הוספות בפירוש רש"י על התורה – הוספות של רש"י עצמו

This page is far from complete and will IY"H be updated

אדום = הנוסח המקורי.    ירוק = התוספת.

הטקסט על פי כתב יד לייפציג 1 אלא אם כן מצויין אחרת.

יש הרבה הערות ומידע מכתבי היד שעדיין לא הועלו לאתר. נא חזרו לעדכונים בקרוב.

בראשית ט"ז:י"א	הנך הרה כשתשובי תהרי כמו כי הנך הרה דמנוח והנך הרה לעתיד ‬כמו ויאמר ‬לי הנך‬ הרה דאשת מנוח‬ והוא אמ' לה והרית וילדת בן‬ ‫ואף הנה העלמה הרה ‬מפרש ר' כן {?} הרה	הנוסח הקדום: על פי מינכן 5. מופיע בשינויים קלים גם בברלין 1221, פריס 155, ברלין 121, ברלין 1222, פריס 156, פריס 157, פריס 48, ויימר 651, פרנקפורט 19, פריס 159, וינה 24, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 2009, דפוס רומא, דפוס ראשון, ודפוס אלקבץ. ההוספה: בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף נכתב: "כ'כ' רב' שמעי'‬ סביב פירושו". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
בראשית י"ח:כ"ו	אם אמצא בסדום וגו' ונשאתי לכל חמשת‬ ‫הכרכים בעבורם לפי שסדום היא מטרפולין וחשובה שבכולם לפיכך תלה בה הכת'	ההוספה חסרה: מינכן 5, ברלין 1221, פריס 155, ברלין 121, ויימר 651, פריס 156, פריס 157, וינה 24, פריס 158, פריס 159, דפוס רומא, דפוס ראשון. ההוספה נמצאת: בגיליון בלייפציג 1. בסוף נכתב: "ר' כ'כ' רבנו שמ'‬". ההוספה מופיעה בשינויים בדפוס אלקבץ. הערות: מופיע ברשימת פנקובר. צריך לעיין יותר בכ"י באיזור הזה - יש הרבה שינויים.
בראשית מ"ה:ט"ו	ויְנַשק הוסיף בנשיקה מנשק והולך דביישיר בלעז וישק פעם אחת ומשקל רפי הוא אלא במקום ויִנְשַק הוא מדגיש כדם עבדיו יקום ויקב חור וזו היא גזרת ויִשְבור ויְשַבר ואחרי כן...	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף נכתב: "מ"ר כ'כ' רבנו ש'‬". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
בראשית מ"ו:ז'	בנותיו כל מה שהיה בנותיו כגון דינה שהיא לבדה היה לו בבנות כלשון ובני דן חשים כל בניו של דינה1 הוא היה חושים לבדו ובנות בניו...	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בתוך העמודה בלייפציג 1. לפני כן מופיע "ת'", ובסוף נכתב: "מ"ר כ'כ' רבנו שמעיה ואחר הביא ראיה וסוף העניין מוכיח כן ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו ת'". בפריס 155 התוספת מופיעה בשינויים קלים, ועל המילה הראשונה והאחרונה יש עיגול, אך אין סימון אחר (כגון "ת'"). הערות: מופיע ברשימת פנקובר. כן בכ"י, וצ"ל: דן.
שמות ג':ז'-י'	כי ידעתי את מכאוביו כמו וידע אלקים כלומ' כי שמתי לב להתבונן ולד' את מכאוביו ולא העלמתי עיניי לאטום אזני מצעק': וארד להצילו ולהעלותו על מנת כן יצאו שיעלו מיד אלא שגרם החטא: ועתה וגו' באה אלי באה עד אלי מתחילה שמעתי ועתה נגעה אלי וגם ראיתי הלחץ כביכול ראיתי בעצמי: ועתה לכה ר' יוחנ' אמ' לך הדבר מסור לך הם מצפים גדולה יש לך בדבר: ועתה לכה ואשלחך אל פ' ואם תאמר מה תועיל והוצא את עמי יועילו דבריך ותוציאם.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בכתב רגיל בתוך העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'כי ידעתי' הע'[תקתי] מהגהות רבנו שמעיה בשם רב' שלמה סביב פיר' מכת' ידו:". החלק הראשון (מ"כי ידעתי" עד "מצעקתם") מופיע בויימר 651, שם מסומן לפני הקטע "תוס'" ואחריה "ע"כ.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
שמות כ"ז:י"ח	ורחב חמשים בחמשים חצר שבמזרח היתה מרובעת חמשים על חמשים שהמשכן ארכו שלשים ורחבו עשר העמיד [בין השיטין: מזרחו] פתחו בשפת חמשים החיצונים של אורך החצר נמצא כולו בחמשים הפנימיים וכלה ארכו לסוף שלשים נמצאו עשרים אמה ריוח לאחוריו בין הקלעים שבמערב ליריעות של אחורי המשכן. ורחב המשכן עשר אמות באמצע רחב החצר נמצאו לו עשרים אמה ריוח לצפון ולדרום מן קלעי החצר ליריעות המשכן וכן למערב וחמשים על חמשים חצר לפניו: וקומה חמש אמות גובה מחיצות החצר והוא רחב הקלעים: ועובי הכותלים אמה לכל צד והוא בכלל הכ' של כל רוח כך מפור' בעירובין. ואדניהם נחשת להביא אדני המסך שלא תאמר לא נאמרו אדני נחשת אלא לעמודי הקלעים אלא אדני המסך של מין אחר הן כך נראה בעיני שלכך חזר ושנאו:	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, וינה 24, פריס 155, פריס 156, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בלייפציג 1 בכתב קטן בתוך הטקסט נכתב במקום ההוספה: "כאן פי' רבנו שמעיה בשם ר'ב'ש'י סביב פירושו דבר על עובי הכתלים אך מצ' הדף נקרעת:". נוסח ההוספה ע"פ פריס 157 (אך שם אין ציון שמדובר בהוספה). פנקובר ציין לוטיקן 94, והשווה גם לרש"י עירובין כ"ג: ד"ה "ועשרים". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
שמות כ"ח:ו'	ועשו את האפוד אם באתי לפרש מעשה האפוד וחשן על סדר המקראות הרי פירושן פרקים וישגה הקורא בצירופין לכך אני כותב מעשיהן כמות שהוא למען ירוץ קורא בו האפוד עשוי כמין סינר של נשים רוכבות סוסים וחוגרו מאחוריו כנגד לבו למטה מאציליו רחבו כמדת רחב גבו של אדם ויותר מגיע עד עקיביו והחשב מחובר בראשו על פני רחבו מעשה ארג ומאריך לכאן ולכאן כדי להקיף ולחגור בו והכתיפ' מחוברות בחשב אחת לימין ואחת לשמאל מאחורי הכהן לשני קצות רחבו של סינר וכשזוקפות עומדות לו על שתי כתפיו והן כמין שתי רצועות עשויות ממין האפוד ארוכות כדי שיעור לזקפן אצל צוארו מיכן ומיכן ונקפלות לפניו למטה מכתפיו מעט ואבני השהם קבועות בהן אחת על כתף ימין ואחת על כתף שמאל והמשבצות נתונות בראשיהן לפני כתיפיו ושתי עבותות הזהב תחובות בשתי טבעות שבחשן בשתי קצות רחבו העליון אחת לימין ואחת לשמאל ושני ראשי השרשרת תקועין במשבצות לימין ובשמאלית תקועין במשבצת שבכתף שמאל נמצא החשן תלוי במשבצות האפוד על לבו מלפניו ועוד שתי טבעות בשתי קצות החשן בתחובתו וכנגדן שתי טבעות בשתי כתפות האפוד מלמטה בראשן התחתון המחובר בחשב טבעות החשן מול טבעות האפוד שוכבין זה על זה ומרכסן בפתיל תכלת תחוב בטבעות האפוד והחשן שיהא תחתית החשן דבוק לחשב האפוד ולא יהא נד ומובדל הולך וחוזר: זהב תכ' וארג' ותו' שני ושש חמשת מינין הללו שזורין בכל חוט היו מרדדין את הזהב כמין טסין דקין וקוצצין מהן פתילין וטוין אותן חוט של זהב עם שש חוטין של תכל' וחוט של זהב עם שש חוטין של ארגמן וכן בתולעת שני והשש שכל המינין חוטן כפול ששה וחוט זהב עם כל אחד ואחר כך שוזר את כולו כאחד נמצא חוטו כפול עשרים ושמונה וכן מפורש במסכת יומא ולמד מן המקרא הזה וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות את פתילי הזהב בתוך התכלת ובתוך הארג' וגו'. למדנו שחוט של זהב שזור עם כל מין ומין: מעשה חשב כבר פירשתי שהיא אריגת שתי קירות שאין צורות שני עבריה דומות זו לזו:	ההוספה חסרה: וינה 24 ההוספה נמצאת כאן: לייפציג 1 (לפני ההוספה בגיליון נכתב "בפירוש שכתב רבנו שמ' לא כתב סדר איפוד עד סוף הסדר אחר פקודי וכאן דילג עד פי' זהב [שאר הגיליון אינו קריא]"), ויימר 651, פריס 155, פריס 156, פריס 157, פריס 158. ההוספה נמצאת בסוף ספר שמות: מינכן 5 (בשינויים מרובים), ההוספה נמצאת כאן ובסוף ספר שמות: ירושלים 228, פריס 159. בשני כתבי יד אלו הנוסח בשני המקומות זהה כמעט לגמרי לנוסח לייפציג 1, ובשניהם יש בקטע שבסוף ספר שמות חתימה: "וכותב אני מעשיהם כמות שהוא בכאן למען ירוץ קורא בו וכמו כן כתובים למעלה גם כן כסדר הזה בתוך הקונטרס". הערות: אינו מופיע ברשימת פנקובר. במאגר הכתר ההוספה מסומנת כ"תוספת מיסודו של רש"י עצמו". בכ"י ירושלים 228 מופיע תרשים בהעתק שבסוף הספר.
ויקרא י"ג:כ"ד	מחית המכוה שַנִימֵנט בל' כשהיתה המכוה נהפכה לבהרת פתוכה או לבנה חֲלַקה: וסימני מכוה וסימני שחין שוין הן ולמה חלקן הכת' לומ' שאין מצטרפין זה עם זה נולד חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה לא ידונם כבגריס:	ההוספה חסרה: ויימר 651, פריס 155. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בתוך העמודה בלייפציג 1. לפני התוספת נכתב "ת'", ובסופה נכתב: "מ'ר' ת'ר'ש':". במינכן 5 נמצא בשינויים קלים ובסוף מסומן "ת':". בפריס 156 נמצא בגיליון. בפריס 157, ירושלים 228, ופריס 159 נמצא בלי סימון. בוינה 24 מופיע ובסוף מסומן "מ'ר'", ובפריס 158 מופיע ובסוף מסומן "מפי ר'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא י"ג:ל"ו	שער שחור מניין אף הירוק [מחוק: והצהוב] והאדום שאינן צהוב ת"ל ושער ולמה צהוב דומה לתבנית הזהב. צהוב כמו זהוב אורבלא בלעז.	ההוספה חסרה: ויימר 651, פריס 155, פריס 156. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. לפני התוספת נכתב "ת'", ובסופה נכתב: "מ'ר' ת' ר'ש':". במינכן 5, פריס 157, וירושלים 228 נמצא בלי סימון. בוינה 24 ובפריס 159 כתוב רק "צהוב כמו זהוב", ובפריס 158 כתוב רק "צהוב זהוב". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא י"ד:י"ז	על דם האשם שיקדום הדם לשמן ולעכב	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 155, פריס 156, וינה 24. ההוספה נמצאת: בגיליון בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת'ר'ש':". בפריס 157 כתוב: "על דם האשם שיקדיש כל הדם לשמו.". בירושלים 228 ופריס 158 כתוב: "על דם האשם" בלא פירוש. בפריס 159 הד"ה מופיע בפנים והפירוש בגיליון. הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא י"ד:ל"ז	שקערורות שוקעין מראותיו: שקערורות אירקרקות ומראיהן שפל אאדמדמות לומר זה וזה עמוק הירוק והאדום.	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בכתב קטן באמצע העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר' כ'כ' רבנו שמעיה". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא י"ט:ט'	לא תכלה פאת וגו' שיניח פאה בסוף שדה. מפני בטל עניים ושיעורה אחד מששים בשדה. ולקט קצירך...	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 154, פריס 155, וינה 24. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר' כך כתב רבנו שמעיה.". בפריס 156 מופיע בגליון. בפריס 157, ירושלים 228, פריס 158 מופיע בגוף הטקסט בלא סימון. בפריס 159 מופיע בגוף הטקסט: "מפני גזל עניים ומפני בטל עניים ושיעורה אחד מששים בשדה:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא כ"ב:ה'	בכל שרץ אשר יטמא לו בשיעור הראוי לטמא בעדשה: בכל שרץ אשר יטמא לו כגון שמונה שרצים: באדם אשר יטמא לו טמא מת זב ומצורע: או באדם...	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 154, פריס 155, וינה 24. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר' כ'מ' מכת' רבנו שמעיה:". החלק הראשון ("בכל שרץ... שמונה שרצים") מופיע בגליון בפריס 156. בפריס 157 ופריס 158 מופיעה כל ההוספה בשינויים קלים בגוף הטקסט ובלא סימון. בירושלים 228 ופריס 159 מופיעה כל ההוספה בגוף הטקסט, אך תחילת הפירוש לפסוק ("בכל שרץ... בעדשה") חסר. הערות: מופיע ברשימת פנקובר. הנוסח של הפירוש שמסביב להוספה משתנה בכתבי היד.
ויקרא כ"ב:כ"ד	וכרות כרותין בכלי ועודן בכיס שלא יהיה כמחוסר אבר ותרגימ' מעוך ומרוח זהו לשונ' בארמית לשון כמישה ודרסי' כמו הבית הגדול רסיסים בקעיות דקות וכן קנה המרוסס כתוש כתיתין ובארצכם לא תעשו...	ההוספה חסרה: ויימר 651, פריס 154, וינה 24. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר' כ"כ רבנו שמעיה". במינכן 5 מופיע חלק מההוספה ("דלא ליהוי מחוסר אבר"). בפריס 155, פריס 157, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159 מופיעה כל ההוספה בשינויים קלים בגוף הטקסט ובלא סימון. בפריס 156 מופיע בגליון. הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא כ"ה:י"ח-י"ט	וישבתם על הארץ לבטח שבעון שמיטין ישראל גולים אז תרצה הארץ והרצת א' שבתותיה ושבעים שנה גלות בבל כנגד שבעים שמיטות שביטלו היו: ונתנה הא' וגו' וישבתם לבטח עליה שלא תדאגו משנת בצורת ואכלתם לשובע...	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 154, פריס 156, וינה 24. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר' כך כתב רבנו שמעיה:". בפריס 155 ופריס 159 מופיעה ההוספה בלא סימון. בפריס 157, ירושלים 228, פריס 158 מופיעה ההוספה ובסופה מסומן "מ"ר". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא כ"ה:ל"ו-ל"ח	ויראת מאלקיך. לפי שדעתו של אדם נמשכת אחר הריבית וקשה לפרוש הימנו ומורה לעצמו היתר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו הוצרך לומ' ויראת מאלקיך או שהתולה מעותיו בגוי כדי להלוותם לישראל בריבית הרי דבר המסור ללבו ומחשבתו לכך הוצרך לומר ויראת מאלקיך. נשך ותרבית חד שויוה רבנן ולעבור עליו בשתי לאוין: אשר הוצאתי וגו' והבחנתי שם בין בכור לשאינו [בכור] אף אני יודע ונפרע מהמלוה מעותיו ל[ישראל בריבית ואו]מר של [גוי] הם: וחי אחיך שנה הכת' לומ' שאם כבר יחזיר לו אהדר ליה דניחי בהדך: ד"א אשר הוצאתי...	ההוספה הראשונה: ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 154, וינה 24. ההוספה באמצע הפסוק: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר': כך כתב ר[בנו שמעיה]:". ההוספה בתחילת הפסוק: בפריס 155 בגוף הטקסט ובפריס 156 בגיליון מופיעה ההוספה בקיצור ("נשך ותרבית לעבור עליו בשתי לאוין"). בפריס 157, ירושלים 228, פריס 158 מופיעה ההוספה בסימון "מ"ר". בפריס 159 מופיעה ההוספה בלא סימון. ההוספה השנייה: ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא כ"ו:ג'	בחקתי תלכו יכול זה קיום המצות כשהוא אומ' [בין השיטין: תשמרו ועשיתם] [מחוק: ולא תעשו] את כל המצות אמור הא מה אני מקיים בחקתי תלכו שיהו עמלים: ואת מצותי הוו עמלים על מנת לשמור ולקיים כמה שנ' ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם.	ההוספה חסרה: ויימר 651, פריס 154, וינה 24. ההוספה נמצאת: בכתב רגיל בלייפציג 1 לפני התוספת נמצא בין השיטין "ת'", ואחריה בגיליון כתוב "מ"ר ככר"ש:". במינכן 5 ובפריס 156 ההוספה נמצאת בגיליון בלא ציון, ובפריס 155, פריס 157, פריס 159 נמצא בגוף הטקסט בלא ציון. בירושלים 228, פריס 158 מופיע בסימון "מ"ר". הערות: מופיע ברשימת פנקובר. הטקסט שאינו הוספה גם משתנה בכתבי היד השונים.
ויקרא כ"ו:י"ח	ואם עד אלה ואם בעוד אלה עליכם לא תשמעו. ויספתי עוד ייסורין אחרים: שבע על חטאתיכם. שבע פורעניות על שבע עבירות האמורות למעלה. כמו עד שהמלך במסיבו כד שתחפץ ...	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ"ר: ר"ש:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר. במספר כתבי יד (לייפציג 1, ויימר 651, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, פריס 158) יש סימון בולט של "פרק" בתחילת הפסוק.
ויקרא כ"ו:מ"ב	וזכרתי את בריתי יעקב למה נימנו אבות אחורנית כלומר כדי הוא יעקב הקטן לכך. ואם אינו כדיי יצחק כדיו ואם אינו כדיו הרי אברהם כדיו. יעקב למד מאביו יצחק למד מאביו אברהם ממי למד בכך נתעלה למה לא נאמרה זכירה ביצחק אלא אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח על המזבח.	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בתוך העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ"ר ככר"ש:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
ויקרא כ"ז:ל"ג	לא יגאל אינו נגאל לא תם לא בעל מום לא חי לא שחוט. תם יעלה ובעל מום אוכלו בביתו זה וזה אין לכהן [מחוק: בעל מום] במעשר בהמה הנייה של כלום. בבכור נאמר לא יפדה ונמכר הוא והכהן הלוקחו אוכלו בקדושתו: לא יבקר...	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 651, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר' כ'כ' רבנו שמעיה:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר א':י"ח	ויתילדו על משפחותם הביאו [מחוק: על] ספרי יוחסין ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתייחס על השבט: הִקהילו אכנישו על ידי אחרים הַקהילו אלי אכנוישו צוו לאספם. ויַאספו וכנשו נתקבצו מעצמן.	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159, ירושלים 2009. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר. בירושלים 228 מופיע טקסט אחר לפני הפסוק.
במדבר ג':י"ב	ואני הנה לקחתי. ואני מהיכן זכיתי בהן. מתוך בני ישר' שיהו ישר' שוכרין אותם לשירות שלי. על ידי הבכורות זכיתי בהן ולקחתים תמורתם [בין השיטין: לפי] שהיתה עבודה בבכורות וכשחטאו בעגל נפסלו והלוים שלא עבדו ע"ז נבחרו תחתיהם. עד שלא הוקם המשכן נתנו העבודה בבכורות דהוא גדל אחי וחשוב שבבית:	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159, ירושלים 2009. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר': כ"כ רבנו שמעיה:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ג':מ"ה-מ"ו	ואת בהמת הלוים וגו' לא פדו בהמות הלוים את בכורי בהמה טהורה של ישר' שהם להקרבה אלא את פטרי חמוריהם. ושה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים של ישר'. תדע שהרי מנה עודפים באדם ולא מנה עודפים בבהמה: ואת פדויי השלשה וגו'. ואת הבכורות הצריכין ליפדות בהם אילו שלש' ושבעים ומאתים העודפין בהם יתירין על הלוים מהם תקח חמשת שקלים לגלגלת. כך היא מכירתו שליוסף. עשרים כסף. שהיה בכורה של רחל: גזירת הכת' היא שלא זכו כהנים בפטרי חמורים של אותו הדור:	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159, ירושלים 2009. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בתוך העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ד':ו'	מכאן מה שהוקשה לי כת' בארון ושמו בדיו וכת' לא יסורו ממנו בגמ' דמסכ' יומ' רמינן קראי אהדדי כת' והובא את בדיו בטבעות וכת' לא יסורו ממנו (בגמ)הא כיצד מתפרקין ואינן נשמטין הולכין ובאין היו אלא שראשיהן גסין ואינן יכולין לצאת ובשעת סילוק מסעות היו מצמצמין אותם כנגד חציין שיהא ראשו יוצא מן הארון לכאן ולכאן שלא יהו ארוכין מצד זה וקצרין מצד זה מכבד המשא לצד הקצר ומהדקין אותן ובשעת חנייתן היו מחזרין אותן ליושנן והולכין ובאין כבראשונה.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 154, פריס 155, פריס 157, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159, ירושלים 2009. ההוספה נמצאת: בתוך העמודה בלייפציג 1 ופריס 156, בין הפירוש לבמדבר ד':ט"ז לפירוש לד':י"ח., ובויימר 652 ווינה 24 במקומו הנכון. בלייפציג 1 לפני התוספת נכתב בגיליון: "ת'", ואחרי התוספת נכתב: "ת'. ועד כאן תשוב' מורי לר' יהודה ב'ר' אברהם:". בווימר 652 מסומן בתחילה "מצ'". בפריס 156 אחרי התוספת נכתב "ועד כאן תשובת מורי ר' יהודה בר' אברהם". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ד':ט'	נרותיה. לוֹצֵיש בלעז. שנותנין בהן השמן והפתילות. ואת כל כלי שמנ'. על שם שכל שימושה על ידי שמן היה.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בגיליון בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "מ'ר'." ואחר כך מופיע תוספת ר' שמעיה עצמו. הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ד':כ"ז-כ"ח	על פי אהרן ובניו. ואיזה מן הבנים ממונה עליהם. ביד איתמר בן אהרן. אבל אהרן ובניו עצמן לא הוצרכו כאן כמו לבני קהת:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בפנים בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ' רבנו שמעי':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ה':י"ג	ונעלם מעיני אישה הא אם היה רואה ומעמעם אין המים בודקין אותה: ונסתרה. שיעור שתראה לטומאת ביאה: ועד אין בה. הא אם היה בה אפילו עד אחד שאומר נטמאת לא היתה שותה ואסורה לבעלה: ועד אין בה בטומאה אבל יש עדים לסתירה: נתפשה נאנסה כמו ותפשה ושכב עמה: פירשו רבותינו ועד אין בה תרי. אלא חד שראה בטומאתה והיא לא נתפשה לא לוקחה באונס. מדמוכח לה קרא והיא לא נתפשה לימדך שהוא בא לאסור והבעל מגרשה בעד אחד שכן [מחוק: מגרשה] רגליים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה. לכך עד אחד נאמן בה:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ' רבנו שמעיה:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר. בתחילת הפסוק בגיליון בלייפציג 1 ובגוף הטקסט במינכן 5 מופיעה תוספת רגילה: "איש. פרט לקטן שאינו איש: אתה שכבת ותני שכיבתה פוסלת אותה ואין שכיבת אחרת פוסלת אותה כמעשה בשתי אחיות שהן דומות זו לזו. ת':".
במדבר ה':י"ח	ונתן על כפיה. לייגעה אולי תטרף דעתה ותודה ולא ימחה שם המיוחד על המים. שאם לתנופה הוא כמו ונתן על כפי הנזיר יכתוב כאן ונתן על כפיו. המרים...	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. לפי התוספת מסומן "ת'.", ובסופה נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"א:י'-י"ב	בכה למשפחות' משפחות משפחות נאספים ובוכים לפרסם תרעומתן בגלוי. ורבותינו פירשו למשפחותיו על עסקי משפחותיו על עריות הנאסרות להם: ובעיני משה רע. ידע לבו כי מרה תהיה בהם כי חנם הם בוכים. האנכי הריתי. אֵם אני להם ובמעי היו או ילדתיהו כאב לבן.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"א:ט"ו	אם ככה את עושה לי. תשש כחו של משה כנקבה שהראהו הק' פורענות שהוא עתיד להביא עליהם על זאת אמ' לפניו אם כן הרגני תחילה. את עושה לי. עושה אתה לי כעין אַת נקבה ותש כח. ואל אראה ברעתם היה ליכתב אלא שֶכּינה הכת' וזה אחד מתיקוני סופרים בתורה לכינוי לתיקון לשון:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בגיליון בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר': כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"א:ל'	ויאסף לשון כניסה אל הבית כמו ואספתו אל תוך ביתך. ואב לכולם יצבר ולא ידע מי אוספם. אם אסיפה קיבוץ מהו לא ידע הצובר את הכרי הוא האוסף אלא הצוברן לא ידע מי מכניסן לבית: מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'." ובסופה נכתב: "ר'כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"א:ל"ה	ויהיו בחצרות. יותר מכדי חנייתם שנתעכבו על מרים:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"ב:י"ב	... אשר מאחר שיצא זה מרחם אמו של זה שיש כח בידו לעזור ואינו עוזרו הרי נאכל חצי בשרו שאחיו בשרו הוא. כמת אשר בצאתו יצא מת הרי ויאכל חצי בשרו: דב' אחר אל נא תהי כמת...	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בגיליון ופעם שנייה בצד העמודה בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'." ובסופה נכתב: "ר' כך כת' רבנו שמ':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"ג:כ"א	ממדבר צן עד רחב לבא חמת הילכו בגבוליה באורך ורוחב כמין גאם. הילכו רוח גבול דרומי ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב כמו שציום משה עלו זה בנגב דרך גבול שפת דרומית של ארץ ישר' לכו והוא ממדבר צין שהוא במקצוע דרומית מזרחית עד הים שהים הוא גבול מערבי ומשם חיזרו והילכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית כמו שמפורש בגבולות הארץ בפר' אלה מסעי: רחוב אשר היה לצד המערב שנ' ועבדון ורחוב וחמון וקנה: לבא חמת כמו שאומרין לנפורקא דְרֻמאה	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"ג:כ"ה	וישובו מקץ מ' יום. והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא ומהלך אדם בינוני עשר פרסאות הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב והם הלכו ארכה ורחבה אלא שגלוי לפני הק' שיגזור עליהם יום לשנ' קיצר לפניהם את הדרך:	ההוספה נמצאת: בוינה 24 נמצא סימון ת' בגיליון לפני ההוספה ובפנים אחרי ההוספה. בלייפציג 1, מינכן 5, ויימר 652, פריס 156, פריס 157, ירושלים 228, פריס 158, פריס 159, ירושלים 2009 ההוספה נמצאת בלי סימון כלשהו, ובפריס 154 ופריס 155 ההוספה נמצאת באמצע הפסוק הבא. הערות: ההוספה לא מופיעה ברשימת פנקובר, אך מסומנת כ"תוספת רש"י עצמו" במהדורת מקראות גדולות הכתר.
במדבר י"ד:כ"ח	חי אני. לשון שבועה. אם לא כן אעשה כביכול איני חי: וכן אני ה' דברתי אם לא זאת וגו'. כביכול אם לא אעשה איני זה. כאשר דברת' שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנו:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"ד:כ"ט	פגריכם. לכל העומדים לפניו ואם נשאר איש באהלו. לכל פקודיכם לכל מספרכם כל הנימנים לכל המספר שאתם נימנים בו כגון לצאת לצבא ולתת שקלים. כל המנויין לכל אותן מספרות ימותו. ואילו הן מבן עשרים שנה וגו'. ולהוציא שבטו של לוי שאין פקודיהם בני עשרים:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בתוך הטקסט בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר':". הערות: אינו מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ט"ו:ד'-ה'	והקריב המקריב וגו' תקריבו נסכים ומנחה לכל בהמה. המנחה כליל והשמן נבלל בתוכה והיין לספלים. כמות ששנינו במסכת סוכה: מחלוקת ר' ישמעא' ור' עקיבא אם קרבו נסכים במדבר אם לא קרבו מר דריש מושבותיכם מר דריש נותן לכם ומפורש' בזבחים מסכת: ויין לנסך. לשֶפך. וכן הסך נסך. שפוך שֶפך. ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן. שניהם שוין אלא יציקה בשמן נסיכה ביין. והיינו דמתרגמינ' לצקת לאתכא. שהצורף שופך. וכן לא נתך ארצה. נתכו כמים. ומסכה יינה. ויין מסכתו. מזיגה היא שפיכה: לכבש האחד. על כל האמור למעלה הוא מוסב. על המנחה ועל השמן ועל היין:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר': כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ט"ז:א'-ב'	ויקח קרח פרשה זו יפה נדרשת במדרש ר' תנחומא. ויקח קרח. לקח עצמו לצד אחר להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה וזהו שתרגם אונקלו' ואיתפליג נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת וכן מה יקחך לבך לוקח אותך להפליגך משאר בני אדם: בן יצהר בן קהת בן לוי. יעקב בקש רחמים על עצמו שלא יזכיר שמו על מחלוקתן שנ' בקהלם אל תחד כבודי והיכן נזכר שמו על קרח בהתייחסם על הדוכן בדברי הימים שם נאמ' בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישר': ודתן אבירם בשביל שהיה שבט ראובן שרוי בחנייתן תימנה שָכן לקהת ובניו החנים תימנה נשתתפו עם קרח במחלוקתו אוי לרשע אוי לשכינו. ומה ראה קרח לחלוק על משה נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה נשיא על בני קהת על פי הדיבר אמ' אחי אבא ארבעה היו בני קהת עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה אחד מלך ואחד כהן גדול מי ראוי ליטול את שנייה לא אני שאני בן יצהר שהוא שיני לעמרם והוא מינה את בן אחיו הקטן מכולם הריני חולק עליו מבטל את דבריו מה עשה עמד וכינס מאתים וחמשי' ראשי סנדראות רובן משבט ראובן שכיניו והם אליצור בן שדיאור וחביריו וכיוצא בו שנ' נשיאי מועד קריאי שם ולהלן הוא או' אלה קרואי העדה וגו'. הלבישן טלתות שכולן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה אמ' להם חייבת. התחילו לשחק עליו אפשר טלת של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה: בני ראובן דתן ואביר' ואון בן פלת. אמ' רב און אשתו הצילתו און שישב באנינות כל ימיו. בן פלת. שנעשו בו פלאות וניצול. ויקומו לפני משה לאפי משה מתורג' כנגד פניו קמו להתריס אַרִטְרְנְט	ההוספה חסרה: פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר' שמעיה:". במינכן 5 נמצא החלק הראשון של ההוספה (עד "כל ימיו"), אחר כך נמצאת הרחבה על חלק זה (המסומנת ב"ת'." בסופה), ואחר כך מופיע החלק האמצעי של התוספת (מ"בן פלת" ועד "וניצול"). החלק האחרון של התוספת (מ"ויקומו") חסר במינכן. הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"ז:י"א	וכפר עליהם רמז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע שהקטרת עוצרת המגפה. כדאית' במסכ' שבת: ד"א למה בקטרת לפי שהיו מליזין אחר הקטרת לומ' סם המות הוא על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש. אמ' הקב"ה תראו שעוצר מגפה הוא והחטא הוא ממית: כי יצא הקצף ראה את מלאך המות עובר להשחית כי נתן לו רשות ויוצא מלפניו:	ההוספה חסרה: מינכן 5, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, וינה 24 ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר. הדבר אחר מופיע בהרבה מכתבי היד בסוף פסוק י"ג.
במדבר י"ח:א'	ויאמר ה' אל אהרן למשה אמ' שיאמר לאהרן להזהירו על תקנת ישר' שלא יכנסו למקדש. וכן פרשה שנייה וידבר ה' אל אהרן ומליל ה' לאהרן בתרגום בבלי למשה יצוה שיאמר לו. לא מצינן שנתייחד הדיבור עם אהרן אלא ביין ושכר אל תשת: אתה ובניך ובית אביך הם בני קהת אבי עמרם. תשאו את עון המקדש עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעיסקי הדברים המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש. אתם תשבו ותזהירו את כל זר הבא ליגע. ואתה ובניך הכהנים תשאו את עון הכהונה שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157, וינה 24. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר': כך כתב רבנו שמעי'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר י"ח:ה'	ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח. הם משמרת הקדש ואתה משמרת המזבח. ולא יהיה עוד קצף כמו שהיה כבר שנ' כי יצא הקצף:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157, וינה 24. ההוספה נמצאת: בתוך הטקסט בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר': כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר כ"א:ה'	באלקים ובמשה השוו עבד לקונו. למה העלותונו שניכם שוים. אין לחם של ממש ואין מים עומדין היום פסקו היום באו ואנו תלויין. ונפשינו אף זה לשון קיצור נפש ומיאוס אנקריישט בלע'. בלחם הקלקל. לפי שהמן נבלע באיברים קראוה קלוקל אמרו עתיד המן הזה שיתפח במיעיו כלום יש לך אדם ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'כ'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר כ"ו:כ"ד	לישוב הוא יוב האמור ביורדי מצרים כי כל המשפחות נקראו על שם יורדי מצרים והנולדים משם והלאה לא נקראו המשפחות על שמם חוץ ממשפחות אפרים ומנשה שנולדו כולם במצרים: ויש לומ' כל שראה יוסף בבניו וגידלן מונה למשפחו'. וירא יוסף לאפרים בני שלשים הם שותלח וערן גם בני מכיר ידלו על ברכיו הם גלעד וששת בניו: וארד ונעמן בני בלע בן בנימן. ומצאתי ביסודו של ר' משה שירדה אמן למצרים כשהיתה מעוברת מהם לכך נחלקו למשפחות כחצרון וחמול וחבר ומלכיאל שהיו בני בנים ואם אגדה היא הרי טוב ואם לאו אומ' אני שהיו לבלע בנים הרבה ומשנים הללו ארד ונעמן יצאת מכל אחד משפחה רבה ונקראו תולדות שאר הבנים על שם בלע ותולדו' השנים הללו נקראו על שמם וכן אני אומ' בבני מכיר שנחלקו לשתי משפחות אחת נקראת על שמו ואחת נקראת על שם גלעד בנו חמשה משפחת חסרו מבניו של בנימן כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו אמו בן אוני בן אנינות ובפילגש בגבעה נתקיימה כולה זו מצא' ביסודו של ר' משה דרשן:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "קרוב ר' לומ' כך כתב רבנו שמעיה בפירושו שכ' מידו:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ל"א:י"ח	החיו לכם להתגייר ואף לישא מהן אשה.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1 (באמצע פסוק י"ז). בסוף התוספת נכתב: "ר' כ'מ' מכת'רב'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ל"א:כ"ג	כל דבר אשר יבא באש לבשל בו כלום: תעבירו באש כדרך תשמישו הגעלתו מי שתשמישו על ידי חמין יגעילנו בחמין ומי שתשמישו על ידי צלי כגון השפוד והאסכלא ילבננו באור: אך במי נדה יתחטא לפי פשוטו חיטוי זה לטהרו מטומאת המת אמ' להם צריכים הכלים גיעול לטהרן מן האיסור וחיטוי לטהרן מן הטומאה. ורבותינו דרשו מיכן שאף להכשירן מן האיסור הטעין טבילה לכלי מתכות ומי נדה הכתובין כאן דרשו מים הראויין לטבול בהן נדה וכמה הן ארבעים סאה: וכל אשר לא יבא באש כל דבר שאין תשמישו על ידי האור כגון כוסות קיתונות וצלוחיות שתשמישן בצונן ולא בלעו איסור. תעבירו במים מטבילן ודיין ודווקא כלי מתכות: א"ל ופירש לנו ר' אם עמד ישר' על גבי המלאכה ביד גוי וראה שלא נשתמש בו כלל אין צריך טבילה וכל' חדשים מגעיל ר' ומטבילן בכך שמא נשתמש ובלע ומחמת שמנם הוצרך להגעילם:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. הערות: מופיע ברשימת פנקובר. הטקסט "וכל אשר לא יבא באש... ודווקא כלי מתכות:" חסר במינכן 5, ובלייפציג 1 מופיע בכתב קטן בצד העמודה.
במדבר ל"ב:י"ז	נחלץ חושים נזדיין מהירים כמו מהר שלל חש בז ימהר יחישה. חושים מבעין וחש ומבע דעתיד לשון מבוע הנובע כן זריז ונמהר. לפני בני ישר' בראשי גייסות מתוך שגבורים היו שכן נאמ' בגד וטרף זרוע אף קדקד ואף משה חזר ופירש להם באלה הדברים ואצו אתכם בעת ההיא וגו' חלוצים תעברו לפני אחיכ' בני ישרא' כל בני חיל וביריחו כת' והחלוץ עובר לפניהם זהו ראובן וגד שקיימו תנאם: וישב טפינו בעודנו אצל אחינו. בערי המבצר שנבנה עכשיו:	ההוספות חסרות: מינכן 5. ההוספות נמצאות: בכתב קטן בצידי העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת הראשונה ("חושים... ונמהר") נכתב: "ר'. כ'כ'ר'ש':", ובסוף השנייה ("לפני... תנאם") נכתב "צוני ר' להגיה: כך כתב רבנו שמעיה:". בפריס 157 מופיעה ההוספה השנייה בתוך הטקסט בלא סימון, אך הראשונה חסרה. הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ל"ג:ד'	ומצרים מקברים. טרודים באבלם. (לכך יצאו) ולא נתנו לב לישר' לכך יצאו ביד רמה:	ההוספה חסרה: פריס 157. ההוספה נמצאת: בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כך כתב רבנו שמ':". במינכן מופיע החלק הראשון של התוספת, "ומצרים מקברים. טרודים באבלם.", ואחר כך נכתב: "אפילו צייור שהיה מצוייר בקיר ציור הראשון נמחק. ת'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ל"ג:נ"ה	והיה אשר תותירו מהם יהיו לכם לרעה. לשכים בעיניכם. ליתידות המנקרות עיניכם. תרגום של יתדות סיכיא: ולצנינים פותרים בו הפותרים לשון משוכת קוצים הסובבת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא: לצנינים כצנה רצון תעטרנו. המקפת לאדם בשלש רוחות. ותרגומו מוכיח: וצררו אתכם כתרגו':	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. לפני התוספת נכתב: "ונר' לר'", ובסופה נכתב: "ת' כ'כ' רבנ' שמעי':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
במדבר ל"ה:ל"ב	ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו. למי שנס אל עיר מקלט שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן: לנוס. כמו לָנָס כמו שוּבֵֿי מלחמה ששבו מן המלחמה. נוגי ממועד. כי מולים היו. כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר ומול על מי שמל כבר כן תאמר לנוס על מי שנס וקורהו נוס מוברח ותרגום לדערק ואם תאמר לנוס לברוח ותפרשהו למי שיש לו לברוח לא תקחו כופר לפוטרו מן הגלות לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת הרי עדיין לא נס ומהיכן ישוב:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' כך כתב רבנו שמעיה:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים א':ל"ו	זולתי כלב בן יפונה. אמ' הק' טובה גדולה אני מחזיק לכלב. מהי זולתי זה לוה אתי. יותר מששים מכם אתם לא מצאתם ידיכם. ויפל משה ואהרן על פניהם. נתרשלו ידיהם. עמד כלב ושיתקן הס והם שותקין לשמוע. אשר דרך בה. חברון. שנ' ויבא עד חברון:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת'ר'ש':". הערות: אינו מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ב':ה'	ונשמרתם מאד מה היא השמירה. אל תתגרו בם: עד מדרך כף רגל. אפילו [בין השיטין: כדי] מדרך כף רגל. כלומ' אפילו מקום דריסת הרגל איני מרשה לכם לעשות בארצם שלא ברשות. ומדרש אגדה עד שיבוא יום דריסת כף הרגל על הר הזיתים ועמדו רגליו וגו'.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 154, פריס 155. ההוספה נמצאת: בתחילת הפסוק בלייפציג 1, ושם נכתב בסוף התוספת: "ת'. ר' צוה להגיה. כך כתב רבנו שמעיה.". בפריס 157, פריס 158, ופריס 159 ההוספה נמצאת במקומה בלא ציון. הערות: מופיע ברשימת פנקובר. בפריס 158 תחילת הפירוש ("ונשמרתם מאד לנפשותיכם ומה היא השמירה") מופיע לפני הפסוק הקודם. בוינה 24 כל הפירוש חסר. בפריס 156 כל הפירוש נמצא בגיליון, וכנראה גם התוספת, אך הגיליון קטוע ואי אפשר לקרוא את כל הפירוש. בויימר 652 יש השמטה על ידי הדומות, אך כנראה היה לו את התוספת.
דברים ב':י"ב	יירשום לשון הווה. נתתי בהם כח שהיו מורישים אותם והולכים. כאשר עשה ישר' כאשר יוכלו לומר לבסוף כן עשה ישר' בהם: ועברו את נחל זרד בקרן זוית של ארץ מואב כשפונה אדם מדרום לצפון עובר אותו נהר קטן ובא לו למזרח מואב:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. לפני התוספת נכתב "ת'", ובסופה נכתב: "ר' כך הגיה רבנו שמעיה תלמידו של רבנו ש'י'". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ב':כ"ג	והעוים הישבים בחצרים וגו'. עוים מפלשתים הם שעמהם הם נחשבים בספר יהושע חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי והאשק' והגתי והעקרוני והעוים. ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישר' להוציאה לארצם מידם הבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם ועכשיו אתם מותרים לקחתה מהם. ולפי שנתיישבו אותם כנעורים בארץ פלשתים נקראו היום פלשתים:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר'ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ב':כ"ו	ממדבר קדמות. אע"פ שלא ציוני המקום לקרוא לסיחון לשלום למדתי ממדבר סיני מן התורה שקדמה לעולם כשבא הק' ליתנה חיזר אותה על עשו וישמעאל וגלוי לפניו שלא יקבלוה ואע"פ פתח להם בשלום אף אני קדמתי את סיחון בדברי שלום: ד"א ממדבר קדמות ממך למדתי שקדמתי לעולמך יכול היית לשלוח ברק אחד לשרוף את המצריי' אלא שלחתני מן המדבר אצל פרעה שלח את עמי במתונה: בדרך פר לו קמין פר לו קמין.	ההוספה חסרה: מינכן 5. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת' ר' ש':". בפריס 157 ההוספה נמצאת בגוף הטקסט בלא סימון, חוץ מהסוף "בדרך פר לו קמין פר לו קמין" שחסר. הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ג':ד'	חבל ארגב כך נקראת שם הארפכיא מתרגמינן בית פלך טרכונא: וראיתי תרגום ירושלמ' במגילת אסתר קורא פלטין טרכונין. למדתי חבל ארגוב הפרכיא של היכל המלך. כלומ' שהמלכות נקרא על שמה. וכן את הארגוב דמלכים אצל היכל המלך הרגו פקח למנחם. חבל ארגב קונטרָיאה פליידינא כל המחוז נקרא על שם היכלו של המלך	ההוספה חסרה: מינכן 5, וינה 24, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 157, פריס 158, פריס 159. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר. בויימר 652 נכתב: "חבל ארגוב כך נקראת שם ההערכיין" ושאר הפירוש חסר. במקראות גדולות הכתר התוספת מסומנת כ"תרי"ק".
דברים ג':י"ד	יאיר לקח חבל ארגב ונטלו לעצמו ומכיר לקח עיר הגלעד ונתתיה לו שכן כת' וילכו בני מכיר גלעדה וילכדוה. עיר היתה באמצע הר הגלעד ושמה גלעד: חציו של גלעד של צד צפון פירש כבר שנתנו למנשה עם הבשן ולראובני ולגדי חוזר ומפרש נתתי מן הגלע' מאותה עיר גלעד ולהלן עד נחל ארנן הוא ערוער תוך הנחל וגבול תוך וגבול גם העיר שבתוך הנחל וגבולה סביב ועד יבק רוחב קחשיב לצד עמון הרי נתן סימן באורך גד וראובן מעיר גלעד עד ארנן בתכף לארץ עמון חוזר ונותן סימן בשפת אורך ארצם בתכף לירדן לארכן כל הערבה והירדן כולו ועוד גבול שבראש הירדן מכנרת שאחורי ראשו של ירדן כל הנמצא מים כנרת עד ים המלח שהיא ים הערבה הכל לגד וראובן. ותחום זה או רחב או קצר הוא מתחום העליון שהוא מונה לצד העמון לסימנין הללו שאמ' לך הכת' ולראובני ולגדי:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בתחילת התוספת מסומן "ת'.", ובסופה נכתב: "ר': ומונה עתה מצפון לדרום בעלילת מנשה שפירש לך ת'ר'ש'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ד':י'	יום אשר עמדת מוסב על המקר' אשר למעלה ההימנו אשר ראו עיניך יום אשר עמדת בחרב אשר ראיתי את הקולות ואת הלפידים: ילְמְדון יֵילפון לעצמם ילַמדון יַלפון דשיינינט בלע'	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בגיליון בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' תר'ש:". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ד':י"ט	ופן תשא עיניך להסתכל בדבר ולתת לב לטעות אחריהם: אשר חלק לאלקות להאיר להם: ד"א לא מנען מלטעות אחריהם אלא החליקן בדברי הבליהם לטורדם וכן הו' אומ' כי החליק אליו בעיניו למצו' עונו לשנוא: ואת' לקח להם חלק אותם ולא לך כי הבדילך:	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ד':מ"ה	אלה העדת אשר דבר וגו' הם הם שדבר בצאתם ממצרים דבר להם בערבות מואב: העדות. התראות. כמו העדותי בכם אזהרות שמזהירם. חקים גזירות עול בלא טעם. משפט הראויות לבא לפי השורה.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'." ואחריה נכתב: "ר'. כך הגיה רבנו שמעיה ז"ל: ת'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ה':ג'	לא את אבתינ' בלבד כרת ה' וגו': כי אתנו. אלא.	ההוספה חסרה: מינכן 5, פריס 157. ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'." ואחריה נכתב: "ר'. כך הגיה רבנו שמעיה: ת'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ה':ו'	על פני יש בו שתי משמעיות. כל מקום שאני וכל זמן שאני ולא תאמר לא נצטוו אלא לאותו הדור.	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'" ואחריה נכתב: "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ה':כ'	הן הראנו כמו ששאלנו ויגד משה את דברי העם על שאמ' הנה אנכי בא אליך בעב הענן ואמרו רבותינו רצוננו לראותו אינו דומה שומ' מפי שליח לשומע מפי מלך והרי מילא את רצוננו והודיענו שבידו לחזק בריותיו לסבול כובד תוקף להבות פיו.	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר'. ת'ר'ש'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ה':כ"ד	ואת תדבר אלינו התשתם את כחי כנקבה נדמה לי כאילו דברתם לי בלשון את כאמור לאשה. שנצטערתי עליכם וריפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרידים להתקרב אליו מאהבה. וכי לא יפה היה לכם ללמוד מפי הגבורה. ולא ללמוד ממני: את כל אשר ידבר לרבות אף כל דברי הנביאי' שיאמרו לנו בשמו כמוך: ושמענו ועשינו. ועל זה אמר מי יתן וגו'. ליראה אותי. כאשר אמרו לקבל דברי שלוחיי ולשמור כל הימים לדורות הבאים ולכשפסקו עשרת הדברות אמ' לי לך אמור להם שובו לכם לאהליכם. כלומ' לכו לבתיכם ואתה פה עמוד אשר אחריי שדעתם לקבל ממך כמו מפי. ואדברה וגומ' שם מסר לי שאר מצות ותורה שבעל פה ועליהם אמ' משה אומ' לכם היום ושמרתם לעשו': וזאת המצוה מה שאפרש לפניכם בכל הספר הזה: ארץ זבת חלב ודבש מוסב על אשר אתם עוברים ועל אשר ייטב לך היינו טיבותא: ושמע ישר' מוקף על ושמעת ישר' ושמרת כלומ' הוי שומע ושומר את המצוה שאני בא לבאר באוזניכם:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בגיליון בלייפציג 1. בסוף התוספת הראשונה נכתב: "ר' ת'ר'ש':", לפני התוספת השנייה מסומן "ת'.", ובסוף התוספת השנייה נכתב "מ'ר' ת'ר'ש'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ו':כ'	כי ישאלך בנך מחר. יש מחר שהוא אחר זמן: אשר צוה ה' אלקינו זה בן חכם שפירש דברו ונכנס בכלל: אתכם. מה ראה להטעינכם משאר אומה ומה ראיתם לקבל כל זה.	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'.", ובסוף התוספת נכתב: "ר' כך הגיה רבנו שמעי'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ז':ד'	כי יסיר את בנך בנו של גוי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי. למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך אבל בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך שהרי לא נאמ' על בתן לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי. כי יסיר את בנך אם על בתך לא תתן לבנו יאמר כי יסיר את בתך אם על בתו לא תקח לבנך יאמר כי תסיר את בנך על כרחיך בבן בתך הכת' מדבר כשתתן בתך לבנו יסיר בנו את הנולד מבתך מאחרי ויוליכנו לע'ז'. ובן בתו אדם קוראו בנו אבל הנולד לבנך מן הגויה גזירת הכת' היא שאינו מתייחס בך.	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת נכתב "ת'. לש' רבנו שמעי'.", ולאחריה נכתב: "ר' כ'מ' מוגה מכתי' רב' שמעיה.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים ז':ז'	לא מרבכם כפשוטו. ומדרשו לפי שאין אתם מגדילי' עצמכם כשאני משפיע לכם טובה חשק בכם. כי אתם המע' הממעיטים עצמיכם כמו ואנכי עפר ואפר. כי אתם המעט אין לך אומה שלא יהו בה כמה ששים רבואות. הבחירה לא מכח הרוב כי אינו כך אלא מאהבת אנצייזריאה. כי אהב את אבותיך דבחר בזרעו ועוד משמרו וגו'. ונחנו מה לא כנבוכד נאצר שאמ' אדמה לעליון. וסנחרי' שאמ' מי בכל אלקי הארצות. חירם אמ' אני מושב אלקים ישבתי: כי אתם המעט כי משמש בל' דהא.	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'." ובסוף התוספת נכתב: "ר'. כ"מ מכתי' רב' שמע'.". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ד:י"ג	הראה היא איה היא דאה היא דיה. ראה ודאה ואיה ודיה אחת היא ונראה לתרגם דאה בת כנפא לשון ידאה. למה נקראת שמה ראה שרואה ביותר ולמה הזהירך בכל שמותיה שלא ליתן פתחון פה לבעל הדין לחלוק. שלא יהא האוסרה קורא אותה דאה והבא להתיר אומר זו ראה שמה או איה שמה וזו לא אסר הכת'. ובעופות פרט לך את הטמאים ללמדך שעופות טהורין מרובין על הטמאים. לפיכ' פרט את המועט:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'" ובסוף התוספת נכתב: "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ד:ט"ז	התנשמת. קלבא שוריץ: תנשמת שבשרצים טלפא ודומות זו לזו בגוף ובלא ראות אבל עטלף אין לו לעז ועטלף דרבנן משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאורה נראה קלבא שוריץ עוף בלא ראות והאומ' עטלף דקרא טלפא אינו אלא טועה.	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר'. ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ז:י"ח-כ'	והיה כשבתו אם עשה כן כדיי הוא שתתקיים מלכותו: משנה התורה שתי ספרי תורה אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאה עמו: על פי התורה. איסור והיתר. על המשפט. שאר דינין: והאיש אשר יעשה בזדון. זה זקן ממרא חזר לעירו ושנה מת: משנה התורה. אונקלוס תירגם פתשגן. פתר משנה לשון שינון ודיבור: הכהנים הלוים. והכהנים: כל שבט לוי זה לוים: לבלתי רום לבבו. כלפי קונו יותר משאר אחיו. אבל על אחיו ישתרר ואם ילחצם הרי רום לבבו לקונו: לבלתי סור מן המצוה אפילו מצוה קלה של נביא. למען יאריך ימים וגו' מכלל הין אתה שומע לאו. וכן מצינו בשאול שאמ' לו שמואל שבעת ימים תוחל עד בואי אליך להעלות העולה וכת' ויוחל שבעת ימים וגו' ולא שמר הבטחתו להמתין כל היום ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמ' לו נסכלת כי לא שמרת וגו'. ועתה ממלכתך לא תקום הא למדת שבשביל מצוה קלה של נביא נענש: הוא ובניו. מגיד שאם בנו הגון הוא קודם לכל אדם:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת הראשונה ("על פי התורה... מת") מסומן "ת'." ובסופה נכתב "ר'.". בסוף התוספת השנייה ("משנה התורה... לוים") נכתב: "ר' כ"כ רבנ' שמ':", ובסוף התוספת השלישית ("לבלתי רום לבבו... לקונו") נכתב: "ר' כ"כ רב' שמע' ורבו ר'ש'י':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר. המילים "הוא ובניו... לכל אדם" מופיעות בכתב יד לייפציג לפני התוספות, ובסוף הפסוק נכתב בכתב קטן "הוא ובניו כת' למעלה:". התוספת הראשונה מופיעה באופן חלקי ובשינויים ("ועשית על פי הדבר. על הריב הזה: על פי התורה. איסור והיתר: על") בסוף בעמוד הקודם בכ"י לייפציג, אחרי הפירוש לי"ז:י"א.
דברים י"ח:ב'	כל שבט לוי בין תמימין בין בעלי מומין: חלק בביזה ונחלה בארץ: אשי ה' קדשי המקדש ונחלתו אילו קדשי הגבול תרומות ומעשרו' אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו. ובסיפרי דורשו ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר בקרב אחיו זו נחלת חמשה ואיני יודע מה הוא ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממים ושל סיחון ועוג שני עממים אמורי וכנעני ונחלת שאר לרבות קיני קנזי וקדמוני. אם תזכו לירש כהן: וכן דורש בפר' מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני. שוב נמצא בדברי ר' קלנימוס הכי גרס' בספרי ונחלה לא יהיה לו אילו נחלת חמשה בקרב אחיו אילו נחלת שבעה נחל' חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטי' ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי מנשה ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי מנשה ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד. כאשר דבר לו בארצם לא תנחל אני חלקך:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בלייפציג 1. התוספת הראשונה נמצאת בכתב קטן בצד העמודה, לפניה מסומן "ת'." ובסופה נכתב "ר' כ'כ'ר'ש':". התוספת השנייה מופיעה בכתב קטן באמצע העמודה, ובסופה נכתב: "מ'ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ח:ג'	מאת העם ולא מאת הכהנים: שה מולטון גדול וכשפירש בו בן שנה הרי כבש. אם שור אם שה פרט לחיה: הזרוע מן הפרק של ארכובה ועד גף של יד שקורין אישפלרון. הלחיים עם הלשון. דורשי רשומות היו אומ' זרוע תחת היד שנ' ויקח רמח בידו. לחיים תחת תפלה שנ' ויעמד פינחס ויפלל. הקיב' תחת האשה אל קבתה:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'." ובסוף התוספת מסומן "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ח:ד'	ראשית דגנך זו תרומה לא פירש בה שיעור אבל רבותינו נתנו בה שיעור עין יפה אחד מארבעים רעה אחד מששים בינונית אחד מחמשים וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים שנ' וששיתם האיפה מחומר החטין. ששית האיפה חצי סאה כשאתה נותן חצי סאה לכור הרי אחד מששים שהכור שלשים סאים: ראשית תחילת הנאתך וראשית גז צאנך כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית ולא פירש שיעור ורבותינו נתנו בו שיעור אחד מששים וכמה צאן חיי' בראשית הגז חמש רחלות שנ' חמש צאן עשויות:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'" ובסוף התוספת מסומן "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ח:ט"ז	ככל אשר שאלת קרב אתה ושמע את כל אשר ידבר אלי' לרבות נביאי דור ודור.	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. לפני התוספת מסומן "ת'" ובסוף התוספת מסומן "ת' ר'ש' ר':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ח:כ'	אשר לא צויתיו לדבר אבל ציויתיו לחברו: ואשר ידבר בשם אלקים אחרים אפילו כיוון את ההלכה לאסור את האסור ולהתיר את המותר: ומת: בחנק. שלשה מיתתן בידי אדם המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו ונאמר לחברו והמתנבא בשם ע"ז אבל הכובש את נבואתו והעובר על דברי נבי' מיתתן בידי שמים שנ' אנכי אדרש מעמו. אנא אתבע מיניה.	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת'". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ח:כ"ב	אשר ידבר הנביא ויאמר דבר זה עתיד לבא עליכם ותראו שלא יבא הוא הדבר אשר לא דברו ה' והרוג אותו. ואם תאמר זו כמתנבא על העתידות הרי שבא ואומ' עשו כך וכך מפי הק' אני אומ' זו כבר נצטוו שאם בא להדיחך מאחת מכל המצוות לא תשמע לו אלא אם כן מומחה הוא לך צדיק גמור כאליהו בהר הכרמ' שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות כדי לגדור את ישר' הכל לפי צורך השעה וסייג הפירצה לכך נאמ' אליו תשמעון: לא תגור ממנו לא תמנע עצמיך מללמד עליו חובה ולא תירא ליענש עליו: לא תגור ממנו מכל מה שיאמר עוד ויפחידך	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ת ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ט:ח'	ואם ירחיב כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקניזי וקדמני ואם ירח' כי תשמר אם תזכה ירחיב ואז ויספת הם חטאו והם חסרו	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים י"ט:י"א	וכי יהיה איש שונא לרעהו ועל ידי שנאתו הוא בא לידי וארב לו מכאן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה לפי שעבר על לא תשנא סופו לבא לידי שפיכות דמים לכך נאמ' וכי יהיה איש שונא וגו' שהיה לו לכתוב וכי יקום איש וארב לרעהו והכהו נפש: והכהו נפש מכת נפש שאיבדה נפש: ונתנו אתו ביד גאל הדם לא שיתנהו בידו אלא גאל הדם יתנוהו בפגעו בו שנגמר דינו הוא ימיתנו: דם הנקי רצח הנקי כמו והיה עליך דמים:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים כ':ט"ו	ממך מאד [ר]חוק מכל גבולך והלאה היינו מאד: לפי שגלוי לפניו שגרגשי יפנה מקומו הוציאו ממניין והזכירו ברמז:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בכתב קטן בצד העמודה בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר' ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.
דברים כ':י"ט	ימים שנים רבים שלשה מכאן אמרו אין צרין על עיירות של גוים פחות משלשה ימים קודם לשבת: שאם לא תוכל לה לבסוף התיר לה עד רדתה א"ל אפילו בשבת לצור. ולימד שפותח בשלום שנים ושלשה ימים וכן הוא אומ' וישב דוד בצקלג ימים שנים ובמלחמ' הרשות הכת' מדבר: כי האדם עץ השדה הרי כי משמש לשון דילמא שמא האדם עץ הש' להכנס בתוך המצור מפניך להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר למה תשחיתנו:	ההוספה חסרה: ההוספה נמצאת: בלייפציג 1. בסוף התוספת נכתב: "ר'. ת'ר'ש':". הערות: מופיע ברשימת פנקובר.