Difference between revisions of "Cursing Canaan/1/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 12: | Line 12: | ||
<p>(כד) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. (כה) וַיֹּאמֶר <b>אָרוּר כְּנָעַן</b> עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.</p> | <p>(כד) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. (כה) וַיֹּאמֶר <b>אָרוּר כְּנָעַן</b> עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | <p><multilink> | + | <p><multilink><a href="BereshitRabbah36-7" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah36-7" data-aht="source">ל״ו:ז׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> נשאלת השאלה הברורה, "חָם חָטָא וּכְנַעַן נִתְקַלֵּל, אֶתְמָהָא"? אם חם חטא, מדוע כנען הוא זה שנענש?</p> |
<h2>מיהו הבן הצעיר?</h2> | <h2>מיהו הבן הצעיר?</h2> | ||
| Line 19: | Line 19: | ||
<h2>מה נעשה לנוח?</h2> | <h2>מה נעשה לנוח?</h2> | ||
| − | <p><a href="Bereshit9-18-27" data-aht="source"> | + | <p>ב<a href="Bereshit9-18-27" data-aht="source">פסוק כ"ב</a> מתואר חם, "רואה" את נוח ערום. אף שראיית עירום אב יכולה להיחשב למעשה לא מכבד, לא ברור מדוע מעשה זה מצדיק קללה נצחית. האם אפשרי כי הפסוק משתמש בלשון נקייה על מנת לתאר אירוע חמור יותר משנראה לעין? אכן, התורה משתמשת בביטוי "ראה ערווה"  על מנת לרמוז למעשה בעל אופי מיני.<fn>ראו <a href="Vayikra18-6-19" data-aht="source">ויקרא י״ח</a>, <a href="Vayikra20-17-21" data-aht="source">ויקרא כ׳</a>, ובייחוד <a href="Vayikra20-17-21" data-aht="source">ויקרא כ׳:י״ז</a>.</fn> האם חם רק הביט באביו, או שאולי עשה משהו חמור מכך בהרבה?</p> |
| − | |||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 23:53, 8 July 2019
קללת כנען
הקדמה
קללה מוטעית?
לאחר סיפור המבול ותוצאותיו, בבראשית ט׳ מובאת אחרית דבר, בה נוח משתכר ומסיר את בגדיו באוהלו ("וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה"). התורה ממשיכה בתיאור תגובותיו השונות של בניו:
(כב) וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ. (כג) וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ.
בעוד חם "רואה" את עירום אביו, שם ויפת מכסים אותו. כתוצאה מכך, כאשר נוח מתעורר משיכרונו, והתוודע לאשר התרחש, הוא מברך את שם ואת יפת. אולם, למרבה ההפתעה, הוא מוסר את אי שביעות רצונו מחם, לא בכך שהוא מקלל את חם עצמו, לא בכך שמקלל את אחד מבניו של חם, כנען.
(כד) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. (כה) וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.
בראשית רבה נשאלת השאלה הברורה, "חָם חָטָא וּכְנַעַן נִתְקַלֵּל, אֶתְמָהָא"? אם חם חטא, מדוע כנען הוא זה שנענש?
מיהו הבן הצעיר?
שני ביטויים המופיעים בסיפור מעלים שאלות נוספות בדבר הקשר בין תפקידיהם של חם ושל כנען במעשה שנעשה. הסיפור נפתח בהצהרה כי חם היה אביו של כנען ("וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן"), וכאשר חם פועל כנגד אביו, הוא מזוהה פעם נוספת כאבי כנען ("וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן"). מדוע המספר מרגיש צורך לציין עובדה זו כאן, שלא לומר לחזור עליה פעם נוספת? האם ציון הקשר ביניהם נועד לרמז כי הם פעלו יחדיו במעשה זה, או שלכנען היה תפקיד כלשהו בנעשה?
יתר על כן, לאחר שנוח התפכח משיכרותו, התורה מציינת כי הוא נעשה מודע לשעשה לו ("בְּנוֹ הַקָּטָן") (ט':כ"ד). בקריאה ראשונה, ניתן להניח כי הטקסט מתייחס לחם, שהוזכר קודם לכן. אולם, בהסתמך על הסדר בו צויינו הבנים במקום אחר בתורה,1 חם אינו בנו הצעיר ביותר של נוח, אלא בנו האמצעי. אם כן, מי הוא "בְּנוֹ הַקָּטָן" שביצע את העבירה? באופן מעניין, כנען מוזכר אחרון ברשימת בניו של חם,2 דבר המרמז על כך שהוא הצעיר מביניהם. האם אפשרי כי הביטוי לעיל מתייחס אליו? אם כן, מדוע הוא מכונה בנו של נוח?
מה נעשה לנוח?
בפסוק כ"ב מתואר חם, "רואה" את נוח ערום. אף שראיית עירום אב יכולה להיחשב למעשה לא מכבד, לא ברור מדוע מעשה זה מצדיק קללה נצחית. האם אפשרי כי הפסוק משתמש בלשון נקייה על מנת לתאר אירוע חמור יותר משנראה לעין? אכן, התורה משתמשת בביטוי "ראה ערווה" על מנת לרמוז למעשה בעל אופי מיני.3 האם חם רק הביט באביו, או שאולי עשה משהו חמור מכך בהרבה?
