השלמות לפירוש רשב"ם לתורה – בראשית י"ח – דברים

דף זה עדיין נמצא בשלבי פיתוח. ניתן למצוא רשימה שלמה של השלמות לפירוש רשב"ם ע"פ ליקוט אוקספורד-מינכן בפירוש רשב"ם במקראות גדולות מהדורת על־התורה ובהערות שם.

בראשית י"ח – נ'

בראשית כ"ח:ט"ז	רשב"ם הנדפס (כ"י ברסלאו) אכן יש י"י במקום [הזה] – לא כמה שהייתי סבור כששכבתי כאן שהוא מקום חול, אך כן הוא שהוא מקום קודש. וכן כל אכן שבמקרא – "אך כן ולא כמו שהייתי סבור". וכן אכן נודע הדבר. כ"י מינכן 252 ואוקספורד מארש 225 אכן יש י"י במקום הזה – לא כמו שהייתי סבור מששכבתי כאן שהוא כמו חול, אכן משמע אך כן שהוא מקום קדשו,1 וכל אכן שבמקרא פי' אך כן, וכן אכן נודע הדבר. אין זה כי אם בית2 אלהים – אין זה חלום שהייתי סבור אלא אמת וברור שזה בית אלהים זהו עקר פשוטו.	תוכן: לשון "וזהו עקר פשוטו" הוא ייחודי לרשב"ם. בדומה גם בכ"י המבורג 52. נוסח: כך בא' 225. במ' 252: "קדוש". המלה "בית" חסרה בא' 225.
בראשית ל"ב:כ"ו	רשב"ם הנדפס (כ"י ברסלאו) כי לא יכול לו – המלאך. ורצה לעבור ולברוח בעל כרחו. כ"י מינכן 252 ואוקספורד מארש 225 וירא כי לא יכל לו – המלאך ורצה לברוח בעל כרחו. ותקע כף יריכו – כדי שלא יוכל לברוח. וזהו עקר פשוטו.	תוכן: לשון "וזהו עקר פשוטו" הוא ייחודי לרשב"ם. בדומה גם בכ"י המבורג 52.
בראשית ל"ז:ב' (1)	רשב"ם הנדפס (כ"י ברסלאו) ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים. אלה תולדות יעקב – אלה מקראות ומאורעות שאירעו ליעקב. והנה זה הבל הוא. כי כל אלה תולדות האמור בתורה [ובנביאים] ובכתובים יש מהם שמפרשים בני האדם ויש מהם רבים שמפרשים בני בנים, כאשר פירשתי באלה תולדות נח. למעלה בפרשת בראשית כת' ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם ואת חם ואת יפת, ואחרי כן מפרש כי העולם חטאו ונח מצא חן, ואחרי כן מפרש אלה תולדות נח בני בניו, היאך? כי שלשה בנים היו לו וציוה הק' להכניסם בתיבה י"ב חודש, ובצאתם ויולדו להם בנים אחרי המבול עד שעולים לשבעים בנים שהיו שבעים אומות, כדכת' מאלה נפרדו וגו'. וכן בעשו פרשה ראשונה מפרש בני עשו שנולדו לו במקום אביו, ואחרי כן וילך אל ארץ וגו' וישב לו בהר שעיר וכל הפרשה וכת' אלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר, וכל פרשה שנייה זאת בבני עשו. וכשם שמצינו בעשו שפירש שבניו נולדו במגורי אביו קודם שהלך אל ארץ מפני יעקב, ובני בניו נולדו בהר שעיר – כן ביעקב למעלה כת' ויהיו בני יעקב שנים עשר וגו', ומפרש לבסוף אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם ויבא [יעקב] אל יצחק אביו וגו', הרי פיר' בניו של יעקב והיכן נולדו כאשר עשה בבני עשו, ועתה כותב אלה תולדות יעקב, בני בניו שהיו שבעים והיאך נולדו. כיצד? יוסף בן שבע עשרה שנה ונתקנאו בו אחיו ומתוך כך ירד יהודה מאת אחיו והיו לו בנים בכזיב ובעדולם שלה ופרץ וזרח, ונתגלגל הדבר שיוסף הורד מצרימה ונולדו לו במצרים מנשה ואפרים ושלח יוסף בשביל אביו וביתו עד שהיו שבעים. וכל זה היה צריך משה רבנו לכתוב שעל זה הוכיחם בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו'. כ"י מינכן 252 עם תיקונים ע"פ כ"י אוקספורד מארש 225 וכ"י המבורג 52 ופי' זה פי' רש"י, ורבי' שמואל נתווכח ורב שלמה אבי אמו הודה לו כי אלו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושי' אחרי' מכ"ד ספרים לפי פשטי' המתחדשי' בכל יום. שאפי' וידבר יי אל משה לאמר1 לא היו יודעים לפר', ופתרו' לאמ' למשה עצמו, והוא כפל בכל מקום. וראייה לדבר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, {וכן וידבר ה' אל משה ואל אהרן}2 שפתרונו לאמ' למשה ולאהרן. והמפר' לאמ' לישראל טועה הוא, כי מצינו כתו' וידבר אלהים אל נח לאמ' שפתרונו לאמ' לנח עצמו שהרי לנח לא צוה כי אמ' אדבר3 לאחרים. ועתה יבינו המשכילים מה שפי' הראשונים. אלה תולדות יעקב אלה המקראות והמאורעות שארעו ליעקב, והנה זה טעות בידם כי כל אלה תולדות האמורים בתורה ובנביאים ובכתובים יש מהן שמפרשי' הבנים של אדם ויש מהם שמפרשי' בני בנים אלה תולדות נח בני בניו כי כבר פי' שנולדו לו בניו, אבל אלה תולדות נח בא לפרש בני בניו שנולדו לו אחר המבול, וכן בעשו פרשה ראשו' מפר' בני עשו שנולדו לו במקום אביו ואח"כ וילך וכו' וישב לו הר שעיר וכתו' ואלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר ועתה מפרש בני בניו כך ביעקב כתו' למעלה ויהיו בני יעקב, ועתה כתו' אלה תולדות יעקב לפר' בני בניו שמפר' לקמן כגון בני יוסף מנשה ואפרים וכגון בני יהודה שלה ופרץ וזרח, כך פתרונו ולא תסור ממנו ימין ושמאל.	תוכן: עיין דיון נרחב על קטע זה במאמר י' יעקבס, "נוסח פירוש רשב"ם לתורה על פי כ"י ברסלאו ועל פי מקורות נוספים", זר רימונים, (אטלנטה, 2013): 473-469. נוסח: בא' 225 נוסף כאן המילה "לאמר". ההשלמה היא מכ"י המבורג 52. בכ"י המבורג 52: "שיאמר אליהם דבר".
בראשית ל"ז:ב' (2)	רשב"ם הנדפס (כ"י ברסלאו) והוא נער את בני בלהה וגו' – נערותו ורגילותו ומשתאיו היו עם בני בלהה ובני זלפה. ומתוך כך התחילו אחיו בני לאה לשנוא אותו. את אחיו – עם אחיו רועה, ובשמחת נערותו היה נבדל מהם ורגיל עם בני השפחות ולא עמהם כמו נער, כדכת' כי נער ישראל. וכת' יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו. הולך ומונה כל מיני עניינים שגרמו לשנוא אותו. וגם ויבא יוסף [את] דבתם רעה, את דבתם של אחיו רעה, כמדרש אגדה לפי פרושי, שאמר לאביו כך מבזים הם בני השפחות אבל אני מכבדם ואני רגיל אצלם. פשטנים אחרים לא עמדו על העיקר. כ"י מינכן 252 ואוקספורד מארש 225 והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה – כמו נערותו ושטותו היום עם [בני]1 בלהה ועם בני זלפה, ומתוך כך התחילו בני לאה לשנוא אותו. נער – לשון אוהב כדכתי' כי נער ישראל ואוהבהו וכתי' יקומו הנערי' וישחקו לפנינו. הולך ומונה כל מיני עניינים שגרמו השנאה, כדכתי' ויבא יוסף את דבתם רעה, וכן וישראל א(ו)הב את יוסף.	תוכן: נוסח: המלה "בני" הושמטה בא' 225 ומ' 252.

דברים

דברים ל"ד:ו'-ז'

פענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103 ויקבר אותו בגאי בארץ מואב מול בית פעור – אע"פ שנתנה תורה ג' סימנין הללו לקבורתו, אפי' הכי לא ידע איש את קבורתו. ולמדנו שנגנז ארונו במקום קדושה, מקום שאין עון שולט בו. לא כהתה עינו – כמו עין הבדולח (במדבר י"א:ז'), פי' לשון דמות ומראה.1 ד"א: ויקבר אותו – מי שהיה. ולפי שלא נודע מי קברו, לא ידע איש את קבורתו.2 רשב"ם. כ"י אוקספורד אופ' 34 (נויבואר 186) ויקבר אותו – מי שקבר אותו, כמו היחרש בבקרים (עמוס ו':י"ב) – כמו היחרש אדם בבקרים. ולפי שלא ידע איש את קבורתו – לא נודע מי קברו. ולא נס לחה – דרך זקן להתקמט בשר לחייו ולנוס ממקומן.

מקור: פענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103 תוכן: ביאור זה מפרש שמראהו של משה לא נחלש, ולא כושר ראייתו. השווה רשב"ם במדבר י"א:ז' שאכן פירש בדומה את הפסוק "כעין הבדלח". אולם צ"ע האם החתימה "רשב"ם" מוסבת גם על ביאור זה. הנוסח בפענח רזא הוא הגיוני ומתאים לפסוק, וסביר שהנוסח בכ"י אוקספורד אופ' 34 (נויבואר 186) הוא משובש ונגרם ע"י היפוך הדברים.