Difference between revisions of "Commentators:Ramban's Text/Text"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Import script)
 
(4 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 6: Line 6:
 
<span style=background:#9f9>Green</span> = Corrected or Missing Text.
 
<span style=background:#9f9>Green</span> = Corrected or Missing Text.
 
<br/>
 
<br/>
<span style="font-size:.9em;">Note:  This page is a work in progress.  To add, correct, help, or comment, please contact <a href="mailto:resources@alhatorah.org" rel="external" class="mail">resources@alhatorah.org</a>.</span>
+
<span style="font-size:.9em;">Note:  This page is a work in progress.  To add, correct, help, or comment, please contact <a href="mailto:resources@alhatorah.org" class="mail">resources@alhatorah.org</a>.</span>
 
</div>
 
</div>
 
<br/>
 
<br/>
Line 93: Line 93:
 
<td class="apparatus"><ul>
 
<td class="apparatus"><ul>
 
<li><strong>הנוסח המתוקן מופיע ב: </strong>פריס 221, בהמ"ל 869/1, דפוס רומא
 
<li><strong>הנוסח המתוקן מופיע ב: </strong>פריס 221, בהמ"ל 869/1, דפוס רומא
<li><strong>הערות: </strong>תיקון הרמב"ן בארץ ישראל.  בנוסח המתוקן השמיט הרמב"ן מלים אלה.  עיין <a href="Commentators:Ramban's Updates/Bereshit#BER48-7" data-aht="page">בהערות על ההוספות</a> וב<a href="Commentators:Ramban's Updates/0#images" data-aht="page">תצלומים</a> שם.
+
<li><strong>הערות: </strong>תיקון הרמב"ן בארץ ישראל.  בנוסח המתוקן השמיט הרמב"ן מלים אלה.  עיין <a href="Commentators:Ramban's Updates/Bereshit#BER48-7" data-aht="page">בהערות על ההוספות</a> וב<a href="Commentators:Ramban's Updates/1#images" data-aht="page">תצלומים</a> שם.
 
</ul></td>
 
</ul></td>
 
</tr>
 
</tr>
Line 117: Line 117:
 
<tr id="SHE14-10" class="collapsed">
 
<tr id="SHE14-10" class="collapsed">
 
<td class="source">שמות י"ד:י'</td>
 
<td class="source">שמות י"ד:י'</td>
<td class="text">"וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה', ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים" – איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם יבעטו בישועה אשר עשה להם ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. אבל הנכון שנפרש כי היו כתות, והכתוב יספר כל מה שעשו כלם. אמר כי הכת האחת צועקת אל ה', והאחת מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. ועל זאת כתוב וימרו על ים בים סוף (תהלים קו ז), ולכך יחזיר הכתוב "בני ישראל" פעם אחרת, ויצעקו בני ישראל אל ה', כי הטובים בהם צעקו אל ה' והנשארים מרו בדברו. ולכך אמר אח"כ (להלן פסוק לא) <ins>וירא ישראל את היד הגדולה</ins> וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו. לא אמר "וייראו ישראל את ה' ויאמינו" אבל אמר "העם", כי "בני ישראל" שם ליחידים, "והעם" שם להמון, וכן וילונו העם (להלן טו כד). וכך הזכירו רבותינו (במדב"ר כ כג) ויחל העם לזנות (במדבר כה א), בכל מקום שנאמר "העם" לשון גנאי הוא, וכל מקום שנאמר "ישראל" לשון שבח הוא.</td>
+
<td class="text">"וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה', ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים" – איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם יבעטו בישועה אשר עשה להם ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. אבל הנכון שנפרש כי היו כתות, והכתוב יספר כל מה שעשו כלם. אמר כי הכת האחת צועקת אל ה', והאחת מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. ועל זאת כתוב וימרו על ים בים סוף (תהלים קו ז), ולכך יחזיר הכתוב "בני ישראל" פעם אחרת, ויצעקו בני ישראל אל ה', כי הטובים בהם צעקו אל ה' והנשארים מרו בדברו. ולכך אמר אח"כ (להלן פסוק לא) וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו. לא אמר <ins>וירא ישראל את היד הגדולה</ins> "וייראו ישראל את ה' ויאמינו" אבל אמר "העם", כי "בני ישראל" שם ליחידים, "והעם" שם להמון, וכן וילונו העם (להלן טו כד). וכך הזכירו רבותינו (במדב"ר כ כג) ויחל העם לזנות (במדבר כה א), בכל מקום שנאמר "העם" לשון גנאי הוא, וכל מקום שנאמר "ישראל" לשון שבח הוא.</td>
 
<td class="apparatus"><ul>
 
<td class="apparatus"><ul>
 
<li><strong>הטקסט הנוסף מופיע ב: </strong>פולדה 2, פריס 224
 
<li><strong>הטקסט הנוסף מופיע ב: </strong>פולדה 2, פריס 224
Line 152: Line 152:
 
</tr>
 
</tr>
  
<tr id="SHE20-16" class="collapsed">
+
<tr id="SHE20-15" class="collapsed">
<td class="source">שמות כ':ט"ז (×2)</td>
+
<td class="source">שמות כ':ט"ו (×2)</td>
 
<td class="text">"ואל ידבר עמנו אלהים" – השגיח הרב במורה הנבוכים (ב לג) באונקלוס שתרגם ואל ידבר עמנו אלהים ואל יתמלל עמנא מן קדם ה' ולא עשה כן בשאר המקומות כי תרגם וידבר אלהים את כל הדברים האלה (לעיל כ א) ומליל ה' וכן בכל מקום וידבר ה' אל משה ומליל ה' והטעם אצלו כי הדיבור הראשון אע"פ ששמעוהו כל ישראל אין מעלתם בו כמעלת משה רבינו וא"כ כדעתו למה תרגם כי מן השמים דברתי עמכם (פסוק כב) מללית עמכון והיה לו לומר איתמלל מן קדמי עמכון וכן במשנה תורה (דברים ה יט) את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם תרגם אותו מליל ה' וכן אמרו הם ואת קולו שמענו (שם כא) ותרגם ית קל מימריה שמענא יומא דין חזינא ארי ימלל ה' עם אינשא וכן פנים בפנים דבר ה' עמכם (שם ד) מליל ה' ועוד שהרי תרגם והאלהים יעננו בקול (לעיל יט יט) ומן קדם ה' מתעני ליה בקל וכבר בא בלשון התורה כן במשה עצמו וישמע את הקול מדבר אליו (במדבר ז פט) ותרגומו מתמלל וכן ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה (להלן לג ט) ומתמלל אבל הטעם לאונקלוס מבואר שלא נאמר בכל מתן תורה דבור השם לישראל רק מתוך האש (דברים ה כא) ומן האש שמעו והוא מה שהשיגו הם וכן כי מן השמים (פסוק יט) על דרך האמת מתוך השמים והוא מתוך האש בשוה וכבר נתבאר ענינו (לעיל יט כ) והנה כשראה אונקלוס בכאן ואל ידבר עמנו אלהים שלא הוזכר בו מחיצה לא ראה לתרגם בו ולא ימלל עמנא ה' ואין בלשונו כנוי למלת אלהים ולכך שלל בכאן מהם הדבור ממש ומן המופלא בחכמת אונקלוס שלא הזכיר במעמד הר סיני "יקרא דה'" או "מימרא דה'" ותרגם הא אנא מתגלי לך (שם ט) יתגלי ה' לעיני כל עמא על טורא דסיני (שם יא) דאתגלי עלוהי (שם יח) ואתגלי ה' על טורא דסיני (שם כ) ולא תרגם "ואיתגלי יקרא דה'" כאשר הוא מתרגם תחלה הר האלהים (לעיל ג א) טורא דאיתגלי עלוהי יקרא דה' כן עשה בכל מקום שהזכיר השם המיוחד בירידה הזאת אבל כאשר יזכיר הכתוב אלהים תרגם לקראת האלהים (לעיל יט יז) לקדמות מימרא דה' ותרגם בא האלהים (כ יז) יתגלי לכון יקרא דה' ולא אמר יתגלי לכון ה' דתמן יקרא דה' (שם יח) וכן אמר ומן קדם ה' מתעני ליה בקל (לעיל יט יט). <ins>ומה שתרגם את כל הדברים האלה דבר ה' עמכם מליל ה' עמכון טעמו מפני שנאמר פנים בפנים והמשכיל יבין.</ins> וכל זה מבואר ומפורש למי שישכיל דברינו המפורשים למעלה (יט כ) וכן ראיתי בנוסחאות מדוקדקות ויעל משה אל הר האלהים (להלן כד יג) וסלק משה לטורא דה' כי אחרי מתן תורה יאמר כן וכתיב ויסעו מהר ה' (במדבר י לג) <ins>תרגמו ונטלו מטורא דה'</ins>.</td>
 
<td class="text">"ואל ידבר עמנו אלהים" – השגיח הרב במורה הנבוכים (ב לג) באונקלוס שתרגם ואל ידבר עמנו אלהים ואל יתמלל עמנא מן קדם ה' ולא עשה כן בשאר המקומות כי תרגם וידבר אלהים את כל הדברים האלה (לעיל כ א) ומליל ה' וכן בכל מקום וידבר ה' אל משה ומליל ה' והטעם אצלו כי הדיבור הראשון אע"פ ששמעוהו כל ישראל אין מעלתם בו כמעלת משה רבינו וא"כ כדעתו למה תרגם כי מן השמים דברתי עמכם (פסוק כב) מללית עמכון והיה לו לומר איתמלל מן קדמי עמכון וכן במשנה תורה (דברים ה יט) את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם תרגם אותו מליל ה' וכן אמרו הם ואת קולו שמענו (שם כא) ותרגם ית קל מימריה שמענא יומא דין חזינא ארי ימלל ה' עם אינשא וכן פנים בפנים דבר ה' עמכם (שם ד) מליל ה' ועוד שהרי תרגם והאלהים יעננו בקול (לעיל יט יט) ומן קדם ה' מתעני ליה בקל וכבר בא בלשון התורה כן במשה עצמו וישמע את הקול מדבר אליו (במדבר ז פט) ותרגומו מתמלל וכן ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה (להלן לג ט) ומתמלל אבל הטעם לאונקלוס מבואר שלא נאמר בכל מתן תורה דבור השם לישראל רק מתוך האש (דברים ה כא) ומן האש שמעו והוא מה שהשיגו הם וכן כי מן השמים (פסוק יט) על דרך האמת מתוך השמים והוא מתוך האש בשוה וכבר נתבאר ענינו (לעיל יט כ) והנה כשראה אונקלוס בכאן ואל ידבר עמנו אלהים שלא הוזכר בו מחיצה לא ראה לתרגם בו ולא ימלל עמנא ה' ואין בלשונו כנוי למלת אלהים ולכך שלל בכאן מהם הדבור ממש ומן המופלא בחכמת אונקלוס שלא הזכיר במעמד הר סיני "יקרא דה'" או "מימרא דה'" ותרגם הא אנא מתגלי לך (שם ט) יתגלי ה' לעיני כל עמא על טורא דסיני (שם יא) דאתגלי עלוהי (שם יח) ואתגלי ה' על טורא דסיני (שם כ) ולא תרגם "ואיתגלי יקרא דה'" כאשר הוא מתרגם תחלה הר האלהים (לעיל ג א) טורא דאיתגלי עלוהי יקרא דה' כן עשה בכל מקום שהזכיר השם המיוחד בירידה הזאת אבל כאשר יזכיר הכתוב אלהים תרגם לקראת האלהים (לעיל יט יז) לקדמות מימרא דה' ותרגם בא האלהים (כ יז) יתגלי לכון יקרא דה' ולא אמר יתגלי לכון ה' דתמן יקרא דה' (שם יח) וכן אמר ומן קדם ה' מתעני ליה בקל (לעיל יט יט). <ins>ומה שתרגם את כל הדברים האלה דבר ה' עמכם מליל ה' עמכון טעמו מפני שנאמר פנים בפנים והמשכיל יבין.</ins> וכל זה מבואר ומפורש למי שישכיל דברינו המפורשים למעלה (יט כ) וכן ראיתי בנוסחאות מדוקדקות ויעל משה אל הר האלהים (להלן כד יג) וסלק משה לטורא דה' כי אחרי מתן תורה יאמר כן וכתיב ויסעו מהר ה' (במדבר י לג) <ins>תרגמו ונטלו מטורא דה'</ins>.</td>
 
<td class="apparatus"><ul>
 
<td class="apparatus"><ul>
Line 234: Line 234:
 
<ins> </ins>  
 
<ins> </ins>  
  
<tr id="SHE32-11" class="collapsed">
 
<td class="source">שמות ל"ב:י"א</td>
 
<td class="text">אבל במשנה תורה ספר הענין בסדר אחר, כי אחרי דבר ה' שאמר הרף ממני ואשמידם, אמר ואפן וארד (דברים ט טו). והטעם, לפי שהיה משה מסדר להם שם כל חטאיהם והטורח שטרח עליהם, והנה ספר מה שעשו בחורב בעגל (בפסוקים יב – טז), ושהוצרך הוא לשבר הלוחות (פסוק יז), ולהתפלל עליהם ארבעים יום וארבעים לילה (פסוקים יח יט), וגם על אהרן (פסוק כ), ושטרח לשרוף את העגל (פסוק כא), וספר מה שעשו בתבערה ובמסה ובקברות התאוה (פסוק כב), ובשלח ה' אותם מקדש ברנע (פסוק כג). ואחרי שהשלים ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם (פסוק כד), חזר (בפסוקים כה – כט) אל ענין תפלותיו אשר הזכיר, וסדר את שתי התפלות ואמר ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר ה' להשמיד אתכם, <ins>ואתפלל אל ה' ואומר ה' א-להים אל תשחת עמך ונחלתך וכו כאומר הוצרכתי להתנפל לפני ה' בעבורכם ארבעים יום כי מתחלה אמר ה' להשמיד אתכם</ins> ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלהים אל תשחת עמך וגו', כאומר הוצרכתי להתנפל לפני ה' בעבורכם ארבעים יום כי מתחלה אמר ה' להשמיד אתכם, עד שהתפללתי אליו אל תשחת עמך. ולא הוצרך להזכיר התפלה השנית, כי כבר אמר שארבעים יום התנפל עליהם, כי גם בכאן לא הזכירה, כי מי יוכל לכתוב כמה תחנונים ובקשות אשר התנפל עליהם ארבעים יום.</td>
 
<td class="apparatus"><ul>
 
<li><strong>הטקסט הנוסף מופיע ב: </strong>פולדה 2
 
<li><strong>הערות: </strong>השמטה ע"י הדומות
 
</ul></td>
 
</tr>
 
 
 
<tr id="SHEend" class="collapsed">
 
<tr id="SHEend" class="collapsed">
 
<td class="source">חרוז סיום</td>
 
<td class="source">חרוז סיום</td>
Line 499: Line 490:
 
<tr id="DEV7-24" class="collapsed">
 
<tr id="DEV7-24" class="collapsed">
 
<td class="source">דברים ז':כ"ד</td>
 
<td class="source">דברים ז':כ"ד</td>
<td class="text">ואמר "ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם" – עד שלא יהיה להם שם על פני חוץ, וכל הנצב בפניהם ישמידו. וזה כענין שבא ביהושע (יא כ) כי מאת השם היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם, ולא נשאר להם מלך בארץ, כי כל מלכיהם נפלו.  וכתב רש"י פן תרבה עליך חית השדה, והלא אם עושים רצונו אינם מתיראים מן החיה, שנאמר (איוב ה כג) וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא. ודברי רבותינו הם (ספרי). ואף על פי שהפרשה הזאת להבטחה נאמרה, כבר הזכרתי (לעיל ד כה) כי משה רבינו במשנה התורה יבטיח ויזהיר וירמוז <ins>והנה בכאן יבטיח בו בעשותם המשפטים יתגברו על שונאיהם וירמוז</ins> כי לא תגיע זכותם להכריתם כלם כאחד ושישבית חיה רעה מן הארץ כמובטח להם בפרשת אם בחקתי (ויקרא כו ו), אבל יהיה כאשר אמר, שיאבידו את רובם ומלכיהם בתחלה ואחרי כן יאבדו הנשארים.</td>
+
<td class="text">ואמר "ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם" – עד שלא יהיה להם שם על פני חוץ, וכל הנצב בפניהם ישמידו. וזה כענין שבא ביהושע (יא כ) כי מאת השם היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם, ולא נשאר להם מלך בארץ, כי כל מלכיהם נפלו.  וכתב רש"י פן תרבה עליך חית השדה, והלא אם עושים רצונו אינם מתיראים מן החיה, שנאמר (איוב ה כג) וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא. ודברי רבותינו הם (ספרי). ואף על פי שהפרשה הזאת להבטחה נאמרה, כבר הזכרתי (לעיל ד כה) כי משה רבינו במשנה התורה יבטיח ויזהיר וירמוז <ins>זכותם להכריתם והנה בכאן יבטיח בו בעשותם המשפטים יתגברו על שונאיהם וירמוז</ins> כי לא תגיע זכותם להכריתם כלם כאחד ושישבית חיה רעה מן הארץ כמובטח להם בפרשת אם בחקתי (ויקרא כו ו), אבל יהיה כאשר אמר, שיאבידו את רובם ומלכיהם בתחלה ואחרי כן יאבדו הנשארים.</td>
 
<td class="apparatus"><ul>
 
<td class="apparatus"><ul>
 
<li><strong>הטקסט הנוסף מופיע ב: </strong>פולדה 2
 
<li><strong>הטקסט הנוסף מופיע ב: </strong>פולדה 2
Line 554: Line 545:
 
<span style=background:#f99>Red</span> = Censored Text.
 
<span style=background:#f99>Red</span> = Censored Text.
 
<br/>
 
<br/>
<span style="font-size:.9em;">Note:  This is a very partial list.  To add, correct, help, or comment, please contact <a href="mailto:resources@alhatorah.org" rel="external" class="mail">resources@alhatorah.org</a>.</span>
+
<span style="font-size:.9em;">Note:  This is a very partial list.  To add, correct, help, or comment, please contact <a href="mailto:resources@alhatorah.org" class="mail">resources@alhatorah.org</a>.</span>
 
</div>
 
</div>
 
<br/>
 
<br/>

Latest revision as of 01:25, 19 November 2020

Corrections to Some of the Standard Printed Editions

Red = Standard Printed Editions.    Green = Corrected or Missing Text.
Note: This page is a work in progress. To add, correct, help, or comment, please contact resources@alhatorah.org.


Text Missing from the Chavel Edition (and Various Other Editions)



Restoration of Censored Words

Green = Uncensored Text.    Red = Censored Text.
Note: This is a very partial list. To add, correct, help, or comment, please contact resources@alhatorah.org.