טקס המילואים – צו וביצוע
הקדמה
שינויים בתוכנית?
הציווי בדבר טקס חנוכת המשכן מוצג באריכות בשמות כ"ט, ומתווספים לו פרטים מסוימים בשמות מ':ט'-ט"ז.1 ביצוע הטקס, לעומת זאת, מתואר לראשונה בויקרא ח'-ט'. למרות חפיפה משמעותית בין תיאור ציווי ליישומו, ישנם בכל זאת לא מעט פערים בין השניים. הפערים נוגעים לסדר של כמה מהפעולות שיש לבצע, להכללה או השמטה של היבטים מסוימים בטקס וחוקיו, להאם אהרן ובניו מתאורים ביחד או בנפרד בחלקי הטקס, וכן להבדלים קלים במינוח. כיצד יש להבין את הפערים השונים? האם בוצעו שינויים מסוימים בטקס בעת יישומו? אם כן, מה גרם לשינויים אלה? אם לא, מדוע תיאורו של הטקס שונה מהציווי?
ההבדלים
להלן חלק גדול מההבדלים בין המקורות השונים. לטבלה המשווה בין פסוקי שמות כ"ט וויקרא ח', לחץ על הכפתור הבא.
הוספות או השמטות – ישנם כמה ציוויים או פעולות אשר נמצאים רק באחד מן הפרקים:
- ייחודיים לויקרא ח' – היבטים מסוימים של הטקס מוזכרים רק בויקרא:
- הקהלת העם באוהל מועד כדי לחזות באירוע (פסוק ג').
- נתינת האורים והתומים בחושן (פסוק ח').
- הזאת שמן המשחה על המזבח שבע פעמים (פסוק י').
- האיסור על אהרן ובניו לצאת מאוהל מועד לאורך כל שבעת ימי הטקס (פסוק ל"א).
- ייחודיים לויקרא ט' – בשמות כ"ט אין שום אזכור שיהיה יום שמיני לטקס. היום השמיני מוזכר לראשונה רק בויקרא ט'.
- ייחודיים לשמות כ"ט
- פר שני? בשמות כ״ט:ל"ו מדובר על "פַר חַטָּאת" המשמש לטיהור המזבח במשך שבעה ימים. לא ברור אם הכוונה היא לפר שני, נוסף,2 או לזה שהוזכר קודם לכן (ואז יוצא שההנחייה חוזרת על עצמה כאן רק כדי להדגיש שצריך להקריב את הקרבן הזה בכל שבעת הימים). אם ההבנה הראשונה שלעיל נכונה והציווי המקורי היה לקחת שני פרים, זהו היבט נוסף שהושמט בביצוע בויקרא ח', שם מדובר על פר אחד בלבד.
- מצווה לדורות – בשמות כ״ט:כ"ז-ל' מפורטים מספר חוקים המתייחסים לדורות הבאים ולא לטקס המילואים עצמו, כולל אלה הנוגעים לתרומות שיוקצו לכהנים ולבגדי הכהונה. כל אלה אינם מופיעים בויקרא.
- חסרים בשמות כ"ט – המצווה למשוח בשמן את המשכן וכליו חסרה בשמות כ"ט על אף שהיא כן מופיעה בשמות מ'. הביצוע מתואר בויקרא ח'.
שינויים בסדר – הסדר של חלקים מסוימים מהטקס משתנה בשני התיאורים.
- רשימת הדברים שצריכים להביא –בציווי מוזכרים תחילה הקרבנות, ואחריהם הכהנים, הבגדים, ושמן המשחה. בביצוע הטקס, לעומת זאת, הקרבנות מועברים לסוף הרשימה.3
- הלבשת אהרן – בשמות מ' הלבשת אהרן נזכרת רק לאחר משיחת המשכן (פסוק י"ג), בעוד שויקרא ח' מספר שמשה הלביש אותו לפני כן (פסוקים ז'-ט').
- חשן ואפוד – בעוד שבשמות כ״ט:ה' הלבשת החושן מתוארת לפני האפוד, בויקרא ח׳:ז'-ח' הסדר הוא הפוך.
- הזאת דם ושמן – בשמות כ"ט, הציווי להזות על אהרן ובניו משמן משחה ומן הדם של איל המילואים קודם לשריפת הקרבן (פסוק כ"א). אך בויקרא ח', ההזאה נעשית רק לאחר מכן (פסוק ל').
אהרן ובניו – הן בחגירת האבנט, והן בהזאת הדם על אוזניהם, ידיהם, ורגליהם של הכהנים, שמות כ"ט (ראו פסוקים ט' וכ') מכליל את אהרן יחד עם בניו. אולם כאשר הטקס מתבצע, פעולות אלו נעשות עבור אהרן ובניו בנפרד (ראו ויקרא ח׳:ז',י"ג וכ"ג-כ"ד).
טרמינולוגיה – במספר מקרים ישנם שינויים קלים במינוח. לא ברור עד כמה אלו אכן משמעותיים:
- שמות הקרבנות – כל אחת מהקרבנות שהובאו בשמות כ״ט נקראים בתחילה רק בשם הבעל חי המובא. רק לאחר שנדון הליך ההקרבה, נכתב בתורה: "חַטָּאת הוּא", "עֹלָה הוּא", וכו'. בויקרא ח', לעומת זאת, כבר מלכתחילה מכנים את הקרבנות "פַּר הַחַטָּאת" או "אֵיל הָעֹלָה". יוצא דופן הוא החטאת, אשר אליו מתייחסת התורה באופן קבוע כ"חַטָּאת", ולעתים נדירות בלבד הוא מכונה רק "פַּר".
- החלות – בעוד ששמות כ״ט:ב' מפרט את סוגי הלחם השונים שיתלוו לקרבן, בויקרא מוזכר רק "סַל הַמַּצּוֹת" כללי יותר.
- שפיכה – שמות כ״ט:י"ב משתמש בפועל "תִּשְׁפֹּךְ", ואילו הפסוק המקביל בויקרא ח׳:ט"ו אומר "יָצַק".