Difference between revisions of "Crossing of Yam Suf in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
Line 20: Line 20:
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<subcategory>נתיב אחד או הרבה?
 
<subcategory>נתיב אחד או הרבה?
<p>מקריאה פשוטה בספר שמות נראה שכאשר הים נקרע, נוצרה&#160;יבשה אחת גדולה, הגובלת ב"חומות" מים.&#160; בין חומות אלה עברו בני ישראל. עם זאת, מספר מקורות מצביעים על כך שנוצרו שנים עשר נתיבים נפרדים, אחד לכל שבט.<fn>ראו <multilink><a href="MekhiltaVayehi4" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi4" data-aht="source">דרבי ישמעאל בשלח ויהי ד'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="PsJShemot14-21" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJShemot14-21" data-aht="source">שמות י"ד:כ"א</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBeshalach10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBeshalach10" data-aht="source">בשלח י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE41" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE41" data-aht="source">פרק מ"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamAvot5-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamAvot5-3" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה':ג'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, ואחרים.</fn>&#160;ההבנה הזו&#160;נרמזת&#160;בשבילים המרובים בהגדת סרייבו<fn>אולם, הגדת סרייבו הוא רומן המתאר את דרכיהם לסירוגין של מצרים ובני ישראל.<br/>אולם,&#160;הגדת סרייבו is novel in its depiction of alternating paths of Egyptians and Israelites.</fn>&#160;ואולי&#160;גם בפרסקו מדורא אירופוס.<fn>שימו לב לשנים-עשר הקווים האנכיים המפרידים בין הגברים (ככל הנראה נסיכי השבט) בחלק השמאלי האחורי של הציור, וראו לעיל לדיון באיזה שלב מתארת סצנה זו.<br/>Note the twelve vertical lines separating the men (presumably the tribal princes) in the back left of the painting, and see above for a discussion of what stage this scene depicts.</fn>&#160;תפיסה זו מופיעה בצורה הכי מפורשת ב<a href="MoreArtwork" data-aht="subpage">תנ"ך אלבה</a>&#160;מהמאה החמש-עשרה.<fn>כתב היד מאיר העיניים הזה, בן 513 העמודים, הינו אחד מהתרגומים המוקדמים ביותר של התנ"ך לקסטיליאנית. הוא הוזמן על ידי איש הכנסייה הבולט דון לואיס דה גוזמן אך נכתב על ידי החוקר היהודי ר' משה ארגל. גוזמן ביקש מר' ארגל לתרגם ולפרש את הטקסט המקראי, כנראה מתוך ניסיון לגשר בין שתי הקהילות. בהתחלה, ר' ארגל חשש לעשות זאת מתוך פחד כי פרשנותו היהודית תיענה בעוינות (ובכך הוא יימצא בסכנה), אך לבסוף הוא נענה לבקשה. הטקסט והפירוש שכתב (הושלם בסביבות שנת 1430) לוו ב334 מיניאטורות, כולן עבודת ידם של אמנים נוצרים. לפחות בחלק מן המקרים, נראה כי האמנים קיבלו הוראות מר' ארגל, מאחר ונדמה כי היצירות מושפעות מפירושים של חז"ל. לקריאה נוספת בדבר כתב היד, ראו <a href="http://www.facsimile-editions.com/en/ab/">כאן</a>.</fn> .10 האם יש מוטיבציה טקסטואלית<fn>תנחומא מצטט את שמות י"ד: ט"ז כהוכחת טקסט אבל לא ברור כיצד הפסוק הזה מדגים פיצול לשנים עשר. במקום זאת מצביע רמב"ם על התיאור בתהלים קל"ו: י"ג הים מפוצל לרצועות רבות.<br/>&#160;<multilink><a href="TanchumaBeshalach10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBeshalach10" data-aht="source">בשלח י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מצטט את <a href="Shemot14-16" data-aht="source">שמות י"ד:ט"ז</a> as a prooftext but it is unclear how this verse demonstrates a split into twelve. Rambam instead points to the description in <a href="Tehillim136-13" data-aht="source">תהלים קל"ו:י"ג</a> of the sea being split into many strips.</fn> 1לייצוג הנס בדרך זו, או שהוא מבוסס&#160;רק ברצון להעצים את האלמנטים העל-טבעיים של האירוע?ראו <a href="Yam Suf – Natural or Supernatural" data-aht="page">קריעת ים סוף – ניסי או טבעי?</a> ו<a href="Philosophy:Miracles" data-aht="page">ניסים</a>.</p>
+
<p>מקריאה פשוטה בספר שמות נראה שכאשר הים נקרע, נוצרה&#160;יבשה אחת גדולה, הגובלת ב"חומות" מים.&#160; בין חומות אלה עברו בני ישראל. עם זאת, מספר מקורות מצביעים על כך שנוצרו שנים עשר נתיבים נפרדים, אחד לכל שבט.<fn>ראו <multilink><a href="MekhiltaVayehi4" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi4" data-aht="source">דרבי ישמעאל בשלח ויהי ד'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="PsJShemot14-21" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJShemot14-21" data-aht="source">שמות י"ד:כ"א</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBeshalach10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBeshalach10" data-aht="source">בשלח י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE41" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE41" data-aht="source">פרק מ"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamAvot5-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamAvot5-3" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה':ג'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, ואחרים.</fn>&#160;ההבנה הזו&#160;נרמזת&#160;בשבילים המרובים בהגדת סרייבו<fn>אולם, הגדת סרייבו הוא רומן המתאר את דרכיהם לסירוגין של מצרים ובני ישראל.<br/>אולם,&#160;הגדת סרייבו is novel in its depiction of alternating paths of Egyptians and Israelites.</fn>&#160;ואולי&#160;גם בפרסקו מדורא אירופוס.<fn>שימו לב לשנים-עשר הקווים האנכיים המפרידים בין הגברים (ככל הנראה נסיכי השבט) בחלק השמאלי האחורי של הציור, וראו לעיל לדיון באיזה שלב מתארת סצנה זו.<br/>Note the twelve vertical lines separating the men (presumably the tribal princes) in the back left of the painting, and see above for a discussion of what stage this scene depicts.</fn>&#160;תפיסה זו מופיעה בצורה הכי מפורשת ב<a href="MoreArtwork" data-aht="subpage">תנ"ך אלבה</a>&#160;מהמאה החמש-עשרה.<fn>כתב היד מאיר העיניים הזה, בן 513 העמודים, הינו אחד מהתרגומים המוקדמים ביותר של התנ"ך לקסטיליאנית. הוא הוזמן על ידי איש הכנסייה הבולט דון לואיס דה גוזמן אך נכתב על ידי החוקר היהודי ר' משה ארגל. גוזמן ביקש מר' ארגל לתרגם ולפרש את הטקסט המקראי, כנראה מתוך ניסיון לגשר בין שתי הקהילות. בהתחלה, ר' ארגל חשש לעשות זאת מתוך פחד כי פרשנותו היהודית תיענה בעוינות (ובכך הוא יימצא בסכנה), אך לבסוף הוא נענה לבקשה. הטקסט והפירוש שכתב (הושלם בסביבות שנת 1430) לוו ב334 מיניאטורות, כולן עבודת ידם של אמנים נוצרים. לפחות בחלק מן המקרים, נראה כי האמנים קיבלו הוראות מר' ארגל, מאחר ונדמה כי היצירות מושפעות מפירושים של חז"ל. לקריאה נוספת בדבר כתב היד, ראו <a href="http://www.facsimile-editions.com/en/ab/">כאן</a>.</fn> .10 האם יש מוטיבציה טקסטואלית<fn>תנחומא מצטט את שמות י"ד: ט"ז כהוכחת טקסט אבל לא ברור כיצד הפסוק הזה מדגים פיצול לשנים עשר. במקום זאת מצביע רמב"ם על התיאור בתהלים קל"ו: י"ג הים מפוצל לרצועות רבות.<br/>&#160;<multilink><a href="TanchumaBeshalach10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBeshalach10" data-aht="source">בשלח י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מצטט את <a href="Shemot14-16" data-aht="source">שמות י"ד:ט"ז</a> as a prooftext but it is unclear how this verse demonstrates a split into twelve. Rambam instead points to the description in <a href="Tehillim136-13" data-aht="source">תהלים קל"ו:י"ג</a> of the sea being split into many strips.</fn>&#160;לייצוג הנס בדרך זו, או שהוא מבוסס&#160;רק ברצון להעצים את האלמנטים העל-טבעיים של האירוע? ראו <a href="Yam Suf – Natural or Supernatural" data-aht="page">קריעת ים סוף – ניסי או טבעי?</a> ו<a href="Philosophy:Miracles" data-aht="page">ניסים</a>.</p>
 
<p>A simple read of Shemot suggests that when the sea split, it created one large dry patch of land, bordered by "walls" of water between which the nation crossed to safety. Several sources, though, suggests that twelve separate lanes were created, one for each tribeThis understanding is alluded to in the multiple paths בהגדת סרייב&#160;ואולי רמוזה בפרסקו מדורא אירופוIt is also most explicit in the 15th century&#160;Is there any textual motivatio&#160;for rendering the miracle in this way, or is it merely related to a desire to intensify the supernatural elements of the event?&#160;</p>
 
<p>A simple read of Shemot suggests that when the sea split, it created one large dry patch of land, bordered by "walls" of water between which the nation crossed to safety. Several sources, though, suggests that twelve separate lanes were created, one for each tribeThis understanding is alluded to in the multiple paths בהגדת סרייב&#160;ואולי רמוזה בפרסקו מדורא אירופוIt is also most explicit in the 15th century&#160;Is there any textual motivatio&#160;for rendering the miracle in this way, or is it merely related to a desire to intensify the supernatural elements of the event?&#160;</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>גורל פרעה
 
<subcategory>גורל פרעה
<p>בעוד שפרוה לא מתואר בכלל בפרסקו מדורה אירופוס, הוא מודגש גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא. הגדת סרייבו מבהירה בבירור כי הוא שרד בדרך נס את המעבר .12 לעומת זאת, הגדת מגנצא, תוך שהיא מאפשרת אפשרות זו, 13 משאירה את גורלו הסופי כסימן שאלה. מה יש לחשבון המקראי לומר? מותו של פרוה מעולם לא מוזכר במפורש, אך הקריאה הפשוטה של ​​"לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" בשמות י״ד: כ״ח 14 מרמזת כי לא היו ניצולים. עם זאת, כמה מדרשים טוענים שפרו אכן עמד בתוקף .15 מחלוקת זו תלויה בחלקה באופן שבו ניתן לראות את מטרת הנפלאות במצרים. אם הם היו בעיקר עונשיים באופיים, טבעי שפרה ימות. עם זאת, אם הם נועדו לחנך, לשנות ולהעניק הכרה בה ', ניצול הוא הכרחי כדי לספר את הסיפור. ראו מטרת מכות מצרים, הקשריית לבבות, וגורלו של פרעה.</p>
+
<p>בעוד שפרוה לא מתואר בכלל בפרסקו מדורה אירופוס, הוא מודגש גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא. הגדת סרייבו מבהירה בבירור כי הוא שרד בדרך נס את המעבר .12 לעומת זאת, הגדת מגנצא, תוך שהיא מאפשרת אפשרות זו, 13 משאירה את גורלו הסופי כסימן שאלה. מה יש לחשבון המקראי לומר? מותו של פרוה מעולם לא מוזכר במפורש, אך הקריאה הפשוטה של ​​"לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" בשמות י״ד: כ״ח 14 מרמזת כי לא היו ניצולים. עם זאת, כמה מדרשים טוענים שפרו אכן עמד בתוקף .15 מחלוקת זו תלויה בחלקה באופן שבו ניתן לראות את מטרת הנפלאות במצרים. אם הם היו בעיקר עונשיים באופיים, טבעי שפרה ימות. עם זאת, אם הם נועדו לחנך, לשנות ולהעניק הכרה בה ', ניצול הוא הכרחי כדי לספר את הסיפור. ראו מטרת מכות מצרים, הקשריית לבבות, וגורלו של פרעה.</p><p>While Paroh is not depicted at all בפרסקו מדורא אירופוס, he is highlighted גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא.&#160;הגדת סרייבו clearly suggests that he miraculously survived the crossing.<fn>לדיון נוסף, ראו בצלאל נרקיס, &#8206;"Pharaoh is Dead and Living at the Gates of Hell," Journal of Jewish Art 10 (1984): 6-13.</fn> In contrast, הגדת מגנצא, while allowing for that possibility,<fn>שימו לב כיצד נראה שמרכבה של פרעה נשאר צף בזמן שהדמויות האחרות טובעות.<br/>Note how Paroh's chariot seems to stay afloat while the other figures drown.</fn> leaves his final fate as a question mark. What does the Biblical account have to say? Paroh's death is never mentioned explicitly, but the simple reading of "לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" ב<a href="Shemot14-27" data-aht="source">שמות י״ד:כ״ח</a><fn>השוו <a href="Tehillim106-11" data-aht="source">תהלים ק"ו:י"א</a>.</fn> suggests that there were no survivors. Nonetheless, several Midrashim claim that Paroh did in fact endure.<fn>ראו ר 'נחמיה במכילתא דרבי ישמעאל שמות והגרסאות המורחבות מאוד של אגדה זו בפרקי דרבי אליעזר ומדרך ויושע. דעת זקנים ואחרים מצביעים על הפסוק עצמו כתמיכה, מבינים את הביטוי "עַד אֶחָד" ככינוי "אלא אחד" ולא "אפילו אחד".<br/>ראו ר' נחמיה ב<multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">דרבי ישמעאל בשלח ויהי ו'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> and the greatly expanded versions of this legend in <multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרק מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> ו<multilink><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">מדרש ויושע</a><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">[אוצר המדרשים (אייזנשטיין עמ' 154)]</a><a href="Midrash Vayosha" data-aht="parshan">אודות מדרש ויושע</a></multilink>. <multilink><a href="DaatZekeinimShemot14-28" data-aht="source">דעת זקנים</a><a href="DaatZekeinimShemot14-28" data-aht="source">שמות י"ד:כ"ח</a><a href="Daat Zekeinim" data-aht="parshan">אודות דעת זקנים</a></multilink> and others point to the verse itself as support, understanding the phrase "עַד אֶחָד" to mean "but one" rather than "even one".</fn> This disagreement depends in part on how one views the purpose of the wonders in Egypt. If they were mainly punitive in nature, it is natural that Paroh should die. However, if they were meant to educate, transform, and impart recognition of Hashem, a survivor is necessary to tell the tale. ראו <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">מטרת מכות מצרים</a>, <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>, ו<a href="Paroh's Fate" data-aht="page">גורלו של פרעה</a>.</p>
<p>While Paroh is not depicted at all בפרסקו מדורא אירופוס, he is highlighted גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא.&#160;הגדת סרייבו clearly suggests that he miraculously survived the crossing.<fn>לדיון נוסף, ראו בצלאל נרקיס, &#8206;"Pharaoh is Dead and Living at the Gates of Hell," Journal of Jewish Art 10 (1984): 6-13.</fn> In contrast, הגדת מגנצא, while allowing for that possibility,<fn>שימו לב כיצד נראה שמרכבה של פרעה נשאר צף בזמן שהדמויות האחרות טובעות.<br/>Note how Paroh's chariot seems to stay afloat while the other figures drown.</fn> leaves his final fate as a question mark. What does the Biblical account have to say? Paroh's death is never mentioned explicitly, but the simple reading of "לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" ב<a href="Shemot14-27" data-aht="source">שמות י״ד:כ״ח</a><fn>השוו <a href="Tehillim106-11" data-aht="source">תהלים ק"ו:י"א</a>.</fn> suggests that there were no survivors. Nonetheless, several Midrashim claim that Paroh did in fact endure.<fn>ראו ר 'נחמיה במכילתא דרבי ישמעאל שמות והגרסאות המורחבות מאוד של אגדה זו בפרקי דרבי אליעזר ומדרך ויושע. דעת זקנים ואחרים מצביעים על הפסוק עצמו כתמיכה, מבינים את הביטוי "עַד אֶחָד" ככינוי "אלא אחד" ולא "אפילו אחד".<br/>ראו ר' נחמיה ב<multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">דרבי ישמעאל בשלח ויהי ו'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> and the greatly expanded versions of this legend in <multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרק מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> ו<multilink><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">מדרש ויושע</a><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">[אוצר המדרשים (אייזנשטיין עמ' 154)]</a><a href="Midrash Vayosha" data-aht="parshan">אודות מדרש ויושע</a></multilink>. <multilink><a href="DaatZekeinimShemot14-28" data-aht="source">דעת זקנים</a><a href="DaatZekeinimShemot14-28" data-aht="source">שמות י"ד:כ"ח</a><a href="Daat Zekeinim" data-aht="parshan">אודות דעת זקנים</a></multilink> and others point to the verse itself as support, understanding the phrase "עַד אֶחָד" to mean "but one" rather than "even one".</fn> This disagreement depends in part on how one views the purpose of the wonders in Egypt. If they were mainly punitive in nature, it is natural that Paroh should die. However, if they were meant to educate, transform, and impart recognition of Hashem, a survivor is necessary to tell the tale. ראו <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">מטרת מכות מצרים</a>, <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>, ו<a href="Paroh's Fate" data-aht="page">גורלו של פרעה</a>.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>מטרת הנס
 
<subcategory>מטרת הנס
<p>מרבית קוראי הטקסט המקראי נוטים להניח שהים התפצל מכיוון שתוואי ילדי ישראל דרש מהם להגיע לצד השני. זה גורם להם לדמיין מסדרון ישר המוביל מצד אחד לצד שני. השבילים המעוקלים המתוארים בהגדת סרייבו עשויים אפוא להפתיע במידה מסוימת. תיאור זה עשוי להיות בעקבות מסורת פרשנית שנמצאה אצל פרשנים רבים המתארים את מסלול המעבר כצורת קשת או קשת גשם בהם בני ישראל יצאו מהים באותו צד ממנו נכנסו אליו .16 על פי זה, פרידת הים הייתה הכרחית לא למסע של בני ישראל, אלא רק כדי להבטיח את טביעת המצרים. להרחבה, ראו גיאוגרפיה של ים סוף.</p>
+
<p>מרבית קוראי הטקסט המקראי נוטים להניח שהים התפצל מכיוון שתוואי ילדי ישראל דרש מהם להגיע לצד השני. זה גורם להם לדמיין מסדרון ישר המוביל מצד אחד לצד שני. השבילים המעוקלים המתוארים בהגדת סרייבו עשויים אפוא להפתיע במידה מסוימת. תיאור זה עשוי להיות בעקבות מסורת פרשנית שנמצאה אצל פרשנים רבים המתארים את מסלול המעבר כצורת קשת או קשת גשם בהם בני ישראל יצאו מהים באותו צד ממנו נכנסו אליו .16 על פי זה, פרידת הים הייתה הכרחית לא למסע של בני ישראל, אלא רק כדי להבטיח את טביעת המצרים. להרחבה, ראו גיאוגרפיה של ים סוף.</p><p>Most readers of the Biblical text tend to assume that the Sea split because the Children of Israel's route required them to get to the other side. This leads them to imagine a straight corridor leading from one side to the other. The curved paths portrayed בהגדת סרייבו may therefore come as somewhat of a surprise. This depiction may be following an interpretive tradition found in numerous commentators who describe the path of the crossing as being in the shape of an arc or rainbow in which the Israelites came out of the Sea on the same side as from which they entered it.<fn>ראו אבן עזרא, תוספות ערכין, רמב"ם ואחרים. המוטיבציה הטקסטואלית לכך עשויה להיות רשימת המאהלים במדבר ל"ג: ח'-י"א שהאומה חוצה את הים ואז כמה עצירות אחר כך שוב קמפינג ליד הים, ומציע שאולי האומה הגיחה באותו צד של המים מהם הם נכנסו.<br/>ראו <multilink><a href="IbnEzraShemotLong14-29" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotLong14-17" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ד:י"ז</a><a href="IbnEzraShemotLong14-29" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ד:כ"ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="TosafotArakhin15a" data-aht="source">תוספות ערכין</a><a href="TosafotArakhin15a" data-aht="source">ערכין ט"ו. "כשם"</a><a href="Ba'alei HaTosafot" data-aht="parshan">אודות בעלי התוספות</a></multilink>, <multilink><a href="RambamAvot5-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamAvot5-3" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה':ג'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, and others. The textual motivation for this may be the list of encampments in&#160;<a href="Bemidbar33-8-11" data-aht="source">במדבר ל"ג:ח'-י"א</a> which has the nation crossing the sea and then a few stops later once again camping by the sea, suggesting that perhaps the nation emerged on the same side of the water from which they entered.</fn> According to this, the parting of the Sea was necessary not for the Israelites' journey, but only to ensure the drowning of the Egyptians. להרחבה, ראו <a href="Realia:Geography of Yam Suf" data-aht="page">גיאוגרפיה של ים סוף</a>.</p>
<p>Most readers of the Biblical text tend to assume that the Sea split because the Children of Israel's route required them to get to the other side. This leads them to imagine a straight corridor leading from one side to the other. The curved paths portrayed בהגדת סרייבו may therefore come as somewhat of a surprise. This depiction may be following an interpretive tradition found in numerous commentators who describe the path of the crossing as being in the shape of an arc or rainbow in which the Israelites came out of the Sea on the same side as from which they entered it.<fn>ראו אבן עזרא, תוספות ערכין, רמב"ם ואחרים. המוטיבציה הטקסטואלית לכך עשויה להיות רשימת המאהלים במדבר ל"ג: ח'-י"א שהאומה חוצה את הים ואז כמה עצירות אחר כך שוב קמפינג ליד הים, ומציע שאולי האומה הגיחה באותו צד של המים מהם הם נכנסו.<br/>ראו <multilink><a href="IbnEzraShemotLong14-29" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotLong14-17" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ד:י"ז</a><a href="IbnEzraShemotLong14-29" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ד:כ"ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="TosafotArakhin15a" data-aht="source">תוספות ערכין</a><a href="TosafotArakhin15a" data-aht="source">ערכין ט"ו. "כשם"</a><a href="Ba'alei HaTosafot" data-aht="parshan">אודות בעלי התוספות</a></multilink>, <multilink><a href="RambamAvot5-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamAvot5-3" data-aht="source">פירוש המשנה אבות ה':ג'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, and others. The textual motivation for this may be the list of encampments in&#160;<a href="Bemidbar33-8-11" data-aht="source">במדבר ל"ג:ח'-י"א</a> which has the nation crossing the sea and then a few stops later once again camping by the sea, suggesting that perhaps the nation emerged on the same side of the water from which they entered.</fn> According to this, the parting of the Sea was necessary not for the Israelites' journey, but only to ensure the drowning of the Egyptians. להרחבה, ראו <a href="Realia:Geography of Yam Suf" data-aht="page">גיאוגרפיה של ים סוף</a>.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>המרחק בין ישראל ומצרים
 
<subcategory>המרחק בין ישראל ומצרים
<p>הגדת סרייבו מצרים טובעים בים, בעוד שבני ישראל עוברים בו זמנית ללא פגע, ממש לידם. הגדת מגנצא, לעומת זאת, מתארת ​​את המצרים טובעים רק לאחר שבני ישראל הגיעו לחוף .17 מה נכון יותר לטקסט של שמות? הפסוקים אינם ברורים, והמחלוקת נוגעת לשתי עמימות בטקסט. ראשית, האם חזרה על התיאור של חציית ילדי ישראל בשמות י״ד: כ״ט, בעקבות דיווח טובע המצרים, מרמזת שהם היו עדיין בים באותה תקופה? 18 שנית, האם המילים, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" בשמות י״ד: ל 'פירושם כי בני ישראל ראו את האויב גוסס בזמן שהם עצמם כבר היו על החוף או שהם ראו את הגוויות מתרחצות לחוף? 19 לגישה הכללית של כל פרשן לניסים; האם הם מבוצעים בצורה טבעית ככל האפשר או לא? 20 ראו קריעת ים סוף - ניסי או טבעי ?.</p>
+
<p>הגדת סרייבו מצרים טובעים בים, בעוד שבני ישראל עוברים בו זמנית ללא פגע, ממש לידם. הגדת מגנצא, לעומת זאת, מתארת ​​את המצרים טובעים רק לאחר שבני ישראל הגיעו לחוף .17 מה נכון יותר לטקסט של שמות? הפסוקים אינם ברורים, והמחלוקת נוגעת לשתי עמימות בטקסט. ראשית, האם חזרה על התיאור של חציית ילדי ישראל בשמות י״ד: כ״ט, בעקבות דיווח טובע המצרים, מרמזת שהם היו עדיין בים באותה תקופה? 18 שנית, האם המילים, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" בשמות י״ד: ל 'פירושם כי בני ישראל ראו את האויב גוסס בזמן שהם עצמם כבר היו על החוף או שהם ראו את הגוויות מתרחצות לחוף? 19 לגישה הכללית של כל פרשן לניסים; האם הם מבוצעים בצורה טבעית ככל האפשר או לא? 20 ראו קריעת ים סוף - ניסי או טבעי ?.</p><p>הגדת סרייבו&#160;has the Egyptians drowning in the sea, while the Israelites simultaneously cross unharmed, right next to them. הגדת מגנצא, in contrast, depicts the Egyptians drowning only once the Israelites have reached the shore.<fn>מאת שציור הקיר מדורא אירופוס הופך את האירועים לשתי סצינות נפרדות קשה לדעת אם האמן חשב שהאירועים התרחשו במקביל או ברצף.<br/>מפני שציור הקיר מדורא אירופוס renders the events in two separate scenes it is hard to tell whether the artist thought the events happened simultaneously or consecutively.</fn> Which is truer to the text of Shemot? The verses are unclear, and the disagreement relates to two ambiguities in the text. First, does the repetition of the description of the Children of Israel crossing ב<a href="Shemot14-27" data-aht="source">שמות י״ד:כ״ט</a>, following the account of the Egyptians drowning, suggest that they were still in the sea at the time?<fn>ראו אבן עזרא, חזקוני, ואחרים כאן שעונים בחיוב ורואים בכך "פלא בתוך פלא" וניגודי עם רשב"ם שקורא את הפסוק כמושלם בעבר "ובני ישראל כבר הלכו ביבשה." מחלוקת לגבי שמות ט"ו: י"ט, והאם זה מהווה חלק מהשיר או שהוא הצהרה מסכמת לאחר מכן.<br/>ראו <multilink><a href="IbnEzraShemotLong14-29" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotLong14-29" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ד:כ"ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniShemot14-29" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniShemot14-29" data-aht="source">שמות י"ד:כ"ט</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>, and others here who answer in the affirmative and view this as a "wonder within a wonder" and contrast with&#160;<multilink><a href="RashbamShemot14-29" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamShemot14-29" data-aht="source">שמות י"ד:כ"ט</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> who reads the verse as a past perfect "ובני ישראל <b>כבר</b> הלכו ביבשה". See the similar disagreement regarding&#160;<a href="Shemot15-19" data-aht="source">שמות ט"ו:י"ט</a>, and whether it constitutes part of the song or is a summary statement afterwards.</fn> Second, do the words, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" ב<a href="Shemot14-27" data-aht="source">שמות י״ד:ל'</a> mean that the Israelites saw the enemy dying while they themselves were already on shore or that they saw the corpses wash up onto shore?<fn>במלים אחרות, האם הביטוי "עַל שְׂפַת הַיָּם" מתייחס למלים "מִצְרַיִם מֵת" שמיד קדמו לו, או למלים "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל" בתחילת הפסוק?</fn> The various readings may also relate to each commentator's general approach to miracles; are they performed in as natural a manner as possible או לא?<fn>ראו גם בדיון לעיל בסעיף "נתיב אחד או הרבה?".</fn> ראו <a href="Yam Suf – Natural or Supernatural" data-aht="page">קריעת ים סוף – ניסי או טבעי?</a>.</p>
<p>הגדת סרייבו&#160;has the Egyptians drowning in the sea, while the Israelites simultaneously cross unharmed, right next to them. הגדת מגנצא, in contrast, depicts the Egyptians drowning only once the Israelites have reached the shore.<fn>מאת שציור הקיר מדורא אירופוס הופך את האירועים לשתי סצינות נפרדות קשה לדעת אם האמן חשב שהאירועים התרחשו במקביל או ברצף.<br/>מפני שציור הקיר מדורא אירופוס renders the events in two separate scenes it is hard to tell whether the artist thought the events happened simultaneously or consecutively.</fn> Which is truer to the text of Shemot? The verses are unclear, and the disagreement relates to two ambiguities in the text. First, does the repetition of the description of the Children of Israel crossing ב<a href="Shemot14-27" data-aht="source">שמות י״ד:כ״ט</a>, following the account of the Egyptians drowning, suggest that they were still in the sea at the time?<fn>ראו אבן עזרא, חזקוני, ואחרים כאן שעונים בחיוב ורואים בכך "פלא בתוך פלא" וניגודי עם רשב"ם שקורא את הפסוק כמושלם בעבר "ובני ישראל כבר הלכו ביבשה." מחלוקת לגבי שמות ט"ו: י"ט, והאם זה מהווה חלק מהשיר או שהוא הצהרה מסכמת לאחר מכן.<br/>ראו <multilink><a href="IbnEzraShemotLong14-29" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotLong14-29" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ד:כ"ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniShemot14-29" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniShemot14-29" data-aht="source">שמות י"ד:כ"ט</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>, and others here who answer in the affirmative and view this as a "wonder within a wonder" and contrast with&#160;<multilink><a href="RashbamShemot14-29" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamShemot14-29" data-aht="source">שמות י"ד:כ"ט</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> who reads the verse as a past perfect "ובני ישראל <b>כבר</b> הלכו ביבשה". See the similar disagreement regarding&#160;<a href="Shemot15-19" data-aht="source">שמות ט"ו:י"ט</a>, and whether it constitutes part of the song or is a summary statement afterwards.</fn> Second, do the words, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" ב<a href="Shemot14-27" data-aht="source">שמות י״ד:ל'</a> mean that the Israelites saw the enemy dying while they themselves were already on shore or that they saw the corpses wash up onto shore?<fn>במלים אחרות, האם הביטוי "עַל שְׂפַת הַיָּם" מתייחס למלים "מִצְרַיִם מֵת" שמיד קדמו לו, או למלים "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל" בתחילת הפסוק?</fn> The various readings may also relate to each commentator's general approach to miracles; are they performed in as natural a manner as possible או לא?<fn>ראו גם בדיון לעיל בסעיף "נתיב אחד או הרבה?".</fn> ראו <a href="Yam Suf – Natural or Supernatural" data-aht="page">קריעת ים סוף – ניסי או טבעי?</a>.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>האם נשאו נשק או מצות?
 
<subcategory>האם נשאו נשק או מצות?
<p>גם הפרסקו מדורא אירופוס וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בשמות י"ג: י"ח. להרחבה, ראו "וַחֲמֻשִׁים". אולם בהגדת סרייבו, כלי הנשק היחידים שמוצגים הם אלה של המצרים שהושלכו למים. במקום זאת, לאמן יש את בני ישראל הנושאים מצות, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" בשמות י"ב:</p>
+
<p>גם הפרסקו מדורא אירופוס וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בשמות י"ג: י"ח. להרחבה, ראו "וַחֲמֻשִׁים". אולם בהגדת סרייבו, כלי הנשק היחידים שמוצגים הם אלה של המצרים שהושלכו למים. במקום זאת, לאמן יש את בני ישראל הנושאים מצות, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" בשמות י"ב:</p><p>גם הפרסקו מדורא אירופוס&#160;וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" ב<a href="Shemot13-18" data-aht="source">שמות י"ג:י"ח</a> to mean that the Israelites left Egypt equipped for battle. להרחבה, ראו <a href="Dictionary:chmsh" data-aht="page">"וַחֲמֻשִׁים"</a>. אולם בהגדת סרייבו, the only weapons depicted are those of the Egyptians cast into the water. Instead, the artist has the Israelites carrying Matzot, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" ב<a href="Shemot12-34" data-aht="source">שמות י"ב:ל"ד</a>.</p>
<p>גם הפרסקו מדורא אירופוס&#160;וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" ב<a href="Shemot13-18" data-aht="source">שמות י"ג:י"ח</a> to mean that the Israelites left Egypt equipped for battle. להרחבה, ראו <a href="Dictionary:chmsh" data-aht="page">"וַחֲמֻשִׁים"</a>. אולם בהגדת סרייבו, the only weapons depicted are those of the Egyptians cast into the water. Instead, the artist has the Israelites carrying Matzot, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" ב<a href="Shemot12-34" data-aht="source">שמות י"ב:ל"ד</a>.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Version as of 03:53, 16 August 2019

קריעת ים סוף באמנות

הקדמה

שלושת הציורים המוצגים כאן, הפרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס1 והמיניאטורות מהגדת סרייבו2 והגדת מגנצא3 מראים את חציית ים סוף (שמות י"ד). כל אמן מדגיש היבטים שונים בסיפור ומציג את המעבר בים, את עם ישראל, את גורל המצרים, את התפקיד של ה', ואת משה בדרכים ייחודיות. עיון בהבדלים בין הציורים מאפשר לנו לבחון מחדש את הטקסט המקראי ולדייק בניואנסים ובפערים בטקסט.

השוואת התמונות

דורא אירופוס

הפרסקו מכיל שלוש סצנות נפרדות אשר יחד מספרות את סיפור המעבר. בכל אחת מהן, דמות עצומה של משה ושבטו מתנשאים מעל שאר הדמויות. בצד ימין של הציור, בני ישראל צועדים החוצה ממצרים חמושים במגינים, ובצד שמאל משה מוביל אותם בבטחה מים סוף. מרכז היצירה ממוסגר על ידי שני ציורים של משה, הראשון מרים את מטהו, ככל הנראה כדי לקרוע את הים עבור בני ישראל, והשני עם שבטו שוב מושט, מסמן למים לחזור ולהטביע את המצרים.4 בחלק העליון של הציור מופיעות שתי ידיים של ה', האחת מכוונת אל המים והשנייה מושטת לעבר היבשה. חלק זה של הציור מדגיש את התערבות ה' בעונש ובישועה.5

הגדת סרייבו

סצנה זו מהגדת סרייבו מתמקדת בגורל השונה של המצרים ובני ישראל.6 הים מתפצל למספר נתיבים של מים ושל יבשה. המצרים הטובעים וכלי הנשק שלהם מוצגים מול בני ישראל שחוצים ונושאים מצות על כתפיהם. המסלולים מוצגים כקשתות ולא כרצועות אופקיות. בחזית השמאלית עומד פרעה, הניצול היחיד מבין המצרים.

הגדת מגנצא

בניגוד ליצירות האחרות, ציור זה מראה רק את סוף הסיפור, לאחר שבני ישראל כבר הגיעו בשלום אל החוף. הם צופים במשה שמרים את מטהו ובמצרים שטובעים בים. כמו בציור הקיר מדורא אירופוס, גם כאן בני ישראל חמושים. בין הדמויות הרבות בציור בולטות אלה של משה ופרעה. משה מתנשא בחלק הקדמי של הציור, עם שבט מורם ולבוש, כמו מלך, בגלימת זהב. במקביל לו, פרעה יושב במרכבת הזהב שלו, ידו מושטת כלפי מעלה, אולי מתוך הכרה במלכות ה'. לא ברור אם הוא עומד לטבוע או להינצל.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

נתיב אחד או הרבה?

מקריאה פשוטה בספר שמות נראה שכאשר הים נקרע, נוצרה יבשה אחת גדולה, הגובלת ב"חומות" מים.  בין חומות אלה עברו בני ישראל. עם זאת, מספר מקורות מצביעים על כך שנוצרו שנים עשר נתיבים נפרדים, אחד לכל שבט.7 ההבנה הזו נרמזת בשבילים המרובים בהגדת סרייבו8 ואולי גם בפרסקו מדורא אירופוס.9 תפיסה זו מופיעה בצורה הכי מפורשת בתנ"ך אלבה מהמאה החמש-עשרה.10 .10 האם יש מוטיבציה טקסטואלית11 לייצוג הנס בדרך זו, או שהוא מבוסס רק ברצון להעצים את האלמנטים העל-טבעיים של האירוע? ראו קריעת ים סוף – ניסי או טבעי? וניסים.

A simple read of Shemot suggests that when the sea split, it created one large dry patch of land, bordered by "walls" of water between which the nation crossed to safety. Several sources, though, suggests that twelve separate lanes were created, one for each tribeThis understanding is alluded to in the multiple paths בהגדת סרייב ואולי רמוזה בפרסקו מדורא אירופוIt is also most explicit in the 15th century Is there any textual motivatio for rendering the miracle in this way, or is it merely related to a desire to intensify the supernatural elements of the event? 

גורל פרעה

בעוד שפרוה לא מתואר בכלל בפרסקו מדורה אירופוס, הוא מודגש גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא. הגדת סרייבו מבהירה בבירור כי הוא שרד בדרך נס את המעבר .12 לעומת זאת, הגדת מגנצא, תוך שהיא מאפשרת אפשרות זו, 13 משאירה את גורלו הסופי כסימן שאלה. מה יש לחשבון המקראי לומר? מותו של פרוה מעולם לא מוזכר במפורש, אך הקריאה הפשוטה של ​​"לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" בשמות י״ד: כ״ח 14 מרמזת כי לא היו ניצולים. עם זאת, כמה מדרשים טוענים שפרו אכן עמד בתוקף .15 מחלוקת זו תלויה בחלקה באופן שבו ניתן לראות את מטרת הנפלאות במצרים. אם הם היו בעיקר עונשיים באופיים, טבעי שפרה ימות. עם זאת, אם הם נועדו לחנך, לשנות ולהעניק הכרה בה ', ניצול הוא הכרחי כדי לספר את הסיפור. ראו מטרת מכות מצרים, הקשריית לבבות, וגורלו של פרעה.

While Paroh is not depicted at all בפרסקו מדורא אירופוס, he is highlighted גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא. הגדת סרייבו clearly suggests that he miraculously survived the crossing.12 In contrast, הגדת מגנצא, while allowing for that possibility,13 leaves his final fate as a question mark. What does the Biblical account have to say? Paroh's death is never mentioned explicitly, but the simple reading of "לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" בשמות י״ד:כ״ח14 suggests that there were no survivors. Nonetheless, several Midrashim claim that Paroh did in fact endure.15 This disagreement depends in part on how one views the purpose of the wonders in Egypt. If they were mainly punitive in nature, it is natural that Paroh should die. However, if they were meant to educate, transform, and impart recognition of Hashem, a survivor is necessary to tell the tale. ראו מטרת מכות מצרים, הקשיית לבבות, וגורלו של פרעה.

מטרת הנס

מרבית קוראי הטקסט המקראי נוטים להניח שהים התפצל מכיוון שתוואי ילדי ישראל דרש מהם להגיע לצד השני. זה גורם להם לדמיין מסדרון ישר המוביל מצד אחד לצד שני. השבילים המעוקלים המתוארים בהגדת סרייבו עשויים אפוא להפתיע במידה מסוימת. תיאור זה עשוי להיות בעקבות מסורת פרשנית שנמצאה אצל פרשנים רבים המתארים את מסלול המעבר כצורת קשת או קשת גשם בהם בני ישראל יצאו מהים באותו צד ממנו נכנסו אליו .16 על פי זה, פרידת הים הייתה הכרחית לא למסע של בני ישראל, אלא רק כדי להבטיח את טביעת המצרים. להרחבה, ראו גיאוגרפיה של ים סוף.

Most readers of the Biblical text tend to assume that the Sea split because the Children of Israel's route required them to get to the other side. This leads them to imagine a straight corridor leading from one side to the other. The curved paths portrayed בהגדת סרייבו may therefore come as somewhat of a surprise. This depiction may be following an interpretive tradition found in numerous commentators who describe the path of the crossing as being in the shape of an arc or rainbow in which the Israelites came out of the Sea on the same side as from which they entered it.16 According to this, the parting of the Sea was necessary not for the Israelites' journey, but only to ensure the drowning of the Egyptians. להרחבה, ראו גיאוגרפיה של ים סוף.

המרחק בין ישראל ומצרים

הגדת סרייבו מצרים טובעים בים, בעוד שבני ישראל עוברים בו זמנית ללא פגע, ממש לידם. הגדת מגנצא, לעומת זאת, מתארת ​​את המצרים טובעים רק לאחר שבני ישראל הגיעו לחוף .17 מה נכון יותר לטקסט של שמות? הפסוקים אינם ברורים, והמחלוקת נוגעת לשתי עמימות בטקסט. ראשית, האם חזרה על התיאור של חציית ילדי ישראל בשמות י״ד: כ״ט, בעקבות דיווח טובע המצרים, מרמזת שהם היו עדיין בים באותה תקופה? 18 שנית, האם המילים, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" בשמות י״ד: ל 'פירושם כי בני ישראל ראו את האויב גוסס בזמן שהם עצמם כבר היו על החוף או שהם ראו את הגוויות מתרחצות לחוף? 19 לגישה הכללית של כל פרשן לניסים; האם הם מבוצעים בצורה טבעית ככל האפשר או לא? 20 ראו קריעת ים סוף - ניסי או טבעי ?.

הגדת סרייבו has the Egyptians drowning in the sea, while the Israelites simultaneously cross unharmed, right next to them. הגדת מגנצא, in contrast, depicts the Egyptians drowning only once the Israelites have reached the shore.17 Which is truer to the text of Shemot? The verses are unclear, and the disagreement relates to two ambiguities in the text. First, does the repetition of the description of the Children of Israel crossing בשמות י״ד:כ״ט, following the account of the Egyptians drowning, suggest that they were still in the sea at the time?18 Second, do the words, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" בשמות י״ד:ל' mean that the Israelites saw the enemy dying while they themselves were already on shore or that they saw the corpses wash up onto shore?19 The various readings may also relate to each commentator's general approach to miracles; are they performed in as natural a manner as possible או לא?20 ראו קריעת ים סוף – ניסי או טבעי?.

האם נשאו נשק או מצות?

גם הפרסקו מדורא אירופוס וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בשמות י"ג: י"ח. להרחבה, ראו "וַחֲמֻשִׁים". אולם בהגדת סרייבו, כלי הנשק היחידים שמוצגים הם אלה של המצרים שהושלכו למים. במקום זאת, לאמן יש את בני ישראל הנושאים מצות, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" בשמות י"ב:

גם הפרסקו מדורא אירופוס וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בשמות י"ג:י"ח to mean that the Israelites left Egypt equipped for battle. להרחבה, ראו "וַחֲמֻשִׁים". אולם בהגדת סרייבו, the only weapons depicted are those of the Egyptians cast into the water. Instead, the artist has the Israelites carrying Matzot, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" בשמות י"ב:ל"ד.