Crossing of Yam Suf in Art/0/he

קריעת ים סוף באמנות

הקדמה

שלושת הציורים המוצגים כאן, הפרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס¹ והמיניאטורות מהגדת סרייבו² והגדת מגנצא³ מראים את חציית ים סוף (שמות י"ד). כל אמן מדגיש היבטים שונים בסיפור ומציג את המעבר בים, את עם ישראל, את גורל המצרים, את התפקיד של ה', ואת משה בדרכים ייחודיות. עיון בהבדלים בין הציורים מאפשר לנו לבחון מחדש את הטקסט המקראי ולדייק בניואנסים ובפערים בטקסט.

השוואת התמונות

דורא אירופוס

הפרסקו מכיל שלוש סצנות נפרדות אשר יחד מספרות את סיפור המעבר. בכל אחת מהן, דמות עצומה של משה ושבטו מתנשאים מעל שאר הדמויות. בצד ימין של הציור, בני ישראל צועדים החוצה ממצרים חמושים במגינים, ובצד שמאל משה מוביל אותם בבטחה מים סוף. מרכז היצירה ממוסגר על ידי שני ציורים של משה, הראשון מרים את מטהו, ככל הנראה כדי לקרוע את הים עבור בני ישראל, והשני עם שבטו שוב מושט, מסמן למים לחזור ולהטביע את המצרים.⁴ בחלק העליון של הציור מופיעות שתי ידיים של ה', האחת מכוונת אל המים והשנייה מושטת לעבר היבשה. חלק זה של הציור מדגיש את התערבות ה' בעונש ובישועה.⁵

הגדת סרייבו

סצנה זו מהגדת סרייבו מתמקדת בגורל השונה של המצרים ובני ישראל.⁶ הים מתפצל למספר נתיבים של מים ושל יבשה. המצרים הטובעים וכלי הנשק שלהם מוצגים מול בני ישראל שחוצים ונושאים מצות על כתפיהם. המסלולים מוצגים כקשתות ולא כרצועות אופקיות. בחזית השמאלית עומד פרעה, הניצול היחיד מבין המצרים.

הגדת מגנצא

בניגוד ליצירות האחרות, ציור זה מראה רק את סוף הסיפור, לאחר שבני ישראל כבר הגיעו בשלום אל החוף. הם צופים במשה שמרים את מטהו ובמצרים שטובעים בים. כמו בציור הקיר מדורא אירופוס, גם כאן בני ישראל חמושים. בין הדמויות הרבות בציור בולטות אלה של משה ופרעה. משה מתנשא בחלק הקדמי של הציור, עם שבט מורם ולבוש, כמו מלך, בגלימת זהב. במקביל לו, פרעה יושב במרכבת הזהב שלו, ידו מושטת כלפי מעלה, אולי מתוך הכרה במלכות ה'. לא ברור אם הוא עומד לטבוע או להינצל.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

נתיב אחד או הרבה?

מקריאה פשוטה בספר שמות נראה שכאשר הים נקרע, נוצרה יבשה אחת גדולה, הגובלת ב"חומות" מים.  בין חומות אלה עברו בני ישראל. עם זאת, מספר מקורות מצביעים על כך שנוצרו שנים עשר נתיבים נפרדים, אחד לכל שבט.⁷ ההבנה הזו נרמזת בשבילים המרובים בהגדת סרייבו⁸ ואולי גם בפרסקו מדורא אירופוס.⁹ תפיסה זו מופיעה בצורה הכי מפורשת בתנ"ך אלבה מהמאה החמש-עשרה.¹⁰ האם יש בסיס טקסטואלי¹¹ לייצוג הנס בדרך זו, או שהוא מבוסס רק ברצון להעצים את האלמנטים העל-טבעיים של האירוע? ראו קריעת ים סוף – ניסי או טבעי? וניסים.

גורל פרעה

פרעה לא מופיע בכלל בפרסקו מדורא אירופוס, אך הוא מודגש גם בהגדת סרייבו וגם בהגדת מגנצא. הגדת סרייבו מראה בבירור כי הוא שרד בדרך נס את המעבר בים.¹² לעומת זאת, הגדת מגנצא, מאפשרת הבנה זו,¹³ אך היא משאירה את גורלו הסופי בסימן שאלה. מה בעצם כתוב בטקסט? מות פרעה לא מוזכר במפורש, אך הקריאה הפשוטה של "לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" בשמות י״ד:כ״ח¹⁴ ​​רומזת שלא היו ניצולים. עם זאת, כמה מדרשים טוענים שפרעה באמת שרד.¹⁵ מחלוקת זו תלויה בין היתר במטרת הניסים שנעשו במצרים. אם מטרתם הייתה ענישה, אך טבעי שפרעה ימות. אבל אם הם נועדו לחנך את המצרים ולגרום להם להכיר במלכות ה', חובה שיהיה ניצול שיוכל לספר את הסיפור. ראו מטרת מכות מצרים, הקשיית לבבות, וגורלו של פרעה.

מטרת הנס

קוראי הטקסט המקראי נוטים להניח שהים נקרע מכיוון שהמסלול של בני ישראל דרש מהם להגיע לצד השני. זה גורם להם לדמיין שביל ישר שמוביל מצד אחד של היום לצד שני. השבילים המעוקלים שמופיעים בהגדת סרייבו עשויים אפוא להפתיע אותנו. דימוי זה אולי שואב השראה ממסורת שמופיעה בפירושים רבים שרואה את מסלול המעבר בצורת קשת, כך שבני ישראל יצאו מהים באותו צד ממנו נכנסו אליו.¹⁶  לפי גישה זו, קריעת הים לא נדרשה לצורך מסע בני ישראל, אלא רק כדי להבטיח את טביעת המצרים. להרחבה, ראו גיאוגרפיה של ים סוף.

המרחק בין ישראל ומצרים

בהגדת סרייבו, המצרים טובעים בים, בעוד שבני ישראל עוברים באותו זמן ללא פגע, ממש לידם. הגדת מגנצא, לעומת זאת, מראה ​​את המצרים טובעים רק לאחר שבני ישראל הגיעו לחוף.¹⁷ מה צמוד יותר לטקסט של ספר שמות? הפסוקים אינם ברורים, והמחלוקת מבוססת על שתי נקודות עמומות בטקסט. ראשית, האם החזרה על התיאור של חציית בני ישראל את ים סוף בשמות י״ד:כ״ט, אחרי תיאור טביעת המצרים, רומזת שהם עדיין היו בתוך הים באותו זמן?¹⁸ שנית, האם פירוש המילים, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" בשמות י״ד:ל' הוא שבני ישראל ראו את האויב מת בזמן שהם עצמם כבר היו על החוף, או שהם ראו את הגוויות שנשטפו לחוף?¹⁹ מחלוקת זה קשורה גם לגישה הכללית של כל פרשן לניסים; האם הם מתרחשים בצורה טבעית ככל האפשר או לא?²⁰ ראו קריעת ים סוף – ניסי או טבעי?

הגדת סרייבו has the Egyptians drowning in the sea, while the Israelites simultaneously cross unharmed, right next to them. הגדת מגנצא, in contrast, depicts the Egyptians drowning only once the Israelites have reached the shore Which is truer to the text of Shemot? The verses are unclear, and the disagreement relates to two ambiguities in the text. First, does the repetition of the description of the Children of Israel crossing , following the account of the Egyptians drowning, suggest that they were still in the sea at the time?Second, do the words, mean that the Israelites saw the enemy dying while they themselves were already on shore or that they saw the corpses wash up onto shore The various readings may also relate to each commentator's general approach to miracles; are they performed in as natural a manner as possible

האם נשאו נשק או מצות?

גם הפרסקו מדורא אירופוס וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בשמות י"ג: י"ח. להרחבה, ראו "וַחֲמֻשִׁים". אולם בהגדת סרייבו, כלי הנשק היחידים שמוצגים הם אלה של המצרים שהושלכו למים. במקום זאת, לאמן יש את בני ישראל הנושאים מצות, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" בשמות י"ב:

גם הפרסקו מדורא אירופוס וגם הגדת מגנצא מפרשים את "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בשמות י"ג:י"ח to mean that the Israelites left Egypt equipped for battle. להרחבה, ראו "וַחֲמֻשִׁים". אולם בהגדת סרייבו, the only weapons depicted are those of the Egyptians cast into the water. Instead, the artist has the Israelites carrying Matzot, כמו בפסוק "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" בשמות י"ב:ל"ד.

¹ בית הכנסת, משנת 244 לספירה, הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בעולם. הוא נחשף בסוריה בשנת 1932, ונשמר כמעט ללא פגע. קירותיו כוסו בציורי קיר של סצנות מקראיות שונות, ואלה מוצגים כיום במוזיאון הלאומי בדמשק.

² הגדה זו (משנת 1350 בערך), שנוצר על ידי אמן לא ידוע, היא כתב יד מואר ששוכן כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה בסרייבו.

³ הגדה זו הועתקה על ידי מוזס בן נתן אופנהיים בשנת 1726. היא נמצאת כיום באוסף הספרים הנדירים וכתבי היד על שם ביינק באוניברסיטת ייל.
This Haggadah was copied by Moses ben Nathan Oppenheim in 1726. It is currently in the Beinecke Rare Book and Manuscript Library, Yale University.

⁴ זה מניח שהאנשים במים הם הצבא המצרי הטובע. אם כך, אין כל תיאור של המעבר של בני ישראל, אלא אם כן מניחים שזה מה שמוצג בסצנה השלישית בצד שמאל ושסדר הציורים אינו כרונולוגי. פרשנות אלטרנטיבית הוצעה על ידי אווה שטיינלאוף בתיזת מ.א. שלה, 
‎"The Frescoes of the Dura Europus Synagogue: Multicultural Traits and Jewish Identity", McGill University, 2004: 73-76.‎ 
היא טוענת שהאנשים במים בסצנה האמצעית אינם המצרים, אלא שבט בנימין שקפץ לים לפי דעת ר' מאיר מכילתא דרבי ישמעאל שמותדרבי ישמעאל בשלח ויהי ה'אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות. היא מסבירה שנראה שהדמויות שוחות, ואין סוסים או מרכבות שייצגו את הצבא המצרי.

⁵ בהחלטה שלו לצייר גם מספר דמויות של משה וגם את ידי ה', ייתכן שהאמן ניסה להדגיש את השתתפותם המשותפת בביצוע הנס. זה הוביל את בני ישראל להאמין גם בה' וגם במשה, כפי שתועד בשמות י״ד:ל״א:  "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ".

⁶ המיניאטורה בעמוד הקודם של ההגדה מציגה את משה בקריעת הים.

⁷ ראו מכילתא דרבי ישמעאל שמותדרבי ישמעאל בשלח ויהי ד'אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות, תרגום ירושלמי (יונתן)שמות י"ד:כ"אאודות תרגום ירושלמי (יונתן), תנחומאבשלח י'אודות התנחומא, פרקי דרבי אליעזרפרק מ"אאודות פרקי דרבי אליעזר, רמב"םפירוש המשנה אבות ה':ג'אודות ר' משה בן מיימון, ואחרים.

⁸ אולם, זה שהמסלולים של בני ישראל ושל המצרים מופיעים לסירוגין, זה חידוש של הגדת סרייבו. 

⁹ שימו לב לשנים-עשר הקווים האנכיים המפרידים בין האנשים (כנראה ראשי השבטים) בחלק השמאלי האחורי של הציור, וראו הדיון לעיל לגבי איזה שלב מתואר בסצנה זו.

¹⁰ כתב היד מאיר העיניים הזה, בן 513 העמודים, הינו אחד מהתרגומים המוקדמים ביותר של התנ"ך לקסטיליאנית. הוא הוזמן על ידי איש הכנסייה הבולט דון לואיס דה גוזמן אך נכתב על ידי החוקר היהודי ר' משה ארגל. גוזמן ביקש מר' ארגל לתרגם ולפרש את הטקסט המקראי, כנראה מתוך ניסיון לגשר בין שתי הקהילות. בהתחלה, ר' ארגל חשש לעשות זאת מתוך פחד כי פרשנותו היהודית תיענה בעוינות (ובכך הוא יימצא בסכנה), אך לבסוף הוא נענה לבקשה. הטקסט והפירוש שכתב (הושלם בסביבות שנת 1430) לוו ב334 מיניאטורות, כולן עבודת ידם של אמנים נוצרים. לפחות בחלק מן המקרים, נראה כי האמנים קיבלו הוראות מר' ארגל, מאחר ונדמה כי היצירות מושפעות מפירושים של חז"ל. לקריאה נוספת בדבר כתב היד, ראו כאן.

¹¹ תנחומאבשלח י'אודות התנחומא מצטט את שמות י"ד:ט"ז כהוכחה לזה, אבל לא ברור כיצד פסוק זה מעיד על פיצול לשנים עשר חלקים. רמב"ם, לעומת זאת, מתבס על תיאור קריעת הים בתהלים קל"ו:י"ג.
as a prooftext but it is unclear how this verse demonstrates a split into twelve. Rambam instead points to the description inof the sea being split into many strips.

¹² לדיון נוסף, ראו בצלאל נרקיס, ‎"Pharaoh is Dead and Living at the Gates of Hell," Journal of Jewish Art 10 (1984): 6-13.

¹³ שימו לב שנראה שהמרכבה של פרעה צפה על פני המים, בזמן ששאר הדמויות טובעות.

¹⁴ השוו תהלים ק"ו:י"א.

¹⁵ ראו ר' נחמיה במכילתא דרבי ישמעאל שמותדרבי ישמעאל בשלח ויהי ו'אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות והגרסאות המורחבות מאוד של אגדה זו בפרקי דרבי אליעזרפרק מ"באודות פרקי דרבי אליעזר ומדרש ויושע[אוצר המדרשים (אייזנשטיין עמ' 154)]אודות מדרש ויושע. דעת זקניםשמות י"ד:כ"חאודות דעת זקנים ואחרים מצביעים על הפסוק עצמו כראיה ומבינים את הביטוי "עַד אֶחָד" במשמעות של "אלא אחד" ולא "אפילו אחד". 

¹⁶ ראו אבן עזראשמות פירוש שני י"ד:י"זשמות פירוש שני י"ד:כ"טאודות ר' אברהם אבן עזרא, תוספות ערכיןערכין ט"ו. "כשם"אודות בעלי התוספות, רמב"םפירוש המשנה אבות ה':ג'אודות ר' משה בן מיימון, ואחרים. המוטיבציה הטקסטואלית לכך עשויה להיות רשימת מקומות העצירה בבמדבר ל"ג:ח'-י"א. מרשימה זו מבינים שבני ישראל חצו את היום ואז עצרו לידו שוב זמן קצר לאחר מכן, דבר שאולי רומז שהם יצאו מהים באותו צד שממנו נכנסו אליו.

¹⁷ מאת שציור הקיר מדורא אירופוס הופך את האירועים לשתי סצינות נפרדות קשה לדעת אם האמן חשב שהאירועים התרחשו במקביל או ברצף.
מפני שציור הקיר מדורא אירופוס renders the events in two separate scenes it is hard to tell whether the artist thought the events happened simultaneously or consecutively.

¹⁸ ראו אבן עזרא, חזקוני, ואחרים כאן שעונים בחיוב ורואים בכך "פלא בתוך פלא" וניגודי עם רשב"ם שקורא את הפסוק כמושלם בעבר "ובני ישראל כבר הלכו ביבשה." מחלוקת לגבי שמות ט"ו: י"ט, והאם זה מהווה חלק מהשיר או שהוא הצהרה מסכמת לאחר מכן.
ראו אבן עזראשמות פירוש שני י"ד:כ"טאודות ר' אברהם אבן עזרא, חזקונישמות י"ד:כ"טאודות ר' חזקיה בן מנוח, and others here who answer in the affirmative and view this as a "wonder within a wonder" and contrast with רשב"םשמות י"ד:כ"טאודות ר' שמואל בן מאיר who reads the verse as a past perfect "ובני ישראל כבר הלכו ביבשה". See the similar disagreement regarding שמות ט"ו:י"ט, and whether it constitutes part of the song or is a summary statement afterwards.

¹⁹ במלים אחרות, האם הביטוי "עַל שְׂפַת הַיָּם" מתייחס למלים "מִצְרַיִם מֵת" שמיד קדמו לו, או למלים "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל" בתחילת הפסוק?

²⁰ ראו גם בדיון לעיל בסעיף "נתיב אחד או הרבה?".