הוספות בפירוש רש"י על התורה – הוספות של אחרים
אדום = הנוסח המקורי. ירוק = התוספת.
הטקסט על פי כתב יד לייפציג 1 אלא אם כן מצויין אחרת.
יש הרבה הערות ומידע מכתבי היד שעדיין לא הועלו לאתר. נא חזרו לעדכונים בקרוב.
שמות א':ט"ז | על האובנים. מושב האשה היולדת לפיכך קורהו ל' אובני' שבשעה שכורעת לילד מצננת כאבנים ואובנים כלי יוצר לפי שעושה עפר הארץ כלי קשה כאבנים. יוסף ב'ר' יצחק. ובמקום אחר קורהו משבר וכמוהו עושה מלאכה על האובנים מושב כלי אומנות יוצר חרש: |
|
שמות א':י"ט | כי חיות הנה בקיאות כמילדות תרגו' מילדת חיתא ורבו' דרשו הריהן משולות כחיות השדה שאינן צריכות מילדת ד"א חיות ? ? להם ? יוסף ב"ר יצחק גור אריה זאב יטרף בכור שורו איילה שלוחה ומי שלא נכתב בו הרי הכת' כוללן מה אמך לביא וגו': |
|
שמות ח':י"ב | המכות שלשה על ידי אהרן שלשה על ידי משה ושלשה על ידי הק'ב'ה' ואחת על ידי כלם דם צפרדע כנים שלשתן בארץ על ידי אהרן ברד ארבה חשך שהיו באויר על ידי משה שכן משה בשמים וארץ ערוב דבר מכ' אמר אל אהרן לא העפר כדיי ללקות על ידי משה לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול ולקה על ידי אהרן: |
|
שמות ט':כ"ט | כצאתי את העיר אבל בתוך העיר לא היה מתפלל לפי שהיתה מלאה גלולים: מן הצאן שהיא תועבת מצרים שהניס הירא את דבר ה' מן השדה לבית בעבור הברד שמעתי מפי מורי אבי ששמ' מפר"ר יצחק מנ' |
|
שמות י"ב:ט"ז |
| |
שמות י"ב:י"ח |
| |
שמות ט"ז:ו'-ז' | ערב כמו ולערב: וידעתם כי אני ה' הוציא וגו' לפי שאמרתם לנו כי הוצאתם אותנו תדעו כי לא אנחנו המוציאים אלא ה' הוציא אתכם שיגז להם את השליו: ובקר וראיתם וגו' לא על הכבוד שנ' כן והנה כבוד ה' נראה בענן נאמ' אלא כך אמ' להם ערב וידעתם כי יכולת בידו לתת לכם תאותכם ובשר יתן לכם |
|
שמות י"ט:ט' | בעב הענן במעבה הענן וזהו ערפל: גם בך גם בנביאים הבאים אחריך. ע"א גם וישב וכי מה אמ' לו ה'ק'ב'ה למשה ומה אמ' להם משה לישר' ומה אמרו לו ישר' למשה ומה השיב משה לפני הגבורה אלא מצות הגבלה שנאמרה בשלישי וא'ע'פ' שכתובה לאחר פרישה נאמרה קודם שלא מצינן במקום אחררוח? ? להם משה וכן מפור' בשבת בפר' א'ר' עקיבא וא'ת' למה לא נאמרה קודם פרישה ואין מוקדם ומאוחר. ויגד משה ביום המחרת שהוא רביעי לחדש: את דברי העם וגו' תשובה על דבר זה כבר שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה שומע מפי שליח לשומע מפי המלך רצוננו לראות את מלכנו. |
|
שמות כ"א:ו' | אל האלהים לבית דין צריך שימלך במוכריו שמכרוהו לו: אל הדלת או אל המזוזה יכול שתהא המזוזה כשירה לרצוע עליה ת"ל ונתת באזנו ובדלת בדלת ולא במזוזה הא מה ת"ל או אל המזוזה הקיש דלת למזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד. ורצע אדניו את אזנו הימנית או אינו אלא של שמאל ת"ל לו אזן אזן לגזירה שוה שנ' במצורע תנוך אוזן הימנית ר' שמעון היה דורש מקרא זה כמין חומר מה נשתנו דלת ומזוזה מכל כלים שבבית אמר הק' דלת ומזוזה שהיו עדיי במצרים ואמרתי כי לי בני ישר' עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם: ומה ראת אזן לירצע מכל האיברים אמ' רבן יוחנן בן זכאי אזן ששמעה בסיני לא תגנב והלך וגנב תרצע. ואם מוכר עצמו הוא אוזן ששמעה כי לי בני ישר' עבדים והלך וקנה אדון לעצמו תלקה: במרצע אַליִיסנא: ועבדו לעולם עד היובל. או אינו אלא לעולם כשמועו ת"ל ואיש אל משפחתו תשובו מגיד שחמשים שנה קרוים עולם ולא שיהא עובדו חמשים שנה אלא עובדו עד היובל בין סמוך בין מופלג: |
|
שמות כ"ב:כ"ז | אלקים לא תקלל הרי זו אזהרה לברכת השם ואזהרה לקלל' נשיא ודיין את מוצא לא לקה קרח ועדתו אלא מפני שביזו משה ואהרן ואף אנשי ירושלים לא לקו אלא על שביזו דברי הנביאים שנ' והיו מלעיבים במלאכי א'קים ובוזים וגו' עד עלתה חמת ה' בעמו לכך הזהיר על כבודן של זקנים וסמך מלאתך ודמעך לקללת דיין כלומ' אם קיללתן תבואתיך אתה מקלל שכל זמן שהדיין מתקלל התבואה מתמעטת והרעב בא ה'ה'ד' ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ |
|
שמות כ"ו:ה' | מקבילת הללאות אשה אל אחותה שמור שתעשה הללאות מכוונות במדה אחת הבדלתן זו מזו וכמדתן ביריעה זו כך יהא בחבירתה שכשתפרוש חוברת אצל חוברת יהו הלולאות של יריעה זו מכוונות כנגד ללאות של זו וזהו לשון מקבילות זו כנגד זו תרגום של נגד לקביל היריעות ארכן עשרים ושמנה כנגד ד' שבועות שבחדש בספ' יצירה ורחבן ארבע וכשחיבר חמש יריעות יחד נמצא רחבן עשרים וכן חברת השינית והמשכן ארכו שלשים מן המזרח למערב שנ' עשרים קרשים לפאת נגב' תימנה וכן לצפון לכל קרש אמה וחצי האמ' הרי שלשים אמה מן המזרח למערב ורחב המשכן מן הצפון לדרום עשר אמות שנ' ולירכתי המשכן ימה תעשה וגומ' ושני קרשים למקצעות המשכן הרי עשר אמות ובמקומם אפרשם למקראות הללו נותן היריעות ארכן לרחבו של משכן עשר אמות אמצעיות לגג חלל רוחב המשכן ואמה מיכאן ואמה מיכאן לעובי ראשי הקרשים שעוביין אמה נשתיירו שש עשרה אמה שמונה לצפון ושמונה לדרום מכסות את קומת הקרשים שגובהן עשר נמצאו שתי אמות התחתונות מגולות רחבן של יריעות ארבעים אמה כשהן מחוברות עשרים אמה לחוברת שלשים מהם לגג חלל המשכן לאורכו ואמה כנגד עובי ראש הקרש שבמערב ואמה לכסות עובי עמודין שבמזרח שלא היו קרשים במזרח אלא ארבעת עמודים שהמסך פרוס ותלוי בווין שבהן כמין ווילון נשתיירו שמונה אמות התלויין על אחורי הקרשים שבמערב ושתי אמות התחתונות מגולות זו מצאתי בברייתא דארבעים ותשע מידות אבל במסכ' שבת אין יריעות מכסות את עמודי המזרח ותשע אמות תלויות אחורי המשכן והכת' מסייענו שכת' ונתת את הפרכת תחת הקרסים ואם כדברי ברי' זו נמצאת פרכת משוכה מן הקרסים ולמערב אמה: |
|
ויקרא כ"ה:ל' | וקם הבית לצמיתות. יצא מכחו של מוכר ועומד בכחו של קונה: לא יצא ביובל. אמ' רב ספרא אם פגע בו א' יובל בתוך שבוע: אשר לא חומה. לו לו קרי דרשו חכמים אע"פ שאין לו עכשיו הואיל והיה לו קודם לכן. ועיר נקבה היא וצריך לכתוב לה אלא מתוך שצריך לכתוב לא לפנים תקן המסורת לא זה נופל על זה. |
|