מפירושי ר' יוסף קרא על התורה – במדבר

במדבר ב':ב'	מנגד סביב – פת' מרחוק, מפני כבוד שכינה השוכן באהל מועד. וכן הוא או' אל תקרב הלום {שמות ג':ה'}, וכן והשתחויתם מרחוק {שמות כ"ד:א'}.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: השווה רש"י ורשב"ם
במדבר ג':א'	אלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר י"י אל משה בהר סיני – למנות את ישר' שנתילדו על משפחותם לבית אבותם להפקידם איש איש על עבודתו ועל משאו {במדבר ד':מ"ט}: ישר' לצאת לצבא להלחם, בני גרשון לשאת את המשכן, וכן בני מררי לעבודה האמורה בהן, בני קהת לעבודת הקודש בכתף ישאו {במדבר ז':ט'}. גם ביום דבר י"י אל משה למנותם, נצטווה משה למנות תולדותיו ותולדות אהרן אחיו לחנות לפני המשכן כמו שמפרש בסוף העניין והחונים לפני המשכן קדמה וגו' משה ואהרן ובניו {במדבר ג':ל"ח}.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1, ועיין להלן בביאור לבמדבר ג':ל"ח תוכן: השווה רשב"ם במדבר ג':כ"ז נוסח: בכ"י בולוניה: שנתילדות
במדבר ג':ו',י'	הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן – פסוק זה מחובר לפסוק שלסוף העניין, ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהונתם – כלומ' הלוים יעמדו לפני אהרן לשמור שלא יכנס אפי' לוי למחיצתם.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1. ביאור דומה מופיע בפענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103 בשם ר' יוסף קרא: "ושמרו את כהונתם – שלא יקרבו הלוים אל כל כלי הקודש ואל המזבח לא יקרבו, והזר הקרב יומת – אפי' לוי." תוכן:
במדבר ג':ל"א	ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקודש – נאמר בהן שומרי משמרת הקודש {במדבר ג':ל"ב}.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: כלומר, מפני שהם שומרים על כלי הקודש, נאמר בהם "שומרי משמרת הקודש".
במדבר ג':ל"ב	פקודת – פְרובְשְטֵיר.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: השווה לביאור להלן במדבר ד':כ"ז ל"ופקדתם"
במדבר ג':ל"ח	והחונים לפני המשכן קדמה לפ' א' מו'1 {מזרחה} משה ואהרן2 ובניו שומרי משמר' המקד' – לצורך משמרה זו הוצרך הכת' למנות תולדות אהרן ומשה ביום דבר י"י אל משה בהר סיני {במדבר ג':א'}.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1, ועיין לעיל בביאור לבמדבר ג':א' תוכן: נוסח: = "לפני אהל מועד" כך בפסוק ובכ"י בולוניה לעיל במדבר ג':א'. כאן נשמטה הו' וכתוב: אהרן.
במדבר ד':י'	ונתנו על המוט – טועה היה בזה ר' יוסף קרא מדלא כת' כדכת' במוט בשנים. והיה רוצה לומר שכל המוט היה תחת הכלים מדכת' על.	מקור: רשב"ם תוכן:
במדבר ד':כ"ז	ופקדתם עליהם במשמרת – לשון חשבון ולא לשון פקידות, ויגיד עליו ריעו דכת' למטה ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם {במדבר ד':ל"ב}.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: השווה חזקוני. והשווה לביאור לעיל במדבר ג':ל"ב ל"פקודת".
במדבר ד':מ"ז	לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא – שלאחר שיבואו אהרן ובניו בנסע המחנה והורידו את פרוכת המסך. אבל עבודת משא לא תמצא בהם.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן:
במדבר ה':ו'	ואשמה הנפש ההיא – פת' יתוודה על אשמתו, כמו עד אשר יאשמו ובקשו פניי {הושע ה':ט"ו}, שעל כרחך יתוודה על אשמתו, אֵישְרֵינְט קולְפַבְלא בל', כמו שמפרש בסמוך והתודו את חטאתם {במדבר ה':ז'}.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: השווה חזקוני כאן, והשווה רש"י ור"י קרא הושע ה':ט"ו.
במדבר ה':ט'	וכל תרומה לכל קדשי בני ישר' – לפי שגזל הגר נתנו הכת' לכהן שבאותו משמר, הוצרך הכת' לומר וכל תרומה לכל קדשי בני ישר' אשר יק' לכהן לו יהיה – הרי היא שלו ליתנו לכל כהן שירצה, כגון לבן בתו כהן.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: השווה ר"י בכור שור במדבר ה':ט'
במדבר ז':י"ב-י"ג	ויהי המקריב – בקרבן שנ' בו ויהי המקריב ביום הראשון פלוני, נופל לומר בו וקרבנו – כלומ' ויהי המקריב ביום הראשון פלוני, וזה היה קרבנו. אבל בקורבן השאר, שאין כת' בו ויהי המקריב אין נופל לומר אחריו וקורבנו, שאין כת' בו אלא הקריב פלוני קרבנו קערת כסף שכת' אחריו מוסב על הקריב, והוא כמ' שאומ' הקריב קרבנו. ובכולם לא יתכן לומ' בו ויהי המקריב אלא בנשיא ראשון, אבל בנשיא המקריב אחריו, שכבר הורגל בדבר, נופל לומר בו ביום השיני הקריב, וכן בכולם. יוסף ב"ר שמעון.	מקורות: כ"י ברלין 1221, ונוסח דומה בכ"י סינסינטי 1 תוכן:
במדבר ט':א'	ומ"מ מה שלא עשו פסחים במדבר, ר' יוסף קרא מפרש: מפני כדכתיב כי מולין היו כל היוצאים וכל העם הילודים במדבר {בדרך צאתם ממצרים לא מלו, פי' הנולדים במדבר} בשנה הראשונה שהיו עוסקים במלאכת המשכן נימולו לפי שהיו במקום אחד עד השנה השינית בחדש השיני בכ' לחדש עלה הענן ונסעו, מנסיעתם עד כניסתם לארץ לא מלו מפני חולשת הדרך ולא יכלו לעשות פסחים כמו שמפורש ביבמות שמילת זכריו ועבדיו מעכבתו מלאכול בפסחים דכתיב המול לכם כל זכר ואז יקרב לעשותו. וא"ת מפני מה לא עשו פסח? אי משום מילת זכרים שהיו מעכבים וחשובה להם גנות לפי שהם גרמו להם דבר זה והוא כמו דלא אפשר שהרי לא נשבה רוח צפונית כדאמ' בהערל לא הייתה מעכבתו כדאמ' התם המול לו אמר רחמנא ואז יקרב לעשותו וא"ר לא עשו פסח אחר.	מקור: כ"י המבורג 52 (ר' חיים פלטיאל) תוכן:
במדבר י':ל"א	והר"ר יוסף קרא פי': {והיית לנו לעינים} – והיית מאיר עינינו בעיצה טובה ונכונה שנתת לנו, דכתיב עתה שמע בקולי אעצך.	מקורות: כ"י המבורג 52 (ר' חיים פלטיאל), ובדומה בכ"י מינכן 50 תוכן: פירוש כמעט זהה ברשב"ם
במדבר י"א:ד'	תוספות ערכין והר"ר יוסף קרא פירש: שפסק להם השליו ראשון והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה לפי שלא היה להם שליו וירד להם שליו שני. מנחת יהודה והרב ר' יוסף פיר' קרא: שהשליו פסק להם בשנה ראשונה שנ' ובני ישראל אכלו את המן מ' שנה ולא נזכר שם שליו, וכן ביהושע נאמר וישבת המן ממחרת וגו' ולא הזכיר שליו.	מקורות: תוספות ערכין ט"ו: "התאוו", מנחת יהודה שמות ט"ז:י"ג (כ"י וטיקן 53, לונדון-הרלי 269, ועיין כ"י לונדון 22092 של גן א-להים) תוכן: עיין פירושו המובא בשמות ט"ז:ל"ה.
במדבר י"א:ה'	ורבי' יוסף קרא פי': {זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם} – בעבור שנילוס משקה את הארץ והיה יוצא לחוץ חוץ משפתו וכשהיה חוזר היו הדגים הנשארים בחריצים ובמחרושות ועל זה נאמר בחינם.	מקור: כ"י המבורג 52 (ר' חיים פלטיאל) תוכן:
במדבר י"ב:ז'	בכל ביתי נאמן הוא – אין ביריה חלוקה לומר לא שלחך שלחך י"י להנבא, שהרי הכל רואים כצאת משה האהלה יקומו כל העם ונצבו וגו' {שמות ל"ג:ט'-י'}, וכן הנה אנכי ב' א' ב' ה' בע' יש'1 העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם {שמות י"ט:ט'}.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: עיין להלן לביאור השני על פסוק זה וצרף לכאן. לפי ר"י קרא, "פה אל פה..." מהווה ראייה על אמיתות נבואתו של משה. בכל הנביאים האחרים, אי אפשר לאמת דבריהם, אך במשה, כל העם ראה את הענן עומד פתח אהלו של משה. בכך משווה ר"י קרא בין הפסוקים הדומים בשמות ל"ג:ט'-י"א ובמדבר י"א:ד'-ח'. נוסח: = "בא אליך בעב הענן בעבור ישמע"
במדבר י"ב:ז'-ח'	פה אל פה אדבר בו במראה – כעניין שנ' במראות אלהים הביאני אל ארץ ישר' {יחזקאל מ':ב'}, וכן [ו]תבא [אותי] ירוש[לימה במר]אות אלהים {יחזקאל ח':ג'}. ותמונת י"י יביט – חבה יתרה חיבבתיו שהראיתי לו את אחרי. [בכל ביתי נאמן הוא –] נאמנין בכל ביתי שאם יהיה לכם נביא בחלום אדבר בו – ומי יודע אם יאמנו דבריו.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: עיין לעיל לביאור הראשון על "בכל ביתי נאמן הוא", ובהערות שם.
במדבר י"ג:ב'	כל נשיא בהם – כל שנים עשר איש שאני [מצוה] לשלוח [מי"ב] שבטים יהיו אותם המתנשאים והמתנדבים בישר' לאמר אני אלך לרגל [... ... ... ... ... ... ... ...] וגיבור ללכת בארץ נכריה, הילכך לא הזכיר הכת' בשמותם כאשר עשה במלאכת המשכן ובצל[אל] ואהליאב ובשנים עשר נשיאים, אלא משה הכריז לאמר מי הוא אשר לבו לרגל את ישר', [ומתוך האנשים] שנתנדבו ללכת בחר בהם שנים עשר איש אחד לשבט מן החשובים שבהם.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: השווה רשב"ם במדבר י"ג:ב'
במדבר י"ד:י"ז-י"ח	נחום האלקושי {נחום א':ג'} מוכיח לפ' שפ' עתה יגדל נא כח י"י – [?יש] כח בידו לכלותם בשעה קלה, אבל כאשר ינ?. ארך אפים – הארך אפך עמהם [ואל תכלם. ארך אפים –] ואם תאמר לכך מאריך אפו שאין כח ביד אלהים, לכך נאמר יגדל נא כח – כל שעה ש[הו]א [רוצה כח בידו] ליפרע מן הרשעים אבל מאריך אפו עד שיש[וב]ו.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: השווה ר"י קרא נחום א':ג'
במדבר י"ד:כ"א	חי אני – לשון שבועה. חי אני וימלא כבודי את הארץ, כי כל האנשים הרואים וגו', וכבודי ימלא את כל הארץ – שלא יתחלל שמי במגפה זו לאמר מבלתי יכולת י"י להביאם, שלא אמיתם פיתאום כאיש אחד, אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעט. כך לימדני1 ר' יוסף.	מקורות: כ"י ליידן 1 עם תיקון מכ"י פיזרו 16. תוכן: התוספת נשתרשה בדפוסים של רש"י ושם: "חי אני – לשון שבועה. כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקיים להם, כי כל האנשים הרואים וגו' אם יראו את הארץ. הרי זה מקרא מסורס, חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ, שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה' להביאם, שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעט." נוסח: כך בכ"י פיזרו 16. בכ"י ליידן 1: "לימדנו".
במדבר י"ד:כ"ב-כ"ג	כי כל ה[אנשי]ם הרואים וגו', וינסו אתי זה עשר פעמי' ולא שמעו בקולי – אילו עבירות שעברו מיום צאתם ממצרים ע[ד ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] אם יראו את הארץ וגו' וכל מנאצי לא יראוה – [... ... ... ...] מדבר בעצת המרגלים ולא שמעו אל משה וכלב.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן:
במדבר ט"ז:א'	כ"י בולוניה 509.1 ויקח קרח – [לקח את] האנשים האמורים לפנינו, ודתן ואבירם עמהם. כ"י לונדון 26924 ורבינו יוסף קרא ז"ל פירש: ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי – אנשים, ודתן ואבירם וגו'.	מקורות: קונטרס אחרון מר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1, לונדון 26924, גליון כ"י ברסלאו 102 (סרוול 12). תוכן: ייחוס הביאור ל"רבינו יוסף קרא" בכ"י לונדון 26924 וברסלאו 102 מהווה הוכחה נוספת שהקטעים מגניזת איטליה הם של ר"י קרא. השווה רשב"ם וחזקוני במדבר ט"ז:א'. מקרא קצר.
במדבר ט"ז:ל"ה	ואש יצאה מאת ה' ותאכל וגו'. הקשה הרב יוסף קרא: מה ראה הכתו' בחמשים ומאתים איש מקריבים הקטרת שנדונו באש? ומה ראה בדתן ואבירם שנדונו במיתה חמורה שירדו חיים שאולה? י"ל שמשל הוא לשני בני אדם ואחד אומ' אעשה בכל אשר יגזור עלי השופט והאחר אומ' לא אשמע, את מי ילקה יותר? הוי אומר זה שאומ' לא אשמע אליו. כך אמרו מאתים וחמשים נעשה כאשר צוה משה שנ' ויקחו איש מחתתו וגו', ודתן ואבירם אמרו לא נעשה שנ' העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה. כפר"מ מקוצי.	מקור: מנחת יהודה תוכן: צ"ע האם התשובה היא משל ר"מ מקוצי עצמו או האם הביא אותה בשם ר"י קרא. השווה חתימות דומות בפירושים על בראשית י"ב:י"ז, וט"ו:י"ג.
במדבר י"ז:ה'	אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא – שיבא ויערער על הכהונה. כאשר דיבר י"י ביד משה לו – ועל אהרן ועל זרעו שלא יכנס עוד אחר בגדולה זו תחתיו. והיכן דבר והזר הקרב יומת. ולא יהיה כקרח – שעירער על הכהונה. כאשר דיבר י"י ביד משה לו – כמו עליו שנכרתה לו לאהרן ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, שלא יהא בירייה חלוקה עליו שיבא ליטול הכהונה1 עליו, כדי שלא ילקה כשם שלקה קרח ועדתו. כך פירשתי אני המעתיק, יוסף ב"ר שמעון, והודה ר' שלמה המפרש לדבריי. ואאלפך מקור הכתובים כי רוב קינצי המילין באים לחתום על תחילת הדיבור וליתן טעם בתחילת הדיבור אע"פ שרחוקים מן הדיבור שנים ושלשה מקראות, אף כאן כאשר דיבר י"י2 ביד משה לו מוסב על למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטורת לפני י"י3 ולא יהיה כקרח וכעדתו, שעירער על הכהונה שניתנה לו לאהרן על פי הדיבר,4 הה"ד כאשר דבר י"י ביד משה לו.	מקורות: כ"י ברסלאו 11 (סרוול 5) עם השלמות מכ"י ברלין 1221, סינסינטי 1, מוסקבה 1628, וטיקן 94, וינה 23. תוכן: בכ"י לייפציג 1 מופיע פירוש רש"י המקורי: "ולא יהיה כקרח – כדי שלא יהיה כקרח. כאשר דבר י"י ביד משה לו – כמו עליו, כמו על קרח. ומהו ביד משה, ולא כתב אל משה, רמז לחלוקין על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו, שנ' ויוצאה והנה ידו מצורעת כשלג, ועל כך לקה עוזיה בצרעת." [כן גם ברש"י ישעיהו ו':ד'.] לפי זה, "ולא יהיה כקרח" ו"דבר ה'" מוסבים על העונש שקיבל קרח, "לו" פירושו "על קרח", ו"ביד משה" רומז לעונש הצרעת שבו נענשים החולקים על הכהונה. ר"י קרא חלק על פירוש זה ופירש ש"ולא יהיה כקרח" ו"דבר ה'" מוסבים על פעולת הערעור על הכהונה עצמה, "לו" פירושו "על אהרן", ואין משמעות מיוחדת לביטוי "ביד משה". לפי עדותו של ר"י קרא, אף רש"י הודה לדבריו. מסתבר, שרש"י, בעקבות הודאתו, אף חזר ועידכן את פירושו, ואכן בהרבה כ"י ודפוסים של רש"י מופיע פירוש ברש"י שדומה לפירושו של ר"י קרא. כתוצאה מכך, קשה להפריד בין התוספת של ר"י קרא והפירוש המעודכן של רש"י, ולזהות מה שייך לכל אחד מהם. בכ"י ברסלאו 11 (סרוול 5) וסינסינטי 1 מופיע כל הקטע המופיע לעיל, וברלינר בפליטת סופרים הבין שהקטע כולו שייך לר"י קרא. לפי זה, יש אריכות וכפילות יתר בפירוש. אין דבר מן הנמנע, שהרי יש אריכות בהרבה מפירושי ר"י קרא (ובניגוד לפירושי רשב"ם שהם בתכלית הקיצור). אולם, מכיוון שאף בכ"י אלו לא ברור מהיכן מתחילים דברי ר"י קרא, אפשר שחלק מהקטע הוא פרי קולמוסו של רש"י לאחר שעידכן את פירושו. אכן בכ"י ברלין 1221, פיזרו 16, וכ"י וינה 24 מופיע פירושו של ר"י קרא רק מ"כאשר דיבר י"י ביד משה לו – כמו עליו שנכרתה". והשווה כ"י מוסקבה 1628 מופיע גם הפירוש של "אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא – שיבא ויערער על הכהונה" ואז הוא ממשיך כמו כ"י ברלין וכ"י וינה. [אולם, לא ברור אם יש כאן השמטה ע"י הדומות ("כאשר דיבר... כאשר דיבר") או שרק אלו הם דברי ר"י קרא.] ועיין בכ"י ברסלאו 102 (סרוול 12) וכ"י ברסלאו 10 (סרוול 7) שבהם מופיע רק קיצור הפירוש במשפט אחד בשם "ויש פותרין". ועיין בכ"י פריס 157 שבו מופיע גם הנוסח הארוך וגם הנוסח הקצר כשביניהם מופיע פירוש רש"י המקורי. נוסח: המלה "הכהונה" הושלמה מכ"י ברלין 1221, מוסקבה 1628, וטיקן 94, וחסרה בכ"י ברסלאו 11 (סרוול 5), וינה 24 (שם חסר גם "עליו"), פריס 157 (שם חסר "שיבא ליטול הכהונה עליו"). המלה "י"י" הושלמה מכ"י מוסקבה 1628. המלים "אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטורת לפני י"י" הושלמו מכ"י ברלין 1221, וטיקן 94, מוסקבה 1628. בכ"י מוסקבה 1628: "הדיבור".
במדבר י"ח:ל"ב	{ו}לא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו – משתפרישו ממנו מן הטבול בו1, מכאן ואילך לא תהיו נושאין חטא עליו, שלא תאכלהו פירות טבלים. ואת קודשי בני ישר' לא תחללו ולא תמותו – ואני מזהירכם על כך בעוד שהם טבלים וקרויין קודשי בני ישר'. לא תחללו – ציוי הוא זה(נא')2 דוימליין. אלא הפרישו מהם הראוי להפריש. ולא תמותו – אל תביאו עצמיכם לעון מיתה. יוסף ב'ר' שמעון	מקורות: כ"י ברלין 1221 (לפני פירוש רש"י לי"ח:ל"א). נוסח דומה בכ"י וינה 24 (אחרי פירוש רש"י לי"ח:ל"ב), ובכ"י פיזרו 16. תוכן: נוסח: בכ"י וינה 24: "משתפרישו ממנו את הטבול". פירוש אותיות אלה אינו ברור. בכ"י וינה 24 יש לעז המופיע אחרי המלה "פירות טבלים" שאולי קשור.
במדבר כ"א:י"ד-י"ז	את והב בסופה – את יהב שעשה להם בים סוף [... ...] את כל הניסים אשר במרחב? עד נחלי ארנון כלומ' מתחילה ניסי המדבר עד סופה אז התחיל לו לכתוב שמא ים סוף מחובר לנחל ארנון עד בארה של מרים, וזהו אשד הנחלים, אשר נטה – כנחלים נטיו. עד [לשבת] ער – וער גבול מואב. [ומ]שם – נסעו ישר' ובאו בארה היא הבאר. לאחר שסיבבו את הר שעיר [חזרו] והגיעו עד שמ[צ]או דרכם ראשוני[ם] [?] ופגעו במעיין הנובע מן הבאר [ואז הכירו] שזו היא [דרכם ... ... ... ... ... ...] את הר שעיר ואז שמ[חו] ואז ישיר ישר' את השירה הזאת כשהכירו שזו היא הבאר. ומתחילה לא אמרו עליה שירה מפני שנקנסה עליה מיתה למשה ולאהרן.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: השווה רשב"ם במדבר כ"א:י"ד
במדבר כ"א:ל'	ונירם – מן ירה בים {שמות ט"ו:ד'}, ונשליכם מארצם.	מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1 תוכן: מובא בחזקוני במ' כ"א:ל'. והשווה רשב"ם.
במדבר כ"ב:ט'-י"ב	מי האנשים האלה עמך – כך הילוך המליצה כשיבוא לתפוס את האדם מתוך דבריו, הוא שואלו מה זה, כדי שישיבנו, ומתוך תשובתו נכנס בדבר ואומ' מה בדעתו על אותו דבר. שכך [אתה] מוצא ביתרו ששואל למשה מדוע אתה יושב לבדיך וכל העם מתעכב עליך מבוקר ועד ערב (שמ' יח יד) שדבר זה, שאתה יושב לבדיך לדון יחידי גורם שכל העם נצב עליך מבוקר ועד ערב1 שאין אחד מהם נפטר לביתו, לפי שאין נעשה דינו. וכל זה הוא שואלו לפתוח לו פתח תשובה להשיבו כי יבא אלי העם וגומ', כי יהיה להם דבר (שמ' יח, טו-טז), ויתפסהו מתוך דבריו ויאמר נבל תבול גם אתה2 – שלא תוכל עשוהו לבדיך, גם העם הזה – שמתוך שאתה דן את כולם אין משפט כולם נעשה, אלא המתבקש תחלה הוא שופט, וכולם מצפין ועומדין מבוקר ועד ערב. אלא שמע בקולי איעצך היה אתה לעם מול האלקים (שם, יט) – היה אתה למד מן הקב"ה את הדינין לעם לצורך העם לדון את העם. והבאת אתה את הדברים אל האלקי' – היה נשאל ממנו מה משפט בדבר הזה ואחר כך והזהרת אתהם (שם, כ) – היה מוסר להם הדינין שקבלת מפי הגבורה, שיהיו יודעין לשפוט משפט אמת. משתמסור להם הדינין, תחזה בהם (שם, כא) – מי הגון לדבר, ושמת עליהם שרי אלפים ושפטו את העם בכל עת (שם, כא-כב) שיהא להם דין, ולא יהו מצפין ועומדין מבוקר עד ערב. וגם כל העם – הנצב עליך עכשיו משחרית לערבית, על מקומו – שתקנתה לו אל שרי אלפין יבא בשלום בכל שעה שירצה, ולא יצטער להמתין עליך. כיוצא בו אתה אומ' בקין אי הבל אחיך (בר' ד, ט), כדי ליכנס עמו בדברים ולתופסו מתוך מעשיו. ודכוותיה ויקרא י"י אלהים אל האדם ויאמר לו איכה (בר' ג,ט). וכי תעלה על דעתך מי שנ' בו אם יסתר איש במסתרים [ואני לא אראנו] (יר' כג,כד), שהיה יכול להחבאות מפניו. אלא לתופסו מתוך דבריו נכנס עמו לדבר. כיוצא בו במשה, ויאמר י"י אליו מה זה בידך ויאמר מטה, ויאמר השליכהו ארצה (שמ' ד,ב-ג). כיוצא בו, כאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלא תגיד לנו מה אלה לך, דבר אליהם כה אמר [ה' אלהים] הנה אני לוקח וגומ' (יח' לז,יח-יט). כיוצא בו בחגי שאל נא את הכהנים וגו' (חגי ב,יא), שכל הפרשה כולה כששאלם אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא (שם, יג), ויאמרו יטמא, וישיבם [כן]3 העם [הזה] וגו' (שם, יד). וכן בחזקי' הוא אומ': מי4 האנשים האלה ומאין יבואו אליך ומה ראו בביתיך (מ"ב כ,יד-טו), כדי שיאמר כל אשר בבית[י](ך) ראו וגו' (שם, טו), ויתפסנו בדבר זה. אף כאן כדי שיאמר: בלק בן צפור שלח אחרי לקלל, וישיבנו: לא תלך ולא תקלל.	מקורות: כ"י ברלין 1221 עם השלמות ותיקונים ע"פ כ"י וינה 24 וכ"י המובא בהבנת המקרא (היידנהיים), ועיין גם כ"י פיזרו 16. נוסח מקוצר בכ"י ברסלאו 11 (סרוול 5) ובגיליון בכ"י ברסלאו 102 (סרוול 12). היידנהיים ייחס את התוספת לר' יוסף בר' שמעון ז"ל, ואפשר שכך היה כתוב בכ"י שלפניו, אך בכל עדי הנוסח שבידינו, אין ייחוס מפורש לר"י קרא. תוכן: השווה רש"י בראשית ג':ט'. נוסח: בכ"י ברלין 1221 יש כאן דיטוגרפיה. בכ"י ברלין 1221 בטעות "העם הזה" במקום "אתה". בכ"י ברלין 1221 יש טעות סופר וכתוב "בו" במקום "כן". כך בכ"י ברלין 1221 ובכ"י וינה 24. בפסוק: "מה אמרו".
במדבר כ"ב:מ"א – כ"ג:ט'	אתה מוצא בתחילת העניין: ויעלהו במות בעל לראות משם קצה העם – כיון שראם אמ' לשוא הסיעני זה. מן ארם – מקומי, מהררי קדם – לארר יעקב ולזעום ישר'. מה אקב לא קבה אל וגו' כי מראש צורים אראנו – ממקום גבוה שאני עכשיו אני רואה אותו, ומגבעות – שהעלני בלק לראותו משם אני מסתכל בו. הן עם לבדד ישכון – בטח הוא שוכן אין קללתי מועלת להם. אין בדד אלא לשון בטח כדמתמר1 וישכון ישראל בטח בדד (דב' לג, כח).	מקורות: כ"י ברלין 1221 (אחרי רש"י במדבר כ"ג:ט'). נוסח דומה בכ"י ויימר 652 (אחרי רש"י במדבר כ"ג:י"ב), כ"י המובא בהבנת המקרא (היידנהיים), וכ"י וינה 24 ופיזרו 16 (אחרי רש"י כ"ג:ט'). היידנהיים ציין רק שיש תוספת בכ"י אך לא זיהה את הכותב כר"י קרא, והזיהוי נעשה מסברה רק ע"י ברלינר (השווה במדבר כ"ב:ט'-י"ב לעיל ובמדבר כ"ג:כ"ג להלן). אולם, בכל עדי הנוסח השונים שבידינו, אין ייחוס מפורש לר"י קרא. [הקטע חסר בכ"י לייפציג 1.] תוכן: נוסח: עיין פירוש ר"י קרא שמות ט"ו:כ"ו. בכ"י וינה 24: "כמד"א", ובהבנת המקרא: "כדכתיב".
במדבר כ"ג:כ"א	ואני המעתיק1 יוסף ב"ר שמעון אומ' אני: לא הביט – הק',2 און ביעקב ולא ראה עמל בישר' – און ועמל לשון עבירה, כמה שנ' למה תראה און ועמל תביט (חב' א,ג). שני דברים הללו אינן נוהגין בבית יעקב: לא הביט ולא3 ראה בהן הק' און או עמל, כי אינן בהם. ולשון בני אדם הוא כשאדם נקי מן4 הבריות אומר' עליו: אין ברייה יכולה לראות בפלוני שום דופי, לפיכך י"י אלהיו עמו.	מקורות: כ"י ברלין 1221 עם השלמות מכ"י וינה 24, פיזרו 16, ומוסקבה 1628. נוסח דומה בכ"י המובא בהבנת המקרא (היידנהיים). [הקטע חסר בכ"י לייפציג 1, כ"י מינכן 5, וכ"י ויימר 652.] תוכן: נוסח: מלת "המעתיק" חסרה בכ"י ברלין 1221 והושלמה מכ"י וינה 24 ומוסקבה 1628. = "הקב"ה". האות "ו" הושלמה מכ"י מוסקבה 1628. בכ"י ברלין 1221 וכ"י וינה 24: "לא". המלה "מן" הושלמה מכ"י מוסקבה 1628. היא חסרה בכ"י ברלין 1221, כ"י פיזרו 16 וכ"י וינה 24 (ובעקבות זה מובן המשפט משתנה במקצת).
במדבר כ"ג:כ"ג	כי לא נחש ביעקב – אינם צריכים לנחש וקוסם. מה פעל אל – שיהא צריך להיות נשאל למנחשים וקוסמים כשאר האומות לפי שי"י אלהיו עמו ותרועת מלך בו. כעת – בבא העת שצריכים לו, [יאמר ליעקב ולישראל] מה פעל אל – מה עתיד להיות בדבר זה, כי הוא בכבודו משרה שכינתו בינותם ומגיד להם מה שצריך להם.	מקורות: כ"י ברלין 1221 (שם מופיעה תוספת זו במקום רש"י על פסוק כ"ג והחלק הראשון של פסוק כ"ד עד "חללים") עם השלמה ע"פ כ"י המובא בהבנת המקרא (היידנהיים). נוסח דומה בכ"י וינה 24 עם תוספת לעז. היידנהיים ציין רק שיש תוספת בכ"י אך לא זיהה את הכותב כר"י קרא, והזיהוי נעשה מסברה רק ע"י ברלינר (השווה במדבר כ"ב:ט'-י"ב ובמדבר כ"ב:מ"א – כ"ג:ז' לעיל). אולם, בכל עדי הנוסח השונים שבידינו, אין ייחוס מפורש לר"י קרא. [הקטע חסר בכ"י לייפציג 1 וכ"י ויימר 652.] תוכן:
במדבר כ"ד:י"ד	ואני הכותב1 יוסף ב"ר שמעון אומ' אני: אינו מקרא2 קצר כי לשון איעצך לשון גילוי אוזן הוא. שכל דבר שנאמר בלשון לחש3 נופל בו לשון עיצה, ודיבר הכ' בהווה, לשון בני אדם כשאדם רוצה למסור סוד מכוסה לחבירו דבר שאינו רוצה שידעו בו רבים, הוא אומ' לו לכה איעצך אע"פ4 שאינו עיצה.	מקורות: כ"י ברלין 1221 עם השלמות מכ"י וינה 24 וכ"י מוסקבה 1628. נוסח דומה בכ"י המובא בהבנת המקרא (היידנהיים), וכ"י פיזרו 16. תוכן: נוסח: המלה "הכותב" הושלמה מכ"י וינה 24 וחסרה בכ"י ברלין 1221 ומוסקבה 1628. המלה "מקרא" הושלמה מכ"י מוסקבה 1628 וחסרה בכ"י ברלין 1221, פיזרו 16, וכ"י וינה 24. כן בכ"י ברלין 1221 ופיזרו 16. בכ"י וינה 24 ומוסקבה 1628: "מכשול". כן בכ"י וינה 24 ומוסקבה 1628. בכ"י ברלין 1221: "אעפ"כ".
במדבר כ"ה:י"ג	לזרעו אחריו ברית כהונת עולם – לפי שעל ידי נקבות פוסקת כהונה מן הכהנים שאם [אין] לו1 אלא בנות ומשיאו לישר' נמצא כהונה פוסקת מזרעו. ר' יוסף.	מקור: כ"י מוסקבה 1628. תוכן: נוסח: בכ"י מוסקבה 1628 יש טעות סופר וכתוב: "שאם לא אלא בנות".
במדבר כ"ז:י"ט-כ"ג	ואומר אני הכותב, יוסף ברבי שמעון: א"כ היה לו למקרא לומר למען יראו כל עדת בני ישראל, אבל לפי משמעו של מקר' ולפי פשוטו: ונתת מהודך עליו – שתשבח אותו לפני העם, ששורה עליו רוח הקודש כמוך, למען ישמעו כל עדת בני1 ישר' – שאתה משבחו, ויהיו נשמעין לו. וגם וציויתה אותו לעיניהם – שפיר' רבינ' אחרי המדרש, שיצוה אותו על ישר', אומר אני הכותב2 שציוהו לעבור לפני העם ולהנחילם את הארץ, וציוהו חזק ואמץ (דב' לא,ז), וכן הוא מפורש במקום אחר צואת יהושע:3 חזקהו ואמצהו כי הוא יעבור וגו' (דב' ג,כח).	מקורות: כ"י ברלין 1221 עם השלמות מכ"י סינסינטי 1, וינה 23. נוסח דומה בכ"י וינה 24, וכ"י המובא בהבנת המקרא (היידנהיים). בכ"י ברלין 1221 וכ"י וינה 24 פירושו של ר"י קרא מופיע במקום פירושי רש"י לכ"ז:כ"א-כ"ג. תוכן: נוסח: המלה "בני" הושלמה מכ"י סינסינטי 1 ווינה 23, וחסרה בכ"י ברלין 1221. המלה "הכותב" הושלמה מכ"י סינסינטי 1 ווינה 23 וחסרה בכ"י ברלין 1221. המלים "צואת יהושע" הושלמה מכ"י סינסינטי 1 ווינה 23 וחסרה בכ"י ברלין 1221.