תוספתא מבוארת

הקדמה

על פי כ"י וינה
מנוקדת ומפוסקת ומבוארת
עם שינויי נוסחאות ומסורת התוספתא

מאת דוד פיאלקוף
מהדורת קדם־דפוס המתפרסמת באתר 'על התורה'
© כל הזכויות שמורות למהדיר
לתגובות והערות: toseftamevoeret@gmail.com

פתח דבר

התוספתא היא אחד מחיבורי היסוד של ספרות התנאים, והיא מהווה חוליה מקשרת בין המשנה לתלמוד. מן הצד האחד התוספתא ערוכה לפי המתכונת של המשנה ומקבילה אליה, וככזו היא יכולה לשמש כפירוש הקדום ביותר למשנה. מן הצד השני ברייתות מתוכה משוקעות לכל אורך התלמוד הבבלי והירושלמי – הן באופן גלוי בצורה של מובאות מפורשות, והן באופן נסתר ובהבלעה תוך כדי המשא ומתן התלמודי. בשל כך יש חשיבות רבה ללימוד התוספתא הן ללומדי המשנה והן ללומדי התלמוד.

מהדורת 'תוספתא מבוארת' מציגה בפני הלומד נוסח מדויק של התוספתא, מנוקד ומפוסק ומסודר בצורה מאירת עיניים. התוספתא מלוּוה בביאור קצר, ובמדור הרחבות שמשלים את הביאור במקום הצורך. שני מדורים נוספים נלווים לתוספתא: מדור 'שינויי נוסחאות' ובו נוסחאות מתוך הדפוס הראשון, כתבי היד וקטעי הגניזה של התוספתא, ומתוך מובאות מן התוספתא אצל הראשונים; ומדור 'מסורת התוספתא' הכולל הפניות למקבילות בספרות חז"ל. לצידן של ההלכות בתוספתא ניתן לראות את המשניות המקבילות ומלבד זאת מצורפת טבלת הקבלות מהמשנה לתוספתא.

תקוותי כי מהדורה זו תגביר את ההכרה בחשיבותה של התוספתא, תסייע ביד הלומדים החפצים להעמיק בה, ותרחיב את מעגל הלומדים אותה.

מהדורה אינטרנטית זו שמתפרסמת באתר 'על התורה' באדיבות הרב הלל נובצקי היא מהדורת קדם־דפוס לקראת הוצאת כרך ראשון של 'תוספתא מבוארת' לסדר קדשים בעזרת ה'. קדמה למהדורה זו 'תוספתא מבוארת – מסכת זבחים' שנדפסה בהוצאת המחבר וניתן לצפות בה ולהורידה דרך אתר היברובוקס. המהדורה האינטרנטית איננה מציגה את 'צורת הדף' של 'תוספתא מבוארת' כאשר התוספתא מקוטעת ומחולקת לפסקאות, אך שאר התכנים של המדורים השונים נמצאים במלואם. אשמח מאוד לקבל תגובות, הערות, תיקונים והצעות לשיפור מכל הסוגים. תרומות שיסייעו לקידום המפעל יתקבלו אף הן בברכה.

תודות

תחילתה של מהדורה זו בשיעור במשנה ותוספתא שהעברתי בישיבת ההסדר בתקוע במשך כמה שנים. לאורך שנות העברת השיעור והכתיבה למדתי הרבה מתלמידיי, מחבריי ומרבותיי בישיבה, שדבריהם והערותיהם משולבים ומשובצים לכל אורך הספר, ונעזרתי ברבים וטובים שסייעו לי בצדדים שונים הקשורים להכנת המהדורה – לכולם אני מכיר תודה רבה.

במהלך הכנת המהדורה נועצתי באנשים רבים הבקיאים בתורת התנאים ובלשונם, הן בשאלות נקודתיות שהיו לי, והן בעניינים עקרוניים הנוגעים לתבנית הכללית של המהדורה. אני מודה לכולם על ההיענות החיובית ועל מאור הפנים. בייחוד אזכיר כאן את מורי ותלמידי החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, ואת החוקרים מהאקדמיה ללשון העברית שסייעו לי בדרכים שונות.

מי שגרם לי להרהיב עוז לגשת להכנת מהדורה חדשה לתוספתא הוא מורי ורבי הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל, שהמריצני לכך ואף ליווה אותי בעצה ובעידוד לאורך הכנת המהדורה – על זאת ועוד, תודתי הגדולה.

מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש.

דוד פיאלקוף

על מהדורת תוספתא מבוארת

חלקי המהדורה

מהדורת 'תוספתא מבוארת' מורכבת משישה מדורים: א) תוספתא; ב) שינויי נוסחאות; ג) מסורת התוספתא; ד) ביאור; ה) הרחבות; ו) הקבלות למשנה.
להלן מפורטים מאפייני המדורים.

תוספתא

נוסח התוספתא

נוסח הפנים של המהדורה מבוסס על כ"י וינה. התוספתא מובאת על פי נוסח כתב היד לאחר התיקונים שנעשו בו על ידי הסופר ומגיהים אחרים, ובמדור שינויי הנוסחאות הובא בדרך כלל נוסח כתב היד לפני תיקונו. כדי להקל על שטף הקריאה נפתחו כל ראשי התיבות והקיצורים (מלבד שני הקיצורים: וגו' וכו') וזאת מבלי להעיר על כך, אך במקרים של ספק בפיענוח הקיצור הובאה במדור שינויי הנוסחאות הצורה המקוצרת שמופיעה בכתב היד. כתיבת שם הוי"ה שונתה מהצורה שמופיעה בכתב היד (שתי יו"דין ועליהן יו"ד שלישית), והוא נכתב כאן בשתי יו"דין כמקובל כיום. גם שם 'אלהים' להטיותיו נכתב כפי הנהוג כיום, ובשונה מצורת כתיבתו בכתב היד (האותיות אל"ף ולמ"ד מחוברות והאות ה"א חסרה).

בכל מקום שנוסח כ"י וינה נראה משובש בעליל או שיש בו השמטה מובהקת, תוקן הנוסח על פי הדפוס הראשון או על פי כתבי היד וקטעי הגניזה של התוספתא, ובמקרים מועטים גם על פי נוסח התוספתא הבא בספרות הראשונים. כל התיקונים הללו מצוינים באמצעות סוגריים או סימנים בצד המילים המתוקנות, ובמדור שינויי הנוסחאות הובא הנוסח של כ"י וינה. לא נעשה תיקון בגוף התוספתא על פי הגהת המפרשים או הדפוסים החדשים או מסברה, וההגהות וההצעות לתיקון ניתנו במדור הביאור.

החלוקה להלכות ולפרקים

החלוקה להלכות ומספורן נעשו על פי מהדורת צוקרמאנדל. גם במקום שהחלוקה במהדורת צוקרמנדאל משובשת, הושארה חלוקת ההלכות כפי שהיא, ובמקרים אלו ניתן לעמוד על הטעות מן הפיסוק והקיטוע. חלוקת הפרקים בדרך כלל זהה בין עדי הנוסח, אך במקום שיש הבדל ביניהם נקבעה החלוקה על פי כתב יד וינה, ובשוליים נרשמה חלוקת הפרקים כפי שהיא בעדי הנוסח האחרים.

הקיטוע והפיסוק והניקוד

התוספתא מפוסקת ומחולקת לקטעים ולפסקאות בדומה למהדורת 'משנה סדורה' לרב אליהו דורדק (וכאן המקום להודות לו על עידודו ותמיכתו). הניקוד של התוספתא נעשה על פי כללי הניקוד המקובלים בעברית של ימינו, אך מילים שמשתקפת בכתיבן מסורת קריאה אחרת, נוקדו על פי המסורת הידועה לנו מלשון התנאים. לא נוקדו מילים לועזיות ושמות מקומות שאין לנו מסורת קריאה ודאית שלהן, וכן לא נוקדו מילים שכתיבן משובש.

שינויי נוסחאות

במדור שינויי נוסחאות באים שינויי הנוסח העיקריים שמופיעים בדפוס הראשון, כתבי היד וקטעי הגניזה של התוספתא, ובמובאות מן התוספתא אצל הראשונים. נוסף על זה צוינו הבדלים בין נוסח הפסוקים המצוטטים בתוספתא לבין נוסח המקרא כפי שהוא לפנינו, ולעיתים אף הוער על הנוסח שמופיע במקבילות של התוספתא. במדור זה לא הובאו כל שינויי הנוסח אלא מבחר שלהם, בעיקר שינויים בתוכן או בסגנון ולעיתים אף שינויים בדקדוק. על פי רוב לא הובאו שינויים בכתיב, בייחוד כתיב מלא וחסר, שהם חסרי חשיבות לרוב הגדול של הלומדים. המעוניינים לעמוד על כל שינויי הנוסח יכולים לעשות זאת באמצעות האתר 'אוצר עדי הנוסח של הספרות התנאית' של אוניברסיטת בר־אילן. במסגרת מפעל 'תוספתא מבוארת' מתוכנן בעתיד בעז"ה להציג באתר ייעודי לכך את כל שינויי הנוסח בפורמט של סינופסיס יחד עם צילומים איכותיים של עדי הנוסח לתועלת המעיינים.

מסורת התוספתא

במסורת התוספתא צוינו הפניות למקבילות לתוספתא מכל רחבי ספרות חז"ל: המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה, התלמוד הבבלי והירושלמי. לא הובאו ציונים לילקוטים (כגון ילקוט שמעוני, לקח טוב ומדרש הגדול), אלא כאשר יש בהם עניין מיוחד (כגון נוסח שונה שיש לו חשיבות). אף לא נכללו במדור זה הפניות לספרי הראשונים שיש בהם מובאות מן התוספתא, והמבקש לעמוד עליהם יכול להסתייע ב'תוספת ראשונים' לר"ש ליברמן.

ביאור והרחבות

הביאור מבוסס בראש ובראשונה על לימוד מעמיק של התוספתא תוך השוואתה למשניות הקשורות אליה ולמקבילות מספרות התנאים, ועל עיון בסוגיות התלמוד שבהם נידונים דברי התוספתא במפורש או במובלע. נוסף לזה נעשה שימוש רב במפרשי התוספתא הקדמונים והחדשים ובדברי הראשונים שמזכירים את התוספתא בספריהם. הביאור נועד להסביר בקצרה את דברי התוספתא, ומשום כך לא הובאו בו כל השיטות להסברת התוספתא או הנימוקים להעדפת פירוש מסוים. במקרה שהיה צורך בתוספת פירוט על מה שנכתב בביאור, נעשה הדבר במדור ההרחבות וצוין על כך בביאור. במדור ההרחבות נכללו גם דיונים נוספים שנוגעים להבנת דברי התוספתא שמחמת אריכותם ומורכבותם לא יכלו להיכנס לביאור, וגם להרחבות אלו ניתנה הפניה בתוך הביאור.

הקבלות למשנה

לצד ההלכות בתוספתא מוצגים ההלכות המקבילות במשנה, ובנוסף לכך לפני כל מסכת מצורפת טבלת הקבלות בין המשנה לתוספתא. בטבלה מצוינים פרקי המשנה ולצידם יחידות התוספתא (פרק או קבוצת הלכות) המקבילות אליהם, ולאחר מכן מפורטות משניות הפרק (בדרך כלל קבוצה של כמה משניות שמהוות יחידה נושאית או ספרותית) וההלכות בתוספתא המקבילות אליהן. ההקבלות נרשמו בצורה אחידה מבלי לאפיין את יחסה המדויק של כל מקבילה למשנה (חולקת, מבארת, מוסיפה וכדו'), ומבלי לציין אם ההלכה המקבילה קשורה למשנה באופן ישיר או באופן אגבי ועקיף.

מערכת ההקבלות נועדה לסייע ללומד למצוא את ההלכות בתוספתא המקבילות למשניות המסכת: הן למי שמעוניין ללמוד את התוספתא ברצף במקביל למשניות המסכת, והן למי שמעיין במשנה מסוימת או בסוגיית הגמרא על המשנה ורוצה לדעת היכן נמצאת התוספתא המקבילה לאותה המשנה. תועלת נוספת מהטבלה יכול להפיק מי שמעוניין לחקור את האופן שבו מסודרות ההלכות בתוספתא ולהשוותו לסדר המצוי במשנה. דבר זה דורש הקבלה מדוקדקת ומפורטת יותר ממה שמוצג בטבלה, אך יחד עם זאת הטבלה יכולה להוות בסיס ראשוני לעיון כזה – "ישמע חכם ויוסף לקח".

רשימת הסימנים והקיצורים במהדורה

סימנים בגוף התוספתא

[ ]    –     הוספה על פי עד נוסח אחר
( )    –     מחיקה על פי עד נוסח אחר
°X°   –     המילה או המילים בין העיגולים תוקנו על פי עד נוסח אחר

סימנים בשינויי הנוסחאות

[ ]    –     הוספה על ידי הסופר או המגיה של כתב היד
( )    –     מחיקה על ידי הסופר או המגיה של כתב היד
₂X    –     המופע השני של המילה (או רצף המילים) בתוך ההלכה

עדי הנוסח של התוספתא

כי"ו    –   כ"י וינה
ד"ר     –   דפוס ראשון
כי"ע    –   כ"י ערפורט (מסתיים באמצע פרק ה של מסכת זבחים)
כי"ל    –   כ"י לונדון (לסדר מועד ולמסכת חולין)
קט"ג   –   קטעי גניזה של התוספתא

מפרשי התוספתא

ח"ד    –   חסדי דוד (רבי דוד פארדו)
מנ"ב   –   מנחת ביכורים (הרב שמואל אביגדור תוספאה)
מ"ש    –   מצפה שמואל (הרב שמואל אביגדור תוספאה)
ריצ"ד  –   חידושי הריצ"ד (ר' יוסף צבי דינר)
חזו"י   –   חזון יחזקאל (הרב יחזקאל אברמסקי)
תס"ר  –   תוספת ראשונים (הרב שאול ליברמן)