Difference between revisions of "Crossing of Yam Suf in Art/0/he"
m |
m |
||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>שלושת | + | <p>שלושת הציורים המוצגים כאן, הפרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס<fn>בית הכנסת, משנת 244 לספירה, הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בעולם. הוא נחשף בסוריה בשנת 1932, ונשמר כמעט ללא פגע. קירותיו כוסו בציורי קיר של סצנות מקראיות שונות, ואלה מוצגים כיום במוזיאון הלאומי בדמשק.</fn> והמיניאטורות מהגדת סרייבו<fn>הגדה זו (משנת 1350 בערך), שנוצר על ידי אמן לא ידוע, היא כתב יד מואר ששוכן כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה בסרייבו.</fn> והגדת מגנצא<fn>הגדה זו הועתקה על ידי מוזס בן נתן אופנהיים בשנת 1726. היא נמצאת כיום באוסף הספרים הנדירים וכתבי היד על שם ביינק באוניברסיטת ייל.<br/>This Haggadah was copied by Moses ben Nathan Oppenheim in 1726. It is currently in the Beinecke Rare Book and Manuscript Library, Yale University.</fn> מראים את חציית ים סוף (<a href="Shemot14-27" data-aht="source">שמות י"ד</a>). כל אמן מדגיש היבטים שונים בסיפור ומציג את המעבר בים, את עם ישראל, את גורל המצרים, את התפקיד של ה', ואת משה בדרכים ייחודיות. עיון בהבדלים בין הציורים מאפשר לנו לבחון מחדש את הטקסט המקראי ולדייק בניואנסים ובפערים בטקסט.</p></div> |
| − | |||
<category>השוואת התמונות | <category>השוואת התמונות | ||
<subcategory>דורא אירופוס | <subcategory>דורא אירופוס | ||
Version as of 02:20, 16 August 2019
קריעת ים סוף באמנות
הקדמה
שלושת הציורים המוצגים כאן, הפרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס1 והמיניאטורות מהגדת סרייבו2 והגדת מגנצא3 מראים את חציית ים סוף (שמות י"ד). כל אמן מדגיש היבטים שונים בסיפור ומציג את המעבר בים, את עם ישראל, את גורל המצרים, את התפקיד של ה', ואת משה בדרכים ייחודיות. עיון בהבדלים בין הציורים מאפשר לנו לבחון מחדש את הטקסט המקראי ולדייק בניואנסים ובפערים בטקסט.
השוואת התמונות
דורא אירופוס
הפרסקו מכיל שלוש סצינות נפרדות אשר יחד מספרות את סיפור המעבר. בכל אחד מהם, משה גדול ומגדל הצוות שלו. בצד ימין של הציור, צועדים בני ישראל ממצרים חמושים במגינים, ובשמאל הקיצוני, משה מוביל אותם בבטחה מימי נוף. מרכז הקיר ממוסגר על ידי שתי דמויות של משה, הראשון מרים את מטהו, ככל הנראה לפיצול הים עבור בני ישראל, והשני עם צוותו שוב מושט, מסמן למים לחזור ולהטביע את המצרים. 4 ליד הכביש בחלקו העליון של התמונה מופיעות שתי ידיים של אלוהים, האחת מכוונת אל המים והשנייה מושיטה לעבר היבשה, מדגישה את תפקידו בעונש וגם בהישועה .5
The fresco contains three separate scenes which together tell the story of the crossing. In each, an oversized Moshe and his staff tower over the rest. On the right side of the painting, the Children of Israel march from Egypt armed with shields, and on the far left, Moshe leads them safely from Yam Suf. The center of the mural is framed by two figures of Moshe, the first lifting his staff, presumably to split the sea for the Israelites, and the second with his staff again outstretched, signaling the waters to return and drown the Egyptians.4 At the top of the image, two hands of God appear, one pointing toward the water and the other reaching out toward the people on dry land, emphasizing His role in the both the punishment and the salvation.5
הגדת סרייבו
סצנה זו מהגדת סרייבו מתמקדת בגורלם המנוגד של המצרים ובני ישראל .6 הים מפוצל לנתיבי מים ויבשה מרובים לסירוגין, כאשר המצרים הטובעים וכלי הנשק שלהם מונחים על ידי חציית בני ישראל הנושאים מצות לא פתורות על כתפיהם. . מעניין לציין כי השבילים נמשכים כקשתות ולא כרצועות אופקיות. בחזית השמאלית פרוה עומד גבוה, הניצול היחיד בקרב המצרים הגוססים.
סצנה זו מהגדת סרייבו focuses on the contrasting fates of the Egyptians and the Israelites.6 The sea is split into multiple, alternating paths of water and dry land, with the drowning Egyptians and their weapons juxtaposed with the crossing Israelites carrying unbaked Matzot on their shoulders. Interestingly, the paths are drawn as arcs rather than horizontal strips. In the left foreground, Paroh stands tall, the sole survivor among the dying Egyptians.
הגדת מגנצא
בניגוד לביצועים האחרים, דימוי זה מתאר רק את סיום הסיפור, לאחר שבני ישראל כבר הגיעו לשלומם של החוף. הם צופים בזמן שמשה מרים את מטהו והמצרים טובעים בים. גם כאן האומה חמושה. בין הדמויות הרבות בציור, בולטות אלה של משה ופרו. משה מתנשא בקדמת הבמה, צוות מורם ובלבוש, דמוי מלך, בגלימות זהב. במקביל לו, יושב פרוה במרכבת הזהב שלו, ידו מתוחה כלפי מעלה, ואולי סוף סוף מכירה באלוהים. לא ברור אם הוא עומד לטבוע או להינצל.
In contrast to the other renderings, this image depicts only the conclusion of the story, after the Children of Israel have already reached the safety of the shore. They watch as Moshe lifts his staff and the Egyptians drown in the sea. כמו בציור קיר מדורא אירופוס, here, too, the nation is armed. Amidst the many figures in the painting, those of Moshe and Paroh stand out. Moshe looms in the foreground, staff raised and garbed, king-like, in gold robes. Paralleling him, Paroh sits in his gold chariot, his hand stretched heavenwards, perhaps finally recognizing God. It is unclear if he is about to drown or to be saved.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
נתיב אחד או הרבה?
קריאה פשוטה של שמות מציעה שכאשר הים התפצל, הוא יצר חלקת יבשה אחת גדולה, הגובלת ב"חומות "מים שביניהן עברה האומה למקום מבטחים. עם זאת, מספר מקורות מצביעים על כך שנוצרו שנים עשר נתיבים נפרדים, אחד לכל שבט .7 ההבנה הזו רומזת על שבילים מרובים בהגדת סרייבו 8 ואולי רמוזה בפרסקו מדורא אירופוס .9 זה גם המפורש ביותר במאה ה -15 תנ"ך אלבה. .10 האם יש מוטיבציה טקסטואלית 11 להעלאת הנס בדרך זו, או שהיא קשורה רק לרצון להעצים את האלמנטים העל-טבעיים של האירוע? ראו קריעת ים סוף - ניסי או טבעי?
A simple read of Shemot suggests that when the sea split, it created one large dry patch of land, bordered by "walls" of water between which the nation crossed to safety. Several sources, though, suggests that twelve separate lanes were created, one for each tribe.7 This understanding is alluded to in the multiple paths בהגדת סרייבו8 ואולי רמוזה בפרסקו מדורא אירופוס.9 It is also most explicit in the 15th century תנ"ך אלבה.10 Is there any textual motivation11 for rendering the miracle in this way, or is it merely related to a desire to intensify the supernatural elements of the event? ראו קריעת ים סוף – ניסי או טבעי? וניסים.
גורל פרעה
בעוד שפרוה לא מתואר בכלל בפרסקו מדורה אירופוס, הוא מודגש גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא. הגדת סרייבו מבהירה בבירור כי הוא שרד בדרך נס את המעבר .12 לעומת זאת, הגדת מגנצא, תוך שהיא מאפשרת אפשרות זו, 13 משאירה את גורלו הסופי כסימן שאלה. מה יש לחשבון המקראי לומר? מותו של פרוה מעולם לא מוזכר במפורש, אך הקריאה הפשוטה של "לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" בשמות י״ד: כ״ח 14 מרמזת כי לא היו ניצולים. עם זאת, כמה מדרשים טוענים שפרו אכן עמד בתוקף .15 מחלוקת זו תלויה בחלקה באופן שבו ניתן לראות את מטרת הנפלאות במצרים. אם הם היו בעיקר עונשיים באופיים, טבעי שפרה ימות. עם זאת, אם הם נועדו לחנך, לשנות ולהעניק הכרה בה ', ניצול הוא הכרחי כדי לספר את הסיפור. ראו מטרת מכות מצרים, הקשריית לבבות, וגורלו של פרעה.
While Paroh is not depicted at all בפרסקו מדורא אירופוס, he is highlighted גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא. הגדת סרייבו clearly suggests that he miraculously survived the crossing.12 In contrast, הגדת מגנצא, while allowing for that possibility,13 leaves his final fate as a question mark. What does the Biblical account have to say? Paroh's death is never mentioned explicitly, but the simple reading of "לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" בשמות י״ד:כ״ח14 suggests that there were no survivors. Nonetheless, several Midrashim claim that Paroh did in fact endure.15 This disagreement depends in part on how one views the purpose of the wonders in Egypt. If they were mainly punitive in nature, it is natural that Paroh should die. However, if they were meant to educate, transform, and impart recognition of Hashem, a survivor is necessary to tell the tale. ראו מטרת מכות מצרים, הקשיית לבבות, וגורלו של פרעה.
מטרת הנס
מרבית קוראי הטקסט המקראי נוטים להניח שהים התפצל מכיוון שתוואי ילדי ישראל דרש מהם להגיע לצד השני. זה גורם להם לדמיין מסדרון ישר המוביל מצד אחד לצד שני. השבילים המעוקלים המתוארים בהגדת סרייבו עשויים אפוא להפתיע במידה מסוימת. תיאור זה עשוי להיות בעקבות מסורת פרשנית שנמצאה אצל פרשנים רבים המתארים את מסלול המעבר כצורת קשת או קשת גשם בהם בני ישראל יצאו מהים באותו צד ממנו נכנסו אליו .16 על פי זה, פרידת הים הייתה הכרחית לא למסע של בני ישראל, אלא רק כדי להבטיח את טביעת המצרים. להרחבה, ראו גיאוגרפיה של ים סוף.
Most readers of the Biblical text tend to assume that the Sea split because the Children of Israel's route required them to get to the other side. This leads them to imagine a straight corridor leading from one side to the other. The curved paths portrayed בהגדת סרייבו may therefore come as somewhat of a surprise. This depiction may be following an interpretive tradition found in numerous commentators who describe the path of the crossing as being in the shape of an arc or rainbow in which the Israelites came out of the Sea on the same side as from which they entered it.16 According to this, the parting of the Sea was necessary not for the Israelites' journey, but only to ensure the drowning of the Egyptians. להרחבה, ראו גיאוגרפיה של ים סוף.
המרחק בין ישראל ומצרים
הגדת סרייבו מצרים טובעים בים, בעוד שבני ישראל עוברים בו זמנית ללא פגע, ממש לידם. הגדת מגנצא, לעומת זאת, מתארת את המצרים טובעים רק לאחר שבני ישראל הגיעו לחוף .17 מה נכון יותר לטקסט של שמות? הפסוקים אינם ברורים, והמחלוקת נוגעת לשתי עמימות בטקסט. ראשית, האם חזרה על התיאור של חציית ילדי ישראל בשמות י״ד: כ״ט, בעקבות דיווח טובע המצרים, מרמזת שהם היו עדיין בים באותה תקופה? 18 שנית, האם המילים, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" בשמות י״ד: ל 'פירושם כי בני ישראל ראו את האויב גוסס בזמן שהם עצמם כבר היו על החוף או שהם ראו את הגוויות מתרחצות לחוף? 19 לגישה הכללית של כל פרשן לניסים; האם הם מבוצעים בצורה טבעית ככל האפשר או לא? 20 ראו קריעת ים סוף - ניסי או טבעי ?.
הגדת סרייבו has the Egyptians drowning in the sea, while the Israelites simultaneously cross unharmed, right next to them. הגדת מגנצא, in contrast, depicts the Egyptians drowning only once the Israelites have reached the shore.17 Which is truer to the text of Shemot? The verses are unclear, and the disagreement relates to two ambiguities in the text. First, does the repetition of the description of the Children of Israel crossing בשמות י״ד:כ״ט, following the account of the Egyptians drowning, suggest that they were still in the sea at the time?18 Second, do the words, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" בשמות י״ד:ל' mean that the Israelites saw the enemy dying while they themselves were already on shore or that they saw the corpses wash up onto shore?19 The various readings may also relate to each commentator's general approach to miracles; are they performed in as natural a manner as possible או לא?20 ראו קריעת ים סוף – ניסי או טבעי?.
האם נשאו נשק או מצות?
גם הפרסקו מדורא אירופוס וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בשמות י"ג: י"ח. להרחבה, ראו "וַחֲמֻשִׁים". אולם בהגדת סרייבו, כלי הנשק היחידים שמוצגים הם אלה של המצרים שהושלכו למים. במקום זאת, לאמן יש את בני ישראל הנושאים מצות, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" בשמות י"ב:
גם הפרסקו מדורא אירופוס וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בשמות י"ג:י"ח to mean that the Israelites left Egypt equipped for battle. להרחבה, ראו "וַחֲמֻשִׁים". אולם בהגדת סרייבו, the only weapons depicted are those of the Egyptians cast into the water. Instead, the artist has the Israelites carrying Matzot, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" בשמות י"ב:ל"ד.
