רשב"ם, חזקוני, וכ"י מינכן 252 – פרשת וירא

בראשית י"ח:א' (4)	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני אליו י"י – קורא המלאך בלשון שכינה, וכן בהרבה מקומות מצינו שקור' המלאך בלשון שכינה, הה"ד כי שמי בקרבו, וכן וירא י"י אליו בלבת אש, וכתו' וירא י"י כי סר לראות, נמצא שקורא שם המלאך בשם י"י. משל למה הדבר דומה למלך שקורא שם עבדו בשמו להודיע לכל שהוא כמותו, ידו כידו, יפיו כיפיו. וירא אליו י"י – היאך? שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים. שבהרבה מקומות כשנראה המלאך קורהו בלשון שכינה כדכת' כי שמי בקרבו, שלוחו כמותו. וכן וירא אליו מלאך י"י בלבת אש מתוך הסנה, וכתו' שם וירא י"י כי סר לראות. דבר אחר וירא אליו כמו שמפרש והולך שבאו אליו שלשה מלאכים שבהרבה מקומות נקרא המלאך בשם הקדוש ברוך הוא כאילו הוא מדבר כדכתיב כי שמי בקרבו וניתן לו רשות לדבר בשם הקדוש ברוך הוא כדכתיב במשה וירא מלאך ה' אליו וגו', וירא ה' כי סר לראות וכן בעקידה.
בראשית י"ח:א' (6)	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני כחום היום – מה צריך לכתו' כחום היום. אלא להודיע כי בלוט כתו' ויבאו שני המלאכים סדומה בערב, ולכך אמר לו סורו נא אל בית עבדכם ולינו, אבל אברהם לפי שבאו אליו כחום היום בבקר שאין דרך אורחים ללון אלא לאכול ולעבור מיד אחר1 אכילתן, לפי' לא אמ' להם אלא וסעדו לבכם אחר תעבורו2. כחום היום – מה צורך לכתוב כחום היום? אלא להודיעך כי בלוט כת' ויבאו [שני] המלאכים סדמה בערב, ולכך אמר להם לוט סורו נא אל בית עבדכם ולינו, אבל אברהם לפי שבאו אליו כחום היום בבקר שאין דרך אורחים ללון אלא לאכול ולעבור, לפיכך לא אמר להם אברהם ללון אלא וסעדו לבכם ואחר תעבורו. כחם היום – לכבודו של אברהם נכתב מקרא זה כלומר בעת עצומו וחומו של יום. ואין דרכם של אורחים להתאכסן אלא לסעוד ולעבור ולכך אמר להם אחר תעבורו. אבל לוט מה שאמר להם ולינו משום דויבואו שני המלאכים סדומה בערב.	שינויי נוסח: בא' 225 חסר "אחר". במ' 252 מופיע "א'" בסוף השורה ולא ברור אם האות היא קיצור של "אחר" או התחלת המלה "אכילתן". במ' 252 חסר "אחר תעבורו".
בראשית י"ט:י"ז (1)	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני אל תביט אחריך – בשביל צער חתניך שבעיר. אל תביט אחריך – בשביל צער חתניך שבעיר. אל תביט אחריך – בשביל צער חתניך שבעיר.
בראשית י"ט:כ"ד	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני וי"י המטיר – זה המלאך ששמו י"י. מאת י"י – שכינה ממש. וכן בב"ר ובתנחו'. וי"י המטיר – המלאך גבריאל. מאת י"י – שכינה ממש. וכן היא בבר' רבא ובתנחומא. מאת ה' – נמצא בב"ר ובתנחומא, הראשון הוא גבריאל דהכי קים לן דההוא שר של אש, והשני הוא הקדוש ברוך הוא.
בראשית י"ט:ל'	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני כי ירא לשבת בצער – שלא הניח המלאך אלא בשביל שלא היה ללוט פנאי להמלט ההרה, ועכשיו שהיה לו פנאי לשבת בהר היה ירא לשבת בצוער פן יהפך העיר. כי ירא לשבת בצוער – שלא הניחה המלאך אלא [בשביל] שלא היה לו פנאי להמלט ההרה, ועכשיו שהיה לו פנאי קיים דברי המלאך לשבת בהר אולי יהפוך העיר. כי ירא לשבת בצוער – כי לא הניחה המלאך להשחית אלא מפני שלא היה ללוט פנאי להמלט ההרה ומשהיה לו פנאי נתיירא פן יהפוך המלאך את העיר.
בראשית כ':ט"ז (1)	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני ולשרה אמ' – גם לשרה אמ' דברי פיוסין ותנחומין, הנה בקחתי אותך בתחלה לא באונס ולא בכח אלא כמנהג נישואין שהרי נתתי מוהר ומתן אלף כסף לאחיך1 בשביל שהייתי סבור שהוא אחיך כמו שאמרת לי. ו[לא]2 זהו מתן של צאן מה שנתן אבימלך לבסוף, אלא קודם שהביאה אל ביתו. שהרי פרעה שנענש יותר כתו' ולאברם היטיב בעבורה, קודם נישואין, וכל שכן אבימלך. לשרה אמר – דברי פיוסים ותנחומים, הנה בקחתי אותך בתחילה לא באונס ולא בכח אלא כמנהג נישואין שהרי נתתי מהר ומתן אלף כסף לאחיך בשביל שהייתי סבור שהיה אחיך כמו שאמרת לי. ולא זהו מתן של צאן ובקר שנתן אבימלך לאברהם לבסוף אלא קודם שהביאה אל ביתו. שאפילו פרעה שנענש יותר כתוב בו ולאברם היטיב בעבורה, קודם נישואין, וכל שכן אבימלך. נתתי אלף כסף – מתחלה, כי נתתי לה משמע לשון עבר3 כי דרך הוא ליתן לקרובי האשה כדכתו' ומגדנות נתן לאחיה ולאמה, וכן כתו' הרבו עלי מוהר ומתן. נתתי אלף כסף – מתחילה, כדכת' בפרעה, וכדכת' הרבו עלי [מאד] מהר ומתן. וכדכת' ומגדנות נתן לאחיה ולאמה. הנה נתתי אלף כסף לאחיך – לאותו שאמרת אחי הוא שכן היה דרכם לתת לקרובי הכלה כמו שמצינו באליעזר. הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל – אלף כסף שנתתי מתחילה לאחיך כבוד הוא לך וכסות עינים שבכל בני ביתך אשר אתך וגם לכל העם, שלא יסתכלו בך לומ' אשה זו מנהג הפקר נהג בה אבימלך, כי הכל ידעו כי דרך כבוד הוא לקחה ובעל כרחו החזירה, כך יאמרו עליו כל הגוים. הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל – אלף כסף שנתתי לאחיך מתחילה כבוד גדול הוא לך וכסות עיניהם של כל בני ביתך אשר אתך וגם לכל העולם, שלא יסתכלו בך לגנאי לומר אשה זו מנהג הפקר נהג בה אבימלך, כי הכל ידעו כי דרך כבוד לקחה ובעל כרחו החזירה. כסות עינים – שלא יראו בך לגנאי כדכת' וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ. וכשמסתכלין באדם לבזותו כת' לראוה בך, עיני תראינה בה, ותחז בציון עינינו. ונוכחת – פורסם ונוכח יפה כי דרך כבוד נהגתי בך ואל תשימי ללבך רק טוב. וזה הפי'.4 ונוכחת – מפורסם ומתוכח יפה כי דרך כבוד נהגתי בך ואל תשימי ללבך רק טוב. זהו עיקר לפי פשוטו. כי לכבודה של שרה אמר אבימלך כל זה ולא לקנתרה ולהוכיחה.	שינויי נוסח: כלשון הפסוק, אך במ' 252 וא' 225: "לאחיה". תוקן על פי רשב"ם הנדפס, במ' 252 וא' 225: "וזהו" בהשמטת ה"לא". המלים "כי נתתי לה משמע לשון עבר" אינן מופיעות ברשב"ם הנדפס, ובמקומן מופיע "כדכת' בפרעה" שאינן מופיעות במ' 252 וא' 225. בא' 225: "וזהו פרש"י".
בראשית כ"א:ט"ו	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין כ"א:י"ד חזקוני ויכלו המים מן החמת – תימ' למה פסקו המים ר"ל בשביל שהיתה טועה במדבר כדכתו' ותתע במדבר ואיחרה במדבר יותר שהיה סבור ולהכי פסקו המים שאלו הלכה דרך ישרה היה לה מים הרבה שנתן לה אברהם עד המלון. ותתע במדבר באר שבע – לפיכך ויכלו המים מן החמת, שאילו הלכה דרך ישר, היה מספיק לה החמת מים שנתן לה אברהם עד המלון. ויכלו המים מן החמת – קודם שבאתה למלון שהרי אברהם לא נתן לה מים אלא שעור כדי שתבא אל הישוב והיא הלכה ותתע בדרך.
בראשית כ"ב:א' (1)	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני ויהי אחר הדברים האלה – כל מקום שנ' אחר הדברים האלה1 מחובר על פרשה של מעלה. כמו אחר הדברים האלה היה דבר י"י אל אברם במחזה, כלומ' שהרג אברהם את המלכים אמר לו הקב"ה, אל תירא אברם מן האומות. וכן2 אחר הדברים האלה שהגיד מרדכי על בגתנא ותרש, גדל המלך אחשורוש3 את המן שרצה להרוג את מרדכי, והועיל למרדכי מה שהציל את המלך ונתלה המן. ויהי אחר הדברים האלה – כל מקום שנא' אחר הדברים האלה מחובר על הפרשה שלמעלה. אחר הדברים האלה, שהרג אברהם את המלכים אמר לו הק', אל תירא אברם, מן האומות. ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק, ויוגד לאברהם לאמר עוד ובתואל ילד את רבקה. וכן אחר הדברים האלה, שהגיד מרדכי על בגתן ותרש, גדל המלך אחשורוש את המן, שרצה להרוג את מרדכי והועיל לו מה שהציל את המלך ונתלה המן. אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך4 ונתן לו שבע כבשות הצאן5 וחרה לו אפו של הקב"ה על זאת שהרי ארץ [פלשתים]6 נתן לו לזרעו כדכתו' ושתי את גבולך מים7 סוף ועד ים פלשתים,8 וכן ביהושע מנויים כל סרני פלשתים בכלל גבול ישראל9 והקב"ה צוה עליהם לא תחיה כל נשמה. אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם13 ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הק' על זאת שהרי ארץ פלשתים14 וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל בכלל גבול ישראל והק' ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה. וי"מ אחר הדברים האלה שכרת אברהם ברית עם אבימלך לו ולנינו ולנכדו שלא ברשות הקדוש ברוך הוא וארץ פלשתים נתנה לו ולזרעו כדכתיב ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים, וגם ביהושע כל ערי חמשת סרני פלשתים מנויות בכל גבול ארץ ישראל והקב"ה ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה. ולכך והאלהים נסה את אברהם קינטרו וציערו. נסה – כמו הנסה דבר אליך תלאה, וכן על נסותם את י"י, וכן בחנני י"י ונסני לשון מסה ומריבה, וכן והאלהים נסה את אברהם, כלומ' נתגאית בבן שנתתי לך לכרות ברית בינך ובן בניך עם10 אבימלך ובניו, ועתה לך והעלהו11 לעולה ותראה מה הועילה כריתת ברית שלך. ניסה – לשון תרגום והנם זועפים {בראשית מ':ו'} נסיסין.12 מדרש... לכן והאלהים נסה את אברהם קינתרו וציערו, כדכת' הנסה דבר אליך תלאה, על נסותם את י"י, מסה ומריבה, בחנני י"י ונסני. כלומר נתגאיתה בבן שנתתיך15 לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך. וכן מצאתי אחרי כן במדרש של שמואל... נסה קונטרארי"אה. לפיכך והאלקים נסה את אברהם קינתרו וציערו, לשון על נסותם את ה' מסה ומריבה, והנם זועפים מתורגם נסיסים, בנס וקצף דדניאל. כלומר נתגאית בבן שנתתי לך לכרות ברית ביניכם ובין בניהם ועתה לך והעלהו לעולה ותראה מה הועילה כריתת הברית.	שינויי נוסח: במ' 252 חסר "הדברים האלה". ברשב"ם הנדפס מופיע כאן: "ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק, ויוגד לאברהם לאמר עוד ובתואל ילד את רבקה. וכן". אפשר שיש השמטה ע"י הדומות במ' 252 וא' 225, אך אפשר שיש רק קיצור. במ' 252 חסר "אחשורוש". בנדפס מופיע כאן: "לו ולנינו ולנכדו של אברהם", ובחזקוני: "לו ולנינו ולנכדו שלא ברשות הקב"ה". מלים אלה חסרות במ' 252 וא' 225. ועיין בהערה להלן על הנוסח ברשב"ם הנדפס. במ' 252: "צאן" במקום "הצאן". השלמה ע"פ רשב"ם הנדפס. המלה חסרה במ' 252 וא' 225. במ' 252 נוסף בטעות: "ועד". המלים "נתן לו לזרעו כדכתו' ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים" הושמטו ע"י הדומות ברשב"ם כ"י ברסלאו (ובנדפס), אך מופיעים בחזקוני בדומה בחזקוני, בעוד שברשב"ם הנדפס מופיע: "וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל" במקום "וכן ביהושע מנויים כל סרני פלשתים בכלל גבול ישראל". במ' 252: "ובין" במקום "ובן בניך עם". במ' 252 וא' 225 יש כאן "לו" מיותרת. ההוכחה מן התרגום חסרה ברשב"ם הנדפס, אך היא מופיעה בחזקוני. הנוסח משובש, ועיין א' כסלו, שי לשרה יפת, עמ' 177-176, שהציע ע"פ חזקוני שהנוסח המקורי היה "שלא בר[שות] הק[ב"ה]" ובכ"י הוא פוענח בטעות ל"של אברהם". המלים חסרות במ' 252, אך השווה ספר הגן ומושב זקנים כ"י פריס "שלא כהוגן בעיני הק'", פירוש ר"ח פלטיאל "שלא כהוגן נגד הק'", ופענח רזא "אשר לא כדת בעיניו ית'". נוסח רשב"ם בכ"י (לפי עדותו של רוזין בהערותיו) אינו קרי, ורוזין במהדורתו ניסה לתקן ע"י העברת המלים "בכלל גבול ישראל והק' ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה" לכאן. וכבר הציע א' כסלו, שי לשרה יפת, עמ' 176-175, שבכ"י הושמט ע"י הדומות "נתנה לו ולזרעו כדכתיב ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים" וניתן לשחזרו ע"פ הנוסח בחזקוני. כ"י מ' 252 מוסיף גיבוי להשערת כסלו. כך נוסח רשב"ם בכ"י (לפי עדותו של רוזין בהערותיו), והשווה ל"שנתתי לך" בכ"י מינכן 252 ובחזקוני. רוזין שינה בטעות ל"שנתתיו".
בראשית כ"ב:ב' (2)	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני המורייה – כמו האמורייה, שהיה ארץ האמורי, הרבה אלפין חסרין כמו וימש חשך שהוא כמו ויאמש, וכן לא יהל שם ערבי שהוא כמו ולא יאהל. המוריה – האמוריה, ארץ האמורי. הרבה אלפי"ן חסרין. וימש חשך כמו ויאמש. לא יהל כמו לא יאהל שם ערבי. אל ארץ המריה – האמוריה, ארץ האמורי כמה תיבות חסרות אל"ף וימש חשך. לא יהל שם ערבי.
בראשית כ"ב:י"ג (1)	כ"י מינכן 252 רשב"ם מהדורת רוזין חזקוני וירא והנה איל – עובר לפניו, אחר נאחז – כלומ' אחר כן שראה האיל עובר לפניו ראה האיל מדי עברו נאחז בסבך היער, חשב בלבו ואמ' ודאי המלאך בא בשליחותו של מקום וזימן לי איל תחת בני, ולכך נאחז בסבך שאוכל לקחתו ולהקריבו. וכן קדמו שרים אחר נוגנים, וכן ושבו העבים אחר הגשם דמשמע אחרי ששבו העבים בא הגשם, וכן הרבה במקרא לשון אחרי כן, אף כאן ואחרי כן נאחז בסבך בקרניו. וירא והנה איל – עובר לפניו. אחר נאחז בסבך בקרניו – כלומר אחרי כן ראה את האיל מדי עברו נאחז בסבכי היער, חשב בלבו ודאי זה המלאך בא בשליחותו של הק' וזימן לי איל זה תחת בני, ולכן נאחז בסבך שאוכל לקחתו ולהקריבו. וכן קדמו שרים אחר נוגנים. ושבו העבים אחר הגשם, ואחרי כן בא הגשם. וכן ואחר באו משה ואהרן. כולם פירושם אחרי כן. אחר נאחז בסבך – אחרי כן ראה את האיל נאחז בסבכי היער וכן קדמו שרים אחר נוגנים. אחרי כן באו נוגנים ושבו העבים אחר הגשם אח"כ בא הגשם.