יד[יו] וכן [א]רח[ץ] בנקיון כפי {תהלים כ"ו:ו'}. ושמא כך מנהג העולם כשרוצ[ה] לומר טבלתי אומר רחצתי ידיי, לשון נקי הוא. |
| |
| ויקרא ט"ז:ו',י"א | [וכ]פר בעד[ו] [ו]בעד ביתו – בכפרת דברים ה[כ]ת' מדבר. |
| |
| ויקרא כ"ד:י"ז | ואיש כי יכה כל נפש – מתוך שפירש [ל]מעלה [די]ן1 [יו]צ[א] לריב פירש דין מכה את חבירו שהוא על ידי ריב. |
| |
| ויקרא כ"ה:ל"ט-מ"ב | לא תעבד בו עבודת עבד – להחזי[ק בו] לעולם ומק[רא] של אחריו מוכיח שאמ' כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך – כלומ' עד שנת היובל, לא לעולם. ובסוף מוכיח לא ימכרו ממכרת עבד. |
| |
| זכריה י"א:ד'-ה' | רעה צאן ההרגה אשר קוניהן יהר[גון ולא יאשמו – בו] דין האומות שהרג[ו א]ת ישר' שהיו [מביאין] עליהם אשם, כאן סתם דבריו ולא פירש [... ... ... ... ... ... ... ... ...] ומה שסתם כאן פירש בספר ירמיה {ירמיהו נ':ו'-ז'} צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום [וגו'?] כל [מוצאיהם] אכלום [ו]צריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו לי"י נוה צדק שהוא מקוה אבותיהם. |
| |
| שמות כ"א:ו' | הגישו אל הדלת או אל המזוזה – שיראו בני רשות הרבים שעוברים שם בהרצעו ויודע [הדבר] לרבים. |
| |
| במדבר י"ב:ז'-ח' | פה אל פה אדבר בו במראה – כעניין שנ' במראות אלהים הביאני אל ארץ ישר' {יחזקאל מ':ב'}, וכן [ו]תבא [אותי] ירוש[לימה במר]אות אלהים {יחזקאל ח':ג'}. ותמונת י"י יביט – חבה יתרה חיבבתיו שהראיתי לו את אחרי. [בכל ביתי נאמן הוא –] נאמנין בכל ביתי שאם יהיה לכם נביא בחלום אדבר בו – ומי יודע אם יאמנו דבריו. |
| |
| במדבר י"ד:כ"ב-כ"ג | כי כל ה[אנשי]ם הרואים וגו', וינסו אתי זה עשר פעמי' ולא שמעו בקולי – אילו עבירות שעברו מיום צאתם ממצרים ע[ד ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] אם יראו את הארץ וגו' וכל מנאצי לא יראוה – [... ... ... ...] מדבר בעצת המרגלים ולא שמעו אל משה וכלב. |
| |
| במדבר י"ד:י"ז-י"ח | נחום האלקושי {נחום א':ג'} מוכיח לפ' שפ' עתה יגדל נא כח י"י – [?יש] כח בידו לכלותם בשעה קלה, אבל כאשר ינ?. ארך אפים – הארך אפך עמהם [ואל תכלם. ארך אפים –] ואם תאמר לכך מאריך אפו שאין כח ביד אלהים, לכך נאמר יגדל נא כח – כל שעה ש[הו]א [רוצה כח בידו] ליפרע מן הרשעים אבל מאריך אפו עד שיש[וב]ו. |
| |
| במדבר י"ג:ב' | כל נשיא בהם – כל שנים עשר איש שאני [מצוה] לשלוח [מי"ב] שבטים יהיו אותם המתנשאים והמתנדבים בישר' לאמר אני אלך לרגל [... ... ... ... ... ... ... ...] וגיבור ללכת בארץ נכריה, הילכך לא הזכיר הכת' בשמותם כאשר עשה במלאכת המשכן ובצל[אל] ואהליאב ובשנים עשר נשיאים, אלא משה הכריז לאמר מי הוא אשר לבו לרגל את ישר', [ומתוך האנשים] שנתנדבו ללכת בחר בהם שנים עשר איש אחד לשבט מן החשובים שבהם. |
| |
| במדבר ט"ז:א' | ויקח קרח – [לקח את] האנשים האמורים לפנינו, ודתן ואבירם עמהם. |
| |
| במדבר כ"א:י"ד-י"ז | את והב בסופה – את יהב שעשה להם בים סוף [... ...] את כל הניסים אשר במרחב? עד נחלי ארנון כלומ' מתחילה ניסי המדבר עד סופה אז התחיל לו לכתוב שמא ים סוף מחובר לנחל ארנון עד בארה של מרים, וזהו אשד הנחלים, אשר נטה – כנחלים נטיו. עד [לשבת] ער – וער גבול מואב. [ומ]שם – נסעו ישר' ובאו בארה היא הבאר. לאחר שסיבבו את הר שעיר [חזרו] והגיעו עד שמ[צ]או דרכם ראשוני[ם] [?] ופגעו במעיין הנובע מן הבאר [ואז הכירו] שזו היא [דרכם ... ... ... ... ... ...] את הר שעיר ואז שמ[חו] ואז ישיר ישר' את השירה הזאת כשהכירו שזו היא הבאר. ומתחילה לא אמרו עליה שירה מפני שנקנסה עליה מיתה למשה ולאהרן. |
| |
| במדבר כ"א:ל' | ונירם – מן ירה בים {שמות ט"ו:ד'}, ונשליכם מארצם. |
| |
| שמות כ"ג:י"ג | [ו]בכל אשר אמרתי אליכם תשמרו – למעלה הימנו כת' ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות {שמות כ"ג:י"ב}, ובשבת כת' שמור דכת' שמור את יום השבת לקדשו {דברים ה':י"ב} וכת' בסמוך ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. ופת' לא שבת בר'1 [ב]לבד שכת' בה...] |
|